ידע
להצליח
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה ילד ✔זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 6 ✔פרק 4 הטיפולים המוצעים בשוק גרינספן...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






🖶 זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 6
פרק 4

הטיפולים המוצעים בשוק

גרינספן

השיטה פותחה ע"י סטנלי גרינספן ועמיתיו. שיטת גרינספן מנסה להתבונן מעבר לתוויות שניתנו לילד. הטיפול בילד מתחיל בתצפית שמתוכה נבנית תכנית עבודה אישית. ילדים מגיעים עם אבחון מפסיכולוג, נוירולוג או אנשי מקצוע אחרים ומאבחן גרינשפן מומחה ובעל ניסיון רב שנים מתבונן בו בזמן שהוא משחק. המאבחן מתבונן בילד והוא אמור למלא דוח ולמסור לכם אותו בסיום האבחון. ההתבוננות חייבת להיות מדויקת ולקחת בחשבון את כל תחומי ההתפתחות של הילד וכן כל מה שהוזכר בפרק הקודם ("על מה להתבונן כדי לראות מה קורה עם הילד שלי"). לאחר ביצוע האבחון הזה המאבחן חושב מה הם החוסרים של הילד על פי ששת אבני הדרך אותם מציין גרינספן.

אלה הם ששת אבני הדרך על פי גרינספן:

א. ויסות עצמי ועניין בעולם - כיצד הילד מגיב לכל הצלילים, המראות, לריח, לטעם ולאור. האם הוא שקוע בעצמו או מתעניין בעולם.

ב. אינטימיות - כשהילד מתעניין בעולם הוא מטפח אהבה אליו ולתקשורת בין בני אדם. קשר עין בין הדמות המטפלת לתינוק, חיוכים ורגעים של שיתוף בחוויה כמו הנפת התינוק אל - על, הרגע לפני ההנפה כשהתינוק יודע שהוא עומד להיות מונף והוא בוטח במבוגר, מביט לעיניו והמבוגר משיב לו מבט ואומר "אחת, שתיים וש - ל - ו - ש ברגעים האלה נוצר שיתוף בחוויה בין המבוגר לפעוט וכן ברגע שנגמרת ההנפה באוויר כשהם שניהם מביטים שוב זה בזה צוחקים ומחייכים, כביכול אומרים "טוב לי איתך, תודה שאתה כאן, אנחנו משתפים פעולה ומבינים זה את זה". רגעים כאלה ואחרים שמתפתחים ומשתכללים לאורך גדילת הילד בונים יסוד חזק של אינטימיות ואהבה המעניקים יכולת למידה בסיסית ומתקדמת.

ג. תקשורת דו כיוונית - הילד לומד שהוא יכול באמצעות עשייה בעולם לגרום לאחרים להגיב. הילד צוחק וההורה מגיב אליו בחיבה, הילד מגרגר ומשמיע הברות וההורה מחקה אותו ואילו הילד בתורו שוב מחקה אותו בחזרה. הילד לומד שג'סטות (מחוות) הן בעלות כוח במציאות, הוא מצביע על דבר מה שהוא רוצה וההורה מביא לו אותו. הילד לומד שלשפה יש כוח ושמילים משרתות אותו בעולם. הילד לומד מהאינטראקציה הדו כיוונית הזו שאם הוא בוכה ינחמו אותו, אם יכה ילד אחר אז יכו אותו בחזרה. כאן זו לא רק ההשפעה על העולם אלא בניה של מי אני ויש תחילתה של עשייה ותוצאה. בניה של מי אני לעומת האחר באמצעות התקשורת הדו כיוונית.

ד. תקשורת מורכבת - בעקבות השלב הקודם הילד מתקדם לתקשורת מלאה יותר הכוללת אוצר מילים גדול והרבה יותר ג'סטות המתחברות ביניהם ולא ג'סטה אחת בלבד להבעת רצון. כאן הילד משתמש כבר במילים ובג'סטות לא רק ככלים אפקטיביים לקבל את רצונו בעולם אלא כסוג של תקשורת וכוחן של המילים הופך לדו שכבתי, בקומה הראשונה המילה והג'סטה כמפעילים בעולם ובקומה השנייה הן יוצרות תקשורת במובן המלא יותר של אינטימיות רבה יותר, הבעה עצמית, יצירתיות והכנסת סגנון אישי למה שהיה בשלב הקודם חיקוי בלבד. הדיאלוגים הופכים עשירים יותר ויש כאן שיח ולא רק שפה.

ה. רעיונות רגשיים - משחק סימבולי מתפתח ומתרחב מהסעת מכונית והתנגשות באחרת למשחק מורכב בו המכוניות משוחחות זו עם זו, מעלות קונפליקטים ומנסות לפתור אותם וכו'. כאן הילד לומד לקחת את הסיטואציות בחיי היום יום שלו ולעבוד איתן דרך המשחק. כשהילד מעמיד פנים הוא מייצר סיפור דמיוני בראשו, כלומר העניינים הקונקרטיים והמוחשיים בחייו עוברים הפשטה. בכדי להגיע למשחק דמיוני עשיר על המבוגר שמשחק עם הילד להאיר לו מספיק זמן ומקום להמציא ולהביא לידי ביטוי את רעיונותיו. כמובן שבתחילת הדרך יש לעזור לילד ע"י מתן דוגמה אישית לרעיונות. כך הילד לומד שיש דבר מה שהוא מעבר למילים, שאנשים חושבים ומחשבות אינן ניתנות לצפייה פיזית, זו עבודה שנכנסת לתחום של תיאורית המיינד.

ו. חשיבה רגשית - רגשות הילד אינן מכונסות והן נמצאות בו ללא סדר. לרוב הוא אינו יודע להביע את רגשותיו, ואם כן הוא מביא אותן לידי ביטוי באופן כללי כמו כעס, שמחה או עצב. לעיתים קרובות גם רגשות פשוטים אלה אינם מקודדים עדיין ע"י הילד. כאן הילד מתחיל לבנות את הדרכים שבין רגשותיו ולהבין מה הם הרגשות האלה, לקרוא להם בשם ולשייך אותם לסיטואציות ומחשבות. הדבר נעשה כמובן באופן הבסיסי ביותר שלו ילד מסוגל. לדוגמה אם בשלב הקודם הילד האכיל בובה והשכיב אותה לישון בשלב זה הוא יארגן לה מסיבה, יכין עוגה מבצק, יקשט את החדר וישמיע מוסיקה, יזמין את הבובות האחרות להצטרף. הבובה שמחה שבאים אליה למסיבה, הילדים צוחקים והעוגה טעימה. אם מישהו ייתן מכה לבובה במסיבה היא תיעלב ותבכה וכו'.

שיטת גרינספן היא עמוקה ורחבה. הבאתי כאן רק קצה קצהו של הדרך הטיפולית. מספר ילדים שהכרתי ועבדו על פי שיטה זו יצאו ממנה נשכרים וניתן היה לראות את הדרך שבה הם עולים ומטפסים במדרגות שלבי ההתפתחות.

ABA

שיטה התנהגותית. פותחה ע"י איבר לובאס. במקור הייתה השיטה מבוססת על שימוש שיטתי בגמול (חיזוקים) ועונש. בשלושים שנה האחרונות שונתה השיטה ועודנה וכעת היא הרבה יותר רכה מכפי שהציג אותה לובאס לראשונה בספרו (תרגום חופשי של הספר ניתן למצוא באינטרנט). השיטה ההתנהגותית מפרקת את המשימות הטיפוליות ליחידות קטנות הנשענות זו על זו מבחינת התפתחות הילד. אם בוחרים משימה טיפולית כמו מיומנות יום - יום אז מפרקים אותה לחלקים. למשל, פירוק של לימוד כיצד ללבוש מכנסיים. המטרה היא שהילד ילמד כיצד ללבוש את מכנסיו לבדו. דוגמה להבנית תכנית טיפולית שתעזור לילד להשיג את המטרה:

התלבשות

מטרה: הילד ייקח מכנסיים וילבש אותם.

תהליך: בתוכנית זו יש מספר שלבים

1. הגישי לילד את המכנסיים ואמרי לו ללבוש אותם.

2. הניחי את המכנסיים ליד הילד ובקשי שייקח אותם וילבש אותן.

3. הניחי את המכנסיים במרחק מה מהילד ואמרי לו להביא את המכנסיים וללבוש אותן.

4. הניחי את המכנסיים בארון של הילד ובקשי ממנו שיביא את המכנסיים וילבש אותן.

ההתקדמות היא בשלבים לפי קצב ההצלחה של הילד.

שלבי ההתלבשות:

1. ישיבה על כסא.

2. אחיזה במכנסיים בדרך הנכונה (לעיתים צריך מעט עזרה, נסי להמנע מעזרה כמה שניתן בלי לתסכל יתר על המידה.

3. הכנסת רגל אחת.

4. הכנסת רגל שנייה.

5. המידה ומשיכה של המכנסיים למעלה.

הקפידי להתחיל עם מכנסיים שהסיומת שלהן היא מחומר אלסטי כמו גומי ולא ממכנסיים עם רוכסן וכפתור. רכיסת רוכסן וסגירת כפתור הן לרוב מיומנויות שיש ללמד את הילד בתכנית נפרדת.

בכל שלב שהילד מצליח, אפילו הצלחה חלקית שבחי אותו על סבלנות, הצלחה, כמה הוא נהדר ומקשיב.

לימוד כזה מבוסס על פירוק כל המיומנויות שהילד צריך לרכוש בכל התחומים השונים (כולל השפתיים והתקשורתיים). התכנית הטיפולית צריכה להיבנות ע"י מנחה מנוסה ובעל ידע רב. את התכנית מעבירים מטפלים וההורים, במידה והם יכולים. הילד מתוגמל ע"י חיזוקים שונים (ממילים טובות והתפעלות המטפל ועד לצעצועים קטנים ואוכל שהילד אוהב, צריך כמובן למצוא מה מניע את הילד, מהי המוטיבציה שלו ולתת לו חיזוקים שקשורים למוטיבציה ומחזקים אותה). הילד לומד את מה שהתוכנית מבקשת ללמד אותו. הוא לומד לדעת שהוא יכול להצליח. הוא לומד ללמוד ולהתרכז. הילד לומד שהמבוגר הוא המדריך שלו ושנעים וכדאי להקשיב ולהיענות למבוגר (הענות למבוגרים היא קושי שרבים מהילדים האוטיסטים חווים). הגישה ההתנהגותית נחקרה רבות, בניגוד לגישות אחרות המבקשות לעזור לילד האוטיסט ואין עליהן מחקרים או שהמחקרים העלו תוצאות שאינן חד משמעיות. המחקרים כולם, ללא יוצא מן הכלל, מצביעים על כך שכשמתחילים את התכנית ההתנהגותית בגיל צעיר מספיק (עדיף מתחת לגיל שלוש, אך אפשר גם אח"כ), באינטנסיביות גבוהה מספיק (כ - 40 שעות בשבוע אך אפשר גם מינימום של 25) ובהכנה מוקדמת של המנחה, ההורים ושאר בעלי המקצוע המעורבים בטיפול בילד, התכנית מצליחה לקדם את הילד באופן יוצא מן הכלל. ההתקדמות תלויה בהכנת תכנית עבודה רצינית ובעלת מטרות לטווח קצר ומטרות לטווח ארוך המפורקות לאבני דרך שהם צעדים קטנים אותם הילד יכול להכיל וללמוד, אז הילד יכול להתקדם מאד מנקודת המוצא שלו. כדאי להיכנס לאינטרנט ולקרוא מחקרים המראים על אילו אחוזי הצלחה מדובר. באתר של לובאס עצמו נכתב כי שיעור הילדים היוצאים מתוך הסקאלה / הקשת האוטיסטית בעקבות טיפול התנהגותי טוב הוא כחמישים אחוזים (!). ילדים שעוברים את הסף של האוטיזם לכיוון מה שנחשב נוירו - טיפיקאלי (מח רגיל) יוכלו להשתלב במערכת החינוך הרגילה, רבים מהילדים הללו יגיעו לאקדמיה או ללימוד מקצועות הקשורים בתחומי ההתעניינות האינטנסיביים שלהם (מה שאנו קוראים בגיל צעיר קיבעונות או אובססיות) ויחיו חיים מלאי משמעות. סביר להניח שקווים אוטיסטים מסוימים יישארו גם אצל האוטיסט המבוגר שנמצא בהחלמה.

אחת המטרות החשובות ביותר בכל טיפול לילד האוטיסט היא לעזור לילד לשלוט או לשנות את התנהגותו כדי שיוכל להיכנס לעולם ולתפקד בו באופן סביר לפחות. בעיות התנהגות נובעות מהשוני הנוירולוגי במח שממנו נובע הליקוי התקשורתי, חוסר הבנה של תהליכים במציאות וכן - חשוב לא פחות - מבעיות סנסוריות שרבים מהילדים חווים. עלינו כהורים לזכור תמיד, להזכיר לכל מי שנמצא בסביבת הילד, שהתנהגותו אינה תוצאה של חוסר חינוך, רשעות או עשיית "דווקא". הגישה ההתנהגותית מתייחסת לליקוי התקשורתי ולחוסר ההבנה של הילד. במקרים רבים ראיתי שאין יחס מספיק של הגישה התנהגותית לבעיות הסנסוריות. לכן כדאי לפנות למרפאת בעיסוק מוסמכת שמתמחה בבעיות סנסוריות. גם שיטת ורדי וחדרי סנזולן מטפלים בבעיות סנסוריות וצריך לראות לאיזו גישה הילד מגיב טוב ואיזו מטפלת מצליחה לחדור לעולמו של הילד ולצעוד איתו הלאה.

לגבי חששם של הורים מתכנית התנהגותית. בארץ לא פגשתי מנחות של תכניות ABA שהמליצו על עונש פיזי לילד. התכניות עובדות על בסיס תגמול. במידה והילד מבצע מה שאנו מבקשים ללמד אותו נעניק לו חיזוק - תגמול. אם הילד אינו מבצע לא נעניק לו תגמול. התגמול יכול להיות גם חיוך וחיבוק שלנו או של המטפל. המטרה היא להפוך את ביקור המטפל והמשחק עימו לתגמול. לעיתים קרובות נראה להורים אכזרי להכניס את ילדם למסגרת טיפולים שגבולותיה וחוקיה ברורים וזה כשלעצמו נראה להם לא מוסרי. מנסיוני, הכל תלוי כיצד אתה עושה את הדברים. פילוסופיות חינוכיות יכולות להיות נפלאות או מרתיעות על הנייר. מה שחשוב הוא כיצד מורידים אותן לרמת השטח ומי מטפל בילד ביום יום ואיפה הוא שם את הגבול למנחה ולמטפלים. צריך להיזהר מלהתנגד באופן כללי ונחרץ לתכנית התנהגותית או כל תכנית אחרת מתוך חוסר ידע, ניסיון דל, שמועות או אידיאולוגיות ואמונות בתכניות אחרות. מצחיק ומעציב אותי כאחד כשאני שומעת הורה אומר שהוא "מאמין" בתכנית מסוימת ולכן לא ינסה תכנית שונה. אני חושבת שאת האמונה כדאי להשאיר בבקשה למערכת היחסים שלכם עם אלוהים. אין קשר בין אמונה לבין תכנית טיפולית. הפרמטר היחיד שצריך לעמוד לנגד עיניכם הוא האם הילד מתקדם, האם הילד מרגיש טוב רוב הזמן בטיפול (כל אחד מרגיש פחות טוב לגבי משהו לעיתים וזה לגיטימי) האם הילד חוצה את גבולותיו שלו ומצליח לעשות דברים קצת אחרת מאשר ביצע אותם לפני הטיפול. האם הילד מפתח יחסים טובים ומקדמים עם המטפל? למרות החששות, נסו לשמור על מחשבה פתוחה ולבחון דברים לעומק ובעיקר ע"י מחקרים מוכחים ובעיקר ניסיון אישי שלכם ושל הורים אחרים לילדים אוטיסטים הקרובים לכם, כך תוכלו להחליט איזו תכנית טיפולית מתאימה לילדכם. מומלץ לעצור כל מספר חודשים ולחשוב כיצד הילד מרגיש, האם הוא התקדם בכיוון שציפיתי, מה צריך לשנות בתכנית באופן מהותי וכיצד. חשוב מאד להתייעץ עם בעלי מקצוע, אך לא לתת בידם את ההחלטה האחרונה לגבי מה מתאים לילד. כהורים עלינו לפתח מצפן כלפי הילד ולדעת מה הכיוון הנכון עבורו. אין אנו יכולים להשאיר את קבלת ההחלטות בידי אדם מקצועי זה או אחר שבאופן אנושי ביותר יכול להיות בעל דעות מגובשות ונחרצות עקב ניסיון חיים מסויים שאינו דווקא תואם את צרכי הילד, או במקרה החמור יותר, יכול להיות בעל אג'נדה אישית ואינטרסים שאינם תואמים את צרכי הילד והמשפחה. תכנית טיפולית, לאחר דיונים ושיחות עם אנשי המקצוע, צריכה להיות כתובה וברורה. במהלך התכנית יש לדרוש מהמטפלים לכתוב בסיום כל מפגש עם הילד מידע ספציפי שיעזור למנחה ולהורים לראות האם התכנית שכתבנו מתאימה למצבו של הילד כרגע או שיש לשנות אותה. יש לבקש מהמנחה לכתוב סיכום לכל ישיבת צוות (ישיבת נערכות בין פעם בשבוע לפעם בשבועיים עם המטפלים השונים). המנחה צריכה לכתוב גם סיכום עבודת תכנית בכל כמה חודשים בכדי שנוכל לראות מניין באנו ולאן אנו הולכים מכאן. המנחה צריך לתכנן את הפגישות בינו למטפלים ובעיקר את הפגישות הטיפוליות עם הילד. מטפל צריך לדעת מהם המטרות שלו וכיצד הוא מיישם אותם, אין להתחיל טיפול בלי שאתה כמטפל יודע מה מטרתו וכיצד תשיג אותה או תנסה להשיגה בטיפול הספציפי. יש לחשוב על דרכים רבות ויצירתיות של יישום כדי לא להגיע למצב בו המטפל הציע פעילות מסוימת לילד ונענה בשלילה ואין לו פעילות חלופית לעניין. גבולות הטיפול צרכים להיות ברורים לילד. יש להחליט האם יושבים ליד שולחן, על הרצפה, כל כמה זמן הילד מקבל הפסקה, האם מחזקים מילולית או גם ע"י הפתעות קטנות ואולי ע"י כלכלת אסימונים (לוח עליו מודבקים אסימונים שיכולים להיות כל סמל או תמונה שהילד אוהב ושהוא מקבל אותם בתמורה על עמידה בציפיות המטפל מהילד במהלך הטיפול, כשהציפיות ידועות מראש לילד), האם הטיפול נערך רק בבית או גם במקומות מחוצה לו. על המנחה והמטפלים לחשוב על הילד מחוץ לשעות הטיפול וההנחיה, לחשוב כיצד להמשיך את הטיפול, מה קשה לילד ובה הוא מצליח, מה הילד מביא איתו עכשיו ואיך כדאי להתייחס לזה. מצאתי שהזמן הטוב ביותר לחשוב על הילד (מבלי להגיע דווקא לפתרונות) הוא לפני השינה. אני מחזיקה בתוכי לפני השינה תמונה של הילד כפי שהתבוננתי בו היום, כך לעיתים קרובות אני קמה בבוקר כשהתשובה או מענה חלקי לבעיה שעלתה במהלך היום הופכת ברורה יותר. כהורה מצאתי שעל הילד שלי להיות עסוק כל שעות היום. במידה והילד אינו עסוק הוא חוזר להתעסק בתחומי העניין האוטיסטיים שלו (קבעון סביב רכבות, תמרורים, שערים, פחי זבל וחרקים) או מביא התנהגויות לא רצויות. ברגע שהילד עסוק בטיפולים ובמטלות שנקבעו מראש רוב שעות היום (מטלה יכולה להיות גם לנוח או לצפות בטלוויזיה זמן מוגבל) הזמן המשפחתי יחד הופך להיות נעים יותר ואפקטיבי מבחינת המקום שאנו מובילים את הילד אליו. בתוך הטיפולים עצמם, וכן בחלק מהזמן שהילד נמצא במסגרת המשפחתית ובגן, כדאי שיהיו כללים וחוקים דומים מאד, משום שהילד האוטיסט זקוק לגבולות ושיטתיות המעניקים לו ביטחון יחסי בעולם.

המלצות לקריאה -

בכדי ללמוד יותר לעומק מהי תכנית התנהגותית מומלץ לקרוא את הפרק "יישום עקרונות הגישה ההתנהגותית בתכנית החינוכית" בספר אוטיזם וליקויי תקשורת מאת עדנה מישורי (הוצאת אלו"ט).

בכדי להכיר את סיפור הצלחתה של ילדה שטופלה בגישה ההתנהגותית כדאי מאד לקרוא את הספר "השמיעי קולך" מאת קת'רין מוריס (הוצאת ספרית פועלים).

3. DIR -שיטה שנכתבה ע"י סטיבן גוטסטיין. השיטה מפרקת מיומנויות שונות, בעיקר תקשורתיות וחברתיות ומצריכה התמסרות של הורה והכשרה של מטפל או שניים. על ההורה ללמוד את השיטה היטב ואז לנסות ולהכשיר מטפלים. השיטה עדיין אינה מפותחת בארץ. גוטסטיין מפרט בספרו "Relationship Development Intervention" כיצד ליישם את שיטתו צעד אחר צעד ומפרט את המשחקים השונים והדרכים לחדור לעולמו של הילד. השיטה כוללת 24 שלבים הבנויים באופן היררכי. בכל שלב מפורטים לפרטי פרטים הפעילויות שצריך לבצע עם הילד, האביזרים הנחוצים לכך והדרך הנכונה לעשות זאת, כולל טיפים להורה המתחיל.

4. רכיבה טיפולית - דרך התקרבות לבעל חיים והרכיבה עליו הילד מקבל ביטחון, נהנה ונפתח לעולם.. הטיפול עובד יכול לעבוד על אלמנטים טיפוליים שונים כמו שיווי משקל, מוטוריקה גסה ועדינה, קשב, תקשורת (עם המדריך ועם ילדים אחרים כשמדובר ברכיה טיפולית בקבוצה), שליטה בגוף, פיתוח שרירי הגוף, עבודה על קצב, חוש כיוון, גרייה חושית ועוד. בנוסף, וחשוב יותר, הילד מפתח קשר אישי עם הסוס עליו הוא רוכב ולכן מומלץ לבקש שהילד ירכב בד"כ על אותו סוס.

5. טיפול באמנות - טיפול רגשי המבוסס פחות על מילים ויותר על עשייה אומנותית והקשר הלא מילולי של הילד בינו לבין המטפל ובינו לבין היצירה. ילדים שאינם מדברים או שיש להם ליקוי שפתי ייהנו מאד מטיפול זה. ילדים ששפתם מפותחת ייהנו גם הם. פחדים, רגשות, מחשבות, אובססיות וקיבעונות שמפריעים בחיי היום יום יקבלו במה בטיפול, כל אלה עוברים תהליך של פירוק ואז בניה עד לאיזון מחדש.

6. טיפול במוסיקה - ילדים אוטיסטים רבים חווים מוסיקה באופן שונה. אם ילדכם נמשך למוסיקה כדאי לנסות לחבר אותו עם מטפלת מוסמכת ובעלת ניסיון. הטיפול במוסיקה נוגע בנפש הילד ומכיל אותו במקום שהוא בוחר לפתוח והתבונן פנימה, לגעת בפחדים, בשמחה, בעצב ובכל רגש אחר שעולה אצל הילד ואינו מאוזן. דרך הטיפול לומד הילד להכיר את עצמו טוב יותר ולהתמודד עם רגשותיו.

7. טיפולים אלטרנטיביים שונים (הילינג, שיאצו, מסג', טיפולים בתוספי מזון, שיטת אמנה, שינוי תזונה, מח אחד, וכו') - ישם טיפולים אלטרנטיביים מסוגים שונים בשוק. הורים רבים מדווחים על שיפור אצל הילד בתחומים שונים ואילו הורים אחרים מדווחים שאין שינוי אצל הילד. כל ילד יגיב בדרך שונה לכל אחד מהטיפולים המוצעים בשוק, והם רבים. הצעתי לכם היא לבחור בזהירות את המטפל, שצריך להיות מטפל מוסמך שלמד אצל אדם או מוסד מוסמך, כן עליו להיות בעל ניסיון בעבודה עם ילדים אוטיסטים. אל תהססו לבקש המלצות מהורים אחרים. אל תהססו להיות במפגשים של המטפל עם הילד. אל תהססו לשאול למה הוא עושה את מה שהוא עושה בטיפול. קראו על השיטה, היו חוקרים. במידה והילד חווה שינוי עקב הטיפול יהיה זה נבון להמשיך אותו. במידה ואין תוצאות לאחר כ - 3 חודשים באופן אישי הייתי ממליצה שלא להמשיך. ישנם טיפולים הנעימים לילד וישנם טיפולים שהילד חווה כקשים ולא נעימים (למשל הסרת סוגי מזון שונים ודיאטות קיצוניות), היו ערים לרווח מול ההפסד שהילד חווה והיו זהירים בבחירותיכם.

8. השיטה האקלקטית -

כל ילד, וכך גם ילד על הקשת האוטיסטית, כדאי שיקבל את התכנית הטיפולית המתאימה לו ביותר. יכול להיות ששיטת גרינספן באופן גורף אינה מה שהילד זקוק לו כרגע, אך עקרונות אחדים מגישה זו יכולים להעניק לילד את הכלים להם הוא זקוק בהתמודדות שלו בנקודת זמן ספציפית לגבי ליקוי מסויים. כך גם לגבי גישות אחרות. עיקרון חשוב ביותר הוא לדעת לראות את הילד בכל נקודת זמן ולתת לו את המענה לו הוא זקוק מתוך הגישות השונות. לכן אני לא ממליצה על טיפול דרך גישה אחת בלבד אלא על גישה אקלקטית יותר הבונה תכנית אישית, שמשתנה עם השתנותו של הילד, צרכיו ועומק הליקויים שלו. פגשתי מנחים שונים מגישות שונות שמתנגדים לגישה האקלקטית מסיבות שונות, חלקן רלוונטיות יותר וחלקן פחות. יש המתנגדים לגישה נוספת משום שגישתם אינה משאירה זמן לעוד טיפולים (למשל ABA כתכנית מקסימאלית של קרוב ל - 40 שעות בשבוע). יש המתנגדים לגישה נוספת משום שהגישה בה הם נוקטים שונה באופן פילוסופי מהותי מגישות אחרות. נטען בפני כי ילד שמטופל בגישת ABA לא יכול להיות מטופל בו זמנית בגישת גרינספן. מניסיוני, לא תמיד הדבר נכון. הכל תלוי בצרכיו של הילד ועד כמה הוא מסוגל להכיל שונות בטיפול ובסוגי המטפלים. נושא חשוב מאד הוא לשים לב שהמנחה אכן רגיש מספיק והוא מתאים את התכנית הטיפולית לילד ולא את הילד לתכנית הטיפולית. יש מנחים העובדים "לפי הספר", עבודה כזו יכולה לפגוע בילד ולגרום לו למצוקה. כהורים אני מאמינה שתפקידנו לשמוע את כל הרופאים, המנחים והמטפלים, דעותיהם ואמונותיהם, אך בסופו של דבר התפקיד שלנו בקביעת המסגרת הטיפולית הוא לדעת למה באמת הילד שלנו זקוק ולהתאים את כל הטיפולים כך שתהיה הרמוניה מבחינת הילד באופן כזה שהטיפולים יתאימו למה שהוא זקוק לו ברגע זה ובחודשים הקרובים.

שיטות נוספות שניתן למצוא עליהן מידע מפורט באינטרנט:

שיטת טומטיס, שיטת אלבאום, שיטת ורדי, הומאופטיה ועוד שיטות שתוכלו ללמוד עליהן דרך חיפוש פשוט באינטרנט.
בעל חיים מידע תמונה דרך נכונה לפגוע בילדים פיתוח שרירי הגוף הילינג מקום וזמן להקשיב לרדת במשקל מוסר pdd אוטיזם אספרגר בעיה בעיות בעיות התנהגות בעיית התנהגות הדרכה להורים הדרכת הורים הורה הורות הורים התנהגות התפתחות זיהוי זיהוי וטיפול חינוך ילדים טיפול טיפול ב טיפול בילד טיפול בילדים טיפולים ילד ילדה ילדים יעוץ הורי יעוץ הורים יעוץ להורים לחנך ילדים מדריך ל מדריך להורים מטופל מטפל מטפלים עיכוב התפתחותי
כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים
כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים
... של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים למה הילד כועס כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה? ילדים רבים מתנהגים בצורה לא רגועה, עצבנית ואפילו אלימה כאשר הם לא מקבלים את מה שהם רוצים. אליעד כהן מסביר שהסיבה העיקרית לכך שילד כועס או משתגע היא שהמציאות אינה מתרחשת כרצונו. ילד עצבני או ילד אגרסיבי מגיב כך כאשר הוא מרגיש שחייב להתקיים מה שהוא רוצה. כלומר, אם הילד רוצה משהו וקורה ההפך, מיד נוצרת אצלו תחושת מתח פנימי, כעס וזעם. דוגמה פשוטה לכך היא מצב שבו הילד רוצה צעצוע מסוים או לא רוצה ללכת לישון, אך ההורה לא מאפשר זאת. הילד מגיב בזעם, צעקות או אלימות כי מבחינתו חייב להיות מה שהוא רוצה, וכאשר המציאות לא מתאימה לכך, הוא מתקשה להתמודד ונכנס למצוקה רגשית. האם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה? אליעד כהן מסביר שזה בכלל לא משנה אם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה או לא, כי במציאות ברור שלעיתים קרובות הילד לא יקבל בדיוק את מה שהוא רוצה. הדגש אינו על האפשרות לתת לילד הכל, אלא על הדרך שבה הילד מגיב כאשר הוא לא מקבל את מבוקשו. כדי לגדל ילד רגוע ובריא נפשית, יש לעזור ל
ילד מרביץ, ילד עצבני, ילד לא רגוע, ילד כועס, ילד אלים, ילד מאבד שליטה, דחיית סיפוקים לילדים, ילד לא שולט בכעס, התקפי זעם אצל ילדים, התקף עצבים אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, התפרצויות כעס ילדים, הגיל הרך, חינוך ילדים, הדרכת הורים, ילד לא ממושמע
ילד מרביץ, ילד עצבני, ילד לא רגוע, ילד כועס, ילד אלים, ילד מאבד שליטה, דחיית סיפוקים לילדים, ילד לא שולט בכעס, התקפי זעם אצל ילדים, התקף עצבים אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, התפרצויות כעס ילדים, הגיל הרך, חינוך ילדים, הדרכת הורים, ילד לא ממושמע וכאן אבאר, איך לנתח מקרה לדוגמה שבו ילד מרביץ, כדי למנוע ממנו להרביץ. כאשר מניתוח המקרה הזה, יהיה ניתן כמובן ללמוד למקרים אחרים. וההתמקדות כאן, היא בקו החשיבה שבו מנתחים מקרה שכזה. אז שלב ראשון, מהן העובדות? העובדות הן, שבסיטואציות מסוימות הילד מרביץ ומתנהג באלימות. שלב שני, מה המטרה שלנו? המטרה היא לגרום לילד להפסיק להרביץ ולהיות אלים. ועכשיו לפני שאנחנו מנסים לחשוב מה לעשות כדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לפני כן צריכים לדעת לנתח את המצב ולהבין אותו. כי לפני שמחפשים תשובה, צריכים להבין את השאלה ואת הפתרון. אז מה ידוע לנו? ידוע לנו, שבן אדם בוחר ... שיעשה לו יותר טוב מרע, בהנחה שיש לבן אדם בחירה חופשית, שזה מה שאנחנו מניחים כאן. כי אנחנו מניחים שהילד בוחר בבחירה חופשית שלו, להרביץ ולהיות אלים להתנהג בצורה כלשהי. אז אם הילד מרביץ, זאת אומרת שהילד חושב שיהיה לו יותר טוב מאשר רע, כאשר הוא ירביץ. ומכאן בעצם נסיק, שכדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לשם כך צריך לגרום לילד להבין, שאם הוא ירביץ, יהיה לו יותר רע מטוב. או לכל הפחות שהוא לא יחשוב שלהרביץ יעשה לו יותר טוב מאשר רע. ואיך עושים את זה? באמצעות 1 - שנגרום לו להבין שאם הוא ... להבין, שאם הוא לא ירביץ יהיה לו יותר טוב, מאשר אם הוא ירביץ. ועכשיו שוב, לפני שאנחנו חושבים איך לגרום לילד לחשוב שיהיה לו יותר רע מאשר טוב אם הוא ירביץ, לפני כן אנחנו צריכים להבין את הבעיה עצמה יותר לעומק. דהיינו, להבין למה בעצם הילד כרגע מרביץ. אז מה ידוע לנו? ידוע לנו, שאם הילד מרביץ כי הוא חושב שלהרביץ יעשה לו יותר טוב מאשר רע, זה בעצם אומר, שלפני שהילד מרביץ, הוא מרגיש רע ממשהו, והוא חושב, שאם הוא ירביץ, הוא ירגיש יותר טוב פחות רע, מאשר אם הוא לא ירביץ. וזה בעצם אומר, שבאפשרותנו למנוע מהילד להרביץ ב 3 דרכים. 1 - לגרום לו לא להרגיש רע מלכתחילה, כדי שהוא מלכתחילה לא ירצה להרביץ. 2 - לגרום לו להכיר דרך נוספת מה לעשות כאשר רע לו, שהיא לא תהיה להרביץ, ... את 3 הפתרונות הנל במקביל. אבל כמובן שאנחנו נעדיף להתמקד בעיקר בסעיף 1. שהוא, איך גורמים מלכתחילה לילד שלא ירצה להרביץ, באמצעות זה שמלכתחילה לא יהיה לו רע. ואחכ בסעיף 2, שילמד מה לעשות כאשר רע לו, גם בלי להרביץ. ורק אחכ סעיף 3, שיבין שלהרביץ יעשה לו רע. אז איך גורמים לכך שלילד לא יהיה רע? אז לפני שמחפשים פתרונות, צריך להבין את השאלה. אז מה זה רע? רע זה כאשר המציאות נגד רצונו של האדם. כאשר האדם חושב שהוא רוצה משהו + האדם חושב שקורה ...
הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה
הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה
... הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה איך לעזור לילד דחוי חברתית לרכוש חברים? הדרכת הורים לילדים שמרגישים דחויים חברתית נוגעת בבעיה רגשית מורכבת שמצריכה הבנה מעמיקה ופתרונות מותאמים אישית. אליעד כהן מציע להורים לגשת למצב מתוך רצון לעזור לילד לשפר את יכולת ההתמודדות החברתית שלו, תוך הבנת התמונה המלאה של המצב החברתי שהוא חווה. האם הילד באמת דחוי חברתית? השלב הראשון הוא להבין האם הילד באמת דחוי חברתית או שמא מדובר בתחושת דחייה בלבד. לעיתים, הילד לא מצליח להתחבר לילדים מסוימים, לא משום שהם דוחים אותו, אלא בגלל שלא הם מהווים את קבוצה המתאימה לו. אליעד כהן מדגיש את החשיבות בבירור עובדות חברתיות מדויקות: האם הילד מנסה להתחבר רק עם קבוצת ילדים מסוימת שלא מעוניינת בחברתו? האם הילד ניסה ליצור קשר עם ילדים אחרים בכיתה, שמא הם יותר פתוחים לחברויות? האם הילד באמת מעוניין בחברים מסוימים כי הם חולקים תחומי עניין משותפים, או כי הוא רואה בהם את הקבוצה המקובלת בכיתה? כיצד להבין את רצונות הילד בקשרים חברתיים? אליעד כהן מציע שההורים ישוחחו עם הילד וישאלו אותו שאלות מכווינות. המטרה היא להבין מה הילד באמת רוצה מקשרים חברתיים ולא רק לחפש חברים מתוך צורך להשתייך או לעמוד בסטנדרטים של אחרים. יש לשאול את הילד שאלות כמו: מה אתה מצפה לקבל מהקשרים החברתיים? איזה פעילויות היית רוצה לעשות עם חברים? האם אתה רוצה חברים רק כדי שיהיה כתוב שיש לך חברים, או שאתה מחפש חברים על פי תחומי עניין משותפים? כיצד להבין מדוע ילדים אחרים דוחים את הילד? לפעמים, הילד לא מצליח להתחבר לאנשים לא בגלל שהוא דחוי, אלא בגלל שאין חפיפות בין תחומי העניין שלו לבין תחומי העניין של הילדים שהוא רוצה להתחבר אליהם. אליעד כהן ממליץ להורים לברר עם הילד מדוע הוא רוצה להיות חבר של
להרגיש כמו ילד, להשתחרר רגשית, להרגיש חופשי כמו ילד, שחרור רגשי, לשחק כמו ילד, לזרום כמו ילד, להיות מאושר כמו ילד, משחקי ילדים, לשחק עם ילדים, להרגיש חופשי עם עצמך, להתנהג בחופשיות
להרגיש כמו ילד, להשתחרר רגשית, להרגיש חופשי כמו ילד, שחרור רגשי, לשחק כמו ילד, לזרום כמו ילד, להיות מאושר כמו ילד, משחקי ילדים, לשחק עם ילדים, להרגיש חופשי עם עצמך, להתנהג בחופשיות
... כמו ילד, להשתחרר רגשית, להרגיש חופשי כמו ילד, שחרור רגשי, לשחק כמו ילד, לזרום כמו ילד, להיות מאושר כמו ילד, משחקי ילדים, לשחק עם ילדים, להרגיש חופשי עם עצמך, להתנהג בחופשיות איך אפשר להרגיש כמו ילד ולהשתחרר רגשית? אליעד כהן מדבר על הצורך בשחרור רגשי והתחברות לתחושות של חופש כמו של ילדים. הוא מציין את החשיבות של תחושת החופש וההנאה הפשוטה שמאפיינת את הילדות, ומסביר איך ניתן להתחבר לתחושות אלו גם בגיל בוגר. על פי אליעד, ילדים חיים את הרגע, משחקים ללא חשש מהתוצאה, ולומדים להרגיש חופשיים ללא מחויבות או דרישות כלשהן. איך משחקים עם ילדים יכולים להוביל לשחרור רגשי? המשחקים עם ילדים הם דרך להתחבר לאותו חלק הילדי שבתוכנו. אליעד מסביר שהילדים משחקים בלי לחשוב על התוצאה, הם פשוט נהנים מהחוויה. אם אדם מבוגר מצליח להשתחרר מהדרישות והציפיות של החיים, הוא יכול לחוות את המשחקים כמו ילד וליהנות מהם במלואם. האם אפשר לשחק ולהרגיש כמו ילד כאשר אנחנו מבוגרים? אליעד שואל אם אפשר לחוות את חווית הילדות שוב בגיל מבוגר. הוא מציין שהדבר לא אפשרי בפיזי, אך אפשר לשחזר את התחושות וההנאה של הילד. לדוגמה, אדם יכול לטפס על עץ ולהרגיש את ההנאה שבכך, אך לא באותן סיבות שניהל אותן כילד, כמו תחושת הישגיות או סקרנות. מה ההבדל בין הגדרה של ילד להגדרה של מבוגר? ההבדל העמוק בין ילד למבוגר טמון בתפיסת הסיכון וההישג. כשילד טיפס על עץ, הוא נהנה בגלל תחושת הסיכון וההישגיות, בעוד שמבוגר לא יחווה את אותם ... רואה את הסיכון כאתגר אלא כמעשה שגרתי. האם אפשר לחוות את ההנאה של הילד מבלי לחוות את ההתנסות הפיזית? ההנאה מהחוויות לא תמיד תלויה רק בחוויות הפיזיות ... פיזיות, אלא מתוך תהליכי הלמידה וההבנה. איך מתחברים למשקפיים של הילד? ההבנה כאן היא שמדובר בשינוי תפיסתי. כשאדם בוגר מתחיל להסתכל על דברים דרך משקפיים של ילד, הוא מצליח להתחבר בצורה חופשית יותר ולהתענג על החוויות שמילאו אותו בשמחה כילד. אליעד מציין שהילד משחק כדי להרגיש חופשי וללא מחויבות, בעוד שהמבוגר לעיתים משחק כדי להשיג מטרה כלשהי. האם יש הבדל בין חווית המשחק של הילד לבין חווית המשחק של המבוגר? ההבדל העיקרי הוא שמבוגר משחק לעיתים מתוך צורך להגיע למקום כלשהו, בעוד שהילד משחק מתוך חופש פנימי, מבלי לדאוג לתוצאה. אליעד מדגיש את הצורך של המבוגר להשתחרר ...
הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים?
הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים?
... הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים? איך להתמודד עם ילד שמקלל, מרביץ ומתחצף? כאשר הילד מקלל, מרביץ או מתחצף, הבעיה המרכזית אינה ההתנהגות עצמה, אלא חוסר ההבנה של הילד מדוע הוא מתנהג כך. אליעד כהן מדגיש שהגישה הנכונה היא ללמד את הילד לחשוב, להבין את עצמו, ולבחון את הסיבות האמיתיות להתנהגותו. במקום לנקוט בשיטות של שכר ועונש או באלימות מילולית או פיזית כלפי הילד , יש לגלות אמפתיה אמיתית ולהסביר לו את ההיגיון שמאחורי ההתנהגות הרצויה. מדוע דוגמה אישית אינה מספיקה כדי לחנך ילד? אליעד כהן נותן דוגמה להורים שמתלוננים שהילד שלהם מקלל, וכשבודקים את הסביבה שבה הוא גדל, מגלים שלעיתים ההורים עצמם מקללים ומתנהגים באלימות. במקרה כזה, הפתרון הוא שההורים עצמם ישנו את ההתנהגות שלהם, כי הילד לומד מהם. אם ההורים לא מקללים אך הילד עדיין מתנהג בצורה בעייתית, סימן שהוא למד התנהגות זו במקום ... לטווח הארוך. לעיתים השיטה תעבוד לזמן קצר, אך לטווח הרחוק היא עשויה ליצור נזקים גדולים יותר, כמו תחושת התנגדות, מרדנות או אפילו בעיות רגשיות אצל הילד בעתיד. הוא נותן דוגמה להורים שחיכו שהמצב יתדרדר ואז נזכרו לפעול, במקום להתמודד עם ההתנהגות מיד כשהיא התחילה. כיצד ללמד ילד לחשוב במקום רק לאלף אותו? אליעד מדגיש שהמטרה אינה פשוט לגרום לילד להפסיק את ההתנהגות הבעייתית, אלא ללמד אותו לחשוב, להבין למה הוא מתנהג כפי שהוא מתנהג, ומה המשמעות של ההתנהגות שלו. הוא מציע לשאול את הילד שאלות כמו: למה קיללת?, מה בדיוק קרה שהוביל אותך לזה?, מה אתה מרגיש כשאתה עושה את זה?. השאלות צריכות לבוא ממקום אמיתי של רצון להבין, ולא ממקום של כפייה או ניסיון להשיג תשובה ספציפית. לדוגמה, אם הילד קילל בגלל שמישהו העליב אותו, יש לבדוק איתו מדוע נפגע, האם הוא בטוח שהכוונה הייתה לפגוע בו, והאם יש דרך אחרת להתמודד עם הפגיעה מלבד קללות או אלימות. בדרך זו, הילד ילמד לנתח בעצמו את הסיטואציה, מה שיוביל לפיתוח מודעות ויכולת בחירה טובה יותר בעתיד. למה גישה של אמפתיה הכרחית בחינוך ילדים עם בעיות התנהגות? אליעד מבהיר שחשוב מאוד לגלות אמפתיה ולהזדהות עם התחושות של הילד. זה אומר להבין לעומק מדוע הוא בוחר בהתנהגות כזו, ולהסביר לו בעדינות מהן ההשלכות של אותה התנהגות. כך, למשל, במקום להגיד לילד בצורה תוקפנית שאסור לקלל, אפשר לומר לו: אני מבין שאתה כועס ופגוע, אבל האם אתה בטוח שקללות הן הדרך הכי טובה להתמודד?. האמת היא שלא נכון לבוא לילד בגישה אלימה או תוקפנית, כי הגישה הזאת הופכת את ההורה לאלימה בעצמו. במקום זאת, ההורה צריך לשקף לילד את המציאות וההשלכות האמיתיות של ההתנהגות שלו, ולעודד אותו להגיע למסקנות באופן עצמאי. מדוע חינוך ללא מחיר או גבולות פוגע בילד לטווח הארוך? כאשר הורים נותנים לילד את כל מה שהוא רוצה ללא מחיר או ללא גבולות, הם למעשה פוגעים ...
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן
... ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן כיצד להתמודד עם חרדות אצל ילדים? ילדים חרדתיים עלולים לחוות פחדים וחרדות כמעט מכל דבר, לעיתים גם מדברים שאינם מציאותיים או הגיוניים. דוגמה בולטת לכך היא פחד מילד אשר מפחד מהצל של עצמו - כאשר יש לו צל הוא מפחד ממנו, וכשאין לו צל הוא ... שלא בהכרח יש להם בסיס אמיתי, אך הם מרגישים מאוד אמיתיים ומאיימים על הילד. הפחדים הללו בדרך כלל נובעים מחשש מהתרחשות של דברים רעים, בדיוק כפי ... אליעד מציין שלימוד חשיבה הגיונית יכול לעזור להפחית פחדים לא הגיוניים אצל ילדים. כאשר הילד מתחיל לחשוב בצורה יותר הגיונית ומפוקחת, הוא יכול להבין שהפחדים שהוא חווה אינם תמיד מוצדקים. לדוגמה, אם ילד חושש מאוד מנפילה מחפץ נמוך, ניתן להסביר לו בצורה לוגית שהוא לא יסבול מכך נזק רציני. בכך, הילד יכול ללמוד להפחית את החרדות הנובעות ממצבים שנראים מאיימים אך למעשה אינם מסוכנים. כיצד תגובות ההורים משפיעות על חרדות הילד? במקרים רבים, תגובות ההורים לפחדים של הילד יכולות להחמיר את הבעיה. כאשר ההורים מגוננים בצורה מופרזת על הילד ומגיבים בצורה מאוד דאגנית לכל מצוקה שלו, הם למעשה שותלים במוחו את הרעיון שבעולם יש הרבה סכנות. לדוגמה, אם ילד נופל ומתחיל לבכות, וההורים מגיבים בסטרס וממהרים להרים אותו, הם מאשרים לו את הפחד שהנפילה מהווה סכנה אמיתית. במקרים כאלה, הילד לומד שמצבים שמאיימים עליו, גם אם מדובר באירועים חסרי סכנה, יכולים ... עזרה מוגזמת מגבירה את החרדה? לעיתים, הורים ממהרים להעניק עזרה בכל פעם שהילד מתלונן או חש אי נוחות, מה שמוביל את הילד לחשוב שהעולם מלא במצבים שמחייבים פתרון מיידי. אם ילד מתלונן שהוא רעב וההורה ממהר לתת לו אוכל, הילד עשוי להבין שברגע שהוא מרגיש רעב, זהו מצב מסוכן שדורש תגובה מיידית. ... או דאגה עשויה להוביל לאסון, ולכן עליו לפחד מכל דבר. האם התעלמות מוחלטת מהילד היא הפתרון? לא מדובר בהזנחה או התעללות, אלא בהבנה שעל ההורה להפעיל ...
אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו
אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו
... נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו האם הקטלוג של אדם כסובל מהפרעה נפשית הוא הגורם שמנציח את הבעיה? ... לחוסר שיפור? הנקודה המרכזית שאליעד כהן מציג היא שהבעיה אינה באבחון עצמו אלא באופן ההתייחסות לאדם לאחר האבחון. אם למשל ילד אובחן כאוטיסט ומטפלים בו נכון, הוא יגיע לשיפור מקסימלי, כך שהקטלוג לא ישנה את התוצאה. אך ... לפיו מדובר במחלה ללא מרפא, ולכן האדם יקבל טיפול שמטרתו רק להקל על המצב ולא לפתור אותו לגמרי. איך השפעת היחס על הילד דומה להשפעת הקטלוג הפסיכיאטרי? כהשוואה, אליעד כהן מציג דוגמה של התנהגות הורים כלפי ילדיהם. לעיתים קרובות הורים מתייחסים לילדים כאל רק ילדים ומאפשרים להם לעשות מה שהם רוצים, בטענה שזה ילד ולכן יש לו זכויות ללא חובות. בדרך זו הם מחנכים אותם להתנהגות חסרת אחריות ומופתעים כשהם אינם מתבגרים כראוי. התייחסות לילד כאדם בוגר מהרגע הראשון, בהתאם ליכולותיו הפיזיות בלבד, תוביל לכך שהילד יגדל להיות אחראי ובוגר. לדוגמה, אם אדם מבוגר ונמוך קומה מתבקש לבצע פעולה שדורשת גובה רב, ברור שזו דרישה בלתי ריאלית, ואז הגיוני להגיד שהוא לא יכול לבצע את הפעולה בגלל מגבלה פיזית ולא בגלל שהוא ילד. אך מעבר למגבלות פיזיות ברורות, יש להתייחס אל הילד כבוגר לכל דבר ועניין, ללא הטבות מיוחדות רק משום שהוא ילד. האם יש צורך ממשי בקטלוג אדם כבעל הפרעה נפשית? אליעד כהן מעלה שאלה נוספת - האם באמת הכרחי ... משקולות: הרמת משקולת של קילוגרם אחד והרמת שלושה טון נעשות באותה טכניקה בדיוק, ההבדל הוא רק בקושי. לכן הטענה שקשה יותר לחנך ילד אוטיסט לעומת ילד רגיל אינה מדויקת, שכן אנשים רבים מתקשים גם עם ילדים רגילים בגלל חוסר ידע כיצד ליישם את השיטה הנכונה. כיצד היחס העצמי דומה ליחס להפרעה נפשית? אליעד מסביר שהתפיסה של לוותר לעצמך (אני עייף, קשה לי) דומה בדיוק לגישה שמוותרים לילד בגלל שהוא רק ילד. בשני המקרים, היחס הוותרני גורם להמשך הקושי ולהנצחת הבעיה. רק יחס של בוגר ושל אחריות אישית ... ואותן שיטות, בהתאם ליכולות האמיתיות שלהם, ללא הטבות מיותרות שמונעות שיפור אמיתי. האם אבחון פסיכיאטרי מזיק? כיצד לטפל בילדים עם אוטיזם? האם סכיזופרניה ניתנת לריפוי? איך לגדל ילדים בצורה נכונה? האם הקלות בלימודים מזיקות לילדים? מהי הדרך הנכונה לחינוך ילדים? כיצד להתייחס לילדים כמו למבוגרים? הדיון עוסק בשאלה האם הקטלוג של אדם כבעל הפרעה נפשית (כגון סכיזופרניה, ... המשמעות האמיתית של הקטלוג הטענה המרכזית היא שלא הקטלוג עצמו משנה, אלא הדרך שבה מתייחסים לאדם לאחר שאובחן. כלומר, אם ילד מאובחן כאוטיסט אבל מטפלים בו כראוי, הוא ישתפר ויגיע למקסימום הפוטנציאל שלו. הבעיה היא שבמקרים רבים, הקטלוג גורם לכך שמתייחסים אליו בצורה לא נכונה. למשל, ילד שאובחן כאוטיסט יקבל יחס מיוחד שלא בהכרח משרת את טובתו, מה שעלול למנוע ממנו להתקדם. לכן, ... כך, אדם שסובל מהפרעה כלשהי לא מקבל טיפול שמטרתו לפתור את הבעיה, אלא רק לנהל אותה, מה שמנציח את מצבו. השוואה ליחס לילדים ולתהליך ההתבגרות ניתן להשוות את זה לגישה של הורים לילדים. ילד נשאר
OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים
OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים
... אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים איך להתמודד עם ילד שמפחד שיש רעל באוכל? כאשר ילד מפחד לאכול כי הוא חושש שיש רעל באוכל, ישנן ... הללו, כי הן עלולות לגרום לבעיות גדולות יותר. אליעד כהן מציג דוגמה שבה ילד מפחד לאכול לחם שנקנה בדרך, מחשש שמישהו שם בו רעל. במצב כזה, הרבה אנשים היו נוטים לומר לילד: אין בזה רעל, אך לפי אליעד כהן, זו טעות. כאשר אומרים לילד שאין שום סיכוי שיש רעל, הילד לא באמת מאמין בכך, כי הוא מבין שיש סיכוי קטן, אפילו זעיר, שיהיה רעל. בתת - המודע שלו, הילד עדיין שואל את עצמו: איך ההורים יודעים בוודאות שאין רעל? וכך הילד ממשיך לחשוש. אליעד מסביר שצריך לגשת לבעיה בדרך אחרת. במקום להגיד לילד שאין רעל, צריך להודות שאכן קיימת אפשרות תאורטית שיש רעל, אך יחד עם זאת, חשוב להסביר לילד כיצד העולם פועל, על ידי כך ששואלים אותו שאלות ... שיסייעו לו להבין בעצמו שהסיכוי שיש רעל הוא אפסי. לדוגמה, אפשר לשאול את הילד: מה זה רעל לדעתך, ואיך לדעתך הוא הגיע ללחם? מי ... יודע מה היה קורה למי ששם פה רעל אם היו מגלים אותו? על ידי השאלות האלו הילד יכול להסיק בעצמו שאין באמת סיבה הגיונית שמישהו ישים רעל בלחם, וכך הפחד ייעלם מעצמו. איך לעזור לילד שמפחד מקריעת שריר בגוף? אליעד כהן מביא דוגמה נוספת, של ילד שמפחד להתכופף כי הוא חושש שהשריר שלו ייקרע. גם במקרה זה, הגישה הנכונה היא לשאול את הילד שאלות ולברר למה בדיוק הוא מתכוון, במקום לתת לו ... האם אתה יודע מה גורם לקריעת שריר באמת? האם השריר באמת ייקרע בקלות כזאת? הילד יכול להבין בעצמו, דרך התשובות לשאלות האלו, שהפחד שלו מבוסס על טעות או אי - הבנה, וכך הפחד ייעלם. מה לעשות כשהילד מפחד להירדם כי הוא חושש למות בשינה? במקרה של ילד שמפחד להירדם מחשש שימות בשינה, צריך להתמודד עם הפחד על ידי הבנת המצב האמיתי. לפי אליעד כהן, מה שחשוב כאן הוא שהילד יבין שהמצב של שינה דומה מאוד למצבים אחרים בחיי היום - יום שבהם הוא לא מפחד כלל. הדרך הנכונה להתמודד עם הפחד היא לשאול את הילד שאלות שיסבירו לו מה באמת קורה כשישנים, ולהשוות ...
הדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים
הדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים
... הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים איך לגרום לילד שלך להיות רגוע ולא לחוץ? כדי שילד יהיה רגוע ופחות לחוץ בחיים, חשוב קודם כל שההורה עצמו יהיה רגוע ולא לחוץ. ילדים, מטבעם, לומדים את ההתנהגות שלהם באמצעות חיקוי ההורים. אליעד כהן מסביר שילדים לא נולדים עם חרדות ופחדים, אלא שהפחדים האלה מתפתחים עם הגיל, בעקבות חינוך והדגמה של ההורים. לדוגמה, ... מאש משום שהוא אינו מבין מהי אש ומה הסכנות הכרוכות בה. התינוק יירתע רק אם ירגיש סכנה פיזית ישירה כמו כאב. הילד לומד לפחד מאש רק כאשר ההורה מסביר לו או משדר לו שהאש היא דבר מסוכן. אותו עיקרון חל על פחדים אחרים, למשל פחד מכלי רכב. אם הילד רואה שההורה נלחץ כאשר מתקרב רכב, הילד יחווה לחץ בעצמו. אם ההורה ישדר לילד תחושת רוגע במצבים מלחיצים, הילד יחווה את המצב באופן רגוע יותר. אליעד מדגיש שהילד מחקה את ההורה, ולכן אם ההורה יהיה רגוע, הילד ילמד שאין צורך להילחץ. דוגמה נוספת לכך היא כאשר מישהו מקלל את הילד. תינוק, לדוגמה, לא ייפגע אם יקראו לו מכוער, מסריח או מגעיל, משום שאין לו מושג מה המשמעות של המילים הללו. הפגיעה של הילד נוצרת רק אם ההורה משדר לילד שמה שנאמר לו הוא דבר שלילי ומעליב. אם ההורה לא יעניק חשיבות למילים הפוגעניות, הילד לא ייפגע כלל. איך משפיעה תגובת ההורה במקרים קיצוניים של פגיעה בילד? אליעד כהן משתמש בדוגמה קיצונית כדי להסביר את ההשפעה של תגובת ההורה על הילד במקרה של פגיעה חמורה, כמו אונס. הוא מסביר שאם מישהו פוגע פיזית בילד, ההורה יגיב וירחם על הילד בגלל הכאב הפיזי. אולם, כאשר מדובר באונס או התעללות מינית, רוב ההורים נוטים להעניק לכך משמעות גדולה הרבה ...
בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות
בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות
... בחינוך ילדים , יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות איך לגרום לילד לאכול ירקות שהוא לא אוהב? הנושא שאליעד כהן דן בו הוא איך אפשר לגרום לילד שלא רוצה לאכול ירקות להתחיל לאכול אותם, וזאת בלי להשתמש בכפייה, באיומים או בשוחד. אליעד מדגיש תחילה שאם המטרה היא לגרום לילד לאכול ירקות בלי להשתמש בשיטות כוחניות או בשוחד, יש לחשוב על דרכים אחרות, יצירתיות יותר. דוגמה שאליעד מביא היא להפוך את האכילה למשחק - למשל לעצב את הירקות בצורה מעניינת כמו פרצופים או דמויות כדי להקל על הילד את החוויה. אבל, לדבריו, החשוב באמת הוא להבין למה הילד לא רוצה לאכול ירקות מלכתחילה. אם הילד אומר שהירקות מגעילים אותו, ההורה יכול לנסות להראות לו את היתרונות של הירקות - שהם בריאים, שהם טובים לגוף ושיעזרו לו לגדול ולהיות חזק. עם זאת, אם הילד עדיין מסרב, עולה השאלה: מה עושים הלאה? אליעד מבהיר שיש שלוש אפשרויות נפוצות: לכפות או לאיים על הילד שיאכל את הירקות (אתה לא יוצא מהחדר עד שאתה אוכל את זה). לשחד אותו שיאכל (תקבל פרס אם תאכל). לוותר לחלוטין על העניין (טוב, אל תאכל). אולם, ההרצאה מתמקדת בכך שישנה דרך נוספת ועמוקה יותר להתייחס לסוגיה זו. אליעד מסביר שההתנגדות של הילד נובעת מחוסר יכולתו להתמודד עם חוסר נוחות או עם מציאות שנגד רצונו. כלומר, ההורים פעמים רבות מלמדים את הילד להימנע ממצבים לא נעימים, וכך, הילד לומד לראות כל מצב לא נעים כאסון. לדוגמה, כאשר ילד נופל והאמא מיד רצה אליו ושואלת בדאגה מוגזמת מה קרה?!, הילד לומד מזה שקושי או כאב הם דברים שאסור לחוות, ובאופן אוטומטי מתייחס לכל אי - נוחות קטנה כבעיה ענקית. הדבר מתבטא גם באי רצונו לאכול ירקות: הילד מרגיש אי - נוחות מהירקות, והתגובה שלמד היא להימנע מהחוויה. אליעד מציין שהפתרון הוא לשנות את הגישה של ההורים לחוסר נוחות. ההורים צריכים להעביר לילד תחושה שגם כשמשהו נגד רצונו, זה לא בהכרח אסון או משהו רע. ילד שמבין שזה בסדר להרגיש אי - נוחות לפעמים, לא ירגיש שהימנעות מירקות היא עניין כל כך גדול. הוא יהיה פחות לחוץ ופחות יירתע מלנסות דברים חדשים, גם אם אינם נעימים בהתחלה. איך לעזור לילד שמתנגד לעשות שיעורי בית? באותה צורה, אליעד מדבר על מקרה נוסף - ילד שלא רוצה לעשות שיעורי בית. גם כאן, הפתרונות השגרתיים הם איומים, שוחד או ויתור. אך הגישה העמוקה יותר שאליעד מציע היא להבין את הסיבה האמיתית: למה הילד מתנגד לעשות את השיעורים? אולי הילד מרגיש שזה מעצבן, משעמם, או לא רואה בזה ערך. הוא מתנגד כי הוא לא יודע איך להתמודד עם מצבים של מאמץ או ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על ילד
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: ילד, איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? כעס ועצבים? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם עצבות? דיכאון? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להשיג איזון נפשי? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: ילד, איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להצליח בזוגיות? איך לשפר את הזיכרון? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להאמין בעצמך? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך למצוא זוגיות? איך לחנך ילדים? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לעשות יותר כסף? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לפרש חלומות? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להעריך את עצמך? איך להיות מאושר ושמח? איך לשנות תכונות אופי? איך לנהל את הזמן? איך לקבל החלטות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לשתול מחשבות? איך להצליח בראיון עבודה? איך לא להישחק בעבודה? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להעביר ביקורת בונה? איך להתמודד עם גירושין? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להיגמל מהימורים? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך ליצור אהבה ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם אפשר לדעת הכל? האם המציאות היא טובה או רעה? למה לא להתאבד? אולי אנחנו במטריקס? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם הכל אפשרי? מה המשמעות של החיים? למה יש רע וסבל בעולם? איך להיות הכי חכם בעולם? האם יש בחירה חופשית? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש משמעות לחיים? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? איך להיות מאושר? למה יש רע בעולם? האם באמת הכל לטובה? איך נוצר העולם? האם יש או אין אלוהים? מי ברא את אלוהים? מה יש מעבר לזמן ולמקום? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם לדומם יש תודעה? איך נוצר העולם? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? למה העולם קיים? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? בשביל מה לחיות? האם יש אמת מוחלטת? איך להנות בחיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם יש הבדל בין חלום למציאות ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר Yeda.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא קואצ'ר מומלץ, מטפל טוב, אימון אישי לזוגיות בתחום ילד - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.1406 שניות - עכשיו 24_05_2025 השעה 10:49:06 - wesi4