חודש אב - על מה נתארך קיצנו וגלותינו... את ביהמק, הינה עשייה אשר בחינתה נעשה ונשמע. הדרגה של נעשה ונשמע באה, כדברי ר נחמן, מראו האמת והשליכו החכמות והאמינו בה ובמשה עבדו ועי זה קיבלו התורה. או ר נחמן מצב זה הגדרתו עם נבל ולא חכם. עם אשר התורה המכונה נבל, קיבל אותה מעצם היותה דבר ה ולא מחכמתם למרות כי רבתה. עם ישראל קיבל התורה לא מתוך חכמתו לא מתוך הבנתו. קבלת התורה הייתה בחינת עשייה, אמונה ורק אחכ נשמע, החכמה ההבנה. העשייה קודמת להבנה, אין באי ההבנה למנוע עשייתה של התורה. עם ישראל, למרות חכמתו הרבה, שכן היו בקיאים בכל העז הקיימות, הניחו חכמתם וקיבלו העשייה קודם לשמיעה. דורינו, אשר עדיין לא נבנה ביהמק בימינו, נגוע בחכמה יתרה, חכמה זו המונעת השמיעה, הקבלה. אין אנו מקבלים כיוון שאין אנו מבינים או כיוון שבעיני חכמתנו אין הדברים נראים נכוחה. החשיבה, אנו מבינים ויודעים הכל, מונעת מאיתנו לקבל, לקבל ולראות בעינינו את אשר אין אנו יכולים להבין בשכלנו זאת למרות שכולנו חכמים וכולנו נבונים. ידועים דברי הגמ סוטה ה. אמר רב חסדא ואיתימא מר עוקבא כל אדם שיש בו גסות הרוח ... יכולים לדור בעולם. בהיות גס הרוח הקבה כאילו יוצא ממקום זה, אינו שורה שם, שהרי אין מקום. דורינו המשופע בחכמים ובחכמה רבה, לעיתים מגיע להיות גס רוח, גם כפרט וגם ככלל. במקום שכזה אין מקום לשריית שכינה, אין מקום לקבה ...