... שוא נח, הא נהגית. (יש שאינם הוגים את הא וכן במילה נאדרי בכח...) ... הללוהו כרוב גדלו..האות ג מנוקדת בקבוץ ולא בקמץ קטן. ... מכון לשבתך פעלת ה
מקדש (האות קוף בדגש חזק, כאילו אנו הוגים פעמיים את האות ק, מק -
קדש) א - ד - ני כוננו ידיך. ... וישב ה עליהם את מי הים...הש בסגול. (לא בקמץ) לפני תפילת העמידה בשחרית ובערבית ברוך אתה ה גאל (ולא: גואל) ישראל. ואילו בתפילות העמידה ביום ... בלשון הווה= גואל. ומקיים אמונתו ל (י) שני עפר - היוד נחה, ואיננה נהגית! וגם נקפיד לבטא את הצירי באותיות שנ (שלא יישמע לשני, פירוש: לשניים).
בקדושה: כדבר האמור...ולא: כדבר האמור. הסבר למקור הטעות: הא הידיעה תנוקד בקמץ אם תופיע לפני אותיות אער. הא הידיעה תנוקד בסגול רק אם תבוא לפני אותיות החע שהן קמוצות. ברוך אתה ... בדגש, ולא יכול להיות שהשוא שלפני האות הדגושה הוא נע... אלא נח. כל שוא הבאה באות דגושה, הוא שוא נע. כגון: עקבי סוס, דברו נא..הצפינו מטך ה
מקדש ענבי נזירך מצוך...גדלו... לה אתי ונרוממה שמו יחדיו (שמעתי רבים אומרים: גד - לו) כאילו האות המודגשת מתחלקת לשתי אותיות דומות. באות הראשונה - יש שוא נח (שאינו נחשב) ... נח... עם זאת יש לעמוד מעט בקמץ שבאות ע, והטעים הנגינה בתנועה האחרונה של המילה. מה מקור הבעיה וההתלבטות? הבעיה נוצרה במילה זו כי היא לא בלשון
הקודש אלא בארמית, והכללים בניקוד הארמי והעברי לא מקבילים תמיד. (סדור איש מצליח לימות החול עמוד 111) יש להפנות תשומת לב הקוראים, בהגייה בעדות השונות הקוראים בהגייה התימנית, ... לקרוא בהגיה תימנית: המערה ואשם והיה שאת תאנה וחלב באלה משבחים והסיר קחו דעו לעמת שמעו ויאנחו צפרדעים לעולם שאול בעור פעור מאד. והאפנים וחיות
הקדש לעמתם משבחים ואומרים... לדוגמה: כי לעולם חסדו נהגה כי לועולם חסדו. לעילא...נהגה לעילא...ולא: לעילא... (מזכיר מעט את כללי הניקוד של אותיות בוכל במצב שאינו מיודע). מומלץ ...