... וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 10 משחק סימבולי מטרה: הילד ילמד לשחק במשחק דמיוני ולהמציא סצנות. התהליך: בתחילת הדרך של המשחק הסימבולי כדאי להשתמש בצעצועים שהילד אוהב, כך המוטיבציה שלו למשחק סימבולי גבוהה. הרעיון הוא להמחיז סצנות פשוטות ואחכ להפוך אותן ליותר מורכבות, בהתאם ליכולת הילד. נאמר שבחרת לשחק בשתי מכוניות שנוסעות ומתנגשות. שבו על השטיח או ליד שולחן, טוב יותר על השטיח, אם הילד מאפשר זאת ואינו בורח או מציג התנהגות אחרת שאינה הולמת ומפריעה לטיפול. הציגי לילד את הסצנה שאת רוצה שישתתף בה. הסיעי את שתי המכוניות. המכוניות ידברו אחת עם השניה ... דלק, יש לי פנצר בגלגל, אני רוצה לנסוע מהר, איך קוראים לך, תראי - אני בצבע אדום וכו). אם הילד אינו מביט בך או אינו שם לב התקרבי אליו ואמרי תראה מה אני עושה. אחכ תני לילד לבחור אחת מהמכוניות ונסו לשחק באותו הדרך. במהלך המשחק נסי לשים לב מתי הילד מביט בך ויוצר קשר עין. נסי לחזור על סצנות בהן הילד מביט בך. נסי לשים לב מתי יש שיתוף חווייתי בינך לבין הילד. בשיתוף חווייתי הילד יביט בך ואתם תצחקו מאותם דברים או תחוו רגשות דומים. למשל: כאשר המכונית האדומה ... סימבולי - גן חיות, מסיבת יום הולדת, רכבות נוסעות, מכוניות, בובות כשבובה אחת אמא והשנייה ילד. כאשר המשחק הסימבולי מגיע לרמה גבוהה (המנחה יחליט מתי השלב הזה הגיע) כדאי להכניס לתוך המשחק אלמנטים מחייו של הילד. לדוגמה: ילד שאחד הקיבעונות שלו הוא ללכת לקניון ושם לעלות ולרדת במעליות או במדרגות הנעות, אולם אימו אינה מסכימה כמעט ללכת לקניון. כאשר אתם משחקים עם הילד במשחק דמיוני של אמא וילד היו אתם בתפקיד הילד ותנו לו להיות בתפקיד האימא. כשאתם משחקים בתפקיד הילד בקשו מאמא: אמא! בואי נלך לקניון!. הוא יענה לכם בתפקיד האימא - לא! אני לא מרשה. נסו לפתח את הנושא, לבכות ולעשות סצנות כפי שהילד עושה במציאות, או להיכנס למשא ומתן עם הילד לגבי מתי הולכים לקניון וכמה, מה עושים שם וכו. סצנות כאלה מתוך המציאות של הילד יכולות לתת לו פתרונות שונים ממה שחשב עליהן לגבי קונפליקטים שיש לו במציאות ובאופן כללי לרכך אותן ולהרגיע את הילד. דוגמה נוספת לשימוש במשחק הסימבולי כדי לחבר את הילד לקונפליקטים וקשיים שלו היא כאשר הילד מגיע לשלב הגמילה. אפשר להסביר את כל תהליך הגמילה באופן נכון דרך משחק סימבולי עם הילד. משחק סימבולי יכול לשמש ככר נרחב להרחבת הקיבעונות של הילד. לדוגמה, ילד שמקובע על רכבות והסעתן הלוך ושוב אפשר להתחיל את המשחק הסימבולי בזה ולאחר זמן מה כשהילד מסוגל להכיל עוד אלמנט להציג בפניו אפשרות שברווז או כלב יגיעו לרכבת לנסוע בה או לעבור את הגשר מעליה וכו. שאילת שאלות - תכנית ראשונית מטרה: הילד ילמד לשאול שאלות. מילות שאלה: מה, מי, איך, איפה, כמה, מתי, למה וכו. התהליך: ...

... וילדים - כל כך קטן.... וכבר עקשן? כל כך קטן... וכבר עקשן? אז זהו שלא! אין ילד עקשן - יש ילד שלומד להתעקש (והוא רק בן שנתיים)... מוכרת לכם הסיטואציה? הילד הקטן, שעד היום היה ילד מתוק, חייכן ומרצה קם לו יום אחד בהיר ומתחיל לנהל דיאלוגים שלמים המבוססים על המילה הקטנה לא (מה גם, ... פשוטים, שגרתיים ויומיומיים? גיל שנתיים (פלוס מינוס)... הוא גיל המרד, יש המשווים אותו לגיל ההתבגרות (ממש אותם הסימפטומים, רק בלי ההורמונים)... גיל שבו, מצד אחד הילד מגלה שיש לו יכולות והוא מסוגל לעשות הכל בכוחות עצמו (הרי רק לפני כמה חודשים הוא היה חסר אונים ותלוי ... (כן, אנחנו, ההורים) שאינו מאפשר לו לעשות ככל העולה על רוחו ושצריך ללמדו גבולות, סדר יום, מה אסור ומה מותר ועוד... עדי (שם בדוי), מספרת שבנה, בן שנתיים וחודשים, הוא ילד מאוד חכם שיודע מה הוא רוצה אך לא מדבר עדיין. מזה כמה חודשים התנהגותו השתנתה מאוד, הוא נהייה ילד אלים מאוד כלפי ילדים בגן או כל ילד אחר. במקום לשחק הוא מרביץ, דוחף, ונושך אותם. האלימות מתבטאת גם כלפי האח הקטן. שאלתה, באילו דרכים אנחנו ההורים אמורים לפעול כדיי למנוע התנהגות זו? אופיינית להורים רבים הנתקלים בשינוי התנהגותי אצל ילדם. השלב הראשון הוא להבין מדוע חל שינוי התנהגותי? האם חלו שינויים בבית, בגן, בסביבתו הקרובה? חשוב לדעת שכאשר ילדים חווים קושי ומצוקה הם אינם יכולים לבטא זאת במילים אלא רק בהתנהגות. בניגוד אלינו, המבוגרים, שיכולים ומסוגלים לשתף בתחושות וברגשות ולומר מפורשות מה מפריע לנו. כאמור, ילדים מביעים קושי בהתנהגות ולכן פעמים רבות אנו נתקלים בבכי, התקפי זעם, סירוב, כעס, מאבק והתנגדות. במצבים אלו מאוד מומלץ להבין את המצוקה, לחבק בחום ולתת תחושה של הבנה. ברוב המקרים, גם אם אנו לא מסכימים עם ההתנהגות, אבל מבינים את הכעס, זה מאפשר לילד להירגע הרבה יותר מהר. בשלב השני השינוי מתחיל מאיתנו, ההורים. ההתייחסות להתנהגות היא זו שתקבע אם הקושי ייפתר או יקצין. בניגוד לתחושה שכעס על הילד, ענישה או הסברים חוזרים ונשנים יפתרו את הבעיה, קורה מצב הפוך, ילדים ניזונים מהתגובות ומפרשים זאת כקבלת כוח, תשומת לב והתייחסות. במילים אחרות, עבור הילד, כאשר ההתנהגות היא חיובית ותקינה אף אחד לא מתייחס וכאשר ההתנהגות שלילית פתאום ישנה התייחסות מוגברת... ... של מובן מאליו ולהשתדל כמה שפחות להתייחס להתנהגויות שליליות (חוץ ממצבי סיכון, כמובן!). השלב השלישי והחשוב ביותר הוא העקביות לאורך זמן. כל שינוי התנהגותי דורש זמן ולילדים יש קצב משלהם. תפקידם הוא לבדוק את הגבולות ולנסות לפרוץ אותם ותפקידנו להיות נחושים ועקביים במסר, ... דירה, כניסה לגן ואפילו שינויים כמו גמילה מחיתול או ממוצץ, עלולים להיווצר פחדים, חרדות, תסכולים וחוסר אונים שבאים לידי ביטוי בשינוי התנהגותי. הכנה מתאימה ושיתוף הילד במצב (בהתאם לגיל ולהבנה) יכולים למנוע הקצנה ולעזור בהתמודדות. - הילדים לומדים ה כ ל מצפייה בנו, המבוגרים. כדאי ללמוד מהם. צפייה בהתנהגות שלהם (מבלי להגיב, לבקר, להעיר ולדבר)... יכולה ללמד הרבה מאוד על תהליך קבלת ההחלטות של הילדים, בכל הנוגע להתנהלות והתנהגות מולנו, ההורים. במקומות בהם קיימת עקביות, אסרטיביות, גבולות ומסרים ... - חשוב תמיד לעודד. להבין את הכעס והתסכול אבל במקביל להקפיד על הגבולות. - שינוי קטן בהתנהגות, בהתייחסות, בתגובה ואפילו במבט יכולים לשנות לחלוטין את התנהגות הילד. תגובות כעס ועונשים רק מחריפים את ההתנהגות השלילית ויוצרים מאבקי כוח, כעסים ומתח (וכמובן שהילד לומד להעניש אותנו בחזרה, דרך ההתנהגות השלילית). - זו תקופה שעוברת. גיל המרד יכול להמשך עד גיל 4 (לערך) ויש להיות ערוכים לכך עם הרבה סבלנות וסובלנות. לסיכום: התנהגות היא דבר נלמד! לנו, ההורים יש השפעה מכרעת על עיצוב אישיות הילד ועל בניית הביטחון והדימוי העצמי החל בשנים הראשונות לחייו. הורות זה מקצוע ולכן רכישת ידע, למידה והשקעה ...

... לספרו הקודם ואמרתי שלדעתי מקומו בתודעה הציבורית היה צריך להיות הרבה יותר גבוה. לצערי כנראה לא פרץ אז מספיק לתודעה הציבורית. הפרק הראשון בספר נושא את השם ילד וירח - אבנר. כל כותרת תבהיר לנו מיד מי גיבור הפרק. שתי מכוניות נוסעות זו לצד זו. האחת מכונית ישנה וכמעט מקרטעת ולידה מכונית ספורט. מכונית הספורט תעלם מהסיפור במהירות בה היא נוסעת ולא תחזור. במכונית הישנה אימא ובן. הסיפור עוקב אחרי הבן. ילד בן עשר לערך, אינטליגנטי מאוד, מתעניין בידע עצמו. ראה בטלוויזיה ערוצי מדע וקורא אנציקלופדיות. אמו ברחה אתו מהבית. הם בדרכם לתל אביב, למלון קטן. ייקח לו לזמן להבין שזו איננה חופשה ואביו לא יצטרף אליהם. הסיפור עוקב בעדינות, לפחות בפרק הזה אחרי המתרחש דרך התובנות הקטנות של הילד. על אחת מקירות המעלית מרוססת כתובת זיווה החרמנית נדפקת בתחת מה זה נדפקת בתחת הוא כבר יודע, אבל מה זה חרמנית. הוא יודע שאין למלה קשר לחרמון אליו כבר טיילו. מהחלון הוא רואה בחצר אישה נרכנת על גבר. הוא יודע שזו פרוצה. הוא ראה בסרט. דרך העיניים הקטנות הללו של הילד יודע הקורא באיזה סוג מלון ואיכן בעיר נמצאים הילד ואמו. כעת הוא כבר מבין שברחו מהבית. שזו איננה חופשה ואביו לא יצטרף מחר. על קיר הארון הוא תולה את הפוסטר האהוב עליו אותו הביא אתו. אלברט ... מעט יסודות דומים, כי זיקנה היא זיקנה, וליצור דמות שהיא לחלוטין שלו. הזקנה נמצאת בבית אבות. היא מתעוררת בחצות ומתחשק לה מרק עוף. היא רוצה לבשל מרק לה וילדיה. הקשרים עם ילדיה הם טלפוניים בעיקר. היא רוצה לחזור ולבשל להם. בנה הגדול עסוק מדי בכתיבת נאומים לראש העיר ולהתחשבן אתה על העבר בכל פעם שהוא מבקר. ... כמובן. מכיוון שאין לה את מי להאכיל, היא נזכרת במנחם, חבר של בעלה הגר בקצה האחר של העיר. היא עוטפת את סיר המרק ויוצאת לכיוון ביתו. אצל מנחם היא מוצאת ילד קטן בן עשר, קודח מחום, שמנחם אסף מהרחוב לא מזמן. עכשיו התקבצו כבר גיבורי הסיפור. כשהסיפור הוא כמובן רק המתלה עלי נתלים מחשבותיהם של הגיבורים. כל אחד מנקודת ראותו. ילד מבוהל שחושב שנחטף זקנה ועוד מעט ייכנס לסיפור ביתר חשיבות בנה, כותב הנאומים. לבוש בפיזמה של הזקן בורח אבנר הקטן וסופו שהוא נאסף ומוצא ... הרוסית, אך הוא מזהה אותו כסופר הנידח שמעון צימר, שבעיתון כתבו עליו שהורחק מביתו כי הוא הכה את אשתו. וכשגד מקבל התקף לב במלון עולה באפו ריח הגויאבות של ילדותו. כך הולך הספר ומתפתח. הסיפור מתגלגל. דמויות נכנסות כדי לצאת ולעתים להישאר. את הספר חוצות עוד כמה דמויות. כפילו של יהורם גאון. מין ... המתגלגל לתל אביב לרגע. מבחינת העלילה אין צורך להמחיש, מה גם שמה שחשוב בה היא לא הדרך הראשית אלא כל אותם מאורעות קטנים ההופכים להיות חלק מדרך החניכה של ילד העומד על סף ההתבגרות. מה שניכר מיד בתחילת הפרק הראשון הוא קצב השפה המיוחד. מהיר ומתאים לתודעתו של ילד קטן. בהמשך הקצב מתמתן כשהוא מספר על זקנים או מבוגרים. כל אחד מהם ועולמו הפנימי ותודעתו השונה, שצימר מיטיב לאפיין. צורת הכתיבה מושפעת ...

... תרבות ותקשורת שונה. באופן דומה, הילד הוא אחר, ואינו מבוגר נמוך כזה שיכול להבין הכל, אם רק נסביר לו משהו מספיק פעמים, ולאט. .. ההבנה הבסיסית של הגורם ההתפתחותי אינה באה בדכ לידי ביטוי, אפילו אצל מחנכים ואנשי ... מכבדת, בגובה העיניים עם ילדים. כאילו עלינו לתרגל עם ילדים את כללי החיים הדמוקרטיים, התבוניים, לפיהם נרצה שיחיו בבגרותם. אלה טעויות שכיחות בשני התחומים. לכבד את האחר - ויהא זה ילד, בן תרבות אחרת, חיה או בן אנוש, משמעו לנסות וללמוד את עולמו ושפתו שלו התניותיו והבנותיו שלו. ידע והיכרות את טבעו האמיתי של האחר, עשויים להקל, לחבר, ליצור הבנה וקבלה, ... וממילא אהובה, נינוחה ושמחה יותר. ילד מחונך וחברתי יקבל תגמולים חברתיים מרובים יותר. האילוף והחינוך נועדו לחברת, להביא לסוציאליזציה, ללמידה של התפקיד המיועד - ילד או בוגר, זכר או נקבה (באופן המסורתי), שליט או נשלט. עבור הכלב, החיה, החיברות יהיה for good, לכל משך חייו, ילד אמור לגדול מן התפקיד הילדי, וללמוד תפקידים נוספים בכל שלב בחייו. תהליך חינוך מודע ומותאם לצרכים ולשלבים ההתפתחותיים המשתנים, יסייע לגדל ילד בוטח יותר, שליו, עצמאי, שיגדל להיות בוגר חופשי בנפשו וברוחו, המבטא את עצמו ויכולותיו. האין זה בדיוק מה שהורים רוצים, עבורם ועבור ילדיהם? בפועל, שכיח מאוד לראות התנהגויות אשר מחנכות, מאלפות ומביאות לתוצאות הפוכות. לדוגמה - מעולם החי - כלבנו מקבל את פנינו כשאנו שבים הביתה. הוא קופץ עלינו, מלקק, ... או שהוא נוהג כך גם באורחינו ובילדינו, וזה כבר פחות נעים, בטוח או רצוי לנו... כשאנו מתגמלים את הכלב על התנהגות זו, הנתפסת אצלנו כשמחת פגישה, אנו משמרים ומחזקים דפוס שלילי שעלול לגרום לנו אי נחת ונזק בהמשך, ... החל מקפיצות וכוחנות, ועד לתקיפת ילדי המשפחה. בטבע הסמכות הזו נאכפת באופן חד משמעי. ואצלנו? באילוף מכוון ומנחה אין צורך להיות קשוחים או אכזרים, רק ברורים. למשל - כשכלבנו מקבל את פנינו וקופץ עלינו בשמחה, ... שאנו קוראים לו בדיקת גבולות אצל ילדים. גם זו התנהגות עם הצדקה התפתחותית. הילד גדל ומתפתח, ובודק כל הזמן את יכולותיו החדשות, מול הנורמות ומסגרות הכללים והחוקים שהוא מכיר. הוא דוחף גבולות המעטפת המשפחתית. יש לאפשר לילד תחושת צמיחה והישג, חוויית התעצמות, בכך שנרחיב באופן הדרגתי את הגבולות. אך עלינו גם לשמור שזה לא יהיה קל מדי... עליו להתאמן, להתאמץ, לחוות את עצמו מול הקושי, ולהרוויח את ... שרירי ההתפתחות והגדילה של הילד תלויים וקשורים בשרירי ההורות שלנו. באופן שרק נראה פרדוכסלי, העצמאות, החופש והיכולות של ילדים יתפתחו דווקא תחת סמכות אוהבת של הורים ומחנכים בטוחים בעצמם. (בתחילת גיל ההתבגרות משתנים כמובן הכללים, כמו גם הילדים)... הורים המנסים להיות סמכותיים, אך בפועל הם ספקנים, או מתנגדים לסמכותנות בחינוך, ישיגו לרוב תוצאה הפוכה. הילדים ערים וקשובים במיוחד לעמדה הפנימית, הרגשית של ההורה. אני שומעת לעיתים תכופות הורים אומרים: הם לא שומעים אותי בכלל. זו טעות. הילדים שומעים היטב - שומעים את הסתירות בין אמירותינו לבין התנהלותנו. בין העמדה המוצהרת שלנו, לזו הלא מודעת אפילו לנו. לרוב הם מגיבים ומצייתים לעמדה הסמויה... כמו לדוגמה, ... לא יוותר, או שהוא פשוט אומר לילד : אין לי כוח אליך יותר... הילד מבין מצוין: זו היא התנהגות מותרת. שאר המילים מיותרות... סמכות ההורה וההקשבה לו ניזוקו. כשהורה שב ושואל ילד צעיר - מה ירצה ללבוש, לאכול, מתי לנסוע הביתה ומה לקנות בסופר, הוא מחשיב זאת כמתן מקום וכבוד לילד, פיתוח יכולות בחירה וחשיבה. הילד, לעומת זאת, עלול לחוש שההורה אינו בטוח, אינו יודע, ואינו הדמות שניתן לסמוך עליה ולחוש מוגנים ובטוחים בקרבתה. תומי, ילדה בת ארבע, היטיבה לבטא זאת - היא אמרה בכעס רב לאמה, ששאלה אותה כמדי יום מה תרצה ללבוש ומה לאכול - את אימא! את לא יודעת להחליט לבד?! . ז ה המקור לתגובות עצבנות וכעס אצל ילדים, דווקא כשאנו מחשיבים את דעתם ומתייעצים איתם... הילדים אומרים לנו בהתנהגותם - היו מובילים! גם אם הם מפגינים התנגדות לכאורה, כרגע. בדיוק כמו שאנו, בכל סיטואציה, נדע לאתר מהר את האחד שיודע, משפיע וקובע, וניתן בו אימון ... בעלי הסמכות. התנהגותם עם הילדים היא דמוקרטית, מכבדת, על פי התבוננותם, אך חסרת החלטיות, לא בטוחה, מהססת - מעמדת התבוננות אחרת. תכופות יש פער בין העמדות של שני ההורים, מה שיוצר תמונה מורכבת יותר, אך לא בלתי אפשרית. ילדים מפנימים היטב את העמדה הפנימית של כל הורה בנפרד, ואין צורך, גם לא אפשרות, בתיאום כל העמדות. מה שחשוב אלו הקווים האדומים של התא המשפחתי, וההידברות המכבדת בין ההורים. ...

... וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 6 פרק 4 הטיפולים המוצעים בשוק גרינספן השיטה פותחה עי סטנלי גרינספן ועמיתיו. שיטת גרינספן מנסה להתבונן מעבר לתוויות שניתנו לילד. הטיפול בילד מתחיל בתצפית שמתוכה נבנית תכנית עבודה אישית. ילדים מגיעים עם אבחון מפסיכולוג, נוירולוג או אנשי מקצוע אחרים ומאבחן גרינשפן מומחה ובעל ניסיון רב שנים מתבונן בו בזמן שהוא משחק. המאבחן מתבונן בילד והוא אמור למלא דוח ולמסור לכם אותו בסיום האבחון. ההתבוננות חייבת להיות מדויקת ולקחת בחשבון את כל תחומי ההתפתחות של הילד וכן כל מה שהוזכר בפרק הקודם (על מה להתבונן כדי לראות מה קורה עם הילד שלי). לאחר ביצוע האבחון הזה המאבחן חושב מה הם החוסרים של הילד על פי ששת אבני הדרך אותם מציין גרינספן. אלה הם ששת אבני הדרך על פי גרינספן: א. ויסות עצמי ועניין בעולם - כיצד הילד מגיב לכל הצלילים, המראות, לריח, לטעם ולאור. האם הוא שקוע בעצמו או מתעניין בעולם. ב. אינטימיות - כשהילד מתעניין בעולם הוא מטפח אהבה אליו ולתקשורת בין בני אדם. קשר עין בין הדמות המטפלת לתינוק, חיוכים ורגעים של שיתוף בחוויה כמו הנפת התינוק אל - ... ומחייכים, כביכול אומרים טוב לי איתך, תודה שאתה כאן, אנחנו משתפים פעולה ומבינים זה את זה. רגעים כאלה ואחרים שמתפתחים ומשתכללים לאורך גדילת הילד בונים יסוד חזק של אינטימיות ואהבה המעניקים יכולת למידה בסיסית ומתקדמת. ג. תקשורת דו כיוונית - הילד לומד שהוא יכול באמצעות עשייה בעולם לגרום לאחרים להגיב. הילד צוחק וההורה מגיב אליו בחיבה, הילד מגרגר ומשמיע הברות וההורה מחקה אותו ואילו הילד בתורו שוב מחקה אותו בחזרה. הילד לומד שגסטות (מחוות) הן בעלות כוח במציאות, הוא מצביע על דבר מה שהוא רוצה וההורה מביא לו אותו. הילד לומד שלשפה יש כוח ושמילים משרתות אותו בעולם. הילד לומד מהאינטראקציה הדו כיוונית הזו שאם הוא בוכה ינחמו אותו, אם יכה ילד אחר אז יכו אותו בחזרה. כאן זו לא רק ההשפעה על העולם אלא בניה של מי אני ויש תחילתה של עשייה ותוצאה. בניה של מי אני לעומת האחר באמצעות התקשורת הדו כיוונית. ד. תקשורת מורכבת - בעקבות השלב הקודם הילד מתקדם לתקשורת מלאה יותר הכוללת אוצר מילים גדול והרבה יותר גסטות המתחברות ביניהם ולא גסטה אחת בלבד להבעת רצון. כאן הילד משתמש כבר במילים ובגסטות לא רק ככלים אפקטיביים לקבל את רצונו בעולם אלא כסוג של תקשורת וכוחן של המילים הופך לדו שכבתי, בקומה הראשונה המילה ... סימבולי מתפתח ומתרחב מהסעת מכונית והתנגשות באחרת למשחק מורכב בו המכוניות משוחחות זו עם זו, מעלות קונפליקטים ומנסות לפתור אותם וכו. כאן הילד לומד לקחת את הסיטואציות בחיי היום יום שלו ולעבוד איתן דרך המשחק. כשהילד מעמיד פנים הוא מייצר סיפור דמיוני בראשו, כלומר העניינים הקונקרטיים והמוחשיים בחייו עוברים הפשטה. בכדי להגיע למשחק דמיוני עשיר על המבוגר שמשחק עם הילד להאיר לו מספיק זמן ומקום להמציא ולהביא לידי ביטוי את רעיונותיו. כמובן שבתחילת הדרך יש לעזור לילד עי מתן דוגמה אישית לרעיונות. כך הילד לומד שיש דבר מה שהוא מעבר למילים, שאנשים חושבים ומחשבות אינן ניתנות לצפייה פיזית, זו עבודה שנכנסת לתחום של תיאורית המיינד. ו. חשיבה רגשית - רגשות הילד אינן מכונסות והן נמצאות בו ללא סדר. לרוב הוא אינו יודע להביע את רגשותיו, ואם כן הוא מביא אותן לידי ביטוי באופן כללי כמו כעס, שמחה או עצב. לעיתים קרובות גם רגשות פשוטים אלה אינם מקודדים עדיין עי הילד. כאן הילד מתחיל לבנות את הדרכים שבין רגשותיו ולהבין מה הם הרגשות האלה, לקרוא להם בשם ולשייך אותם לסיטואציות ומחשבות. הדבר נעשה כמובן באופן הבסיסי ביותר שלו ילד מסוגל. לדוגמה אם בשלב הקודם ה

... ואפילו הרדיפה של מתרגלי היוגה בסין. התהליכים של המאות האחרונות הכשירו ויצרו תשתית טובה לאבולוציה שנבואת 2012 מסמנת והיא מעבר מתודעת ראש לתודעת לב. היום אחוז הילדים בעולם, שמקבלים השכלה הוא גדול באופן מהותי מאשר לפני מאתיים שנה, אחוז האוכלוסיה שיודעת קרוא וכתוב גדל מאוד ביחס למצב העולמי בתחום לפני שלוש מאות ואפילו מאה שנה. ילדים בבית הספר לומדים לצייר ולומדים מוסיקה. הם חשופים להרבה ידע, וגם אם החינוך אינו אידיאלי הרי שלילד היום ביחס לילד של לפני מאה שנה יש נגישות לקריאה, למדע, לאומנות, ולמעשה כלים טובים יותר לבריאה ויצירת עולמו. ילד היום יכול לראות תמונה בספר מודפס או במחשב. ילד לפני מאה שנה יכול היה לראות רק תמונות בבית הוריו או במוזאון ואם לא השתייך למעמד ... שהיא מעלה את התדר של השדה האנרגטי שלנו ומחברות אותנו לאזורים גבוהים יותר של תודעה. דבר נוסף שקורה בעשורים האחרונים הוא שיש הרבה יותר מודעות לצרכים הרגשיים של ילדים וגם של מבוגרים. היום טיפול טוב בילד נחשב לטיפול שלוקח בחשבון לא רק את הזנתו הפיזית אלא גם את הזנתו הרגשית והחינוכית. זה כמעט מובן מאליו בתקופתנו אבל כלל לא היה מובן מאליו בשיח של לפני מאתיים שנים. העובדה שיש מודעות למצע הרגשי של ילד יוצרת מצע להעלאת התדר של השדה האנרגטי, ויוצרת מקום לשכבה עדינה יותר של קיום. זה לא סתם שהורינו אומרים מה זה הפינוק הזה, כשאני הייתי ילד לא שאלו אותי, ילד צריך להראות ולא להישמע, תגיד תודה שיש לך גג מעל הראש ואוכל ומזה הפינוק הזה. את הורינו שאלו פחות. היום צורך רגשי הפך לצורך בסיס שאינו חשוב פחות מתזונה ומחסה ואנו לומדים להכיר בשלמותו של הילד על אף מידותיו הקטנות ובכך יוצרים בסיס חדש להתרחבות נוספת אל עבר הרוח. עיקר נבואת 2012 הוא ... לרוח, זאת כתוצאה מאינטגרציה וערבוב של הרבה תרבויות, תפישות עולם וגזעים ששמרו על נפרדות לאורך מאות ואלפי שנים. זה קשור בכך שיש הרבה נישואי תערובת ודור חדש של ילדים עם גנים שונים ומעורבבים. היפנים מנגנים בפסנתר ויהודים מתרגלים יוגה. ויש לימודי ... הפרדה השאלה נוסחה על בסיס תפיסה של הפרדה כאשר האמת היא שהאדם שייך לכאן ולכאן. החיבור המיוחד שיש לנשמה הנצחית עם גוף אנושי הופך אותה לבת שני העולמות. אנחנו הילדים של אמא אדמה, כי היא זו שנותנת חיים לגופינו שהוא כלי קדוש המאפשר לנו לחוות את עצמנו באין ספור דרכים, ואנחנו ילדים של המקור שנתן לנו את הניצוץ הנצחי. היופי הוא שגם אמא אדמה היא ברואה של אותו מקור ... של הפרדה שבו בני האדם חווים את עצמם, כנפרדים. סוף העידן שבו האני מגדיר את עצמו בנפרד מהעץ ומהנהר. במחלקות אקדמיות לפסיכולוגיה מלמדים את תהליך הפרדה של הילד מאימו, מילדותו ויצירת גבולות בינו לבין העולם, גבולות שיעניקו לו זהות ויכולת לתפקד כבוגר. במחלקות ... מדברים מן הלב. לכל אדם יש את היכולת לחבור אל הניצוץ המקודש שבתוכו, זה שמחבר אותו אל המקור. מרגע שאדם חובר לניצוץ הזה הוא יכול לדבר ולתקשר עם כל דבר שהוא מילדיו של המקור. עם אבנים ועצים ובעלי חיים ונהרות והרוח ומלאכים. משום שזה היסוד המשותף של ...

... עכשיו 20 שקל אם אצליח להסביר לך את מושג השקט. ילד - הפעמון: נאמר לי שזה קשור לקול. מה זה בעצם? אתה: זהו המצב של העדר קול. ילד - הפעמון: כמו הפעמון? אתה: לא, גם זה קול. אם הפעמון היה מפסיק לצלצל והיינו ... חווה שקט בצורה ישירה ולא היית צריך את עזרתי. ילד - הפעמון: ובכן, אני לא יכול לדמיין שהפעמון מפסיק לצלצל מכיוון שאני לא זוכר ... להסביר זאת הופך להיות חלק ממה שמעלים אותו. ילד - הפעמון: אתה נשמע כמו מישהו שמנסה להתחכם, כמו המשוגעים שמדברים על הארה ... היית מתעורר למציאות של השקט שנמצאת ברקע. ילד - הפעמון: למה אתה מתוסכל? אני בטוח שאם נאסוף מספיק אנשים שיעשו מספיק ...

... וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 4 יעדי התכנית הטיפולית התכנית היא אישית ונבנית לילד ספציפי. על ההורה לשאול את המנחה בכל שלב ושלב מדוע תכנית זו מתאימה כרגע לדעתו לילד . יש לשנות את התכניות לעיתים כל שבוע, אך לעיתים ישנן תכניות שהולכות עם הילד זמן ממושך ומשתנות מעט מאד מבחינת התוצאות שהן מבקשות להשיג, הן כן משתנות מבחינת הדרך שבה אנו מנסים להגיע לתוצאות, משום שלא יתכן שהילד יעשה בדיוק את אותה הדרך במשך חודשים רבים (וגם לא שבועות). לכן על המטפלים והמנחה להיות יצירתיים ומעניינים ולהבין שככל שהילד עולה ברמת התפתחותו כך גם נדרשת מהם יצירתיות וגמישות בדרך בה הם מטפלים בו, במשחקים, סיפורים ושירים שהם מביאים. יש להתחשב ביכולתו של הילד לשבת באופן רציף ליד שולחן. ילדים רבים על הקשת אינם מסוגלים לשבת ולהקשיב בתחילת דרכם הטיפולית. לא יהיה זה הגיוני או מוסרי להושיב ילד כזה על כסא ליד שולחן זמן רב ולנסות להחזיק אותו שם בשעה שברור שהוא אינו מסוגל לכך. ישנן דרכים שונות להביא את הילד לשולחן. צריך להכיר את הילד היטב לשם כך ולפני שקופצים לתוך התכנית הטיפולית להקדיש זמן לא מבוטל לחשיבה כיצד לעשות זאת. לדוגמה, כמה וכמה ילדים שהכרתי לא התחילו בישיבה ליד שולחן אלא במשחק פיזי עמוק, כמו קפיצה על פוף, התגלגלות בשמיכה, עבודת ... ומריחה של בוץ, צבעי ידיים או קצף גילוח על הגוף. לאחר שהצורך הסנסורי של הילד בא על סיפוקו יש לו יותר יכולת לשבת ליד שולחן או בשקט על הרצפה ולשחק. ילדים שמתחילים תכנית טיפולית במצב אוטיסטי עמוק יותר על ההורים להחליט עד כמה נכון, מועיל ובאיזו עוצמה להכניס את הילד שלא ברצונו לתוך הטיפול. ילדים רבים שנכנסים לתוך טיפול ABA מראים התנגדות עזה, משתוללים, בוכים ומכים את סביבתם ועצמם. הם אינם ... ממנו וליהנות מלימוד זה. כאמור, חשוב מאד שהמנחה יסביר להורים שתגובתו של הילד עשויה להיות בעלת עוצמה לא מבוטלת בתקופה הראשונה של הטיפול (כדאי להגדיר כמה זמן זו תקופה ראשונית, בעיני ... ביחד עד כמה רחוק הם מוכנים ללכת ועדיין להרגיש שכל העניין מתרחש לטובת הילד. יש הורים שיסכימו להחזקת ילדם בכוח על הכסא מול השולחן. לדוגמה, ילד שבמפגשים הראשונים בכה, צעק ובעט, המנחה (שהיו לה הרבה שנות ניסיון (ABA הצליחה אחרי 3 מפגשים לתת לו ... פעולה וכו) כך שהוא הבין את הדרך הנכונה להתנהגות בזמן טיפול. לאחר שהילד הבין זאת הוא המשיך להגיע לטיפולים ברצון רב והתקדם יפה. הכוונה בטיפול אינה בשום אופן לשבור את רוחו של הילד ולשנות את מי שהוא במהותו, אלא לתת לו להבין שיש כאן עוד אדם ושהמילה האחרונה, כמבוגר, היא שלו. כך מבין הילד שהוא מתלמד ואילו המבוגר הוא המורה. בתוך הגבולות הללו ניתן חופש די רחב לילד והוא לומד למצות אותו עד תום, ליהנות וללמוד לשחק ולתקשר בטיפול. תפקיד המטפל הוא להציג ולהציב לילד גבולות של ריסון עצמי ודחית סיפוקים ובה בעת להעניק לילד חופש בכל מקום שהדבר אפשרי מתוך אהבה וכבוד לילד. מתן כוח גדול מידי לילד לשלוט בסיטואציה ולדרוש כל מה שעולה בדעתו מהמבוגר גורם לילד לפחד, משום שכל הכוח אצלו והוא נבהל מכך שהוא המוביל ושאין לו גבולות. לכן על המבוגר המטפל לעצב את עצמו כמוביל דרך עבור הילד, כזה שאינו נותן פקודות אלא שה

... אותנו להאמין בכך על ידי זה שאיימו עלינו שאם לא נאמין בזה אז לא יאהבו ויקבלו אותנו או כפחד אשר היה לנו בילדות והאמונה עזרה לנו להתמודד איתו. לדוגמה - ילד שגדל במשפחה שלא אוהבת רעש וצעקות יגדל באמונה שאסור לו לצעוק, כי כשהוא צעק בבית אז ההורים שלו הענישו אותו, וכך הוא למד שאם הוא צועק הוא לא מקובל במשפחתו. והצורך הבסיסי של כל אדם, ובעיקר כשאנחנו ילדים, הוא להיות נאהב ומקובל. דוגמה נוספת לאמונה שנרכשת מתוך פחד - ילד שחווה פחד נוראי כל פעם שהלך לישון והיה לבד בחדר, לימד את עצמו אמונה שהחושך זה דבר מסוכן ואסור להשאר בו לבד כי לא היתה לו את האפשרות להכיל את הפחד רגשית בתור ילד צעיר. כך כולנו גדלים עם אמונות שונות ומגוונות אשר כולן נרכשו מתוך היחס שלנו עם הסביבה. בנוסף לאמונות, אנחנו לומדים להכיר את עצמינו לפי היכולות שיש ... נוכל להתמודד עם הכאב והפחד שיש מאחורי האמונות שיש לנו. וזאת כיוון שכל אמונה שיש לנו מסתירה כאב. לדוגמה - אותו ילד שאסרו עליו לצעוק הבין זאת אחרי שהענישו אותו הרבה פעמים עד שהוא למד לבלוע את הצעקה שיש בו ולהדחיקה. כי כל ילד בריא מביע את עצמו גם בצעקה, וכאשר ההורים מאיימים שאם נמשיך לצעוק הם יענישו אותנו אז יש שם הרבה כאב ופחד. ולכן מאחורי רוב האמונות יש כאב ופחד, והרבה ...

... לאחר ובין כפיה ושליטה על אחרים. הורים שמסוגלים לתת חופש אמיתי לילדיהם, מספקים באמת הורות: משורש ה. ר. ה - רחם (כמו הריון) לילדיהם. מספקים בית גידול תומך חם אינטימי ומאפשר בקשר הרגשי - נפשי שנוצר. מתאים לצטט בהקשר זה את חליל גובראן שכתב על ילדים בספרו הנביא: ילדיכם אינם ילדיכם הם הינם בניהם ובנותיהם של כמיהת החיים עבור עצמם. הם מגיעים באמצעותכם, ... אך אל תנסו לגרום להם להיות כמוכם. אתם הנכם הקשתות שמהם נשלחים ילדיכם כחיצים חיים. הניחו לכיפופכם ביד הקשת להיות מלאה שמחה. הורים עסוקים רוב הזמן בהבניית התפיסה של ילדיהם ל מהו העולם, מהי המציאות (איך עושה פרה? ) מה אסור ומותר לעשות, ומה צריך להיות. בלי להיכנס כאן לאיך ניתן לגדל ילדים בלי כל ההבניה הזו, נסתפק כרגע בכך, שהבניה זו מגבילה את כושר התפיסה ... מתוקף זה שהביאו אותך לכאן. מתוקף המחשבה שאת ה שייך להם. את ה הילד ה שלהם! לאף אדם אין רשות חוקית לקחת אותך מהם, אך למה בכפיפה אחת, הם חשים כי לך אין רשות (לכאורה) ללכת מהם. ה ילד שלי אמור מעכשיו ועד עולם להכיר לי זכות על שהבאתי אותו לעולם? הורות לפי הפרדיגמה החדשה - רואה לעצמה חובה לדאוג לילדים, לגדלם, לתמוך בגדילתם.. תוך הכרה בחופש המוחלט שברשותם לחיות את חייהם. ומרגע שבחר הילד מתוך עצמאות את בחירותיו, מסתיימת חובה זו. לפי הפרדיגמה החדשה, אין בהורות זכויות ... הורים כאלה יש סביבכם כיום, שמקבלים הנחת מוצא זו באשר לזכותם על ילדיהם? יותר מכך, כמה מהאנשים סביבכם מכירים בזכותם של בני זוגם לאושרם, וכמה ... נובע ממנה הרבה משמעויות עדינות שמספקות בין השורות כבוד כלפי הילד (במקום הדרישה לכבוד שנוכחת בפרדיגמה הישנה). הקשבה רגשית לצרכיו הרגשיים של הילד (אמא משעמם לי במשמעות, אני צריכה אותך איתי כרגע וכד), והתחשבות בהעדפות הילד במקומות רלוונטים במקום תפיסת ההורה כמחליט בלעדי, אותוריטה. הורה המחזיק בתפיסה מתקדמת של הורות עורך הסכמים מול ילדיו ומכבדם בעצמו, לא משתמש בכוח או בסמכותנות. הורה כזה זורע בנפש ילדיו את רעיון הכבוד ההדדי, האמון והאינטימיות הרגשית שכיום די נדירה ביחסים מכל סוג. כדי שהורה יוכל להאזין לרחשי ליבו של ילדו, עליו להבין קודם את רגשותיו שלו. כדי שאדם יוכל להבין מניעים נפשיים של אחר, ... לאפשר מענה מותאם לכל ביטוי או צורך הנובע בספונטאניות מתוך הילד הגודל במרחב, ולא להיפך - להכתיב לילד מבחוץ את הנכון עבורו לפי הגדרה פדגוגית סטטיסטית או אחרת. בגרות נפשית מאפשרת ... הרגשי לו הוא זקוק. בדיוק כמו בתהליך הגדילה בו התינוק שהופך לילד לומד להרגיע את עצמו גם ללא נוכחות האם. ילד שמרגיש בעצמו את היותו מוצלח נפלא ומיוחד, לא זקוק לשמוע זאת מאחרים ולכן יכול לשמוח ביחסם המעודד של אחרים אך מתוך חופש. ילד כזה לא יהיה מאוכזב אם הוריו לא שמחו בציון שהשיג, ומאוחר יותר לא יהיה מאוכזב אם ילדו שלו השיג ציון נמוך. יחסים בין שני אנשים שהשיגו עצמאות רגשית לא מכילים תלות או ... וכד יכול להעניק חופש אמיתי לאחר. בלי לפחד (למשל שאמירות של הילד יקלקלו את הרושם הטוב שהוא מנסה לייצר אצל אחרים), יוכל הורה כזה לאפשר לילד לבטא את עצמו בצורה חופשית, הורות המעודדת ביטוי ספונטאני ומקבלת בהבנה ובחמלה טעויות, מהווה ה. ר. ה - בית המאפשר גדילה כמו רחם. עם הזמן, ילד שגדל כאהוב כמיוחד כרצוי, ילד שהקשיבו לו, הפנים את התחושה שהוא אהוב ראוי ומקובל, קיבל מספיק תוקף ... כשהורה מחזיק בפרדיגמה החדשה המכבדת החופשית והמאפשרת - כלפי ילדיו, הוא מאפשר למלוא הפוטנציאל שלהם לבוא לידי ביטוי. בטחונם בעצמם, יאפשר להם ...