... להחמיא
לילדים בלי להרוס להם את הביטחון העצמי אתה
הילד הכי חכם בעולם, את מוכשרת מאוד במתימטיקה, מי
הילדה הכי יפה בגן? איך אתם מרגישים עם מחמאות כאלה כלפי
ילדים? כלפי
הילדים שלכם? נעים לכם הצליל? אם כן, קראו היטב הלאה. אלו מחמאות הרסניות לביטחון העצמי של
ילדיכם. למה מייחסים הישגים? אפתח בשאלה שמעלה אלפי קון בספרו החינוך
שילדינו ראויים לו. למה היתם רוצים
שילדיכם ייחסו את ההישגים שלהם - לכישוריהם, או להשקעה שהם משקיעים? אנסח אחרת. אם
ילדיכם קיבל ציון גרוע במבחן, האם היתם רוצים שיחשוב שהציון הגרוע נובע מטפשות, או מן ההשקעה המועטה שהשקיע בלימודיו? התשובה זהה, כמעט, בכל פורום שבו נשאלת השאלה. הורים ומחנכים בכל העולם, תמימי דיעות: כולם רוצים
שילדים ייחסו את הישגיהם להשקעה שהם משקיעים. כולם רוצים
שילד שנכשל במבחן כלשהו יאמר לעצמו, לא למדתי מספיק, ועכשיו אלמד יותר. האם זה מה
שילדים אומרים לעצמם בעת כישלון? ובכן, חלק כן, וחלק לא, ורובם לא. רובם אומרים: אני טיפש, או חלש במתימטיקה. אין טעם להתאמץ. איך לגרום
לילדים להעריך השקעה? ספרים רבים (למשל אלה של קון) נכתבו בנושא הזה. איך לגרום
לילדים להעריך השקעה? לרצות ללמוד? ויש שיטות חינוך שמחזקות את האהבה של
ילדים להשקעה ולאתגר, ויש כאלה שמדכאות אותו בשיטתיות וביעילות. יש בתיס שבהם התלמידים אוהבים ללמוד, סקרנים וחרוצים, ... את זה יתכן שכבר ידעתם. לטעמי, עד לא מזמן היה חסר רעיון בסיסי מאוד בתפיסות החינוכיות שלנו. ידענו שאסור לומר
לילדים אתה טיפש, כי אז הם לא ירצו להתאמץ וללמוד, אבל רובנו הפלגנו בהתלהבות בשבחיהם בכל הזדמנות: אתה חכם. אתה מוכשר. ... זה נובע: מטיפשות. ואם אני מצליח כל הזמן, אבל זה כי אני חכם, אז מה יקרה אם יום אחד אפסיק להיות חכם? או אפגוש
ילדים חכמים ממני (בביס למחוננים למשל)? ולמה בכלל לגשת לאתגרים? הם עלולים להראות שאני בעצם לא כל כך חכם. כוחה של נחישות קרול דואק, בספרה כוחה של נחישות, מספרת על ניסוי שערכה. שתי קבוצות
ילדים קיבלו פאזל קל למדי לפתרון. הם פתרו היטב את הפאזל, ואז קיבלו מחמאה. לאחר המחמאה, נשאלו אם הם רוצים לפתור פאזל קל יותר, או קשה יותר. חלקם בחרו בפאזל הקשה, וחלקם בחרו בפאזל הקל. שתי הקבוצות קיבלו מחמאות שונות בתכלית. לכל
ילד בקבוצה הראשונה החמיאו: אתה מאוד חכם, כל הכבוד.
לילדים בקבוצה השניה החמיאו משהו כזה, השקעת הרבה מאמץ וחשיבה, כל הכבוד. ואז נתנו להם לבחור. אתם ודאי יכולים לנחש אילו
ילדים בחרו באיזה פאזל. מחמאה אחת ויחידה השפיעה על הבחירה שלהם באופן מכריע. בקבוצה שקיבלה מחמאה על חוכמה, 70%
מהילדים בחרו פאזל קל. בקבוצה השניה, שקיבלה מחמאה על השקעה, 70% מן
הילדים בחרו בפאזל הקשה, שהוסבר להם שיהיה מעניין יותר. תפיסות בסיסיות שונות יש פה משהו עמוק, ולא רק סמנטיקה. יש שתי ... לגדילה של אחרים - למה לא? אין הרבה מה להוכיח, יש מה לפתח. מורישים את התפיסות והתפיסות שלנו עוברות בירושה
לילדינו, דרך ההתנהגות שלנו ודרך השפה שלנו. אם אנחנו אומרים
לילד, אתה מוכשר, אנחנו מפתחים אצלו את התפיסה המקובעת. התפיסה שאומרת שיש דבר כזה אנשים מוכשרים, ויש אנשים לא מוכשרים, וכדאי להכלל בקבוצת המוכשרים. הוא צריך להוכיח את עצמו. כשלא יצליח, הוא ירגיש שאיננו מוכשר. כאשר אנחנו אומרים
לילד, התאמצת והתוצאה יפה, אין פה שום סכנה. הפעם התוצאה יפה, יופי. אם פעם אחרת התוצאה לא תהיה יפה, הוא ידע מה לעשות. ... יותר. אין פה עניין של כשרון שקיים או לא קיים. יש משיכה לאתגרים, כי הם מהנים, ואין בהם סיכון. כאשר החמיאו
לילדים בניסוי על חוכמתם, הם רצו להמשיך להוכיח את חוכמתם, וזאת יעשו בעזרת הפאזל הקל. כאשר החמיאו להם על מאמציהם ... זה, רק לצהול לזמן קצר בהצלחה (קצר, כי צריך עוד להוכיח את עצמי), ולפחד מאוד, ולהתיאש, בזמן כישלון. עצה גאונית של
ילד דואק מצטטת ציטוט משעשע במיוחד. היא שאלה
ילדים בכיתה ב, איזו עצה הייתם נותנים
לילד בכיתה שלכם שמתקשה בחשבון? והנה עצה שנתן