במה קריטי להזהר באימון אישי / חינוך ילדים / טיפול באנשים? אימון אישי. כיצד אימון וקאוצינג אישי יכול לגרום לנזק למטופל? כיצד חינוך ילדים שגוי יכול לגרום לנזק לילדים? כיצד תדע שאתה לא גורם נזק למטופל שלך? כיצד ביקורת יכולה לגרום לתוצאה ההפוכה מזו הרצויה? כיצד לגרום לילד שלך לרצות להקשיב לך? כיצד תגרום לתת מודע של מישהו לרצות להסכים איתך? מה ההבדל שבין ביקורת בונה לבין ביקורת הרסנית? כיצד להעביר ביקורת בונה? אם אתה עוסק בהוראה ובטיפול באנשים, אם אתה מחנך את ילדיך וגם אם אתה מטפל בעצמך, עליך להיות זהיר ועירני שבתהליך הלמידה שאתה מעביר את ילדיך / עצמך שלא תגרום יותר נזק מאשר תועלת. כפי שכבר התבאר כשם שטיפול ואימון טוב יכול לגרום תועלת כך ... לצערנו בדרך כלל קל יותר לגרום לנזק מאשר לתועלת אם לא עושים את האימון בצורה נכונה. נדגים מהנושא של חינוך ילדים. כאשר אתה מחנך את ילדיך עליך להיזהר ממספר דברים, עליך להיזהר שלא לייאש את ילדיך, עליך להיזהר שלא לגרום להערכה עצמית נמוכה של ילדיך כלפי עצמם, עליך להיזהר מכך שלא לגרום להם לתפוש את עצמם כאנשים כושלים, עליך להיזהר מלגרום להם לטעות הרבה יותר מאשר הם שגו קודם. כאן כמובן מתעוררת השאלה כיצד יכול להיות שביקורת שאתה נותן לילדיך / לעצמך (במידה והיא נכונה) תגרום להם להיות גרועים יותר מאשר קודם? התשובה על כך היא הצורה והתוכן של הביקורת שנאמרת. ניקח לדוגמה ילד עשה טעות כל שהיא והתנהג בצורה לא ראויה. ביקורת חיובית המבנה שלה הוא כדלהלן: שלב א - יש תמיד פתיחה ומעטפת חיובית מול הילד ולא כעסנית. תמיד הביקורת תתחיל במשהו חיובי כדי לגרום לבניית אמון מול הילד וכדי לגרום לו להרגיש בנוח לקבל את הביקורת. פתיחה שלילית של כעס בטון הדיבור, בצורת הדיבור או בכל צורה אחרת, גורמת מעצמה גם אם אינך רוצה בכך שהילד יתנגד למה שתאמר לו ולא משנה כמה הדברים יהיו נכונים. התת מודע של הילד מרגיש סוג של מתקפה סוג של פגיעה באגו שלו סוג של משהו משפיל ולכן אינסטינקטיבית הוא יגלה התנגדות לא ... זאת פתיחה חיובית היא מעין סוג של פירגון, מעין מתן שוחד קטן וסמוי, הצורה החיובית שבה הדברים נאמרים גורמת לילד בצורה בלתי מודעת לרצות להכיר טובה על הצורה המכובדת שמדברים איתו וכך אתה יוצר אצלו את הרצון להקשיב לך. ... חיובי ותרצה להפוך אותו לחיובי יותר. ביקורת שלילית לעומתה תיקח משהו שלילי ותרצה לתקן אותו. לדוגמה משפט כמו אתה ילד חכם וטוב, אתה יכול לעשות טוב יותר זה משפט בונה וחיובי. הילד שמקשיב לך מנסה הרי להבין את מה שאתה אומר לו. כדי שהוא יבין את מה שאתה כהורה אומר לו, הוא חוזר לעצמו על הדברים שאמרת לו בתוך המוח והמחשבה שלו. הוא חוזר על המשפט אני ילד חכם וטוב, אני יכול לעשות טוב יותר. זה משפט בונה ומצוין, כי אתה גורם לילד לתפוש את עצמו כילד חיובי, כילד טוב, כמישהו שיכול לעשות יותר טוב. אתה בעצם שותל מסר תת הכרתי בילד שאומר לו שהוא ילד טוב. גם אם עכשיו הוא לא ישמע לך, אתה תרמת לו בכך ששתלת לו מסר שהוא ילד טוב ואז גם במקרים אחרים יהיה לו את הדימוי העצמי החיובי שלו שימנע ממנו לעשות טעויות אחרות. גם במקרה ... תעשה משהו חיובי אתה אומר לו אל תעשה משהו רע, משפט כזה הוא משפט הרסני, כי אתה בעצם גורם לילד שלך להכניס לתת מודע שלו שהוא ילד לא טוב. אם הוא ילד לא טוב אז למה הוא צריך לעשות דברים נכונים, כי אתה אמרת לו? אז מה? הוא הרי ילד לא טוב, אז מה זה משנה אם הוא לא ישמע גם לך?! אם הוא ילד לא טוב כפי שאתה שאמור לאהוב אותו אמרת לו, אז למה שהוא יעשה את הדברים הנכונים וישמע לך, הוא הרי ילד לא טוב - לא? ואם זה בגלל שכדאי וראוי לו להיות ילד יותר טוב, אז למה בעצם לא לומר לו את זה במשפט עצמו, תהיה ילד טוב יותר?! אתה חייב ללמד את הילד שלך להתמקד בפתרונות ולא בבעיות. אם אתה אוהב אותו תעביר עליו רק ביקורת חיובית. עליך ליצור אצלו הנעה חיובית, ... שאתה רוצה שהוא יעשה. משפטים חיוביים, בונים אצלו הערכה עצמית גבוהה וטובה, ביקורת שעוסקת בפתרונות מגבירה את האמונה של הילד ביכולות של עצמו לבצע את הנאמר. לעומת זאת אמירות שאינן חיוביות גורמות להפך, הן בונות אצל השומע דמיון עצמי שלילי, הן הורסות את ההערכה העצמית שלו, מה שיגרום גם להתדרדרות שלו לטעויות ולשגיאות נוספות. ביקורת שלילית מייאשת את הילד וגורמת לו לפקפק ביכולת שלו להיות טוב, כי היא בעצם משדרת לו שהוא חלש, טיפש כיוב. היא לא גורמת ...

... תופעה שכיחה, המוערכת בכ - 5% - 10% מהאוכלוסייה. עקב טבעה ההתפתחותי, ברוב המקרים היא באה לידי ביטוי לראשונה בילדות, אך היא אינה חולפת עם ההתבגרות ומלווה את האדם לאורך חייו הבוגרים. בנוסף, הפרעת קשב מאופיינת בתחלואה נלווית משמעותית, ... נפוצה יחסית בקרב האוכלוסייה הכללית. ניתן למצוא אותה בכל שכבות האוכלוסייה ורמות האינטליגנציה. זוהי הלקות הנוירולוגית הנפוצה ביותר בקרב ילדים. 5% - 10% מהילדים בגילאי בית הספר לוקים בהפרעה זו, רובם בנים. עקב אופייה הכרוני היא לא נעלמת גם בחיים הבוגרים של האדם, ... פחות. סיבה נוספת לאחוז הנמוך של המאובחנים המבוגרים היא שהפרעת קשב והיפראקטיביות נחשבה עד לפני עשור בערך לבעיה של ילדים בלבד, אם כי המודעות לקיומה גם בקרב מבוגרים גדלה בשנים האחרונות . מבוגרים רבים עם הפרעת קשב אינם מודעים ... שיכולים להשפיע על תפקוד האדם בבית, בקהילה, בלימודים או בעבודה. על פי רוב, הביטוי הראשוני של התסמינים מתרחש בגילאי הילדות כבר מתקופת גן הילדים והם יכולים להופיע גם אצל ילדים מתחת לגיל שלוש שנים. ההבדל בין התסמינים הישירים לגורמים אחרים העלולים לפגוע בתפקוד התפתחות מהלכה של הפרעת קשב אינה ... להיווצר כבר בגיל הרך, והן עלולות לפגוע גם בהיבטים לא אקדמיים, כמו הפן החברתי, הרגשי וההתנהגותי. לדוגמה - כאשר ילד עם הפרעת קשב מתקשה להתרכז ומרחף בשעת הריכוז בגן, הוא עשוי לקבל משוב שלילי מהגננת. כמו כן, קשיי הקשב עלולים להשפיע על הדימוי של הילד בעיני הצוות החינוכי בבית הספר. תלמידים עם הפרעת קשב ללא פעלתנות יתר נראים לעתים למורה כבעלי יכולת נמוכה או ... הנטייה האימפולסיבית של אנשים עם הפרעת קשב. מבחינת התפתחות חברתית רמת האימפולסיביות נמצאה קשורה לקשרים בין אישיים חלשים של ילדים עם קבוצת השווים שלהם. קשיים אלו עלולים להוביל לתוצאות שליליות בעתיד. היפראקטיביות היפראקטיביות היא פעלתנות יתר (היפר=עודף, אקטיביות=פעלתנות). היא ... בפעילות אחת בלבד, הנובע מצורך בפעולה נוספת כלשהי. פעילות או תנועה מרובה אי שקט פסיכו - מוטורי - אצל ילדים הוא מתבטא בכך שהם קמים, יושבים ורצים הרבה יותר מבני גילם. אצל מבוגרים הדבר מתבטא בצורה עדינה יותר, למשל ... או נטייה להחזיק חפצים קטנים ולשחק איתם. דיבור אינטנסיבי. אדם היפראקטיבי עלול להיות מועד לתאונות ופגיעות גופניות, בעיקר בגילאי הילדות. התנהגויות היפראקטיביות בולטות מאוד, למשל - ילד מבטא פעלתנות רבה בגן, מתקשה לשבת לאורך זמן או להתמיד במשימה ועוד. לכן אנשים עם הפרעת קשב הכוללת מרכיב ... כגון הורים ומורים. במקרים מסוימים עימותים אלו ופגיעה ביחסים עם ההורים עשויים להוביל לקשיים בין אישיים בבגרות. באופן כללי ילדים היפראקטיביים חווים פחות התפעלות ומקבלים פחות חיזוקים חיוביים ממבוגרים בסביבתם, מבוגרים נוטים להתעייף באינטראקציה מולם בשל הקצב המהיר שלהם, ולהקדיש להם פחות תשומת לב. במסגרת בית הספר, תלמיד היפראקטיבי עשוי לזוז הרבה, להציק לילדים אחרים ולהרעיש, דבר המפריע למורים ועשוי לעורר את התנגדותם ולנתב אותם לעמדת כישלון ותיסכול לעומת הילדים האחרים בכיתה. עלולה להיווצר לגבי התלמיד תווית של ילד רע בעיני המורים, ההורים והתלמיד עצמו, והחברה עלולה להגיב בדחייה והתרחקות במקרים אלו. מבחינה טיפולית, יש הממליצים להתערב כאשר ... מסוגל להתרכז במטלה שהוא אוהב מאוד למשך שעות. דוגמאות נפוצות לכן הן טלוויזיה, מחשב ולגו, בהם יכול להתרכז גם ילד עם הפרעת קשב, משום שיש בהם גירוי משתנה בעל רמת עניין גבוהה. לא רק שהמוטיבציה משחקת תפקיד משמעותי ביכולת ... של הפרעת הקשב עלולים לפגוע במוטיבציה באופן עקיף. זאת בעקבות הצטברות של חוויות שליליות אשר יכולות להתחיל כבר מגיל הילדות ולפגוע בדימוי העצמי. לאחר מספר שנים שבהן אדם בעל הפרעת קשב השתדל מאוד להצליח וחווה תסכולים קשים, הוא עלול ... ביותר בכל המחקרים על הפרעת קשב הוא השונות הרבה. השונות בין אנשים בעלי הפרעת קשב בולטת יותר במבוגרים בהשוואה לילדים ולמתבגרים. מבוגרים בעל הפרעת קשב מציגים תמונות קיצוניות, הנעות בין תפקוד תקין כמעט, לחוסר תפקוד מוחלט. אחד המאפיינים הבולטים ... של הנורמה האנושית בהיבטים שונים. עם זאת, כנראה בעקבות המרכיב הגנטי החזק של שתי התופעות, במשפחות רבות יש יותר מילד אחד שהוא בעל תווית כפולה זו. מצב זה מקשה מאוד את ההתמודדות על ההורים והילדים כאחד. לחברה ישנו קושי להבין מצב זה ממספר סיבות. חוסר המודעות של הורים ואנשי חינוך רבים, לאפשרות שלאדם בעל ... מקבלים התייחסות שונה בהתאם להקשר שבו הם נתפסים על ידי הזולת. בניגוד לפעלתנות היתר המאפיינת היפראקטיביים, עוררות היתר של ילדים מחוננים אינה נחשבת כבעיה. תפיסת החברה ומאפיינים המקשים על הבנת הלקות פעמים רבות נראה קושי של החברה להבין ולקבל ... אישי ושגוי על מעשים או מחדלים שלא בשליטתו. לצד זאת, המבוגרים המשמעותיים (כמו מורים והורים) יכולים להיות מקור הגנה לילדים עם הפרעת קשב והמנוע שמניע את ההתפתחות החיובית שלהם, אם ידעו איך להכיל את הקושי ובו - זמנית לראות את הילד מעבר לקושי. תחלואה נלווית באופן כללי תחלואה נלווית או תחלואה כפולה הם מושגים המתארים מצב בו קיים יותר ממקור ... לקיומה. קשיים העלולים להיווצר בעקבות ADHD עקב טבעה ההתפתחותי של הפרעת קשב, ברוב המקרים הקשיים יבואו לידי ביטוי ראשוני בילדות. קשיים אלו עלולים להשליך על עתידם הרגשי, ההתנהגותי והאקדמי של הלוקים בה, לכן אנשים בעלי ADHD עלולים להיתקל בקשיים ... יכולים להפריע לתפקוד ההורי של האדם במסגרת המשפחה. הורים בעלי הפרעת קשב עלולים להתקשות במעקב אחרי לוח הזמנים של ילדיהם ולזכור מתי הם צריכים להיות בחוג, בפגישה עם חברים או להכין שיעורי בית. התחום ההתנהגותי תחום זה מתייחס ליכולת ... המערכת ולשמור על הגבולות במצבים מובנים עלולות לפתח בעיות התנהגות משניות. בגילאים צעירים בעיות התנהגות עלולות לפגוע בקשר שבין הילד להוריו. זאת משום שילד עם הפרעת קשב קשה הוא אתגר לא קל, הגורם למצוקה אצל ההורים ועלול ליצור ביניהם חילוקי דעות בנוגע לאופן חינוך הילד. ללא הדרכה מתאימה ההורים עשויים להשתמש בשיטות ענישה קיצוניות או תגובות סמויות של לעג וזלזול תוך נסיון להשתלט על הילד. בנוסף, הורים רבים מצמצמים את המגע שלהם עם ילד סוער ובעייתי ומגיבים אליו רק כאשר צריך לעצור התנהגות בעייתית שלו. במקרים אלו הם מבלים פחות ופחות זמן איכות מהנה עם הילד, ורוב הקשר שלהם איתו הוא ביקורתי ומלא טענות. השונות בקרב אנשים בעלי הפרעת קשב באה לידי ביטוי במסגרת בית ... לסמפטומים הראשוניים של הפרעת הקשב, ועלולים להיות בלתי הפיכים. התחום החברתי מכיוון שהתסמינים של הפרעת הקשב מופיעים לראשונה בגיל הילדות הם יכולים להשפיע על ההתפתחות החברתית של האדם. בהתאם לכך, אנשים בעלי הפרעת קשב עלולים לחוות קשיים בחיי החברה ... של אנשים בעלי היפראקטיביות או אימפולסיביות לשמור על נימוסים ו - טאקט. בגילאי בית הספר הדבר יכול להוביל לכך שהילד הופך לליצן של הכיתה, לילד דחוי או לבריון. ילדים רבים עם הפרעת קשב מציינים שהם מנסים להתחבר לילדי הכיתה, אך מוצאים את עצמם נידחים ומכאן יסיקו שמתנכלים להם ויפתחו רגשות שליליים כלפי חבריהם לכיתה. בעיות חברתיות יכולות ... התפתחותי וכרוני. משום שהביטויים הראשונים של הסמפטומים מופיעים לרוב בגיל צעיר, ההשפעה שלהם על הפן הרגשי יכולה להופיע כבר בילדות. למשל, כאשר ילד מודע לכך שהוא לא כמו כולם או שהוא מפריע לסביבתו. לא מדובר רק בחוויות בעלות פוטנציאל ... להתמודדות עם הבעיות מולן הוא מתמודד בתקופה בה החל הטיפול. אנשים עם הפרעת קשב אשר התמודדות עם חוויות שליליות בילדותם עלולים לשאת את הצלקות לאורך שנים רבות. לכן חוויות אלו דורשות טיפול במטרה לאוורר רגשות מודחקים מהעבר, לתקן את ... הפרעת קשב. מכיוון שמדובר בהפרעה התפתחותית אשר באה לידי ביטוי בגיל צעיר, ישנה משמעות רבה לסביבה של האדם בגילאי הילדות, ולהתאמת המערכות המשפחתיות, החינוכיות והחברתיות כך שיוכלו לאפשר לילד להשתמש בכוחותיו ולמזער את נזקי ההפרעה.

... המספרים עולים ועולים. כיום אנו כבר עומדים על מעל ל - 20% מאובחנים באופן רישמי וזאת רק בקרב אוכלוסיית הילדים. כלומר, 1 מכל 5 ילדים ימצא כלוקה בהפרעה בגווניה השונים. הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות יכולה לנבוע מגורמים רבים מאוד. כמו כן להפרעה זו יש שלל צורות התנהגות היכולות להעיד על כך שלילד קיימת הפרעה, שלל סימפטומים ושלל דרכים לקבוע שאכן ילדכם סובל מהפרעה זו. עקב כך יש לנהוג במשנה זהירות כאשר באים לאבחן האם ההפרעה קיימת. לפני שאגש לאופן בו ניתן לאבחן באופן נכון ויעיל האם ילדכם סובל מהפרעה זו אסביר מה היא הפרעת קשב וריכוז. הפרעת קשב וריכוז הינה תסמונת ניורולוגית העוברת בדרך כלל בתורשה. היא מתאפיינת בהסחות דעת, אימפולסיביות וחוסר מנוחה. תסמינים אלו קיימים למן גיל הילדות. הגדרת ה - DSM להפרעה: הפרעת קשב וריכוז היא דפוס מתמשך של חוסר קשב ו/או היפראקטיביות / אימפולסיביות חמור ... באותה רמה התפתחותית (DSM עמ 75) לפי בארקלי - ההפרעה נמצאת בתחום השליטה העצמית, האם ברצונו או ביכולתו של הילד לשלוט בהתנהגותו. (בארקלי 2003 עמ 31) עוד מוסיף ספר האבחונים של ה - DSM -ואומר: על מנת שאדם יאובחן ... יש לאבחן בצורה נכונה ומה הן ההשלכות על אבחון לא תקין. אבחון לא תקין והשלכותיו: הורים רבים מדווחים כי ילדיהם התחילו את שנות הלימודים הראשונות בחייהם כילדים מצליחים המביאים הביתה ציונים טובים וזאת כאשר המורים בבית הספר מדווחים על התנהגות תקינה ונורמאלית ללא כל בעיות. לאחר מספר שנים מגיע איש הצוות החינוכי בבית הספר ומחליט כי בשל בעיה מסוימת על הילד להישלח לאבחון. מרגע זה והילך ההורים מדווחים כי ללא קשר לתוצאות האבחון יש ירידה משמעותית בתפקודו של הילד ובהישגיו. כמו כן יש פגיעה בכישורים החברתיים שלו ובהתנהגותו. מדוע זה קורה? אחד הדברים הבסיסים בהבנת עולמו של הילד היא הידיעה כי לילדים קיים חוש שישי, הם חשים את המצוקות שסביבם, את הלך הרוח בקרב הסביבה והם מגיבים בהתאם לתחושות אותן הם חווים. כפי שכבר אמרתי במאמריי הקודמים: ילדים אינם בעלי עמוד שידרה והם מגיבים באופן ישיר לסביבה. כאשר ילד נשלח לאבחון, הוא חש כי מקטלגים אותו באופן לא חיובי ביחס לסביבתו. הוא מבין כי קיימת אצלו בעיה (גם ... משכך נגררים גם פעולות הגורמות לירידה בתפקוד באופן לא מודע ובאופן מודע. גם אנו המבוגרים, ההורים, נוטים לחשוב כי ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז הינם ילדים בעלי יכולות נמוכות וכי יהיה קשה להם להגיע להישגים כמו כל ילד רגיל. אנו סמוכים ובטוחים כי ילדים אלו יצטרכו השקעה רבה יותר על מנת להגיע להישגים. השקעה יותר מבכל ילד אחר. וגם אנו מתחילים לבצע פעולות באופן לא מודע הגורמות לרגרסיה אצל הילד. אנו לא אשמים, גם הילד שלנו לא אשם! אנו פשוט לא יודעים מספיק אודות ההפרעה, אודות היכולות כאשר קיימת ההפרעה ואודות דרכי האבחון. שילוב זה של מצוקת ההורה ודרך חשיבתו אודות ההפרעה לבין מצוקת הילד ודרך חשיבתו יוצרות תהליך של רגרסיה אצל הילד. ומרגע האבחון אצל מרבית הילדים יש ירידיה משמעותית בתפקוד. לכן חשוב מאוד להבין מתי צריך לשלוח לאבחון ומתי לא וכמובן באלו תנאים. שליחה לא נכונה לתהליך האבחון יכולה לגרור אחריה תוצאות קשות וכואבות הפוגעות באופן ישיר בעתידו של הילד ובמסגרת הביתית והמשפחתית. כמו כן היא יכולה לגרור בעיות רפואיות בעתיד בהעדר טיפול נכון. אצל מרבית מהילדים המלצות האבחון והטיפול הרפואי הניתן לא מסייעים להם והם מתחילים להתמודד מול חזיתות נוספות של תופעות לוואי של תרופות, ... על הצוות החינוכי המפנה אתכם לאבחון. חשוב שתדעו כי לצוות החינוכי אין מספיק ידע וכלים על מנת לקבוע האם הילד שלכם צריך אבחון והאם זה נכון לשלוח אותו ולהעביר אותו את התהליך הזה. צר לי לומר אך במקרים הללו ... הפרעה נוירולוגית כפי שצוין מעלה. אולם כיום תחת הכותרת: הפרעות קשב וריכוז נכנסים גם הפרעות רגשיות. עליכם לדעת כי ילד עם הפרעות רגשיות אינו ילד שצריך אבחון. ילד עם הפרעות רגשיות הוא ילד שצריך טיפול רגשי. ושום תרופה כגון ריטלין או קונצרטה לא תפתור את הבעיה הרגשית. בבעיות רגשיות לא מטפלים בתרופות ... שאנו שולחים לאבחון ואם אנו חושדים כי אכן קיימת בעיה מסוימת עלינו לשלול בראש ובראשונה את התרחישים הבאים: האם הילד ישן טוב? אינו מתעורר בלילה, אינו סובל מהפרעות נשימה, סיוטים וכדומה. האם הילד ישן מספיק שעות? בהתאם לגיל הילד ישנן מספר שעות שינה אותן הוא חייב לישון על מנת שיתפקד במלוא העוצמה והערנות במהלך היום. האם הילד אוכל טוב? האם הוא מקבל את כל אבות המזון להם הוא זקוק? האם הוא צורך עודף / חוסר סוכרים? האם הארוחות שלו סדירות? כמות השתייה אותה הוא צורך מספיקה? האם הילד רואה טוב? במידה ולא, האם הילד מטופל כמו שצריך? משקפיים, עדשות ראייה וכדומה. האם הילד שומע טוב? בעיית שמיעה יכולה בקלות להסיח מריכוז. האם הילד חווה כרגע או חווה בעבר מצוקה רגשית שלא מטופלת או טופלה? חשוב שתדעו הורים יקרים, עבור ילדים מצוקה רגשית יכולה להיות גם וויכוח עם ההורים או אחד מבני המשפחה. ביום בו הילד חווה וויכוח כזה, הן ...

... ובית הספר פועל 5 ימים בשבוע). ארבעה שיעורים הם שיעורי חזרה ותרגול שבהם אינני מלמדת דבר חדש. זאת כדי שהילדים יפנימו את החומר הנלמד. בארבעת שיעורי החזרה אני לא מייבשת את הילדים בדפי עבודה בלבד או פתרון תרגילים במחברת תקופה. מידי פעם אנו פותרים תרגילים, אך שיעור שלם כפול כזה הוא לא נעים לילדים וגם אינו אפקטיבי בעיני. ארבעת השיעורים הללו צרכים להביא יותר מכל השיעורים האחרים חדוות למידה ויצירה. ארבעת השיעורים הנוספים ... - מציירים את ארבעת האחים למשפחת המספרים, כל אח בצבע אחר המאפיין אותו. שיעור עם קוביות - לכל זוג ילדים קוביה והם מטילים אותה מספר פעמים כדי לקבל את המספר איתו יעשו תרגיל כפל או חילוק. שיעור שבו אופים עוגיות - קודם לכן יש לעבוד בקבוצות ולחשב כמה כיתות יש בבית הספר, כמה ילדים בכתה, כמה עוגיות נרצה לתת לכל ילד, כמה עוגיות עלינו להכין וכיצד נחלק אותן. וכו, כיד הדמיון הטובה עליכם. אני ממליצה לחוש את מצב האווירה אצל הילדים במהלך התקופה. ילדים רבים מתקשים בחשבון ושיעור שהוא יותר נושם ומאוורר מעניק להם את היכולת להמשיך אחר כך, בשיעורים הבאים, להתאמץ ולהמשיך ללמוד את החומר. בכל השיעורים אני ממליצה להשתמש בשתי מחברות - מחברת תרגול ובה הילדים מתרגלים באופן חופשי כתיבה וחשבון. בנוסף יש מחברת תקופה שהיא גדולה יותר, יפה ועשויה מחומרים טובים יותר מבחינת עובי הדף והיכולת של הצבעים להקלט בנייר באסטטיות ובקלות. במחברת זו כותבים הילדים את הספר שלהם, משום שבחינוך ולדורף אין ספרים. המחנך והילדים כותבים את הספר בעצמם במהלך השיעורים וכורכים אותו בסוף השנה. שיעור סיפור - האם אי פעם חשבתם מה אומרים ... חיסור ארוך). בסיום הסיפור אני מציירת ארבעה אחים על הלוח. לכל אח חולצה בצבע שונה ועליה הסימן המתמטי שלו. הילדים מעתיקים את הציור למחברתם, זהו עמוד השער של התקופה. שיעור x כאשר אנו מחברים או מכפילים מספר אנו צרכים ... למאות, מהמאות לאלפים. דוגמה לאח מחבר - לכתוב תרגיל חיבור על הלוח, להראות כיצד מחברים למשל 2456 ועוד 3467. הילדים מעתיקים את הדוגמה בגדול למחברת, עם כל הדרך של העבודה. חלוקת דפי עבודה עם תרגילים בחיבור. חמש תרגילים ראשונים הילדים מנסים לעשות כל אחד לבד, בעזרתי כשאני עוברת ביניהם. כאשר מסיימים זאת אני מחלקת את הילדים לקבוצות והם פותרים יחד את חמשת התרגילים הבאים - זאת בתנאי שמי שלא מבין כיצד עושים תרגיל שאר הילדים מסבירים לו בקבוצה עד שהוא מבין ואם יש בעיות אני באה לעזור. שיעור t בדיוק כמו שיעור x, רק ... חשבון (צרכים להיות לפחות 2 כאלה במהלך השבוע) וכן בשיעור הראשי. חילוק ארוך יש למצוא את השיטה הכי בהירה לילדים, עליך כמורה ללמוד היטב את השיטה שבה אתה רוצה ללמד חילוק ארוך ואז לפשט זאת עי כמה פעולות לילדים. דוגמה כללית לפישוט כזה: מחלקים, מורידים, מכפילים ומחסירים. כך בארבעה פעילות מוכרות הילדים יזכרו מה צריך לעשות, יש לכתוב זאת בדוגמה לחילוק במחברת. בהמשך התקופה יש ללמד בכתה ולהביא בכל אחד מארבעת פעולות החשבון שאלות מילוליות. אני עושה זאת דרך חידות. שאלה מילות נקראת אצלי חידה, ילדים מתחברים יותר לחידות, זה נתפס אצליהם ככיף. לדוגמה: ילד אחד עצד והתווכח עם נער הגדול ממנו. אמר הגדול - למה אתה מתווכח איתי, אני הלא גדול ממך כפליים. רמאי שכמותך, קרא הילד הקטן. אני זוכר שפעם אחרת לי שאתה גדול ממני פי 3. נכון, אמר הנער וצחק, זה היה לפני 4 ... זה באמת היה נכון. בני כמה הם היום? (תשובה - 8, 16) שיעור חזרה על לוח הכפל. בכתה ד הילדים כבר אמורים לדעת את לוח הכפל בעלפה, משום שהתחלנו לעבוד עליו בכתה א דרך משחקים רבים ותרגול ועבדנו עליו בכל יום בכתה. כעת נתחיל בדקלום של משפחות לוח הכפל ככתה ביחד, זה מעניק הזדמנות לילדים שפחות יודעים לחזור על הדברים. לאחר החלק הריתמי אני אומרת: משפחת 2 וכל הילדים יחד מתחילים לדקלם את המשפחה: 2, 4, 6, 8, 10 וכו עד ל 2 כפול 12. בכל יום נתרגל כך כמה משפחות. כדי לדעת האם כל ילד באופן אישי יודע את המשפחות אני מסבירה בכיתה כי משבוע הבא אבקש באופן אישי מילדים לומר לבד משפחה כלשהי ולכן עליהם להיות מוכנים. אפשר גם לומר שבשבוע הבא אבקש לומר באופן אישי את משפחת 6 וגם 8. כך ממקדים את החומר שמבקשים מהילדים לחזור עליו. ובכל שבוע אתן משפחות שונות לחזרה. חשוב להודיע להורים על אילו משפחות על הילדים לחזור, כדי שהם יסייעו להם בכך בבית. ישנן משפחות שהילדים מתקשים יותר לזכור וישנן כאלה שפחות. בחלק הריתמי אני ממליצה לקפוץ בחבל ולומר ביחד לפי הקצב של הקפיצה את אחת המשפחות, בכל יום משפחה אחרת. כך הילדים זוכים לעוד חזרה. לאחר החזרה על המשפחות אני מציירת על הלוח את לוח המשפחות (אפשר שאצייר זאת גם לפני ... שווה 2 כפול 2 ? כמה שווה 9 כפול 7? כמה שווה 3 כפול 5? וכו באמצעות התרגילים על הילדים לגלות מהי החוקיות בלוח המשפחות המצוייר על הלוח, הם מגלים בקלות. ואני מסבירה את החוקיות כדי שמי שעדיין לא גילה אותה יוכל לראותה. לאחר ההסבר הילדים יעתיקו את לוח המשפחות למחברת. הטבלה כאן אינה מייצגת את האסטיות הנדרשת בשרטוט וציור שלה על לוח הכתה. להבנה ... לדוגמה: (15:5) - 25 שיעור חזרה על המשפחות (לוח הכפל). להביא לכתה כדור מספוג רך. אני זורקת את הכדור לילד ותוך כדי אומר תרגיל: 6 כפול 7, על הילד לענות ותוך כדי תשובה לזרוק לי את הכדור בחזרה. כך אני מתמסרת במתמטיקה עם רוב ילדי הכתה. אני רושמת על הלוח את התרגיל שניתן לשיעורי בית בסיום השיעור הקודם. מבקשת מכמה ילדים שיבואו ללוח לפתור את התרגיל. כל ילד פותר את התרגיל באופן אחר, משום שהם עדיין לא יודעים את סדר פעולות החשבון. איזה מוזר אני אומרת. איך נדע מה לפתור קודם - את תרגיל החיסור או את תרגיל החילוק ושומעת את ההצעות של הילדים בעניין. מה קודם? ואז אני מסבירה. והנה דוגמה להסבר באופן תמונתי ולא באופן חשיבתי בלבד: תראו ילדים בעולם של המספרים יש סוגריים, יש כפל, חילוק, חיסור וחיבור. וכל אחד מהם היה רוצה להיות ראשון בתור כמו שאתם הולכים לפעמים לשתות מהברזיה כשאתם מאד צמאים והייתם רוצים להיות תמיד ראשונים בתור. בתור לברזיה כל פעם ילד אחר ראשון. כך זה בעולם שלנו. אבל בעולם של המספרים זה אחרת. לפני שהמספרים נולדו הם היו בבטן של ...

איך לעורר מוטיבציה בילדים עם בפרעת קשב - אימון אישי / הפרעת קשב וריכוז / adhd? מוטיבציה היא המנוע שמפעיל אותנו ומאפשר לנו ... תנועה והיא המתארת מניעים motives. מוטיבציה היא הרצון לפעול, הצורך פנימי שמניע אותנו לפעול על מנת להשיג מטרה כלשהי. לילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז (ADHD) ישנה לעיתים קרובות בעיה של חוסר במוטיבציה, היא יכולה לבוא לידי ביטוי כנטייה לדחיינות, עצלנות, קושי בהפעלה עצמית, לעיתים אף כאי מסוגלות תפקודית. אך למעשה בדרך כלל, ילדים אלו יודעים היטב מה צריך להיעשות, הקושי באיך - איך לגייס את עצמם במטרה לבצע את המטרה עד סופה. ... שאלה של יכולת או רצון - אינני יכול לעומת אני לא רוצה. ישנם שלושה סוגי מוטיבציה: מוטיבציה חיצונית - הילד פועל בכדי שיאהבו אותו - כדי לרצות את הסביבה או בכדי להימנע מעונש (תגמול חיצוני) או בכדי לכסות על חסכים לדוגמה: הילד לומד כדי לרצות את סביבתו או מחשש מעונש. מוטיבציה פנימית הכרתית - הילד פועל משום שהוא מבין את חשיבות הפעולה, לדוגמה: הילד לומד משום שהוא מכיר בחשיבות הלמידה ולא בגלל שהוא נהנה ממנה. מוטיבציה פנימית רגשית - הילד פועל משום שהוא נהנה / אוהב את מה שהוא עושה - הפעולה נובעת מכך שילד מקבל ממנה ערך פנימי, זה יכול להיות ערך רגשי של הנאה ועניין. דוגמה: הילד לומד מתוך הנאה וגילוי עניין בחומר הנלמד. השפעת המוטיבציה הפנימית היא גדולה יותר וארוכת טווח מהמוטיבציה החיצונית. כדי לעזור לילד לפתח מוטיבציה פנימית יש צורך לבדוק מה מניע את הילד. ריצארד לאבוי, בספרו פריצת דרך במוטיבציה, מונה שמונת הגורמים המניעים אותנו והם: חיברות, אוטונומיה, סטטוס, סקרנות, אגרסיביות, כוח, הכרה, השתייכות. חיברות: הצורך להשתייך לחברה - ילד חברותי מאושר ומסופק כשהוא מרגיש שייך וחלק מהקבוצה, שיש לו חברים רבים והוא נהנה מן הקשרים עמם. ילד כזה, משקיע מאמצים רבים בבניה ושימור מערכות יחסים עם אחרים, הוא יוזם ומתחזק את הקשרים באדיקות. לעיתים קרובות ילדים אלו ורבאליים, בעלי חוש הומור, ביטחון עצמי, פתוחים, נהנים מעבודה קבוצתית ואוהבים להשתייך אליה. אוטונומיה: הצורך בעצמאות - הילד האוטונומי מוקיר הזדמנויות לעבוד על פרויקטים באופן עצמאי ופחות בעבודות קבוצתיות. ילד כזה נהנה מפרויקטים שבהם התוצאות תלויות אך ורק בתפקוד שלו. ילדים אלו קולטים במהירות חומר חדש, סקרנים מאוד, יעילים ויצרנים מאוד, בעלי זיכרון טוב, ידע נרחב ובעל מוטיבציה עצמית. סטטוס: הצורך להיות חשוב - ילדים ומבוגרים רבים מונעים עי סטטוס, בעבורם הדימוי העצמי שלהם קשור לדעותיהם של אחרים. דעתם של אנשים אחרים חשובה להם מאוד, הם להוטים להשביע את רצון האחרים ורגישים ביותר לביקורת. ילד שהסטטוס מניע אותו, מרבה לדרוש אישור ועידוד, נוטה לביקורת עצמית, בדכ ממושמע ונהנה מאור הזרקורים. סקרנות: הצורך לדעת - האדם הסקרן זקוק ללמידה, לידע וצמא למידע חדש, הוא נהנה ללמוד כמעט על כל נושא. ילדים שהם סקרנים מטבעם, מגלים התלהבות בכמה תחומי עניין, אוהבים לקרוא, בעלי מידע כללי רחב, זיכרון חזק, נהנים מעריכת ניסויים ... האדם באגרסיביות אינו בהכרח שלילי או מזיק. ניתן לתעל אגרסיביות לפעילויות חיוביות (מנהיגות, אסרטיבית) או לפעילויות שליליות (בריונות ואיום). ילדים אגרסיביים מוכנים להתעמת עם מה שנתפס בעיניהם כחוסר צדק או כחוסר הוגנות. ילדים אלו יהיו בעלי דעות מוצקות, לוקחים אחריות ונהנים ממנה, נוטים לווכחנות, בעלי יכולת שכנוע רבה ואוהבים לקרוא תיגר על סמכות. כוח: הצורך בשליטה - הילד שיש לו צורך חזק בכוח, רואה חשיבות רבה בשליטה והשפעה. ילדים השואפים לכוח עשויים להיות בעלי דימוי עצמי חזק מאוד או חלש מאוד. הצורך שלהם בכוח עשוי לנבוע מתחושת ביטחון והתנשאות או מתחושת חוסר אוני ונחיתות. ילדים המונעים עי כוח נהנים מאחריות ומסמכות, נהנים להיות בשליטה, מעורבים תכופות במאבקי כוח ובוויכוחים, בעלי איכויות הנהגה, בטוחים בעצמם, אמיצים, עקשנים ובעלי כושר התמדה. הכרה: הצורך באישור - רוב הילדים מונעים עי הצורך בהכרה ואישור על הישגיהם ומאמציהם. ילדים אלו יש להם צורך גדול יותר בהכרה מאחרים. ילד כזה הוא מונחה מטרה, יעיל, תחרותי מאוד, מקדם את עצמו, נהנה מאורות הזרקורים, נהנה לערוך הצגות ורגיש. השתייכות: הצורך להיות בקשר ולהשתייך - לילד המונע עי השתייכות יש צורך חזק להיות בקשר עם אחרים ועם ארגונים ותנועות. ילדים אלו צוברים כוח רב מן ההשתייכות ותחושת שייכות וזהות ממערכות יחסים אלו. ילדים המונעים עי השתייכות מחפשים תכופות אחר אישורים של מבוגרים ואחר הקשר עמם, מפגינים זהות קבוצתית, רגישים לצרכי אחרים ולאי הסכמה, חוששים מדחייה, צייתנים, משתפי פעולה ומרבים להתנדב. החדרת מוטיבציה בילדים בעלי אופי שונה: הילד החברותי צריך לקבל רשות ועידוד להיות באינטגראציה עם אחרים. הוא מפיק תועלת רבה מתחושת השייכות ויכול לתרום רבות למורל, הוא נהנה מפעילות משותפת ועובד היטב בקבוצה. לכן העבירו לו מסר וחזקו בו את הרעיון שהוא חבר חשוב ומוערך. הילד האוטונומי נהנה מעצמאות ומאחריות. הוא אוהב לעבוד על פרויקטים ולערוך מחקרים, הוא אינו תלוי במיוחד בחיזוקים חיצוניים, לכן הטילו עליו פרויקטים ותנו לו אחריות. הילד המונע עי סטטוס מודע מאוד לרגשות ולגישות של אחרים ובא בקלות במבוכה. הדימוי העצמי שלו תלוי במידה רבה בתגובות שהוא מקבל מהאנשים החשובים בחייו, הוא מתקשה להעריך בעצמו את תפקודו או את נקודות החוזק שלו. ילד כזה לעידוד והכרה בנקודות החוזק שלו. הילד הסקרן רוצה לדעת ונהנה ללמוד ולפתור בעיות. עזרו לילד זה לקבוע מטרות אישיות והמשיכו לקבוע מטרות ככל שהוא מתקדם, חשפו אותו לנושאים חדשים ואפשרו לו לחקור ולגלות נושאים נוספים. הילד האגרסיבי רוצה שדעותיו ורגשותיו יישמעו. תנו לו הזדמנות לבטא את דעותיו ובקשו מדי פעם לשמוע הרעיונות שלו, השתמשו בהצעותיו ... צורך אמיתי מאוד. הימנעו ממאבק כוחות עמו ואפשרו לו לקבל החלטות ובחירות בכל עת שהדבר ניתן. המבוגר צריך לעזור לילד להמיר את האגרסיה באסרטיביות המקובלת יותר חברתית. הילד המונע עי כוח זקוק לשליטה אם נשלל ממנו הכוח, הוא יחפש ...

... מה יהיה עם המיתון, מה יהיה עם הכסף שיש ועם הכסף שאין. מה יהיה עם הזוגיות / פרנסה / ילדים / משפחה / שיש ושאין וכולי וכולי. האדם שופט את עצמו ומכניס את עצמו לבית כלא בחינם וללא שום ... את האופטימיות, את הרוגע, את השלווה וכולי. הכל כמובן תוצאה של דפוסי חשיבה משובשים בלבד. כל אדם נולד מאושר. ילד קטן (לפני שהמחשבות משתבשות, ממש בהתחלת החיים) לא מעלה על דעתו להיות מוטרד ממשהו שקרה לו אתמול. ילד קטן, לחלוטין לא מוטרד ממה שחושבים עליו. ילד קטן לחלוטין לא אכפת לו ממה אנשים חושבים שטוב לו, אלא הוא עושה אך ורק את מה שהוא חושב שהכי טוב לו. ילד קטן אינו חושב ולו לרגע אחד שמישהו אחד טוב יותר מאשר מישהו אחר. ילד קטן גם לא חושב שהוא טוב יותר או פחות מאף אחד אחר. ילד קטן גם לא חושב שמגיע לו שום דבר. ילד קטן לא מחפש תשומת לב ולא מחפש להיות במרכז העניינים. ילד קטן לא מחפש כבוד. ילד קטן הוא טיפוס רגוע לחלוטין. ונדמה כאילו שום דבר בעולם הרגשי שלו לא מטריד אותו יותר מידי, מלבד אם הגוף ...

... תצליחי להביא את עצמך למצב, שבו את אומרת לעצמך, אני אוהבת את עצמי איך שאני בכל מקרה. למשל כשהיית ילדה בת שלוש, אהבת את עצמך בכל מקרה, נכון? לא פחדת לאכזב אף אחד, לא פחדת מה יגידו, ומה יחשבו, ... מה הפיתרון בעצם? שאלה: שיהיה לי דימוי עצמי יותר טוב. ואני צריכה לאהוב את עצמי כמו שאני. אליעד: כמו ילד קטן שעד שלא מכניסים לו לראש פחדים, את יכולה לראות זאת בגני הילדים, ילד קטן עושה מה שהוא רוצה, הוא לא מפחד להיכשל, מה זה להיכשל? למשל ניסיתי ולא הצלחתי, הוא לא חושב שזה כישלון. הילד מנסה, ואם הוא מצליח טוב ואם לא גם טוב, יש אחד שמצליח ואחד שלא מצליח. אין לו עדיין את התפיסה שהוא נכשל, ולמה נכשל. ברגע שילד מצליח וכולם מוחאים לו כפיים, אז הם עושים אותו אומלל, למה? זה כאילו הם אומרים לו, אתה יודע למה ... היא לא קולטת שהיא עשתה אותו אומלל, למעשה הוא היה מאושר עוד לפני כן, אבל המבוגר לא מקובל עליו שהילד סתם יהיה שמח, אני צריך לעשות אותו מאושר במירכאות, ואז הוא מתחיל לשבח אותו ולפרגן לו, הוא מכניס לו ... הרי זה שיגעון, מה אכפת לך הרי בשניהם אתה לא משתמש. השאלה היא, האם אתה מרגיש מוצלח או שלא? ילד קטן מרגיש שהוא מוצלח, הלוואי והיית מרגישה כמו ילד קטן. עכשיו הדרך להגיע לזה, היא על ידי זה שאת רוצה להגיע לזה. כי אם את מגדירה לעצמך יעדים חיצוניים, ... שלמה עם זה שאת רחפנית במירכאות. אם את מסתכלת במראה ורואה עצמך כרחפנית זה גורם לך לזעזוע? כן. לדוגמה, ילד קטן גם מרחף, אבל לא אכפת לו שהוא מרחף, אפילו יותר כיף לו כשהוא מרחף. למשל עכשיו ישימו אותך ליד ... חיה בעולם שאין בו טוב ורע, האם את יכולה לא לאהוב את עצמך? לא, את חווה שקט נפשי. כמו ילד קטן, האם ילד קטן אוהב את עצמו? כן, האם הוא אוהב את עצמו בגלל סיבה, לא. מה ההבדל בין ילד קטן לאדם גדול? שלילד אין הבדל בין טוב לרע. זאת אומרת שהמהות של חוסר אהבה עצמית זה ההפרדה בין טוב ורע. מה הבנת? ...

מהו האיזון הרצוי כדי לגרום לילד להצליח בלימודים? כידוע, בחיים הדבר האידיאלי ביותר הוא להגיע לאיזון הראוי בין התכונות השונות שלך כאדם. הצלחה של תלמיד בלימודים וגם חינוך ילדים מוצלח גם הוא נובע מנקודת איזון כפי שיתבאר להלן. אף אחד מאיתנו לא היה מסרב שהילד שלו יהיה הטוב ביותר והמוצלח ביותר בבית הספר בלימודים ובחיים בכלל. אם ברצוננו שהילד שלנו ישתייך לילדים המצליחים יותר עלינו לנסות למצוא את המכנה המשותף שבין כל הילדים שמצליחים בלימודים ולאחר מכן לראות כיצד ניתן להעלות את הילד שלנו על אותו גל של הצלחה. כשמחפשים את המכנה המשותף הזה שבין הילדים המוצלחים יותר שבמערכת החינוך, מגלים דברים מאוד מעניינים. כולנו מסכימים שעל פי ההיגיון ככל שסביבת הלימוד של הילד תהיה טובה יותר ואידיאלית יותר להצלחה כך הוא יצליח יותר. אך מהי אותה סביבה אידיאלית? התפיסה הרווחת היא כי סביבה אידיאלית להצלחה בלימודים יכולה לבוא לידי ביטוי בשילוב של דברים שונים כגון האפשרות ההורים והסביבה של הילד להקצות לו משאבים כדי ללמוד וגם הכישורים האישיים והשכליים של הילד. אם יש להורים של הילד די כסף כדי להשקיע בלימודים ובילד שלהם, הם יכולים לשלם עבורו למורים פרטיים כדי לקבל שיעורי עזר והעשרה, הם יכולים לשלוח את הילד לחוגים וסדנאות שונות, הם יכולים להקצות בבית שלהם לילד חדר משלו שבו תהיה לו את הפרטיות שלו והשקט שלו, הם יכולים לתגמל את הילד בהמון צורות על הצלחות שלו בלימודים, בקיצור הם יכולים להעניק לו את הסביבה האידיאלית להצליח בלימודים. גם מנת המשכל ורמת הIQ של הילד כמובן אמורה ליצור עבור הילד את האפשרות להצליח בלימודים בלי להתאמץ, הכל יכול לבוא לו בקלות ואז כמובן שהוא אמור יהיה להצליח בכל המקצועות ... יש לו ככ הרבה שכל למה שהוא לא יצליח. זו בעיקר הדעה הרווחת שעל פיה מנת המשכל והכישורים של הילד + הסביבה המשקיעה בהצלחה ובהישגיות שלו היא זו שגורמת לילד להצליח משום היותה סביבה אידיאלית להצלחה. אך המציאות היא די שונה, מתברר שישנם יותר מידי ילדים במערכת החינוך שבוחרים שלא ללמוד ושלא להצליח, למרות שהם מגיעים ממשפחות עם המון משאבים פיננסיים להשקיע בלימודים של הילדים ולמרות שיש לאותם ילדים תפיסה מאוד מהירה ולמרות שרמת המשכל שלהם גבוה יותר מן הממוצע. במערכת החינוך יש המון ילדים מוכשרים שלא עושים עם הכישרון של עצמם כלום כדי להצליח, אדרבה הם לוקחים את המשאבים של ההורים ואת השכל שלהם ומתעלים אותם דווקא לדברים שליליים, כגון גרימת נזק לאנשים אחרים ומשיכת תשומת לב שלילית מהסביבה. יותר מידי ילדים לוקחים סמים וכיוב למרות שיש להם המון שכל ולמרות שהמשפחות שלהם די טובות ולמרות שעל פניו יש להם את כל התנאים כדי להצליח. אם כן כי התפיסה הרווחת לגבי מהי הסביבה האידיאלית עבור ילד כדי להצליח בלימודים נמצא אם כן שהיא מוטעית. אז מהי הסביבה האידיאלית להצלחה עבור ילד בלימודים? מהו המכנה המשותף של ילדים שמצליחים בלימודים? ראשית יש להבהיר נקודה מאוד חשובה. כפי שאצלנו המבוגרים ההצלחה שלנו נמדדת ביחס לפוטנציאל שלנו בלבד ולא ביחס לדשא של השכן שלנו, כך גם הצלחה ראויה של הילד שלנו משמעותה שהוא ישיג את המירב והמיטב שהוא יכול להשיג ביחס לעצמו. אם הוא יכול להשיג בכל המבחנים 100 ... הוא יכול להשיג רק 75 אז ציון 75 עבורו הוא טוב מאוד. זא שכאשר אנחנו באים לבחון הצלחה של ילד בלימודים עלינו לבחון את מידת ההצלחה שלו ביחס לפוטנציאל שלו ולא ביחס לאחרים. וכעת נחזור וננסה להבין מה גורם ... הפוטנציאל של עצמו ולהביא אותו לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר. התשובה על כך היא כי המכנה המשותף בין כל הילדים שמצליחים בלימודים הוא האיזון שיש להם בתפיסה שלהם את עצמם מול הלימודים וההישגים שנדרשים מהם. כפי שכבר התבאר מספר ... עצמך כפי שאתה ומצד שני תמיד לצד החשיבה החיובית תמיד להיות עם ביקורת עצמית כדי להתקדם. אותו הדבר בדיוק בחינוך, ילד צריך שהתפיסה שלו את הלימודים שלו תהיה מאוזנת. מצד אחד הילד חייב להאמין ביכולת שלו לבצע את המשימה שלפניו וביכולת שלו להצליח אבל מצד שני הוא חייב שיהיו לו אתגרים ... שהלימודים לא יהיו לו קשים מידי ברמה כזאת שבה הוא יתייאש מהיכולת שלו להצליח. בכל אחד משני המקרים הנל הילד לא ילמד ולא יעשה גם את מה שהוא כן יכול לעשות, כי תמיד בכל מקרה שילד נושר מהלימודים תמיד מתקיים אחד מהשניים, או שהילד חושב שהלימודים קלים לו מידי ולכן הוא משתעמם ולא משקיע בלימודים כי אין בהם אתגר עבורו, אין בהם יכולת ... בשבילו, או שהוא חושב שהלימודים קשים מידי ושבכל מקרה הוא יכשל ולכן הוא מרים ידיים לגמרי. בשני המקרים האלו הילד לא ילמד ולא ישקיע בלימודים, ככה שהוא בכל מקרה לא יגיע לפוטנציאל של עצמו. אם הוא יכול היה להיות הילד החכם ביותר בפוטנציאל שלו הוא לא יגיע לזה כי הכל קל לו מידי וגם אם הוא יכול היה להיות ... הוא יודע מראש שהוא לא יכול להיות בין הטובים ביותר וכידוע האויב של הטוב הוא הטוב ביותר, ככה שאותו ילד לא יעשה גם לא את מה שהוא כן יכול לעשות כי הוא שואף למשהו שמעל לכוחותיו שגורם לו להתייאש גם ממה שהוא כן יכול לעשות. כדי שהילד שלך יצליח בלימודים שלו בפרט ובחיים שלו בכלל, עליו ללמוד להיות טוב ביחס למה שהוא יכול להיות מול הפוטנציאל של עצמו. עליך כהורה להיות המאמן האישי של הילד שלך (למי שזה לא ברור מאליו). עליך להשריש בילד שלך את דפוס החשיבה שבודק כל הזמן האם הדשא שלי ...

טיפול טבעי בהיפראקטיביות והפרעות קשב הילד ההיפראקטיבי הוא הילד שפועל מתוך דחף פתאומי, הילד שעושה לפני שהוא חושב. זהו הילד שיכול לרדוף אחר פרפר עד שנעלם. זהו הילד שנחבל ראשון, צורח בקול רם כשכולם מסביב שקטים ואנו פשוט רוצים שהאדמה תבלע אותנו. ילד שהתנהגותו בולטת לעין גם לעיני צופה בלתי מקצועי, ילד שמתנועע רוב הזמן, עובר מפעילות אחת לשנייה במהירות רבה, נוגע בכל דבר, אומר מה שהוא חושב, מגיב לכל מה ... DEFICIT HYPERACTIVITY DISORDER ואילו הפרעות קשב וריכוז קרוייה ADD - ATTENTION DEFICIT DISORDER היפראקטיביות פירושה פעילות יתר שמלווה את הילד בכל מהלכיו. פירושה: חוסר ריכוז, חוסר התמדה וקשב, קושי בארגון משימות, קושי לעקוב אחר הוראות, קשיים בהמתנה לתור, חוסר יכולת לשבת במקום הפרעה זו מתגלה לפני גיל שבע ונמשכת לאורך גיל ההתבגרות. במסגרת בית הספר הילד ההיפראקטיבי יסבול מבעיות למידה כמו: קושי בקריאה, בעיות בהבנת הנקרא, קושי בריכוז, ליקוי בזיכרון, קורדינציה גסה ועדינה לקויה, פזיזות, ... בתוך המשפחה ומחוצה לה. חשוב לציין שמאז שנת 1970 ועד היום מספר הלוקים בתופעה הולך וגדל. בשנת 1970 מספר הילדים שאובחנו כילדים היפראקטיבים בארהב היו 200,000 עם מגמת עליה עם השנים בשנת 1998 הגיע מספרם ל - 5,000,000 וכיום בשנת 2003 הגיע מספרם ל - 8,000,000 ילדים. השאלה שנשאלת היא כיצד יתכן שמספר החולים עולה עם השנים?? השערות איטיולוגיות להיפראקטיביות יש להיזהר באבחנה לא נכונה, שכן ילדים אימפולסיבים, חסרי סבלנות או ילדים שלא מגלים עניין בלימודים, משתעממים ועל כן מפריעים לא בהכרח ילדים עם הפרעות קשב או היפראקטיביים. על כן מאוד קשה לאבחן ילד היפראקטיבי ויש לנקוט אמצעי זהירות בטרם מקטלגים את הילד עם אבחנה כזו. ישנן תיאוריות רבות המתחרות זו בזו, במטרה להסביר את תופעת ההיפראקטיביות. הסיבות שיכולות להביא לתופעה זו ... - פגם המכונה נזק מוחי מזערי. למרות שלאחר עשרות שנים בדקו ומצאו כי רק פחות מ - 10% מבין הילדים המופנים בגלל היפראקטיביות אכן נמצאה בעיה נוירולוגית ברורה. הפרעות ביוכימיות וונדר היה זה שקשר בין חומרים כימיים הפועלים כנוירוטרסמיטורים ... מאי יכולתו של המוח לאזן בין התגובות המעוררות לבין התגובות המעכבות. הכוונה בעיקר לנוראדרנלין שאינו מצוי בכמות מספקת אצל ילדים היפראקטיביים. הנוראדרנלין היינו הורמון המופרש מיותרת הכליה מביא להגדלת לחץ הדם וקצב הלב, בניגוד לאדרנלין אין לו השפעה על הפחמימות בפירוק גליקוגן). חוסר בנוראדרנלין מאפיין ילדים היפראקטיבים אשר כתוצאה מכך נוצר חוסר איזון בין עירור לעכבה ולכן נגרם חוסר שקט מוטורי. לאחרונה בשנת 2001 התפרסם ... עפי תיאוריה זו היפראקטיביות מוסברת כאיחור בבשילה נוירולוגית בגלל התפתחות איטית של הבקרה הסרבלית. השערה זו התבססה על כך שהילד ההיפראקטיבי המבוגר מתפקד כפי שהיה צריך לתפקד ילד שאינו היפראקטיבי. במחקרים מצאו אומנם פערים התפתחותיים בהשוואה לילדים רגילים, אך קשה לבודד את האיחור הבשילתי כגורם סיבתי יחיד בהיפראקטיביות, אך סביר כי איחור בתפקודים שונים מלווה את ... קשר בין התנהגות היפראקטיבית ותורשתית כמו חוסר איזון כימי. אך, עדיין קשה לייחס לתיאוריה זו משקל רב מדי. גידול ילדים עפי השערה זו התנהגות היפראקטיבית קשורה לדרישות המופנות כלפי הילד ובתנאי הלחץ בו הוא שרוי. כתוצאה ממצב זה הוא מגיב בהתנהגות היפראקטיבית. השפעה זו היא דו צדדית, מצד אחד הסביבה מפעילה לחץ על הילד ומצד שני התנהגותו של הילד משפיעה על הסביבה. כאן נוצרים מעגלי תגובה בין הילד להוריו, אשר נקלעים למבוי סתום. תיאוריה זו קשה לבדיקה משום שאין לדעת בוודאות מהו הגורם הנעוץ בהיפראקטיביות, גישת ההורים לילד או תכונותיו המולדות. הרעלת מתכות רעילות מתכות רעילות כמו: עופרת וכספית הנספגות בדם, במערכת העיכול או בכלי הנשימה, גורמות קשיים למערכת העצבים ולתופעות היפראקטיביות אצל ילדים. המתכות הרעילות עלולות לגרום לאוטיזם ובעיות נוירולוגיות רבות. כספית הינה מתכת רעילה המרוכזת בשרירי דגים שגדלים באגמים ובנהרות רבים, ... שינויים במצב הרוח ובהתנהגות הכללית אשר חלקן יכולים להתבטא בהיפראקטיביות. תיאוריה זו התפתחה עי פיינגולד בשנת 1878 ששיער כי ילדים מפתחים היפראקטיביות כתוצאה מחומרי טעם וצבע שהוסיפו למזון, חומרים משמרים וחומרים המכילים אספירין ומשחות שיניים. תיאוריה זו הביאה להצלחה של 30% ויותר בקרב ילדים היפראקטיבים. אך הקושי בישומה מונע מהורים רבים להתמיד בה. חוסר איזון ברמת הסוכר חוסר איזון ברמת הסוכר גורם לשינויים רגשיים ועצביים אצל ילדים ומבוגרים כאחד. מצב זה נגרם בשל חוסר איזון אנדוקריני בין האדרנל לבין הלבלב. תת סוכר מביא לפעלתנות יתר, כשהאדרנלין ... בלוטת האדרנל בתגובה לרמה נמוכה של סוכר בדם. פחמימות פשוטות הם הגורם לחוסר איזון ברמת הסוכר. דלקת אוזן תיכונה ילדים הלוקים בהפרעות שמיעה ברמה מסוימת, דלקת אוזן תיכונה או נוזלים באוזניים, לוקים בהתפתחותם הלשונית ובקושי בלמידה. מכאן אפשר להבין שיכול להיות קשר בין בעיה שמיעתית לאבחון מוטעה כמו היפראקטיביות. לכן חשוב לנטרל סיבה זו כאשר יש אבחנה של ילד היפראקטיבי. מחסור בברזל מחסור בברזל מתקשר לחוסר הקשבה או ירידה ביכולת ההקשבה, חוסר התמדה וחוסר תשומת לב. ברזל בנוסף ... הסיבות או ההשערות להיפראקטיביות בחלק השני של הכתבה נתייחס לטיפול הקונבנציונלי מול הטיפול האלטרנטיבי בהיפראקטיביות והפרעות קשב. הטיפול הקונבנציונלי בילדים היפראקטיבים מכיוון שההפרעה נובעת משינויים במבנה המוח ותפקודו בעיקר עקב פגם באזור הפרונטו - סטריאטלי, עקב ליקוי בשחרור או ... הפועלות על מנגנון זה. תרופות הממריצות בצורה עדינה את מערכת העצבים המרכזית, כמו אמפיטמינים, כאשר התרופה השכיחה ביותר בטיפול בילדים היפראקטיבים היא ריטלין. תרופת הריטלין הוכנסה לישראל לפני עשרות שנים, אך מדי פעם מתעורר ויכוח סוער סביב תרופת הריטלין הניתנת לילדים היפראקטיביים האם היא סם או תרופה? אין מבינים עד היום כיצד היא משפיעה. במקורה השתמשו בה להתקפי נארקולפסיה (תסמונת ... עירני למצב שינה תוך שניות, בעיקר בעת פעילות מונוטונית או התרגשות גדולה. הריטלין היא תרופה מעוררת, ממריצה שהשפעתה על ילדים היפראקטיביים הפוכה, היא מפחיתה את העירור ומרגיעה לעומת ילדים רגילים ומבוגרים. הריטלין משפר את הריכוז ומפחית את הפעלתנות של הילד. היא ניתנת במינונים של 10-60 מג ומתחילה להשפיע תוך חצי שעה עד שעה, כאשר טווח ההשפעה הוא בין 8-16 ...

... מולדת ? האם יש לך את ה DNA של האושר ? חלק 1. כל אדם נולד מלא ביטחון עצמי! ילד קטן לא מפחד משום דבר. ילד קטן אינו ירא משום דבר. ילד קטן בברירת המחדל שלו, הוא מלא בביטחון עצמי. הוא לא חושש לומר את דעתו. הוא לא מפחד מבני אדם. הוא ... בעולם שטוב יותר או פחות ממנו. הוא פשוט חי את החיים שלו כפי מה שנראה לו שהכי טוב עבורו. ילד קטן נולד מאושר. הוא מקבל את המציאות כפי שהיא, ללא שום דיונים או ויכוחים. הוא סקרן, בודק מה טוב לו, ... אבל הוא לא מתלונן על שום דבר. בקיצור כל אדם נולד מאושר. וזה מסביר מדוע בדכ אנשים נהנים לראות ילדים קטנים? בגלל שזה מזכיר לאדם את המצב הרגוע שבו הוא עצמו היה בעבר, ואת המצב הרגוע שאליו האדם שואף להגיע. מצב ללא דאגות כמו של ילד קטן. כאשר תינוק רגוע, הוא הרבה יותר רגוע מאשר רוב ככל האנשים העשירים בעולם. אין לו כלום מעצמו והוא רגוע ... באיזה שלב מאבד האדם את הביטחון העצמי שלו ואת שמחת החיים שלו? תשובה: כאשר הוא מתחיל לגדול. כל יום שהילד גדל ובא במגע עם בני אדם אחרים (לא מאושרים), כך הוא לאט לאט מאבד את שמחת חייו. גם ההורים שמאוד אוהבים את הילד שלהם, מחוסר ידיעה הורסים לו את התמימות שלו ואת שמחת החיים שלו. איך? על ידי זה שהם משרישים בו ... העולם הזה. עד שהוא מתחיל לחפש את עצמו ולנסות לפענח כיצד ניתן לחזור לאושר שהיה לו כאשר הוא היה ילד קטן, חסר דאגות לחלוטין. על נגעי החברה אין צורך להרחיב. לא ממש צריך להסביר מדוע החברה הנאורה / מתורבתת / ... לכל מי שעושה השוואה בין צורת החיים החיצונית והפנימית שיש היום ביחס ללפני כמה דורות בלבד. אז מה יעשה ילד קטן שנופל לתוך הגונגל הגדול הזה? הוא הופך להיות אחד מהחברה, עד אשר הוא מחפש ומוצא את עצמו ומתחיל לבנות את העולם האישי שלו, מחוץ לגונגל ומחוץ לכל הבלגאן. אבל גם ההורים של הילד לא ממש מסייעים לשימור שמחת החיים של הילד שלהם. וכנל, אף אחד אינו אשם בשום דבר, כי גם ההורים עצמם הם רק בני אדם, וגם אותם לא חינכו כראוי. אבל זו המציאות. ואיך ההורים עצמם משבשים את השכל של הילד שלהם? אז יש כאן 2 דברים. מודע ובלתי מודע. החלק המודע היא בעצם הדוגמה האישית של ההורה, שהוא חלק מהחברה והוא מלמד את הילד שלו בצורת ההתנהגות שלו, בדיוק את הדברים שאותו לא צריך לעשות. ההורה מלמד את הילד שלו לכעוס / לסבול / להתלונן / לקטר / להלחם / להשפיל אחרים / לא לכבד אחרים / להתנשא ... בסדר גמור, גם אז הוא לפעמים יוצר נזקים בצורה סמויה. וזה קורה בעיקר כאשר ההורים מתוך תום לב רוצים שלילד שלהם יהיה טוב, ואז הם מתחילים ליצור אצל הילד את האגו / תלות רגשית בכל מיני דברים / חיפוש כבוד / חוסר ביטחון עצמי / חוסר הערכה עצמית וכולי. הדוגמאות הן רבות מספור, אך ניתן מספר דוגמאות. לדוגמה: לפרגן לילד על התוצאה של מה שהוא עשה ולא על המאמץ, זה לדוגמה משבש בצורה סמויה את צורת החשיבה של הילד. כי הוא בטעות חושב שהתוצאה חשובה יותר מאשר הדרך. למרות שהאושר הוא הדרך ולא התוצאה. לוותר לילד על התנהגות לא ראויה ולא להעמידו על מקומו (בצורה מכובדת כמו אדם בוגר), זה גם כן הורס את הילד, כי זה מרגיל אותו לחוסר התנהגות ראויה. לתת לילד כל הזמן תשומת לב, גם זה הורס את הנפש של הילד. לתת לילד המון מתנות, להעמיד את הילד במרכז העניינים כל הזמן, לשאול את הילד כל הזמן מה הוא רוצה, לתת לילד תשומת לב רגשית נוספת שלא היו נותנים לו אילו הוא היה מבוגר, גם זה הורס את הילד. (אין הכוונה להזניח את הילד במה שאינו יכול לעשות בכוחות עצמו, הכוונה היא לעודף תשומת הלב שהילד מקבל). כל המשחקים המטופשים שמשחקים עם הילדים, גם הם משבשים את המוח של הילד. לא שההורים יודעים לעשות משהו אחר, אבל כל הדברים האלו משבשים את המחשבה של הילד ופשוט הורסים לו את החיים! ולמה? כי הם משרישים בו בקטנותו את ההפך של כיצד הוא באמת צריך לחשוב ...