... - התיחסות היהדות לסיגופים ונזירות כל ימי נזרו קדש הוא לה (במדבר ו, ח) אדם מחליט ביום בהיר להתנזר מן החיים. האם נוהג הוא כראוי, לדעת התורה? האם נכונה היא תווית הקדוש, שהצמידו הבריות למסתגף המקצועי? האם גם ... היא - כן. לכאורה, כך משמע מפרשת השבוע שלנו. וכה נאמר בפרשת הנזיר: איש או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר... מיין ושכר יזיר... שכר לא ישתה... כל ימי נזרו קדש הוא לה (במדבר ו, ב - ח). המשפט האחרון במובאה הוא המוליך למסקנה, שהנזיר הפורש מתענוגות החיים הוא הקדוש, והבוחר בדרך ההסתגפות בחר בעבודת ה הראויה ... באמת, שיש לו נזר ועטרת מלכות בראשו, הוא כל מי שהוא חופשי מן התאוות. והנה נראה, שגם התלמוד מעלה אדם זה על נס: אמר שמעון הצדיק: מימי לא אכלתי אשם נזיר טמא אלא אחד. פעם אחת בא אדם אחד נזיר מן ... בני, כמוך ירבו נוזרי נזירות בישראל (נדרים דף ט, ב). לפניכם, איפוא, אישור תלמודי לערכו הרם של האדם המסתגף, האומר לא להנאות החיים. אבל, אם כך הוא, אם קדוש הוא המתנזר מיין בעיני התורה, אם פרישותו ... הקרבן, שמקריב האדם שנכשל בחטא כלשהו? הלא כך נאמר בכתוב: ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על הנפש (שם, יא). מהו החטא, המעיב על מעשה ההתקדשות של הנזיר? מסתבר, שמעשה קדושה זה, הפרישות עצמה היא החטא. ועל שחטא ... מן הגוף את מה שהתורה התירה לו. חוטא הוא, אם כן הנזיר - גיבור פרשתנו. ואכן, רבו הפרשנים ופוסקי ההלכה בישראל, ששללו בתכלית את הסגפנות כדרך המובילה אל הקדושה. זאת, בניגוד לדתות אחרות, מן הנצרות ועד ... אצלנו, הושמה לראש הנזיר המתבודד והמסתגף עטרת הקוצים של החוטא. אנו אומרים כן לחיים כמות שהם, כי אין הקבה רוצה - אם נצטט את דברי אחד מתלמידיו של הארי הקדוש - שיענה האדם את גופו. שלא ציוונו בכל ... יום אחד, שהוא יום כיפור, שנענה את גופנו לטובתנו לכפר על נפשותינו, וציווה, שנאכל ונשתה קודם לו. כי החיים עצמם, על הנאותיהם המותרות, הם זירת הפעולה של הקדושה היהודית. אך אם כך הוא, אנו טועמים את טעמה של המבוכה. האם לא ראינו בתחילת דברינו, שהתורה העניקה לנזיר את התואר קדוש? האם לא נשק שמעון הצדיק לנזיר הצעיר, שעלה ... התרגש מן הנזיר הצעיר? כלומר, מה פשר יחס דו ערכי זה של הפרשה לנזיר? כך הגענו אל תורת הגמילה המקראית. ממנה עולה, לדעת פרשנים מסוימים, שהנזיר הוא אכן קדוש וחוטא כאחת. דמות האדם הרצוי, בעיני התורה, ... גדולים. היה לו העוז לשים סכר מעשי, שמנע מאשד היצרים הגועשים לפרוץ כל מחסום. בהסתגפות שגזר על עצמו, עשה את הצעד הנכון בכיוון האיזון היהודי, הוא הקדושה. על כן קדוש הוא מעשהו. אבל, גם ברגע התרוממות רוחו על ... זו זקוק באופן דחוף לגמילה: להימנע אפילו מן הכוסית היומית הקטנה, עד שירגיש, כי שולט הוא בתאוות השתייה. הנטייה לשכרות היא החטא. הכוח להתמודד עמה הוא הקדושה. ועל כן, נאמר בפרשה על הנזיר, אחרי ימי ...

... וסיוטי לילה מתמשכים ורציפים. רגשי אשמה ובושה חזקים. חשדנות וחוסר אמון בבני אדם. תחושת זרות לחברה שלא חוותה והייתה שם. חוסר יכולת להגיע לסיפוק והנאה מהחיים. גישה פסימית ומיואשת לחיים. קידוש הסבל כהנצחת הקרובים שנרצחו. רצון להיות מצבה חיה. מחלות פסיכוסומטיות. מספר ...

... מוצרים בסיסיים לבית ולחיים. עסקים שמוכרים מוצרי פנאי ופאן פחות ילך. בל נשכח שהציבור החרדי הוא ציבור עני יחסית ועיקר ההוצאות הם על הדברים האלמנטרים והבסיסיים ביותר. יוצאי דופן הם חינוך הילדים וקניית מוצרי קודש בהם אפשר לראות השקעה גדולה יותר מבחינה כספית. 9.יש מספר אתרי ...

... המידע הקיים בכתבים ומסורות בודהיסטיות. לכן, סיפור חייו של הבודהה, כמו של כמה קדושים בדתות אחרות, הוא הגיוגרפיה (סוגה המוקדשת לסיפור חיי קדושים). הכרת חיי בודהה אמורה לעזור להבין את תורתו. גאוטמה סידהארתה (המכונה גם שאקיימוני, החכם (משבט) השאקיה) (ככל הנראה 563 לפנהס - 479 ...

... או מיסטית, ייחסו את הדיבוק לרוח טובה או אל, והפרט זכה לרוב ליחס של כבוד וחרדת קודש, אך רוב הדיבוקים נתפסו כפרי מעשיהם של אלים זועמים או רוחות רעות, בעיקר כשהאדם נעשה נסער או פעיל מדי. שיטת הטיפול העיקרית בדיבוקי שדים הייתה ... דת, שבהדרגה שילבו כישופים עם שיטות טיפול הומאניות יותר, כגון שיכון החולים במקדשים, יחס אוהד ופעילות נעימה כגון משחקים וטיולים. מקדשי הריפוי היוונים קמו בתור הזהב של יוון תחת שלטונו של המנהיג האתונאי פריקלס (429-461 לפנהס). בתקופה זו חלה התקדמות רבה בהבנת הפרעות נפש ... בראשית התקופה טופלו חולי הנפש בדרך כלל בעדינות ניכרת. הטיפול כלל תפילות, מים קדושים, שמנים ומשחות מקודשים, נשימה או רוק של הכמרים וכו. באירופה של המאה החמש - עשרה והשש עשרה התקיים ציד מכשפות רחב היקף, שבמסגרתו הואשמו בני אדם רבים (בעיקר נשים) ...

... מסוגל לתקשר עם האינדיבידואל האנושי לשם העברת דבריו בכתבים שונים (כפי שטוענות דתות רבות לגבי כתבי הקודש שלהן והדרך בה הם נכתבו), מדוע הוא אינו מתקשר עם כל המין האנושי באופן ישיר וגורם לכולם להאמין בו? טיעון חוסר ...

... יהודה אל יוסף. חיבור של קודשא בריך ושכינתיה. לצורך חיבור זה יהודה ניגש, היינו מידת הענוה. ניגש יהודה, שהינו המלכות העתידית, מלכות בית דוד, אל יוסף שהינו המלכות העכשווית הזמנית. כל זאת עמ להביא לייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה. רק בדרך זו יוכל לשמור על בנימין. למעשה חיבור זה, של קודשא בריך הוא ושכינתיה, הביא את יוסף לידי ולא יכול יוסף להתאפק. זוהי מהותו של יהודה, מהותו של מלך ישראל, מהותו של עם ישראל. האמונה בחיבור אל קודשא בריך הוא, היא המביאה לידי יצירת המציאות. ההסתכלות, המביאה לידי הבנה, אמונה וידיעה במציאות הבורא יתברך, ההכנעה כלפי קודשא בריך הוא, הויגש אליו היא המביאה לידי המציאות הרצויה. אומר רבי נחמן ודע, שההסתכלות עושה כלי, דהיינו גבול וזמן. ...

... כלי הנשק מסוכן זה. אך ברור שאין זה מספיק וכדי ליצור שינוי אמיתי יש לפעול גם ברמה הנפשית - רגשית וכך נוצרו חוקים, הסברים תיאולוגים, הקובעים כי הנשים הם דבר טמא, נחות, לא שווה, ורק כך, כשהגברים מצוידים פסיכולוגית בחשיבה שלילית כלפי הנשים, יכלו הם לעמוד בפני כוחם העצום. אפשר להחזיר את הגלגל אז אם אנו רוצים להחזיר את האנושות ...

... לעשות יותר מכפי שנדמה לו שהוא יכול. כי ככה הבורא סידר. וכל יום יש בו מחשבה דבור ומעשה, והקדוש ברוך הוא מצמצם אלקותו מאין סוף עד אין תכלית עד נקדת המרכז של עולם הגשמי שעומד עליו, ומזמין לו לכל אדם מחשבה דבור ומעשה לפי היום ולפי האדם ולפי המקום ... חשיבות הפנימיות על החיצוניות כמאמר הרב בהקדמה לספר הזהר אות ע: קומו והתעוררו בשביל השכינה הקדושה, שהרי יש לכן לב ריקן בלי בינה לדעת ולהשיג אותה. אעפ שהיא בתוככם. על ידי זה מזהה את השאלות המתעוררות מתוך פנימיותו = משורשו, = מהבורא. ועל ידי שמתגבר ...

... לצפות קדימה את המתרחש. מסכימה, פחות או יותר. תלוי בילד ותלוי בגיל. אבל כשמוותרים על משהו שיכול להיות טוב ומשמעותי לילד, בשם ההרגל המקודש , זה נראה לי קצת פספוס. היום לראשונה עזבתי כמה דקות לפני הזמן. ראיתי שבני שמח ומרגיש בנוח, וכשאמרתי שאני הולכת הוא לא בכה ואפילו לא היה עצוב. איזה סיפוק. אני צופה ...