... העליון הזה הוא עבודת ה היינו, לקיים את מצוות התורה שניתנו על ידי האלהים, בכך מקיים האדם את תכליתו שלשמה הוא נברא. כך נאמר במסכת נדרים דף לב עמוד א: אמר ר אליעזר: גדולה תורה - שאילמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ,
שנאמר: אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי. כלומר על פי השקפת העולם התורנית נברא העולם אך ורק ... (קדושים יט יח): ואהבת לרעך כמוך . ולכן מן הראוי בראשית לבאר את מצוות ואהבת לרעך כמוך, וממנו תלמד לכל הסעיפים של גמילות חסדים. רמבם, הלכות דעות, פרק ו, הלכה ג: מצוה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו
שנאמר ואהבת לרעך כמוך. וכתב בהגהות מיימוניות, אות א: ודוקא שהוא רעך בתורה ובמצות, אבל אדם רשע שאינו מקבל תוכחה - מצוה
לשנאותו, שנאמר , יראת ה
שנאת רע, ואומר, הלא
משנאיך ה
אשנא וגו . וכן כתב הרשבם (ויקרא יט יח): ואהבת לרעך כמוך - אם רעך, אם טוב (הוא), אבל לא אם הוא רשע, כדכתיב: יראת ה
שנאת רע (משלי ח, יג) . וכן במסכתות קטנות, מסכת אבות דרבי נתן, נוסחה א, פרק טז:
ושנאת הבריות כיצד? מלמד שלא יכוין אדם לומר אהוב את החכמים
ושנא את התלמידים. אהוב את התלמידים
ושנא את עמי הארץ. אלא אהוב את כולם
ושנא את המינין ואת המשומדים ואת המסורות, וכן דוד אמר,
משנאיך ה
אשנא ובמתקוממך אתקוטט תכלית
שנאה שנאתים לאויבים היו לי (תהלים קלט כא כב). הלא הוא אומר, ואהבת לרעך כמוך אני ה (ויקרא יט יח) (מה טעם? כי ... (דברים טו, ז). הוזהרנו להסיר מנפשנו מדת האכזריות, ולנטוע בה נטעי נעמנים, הם הרחמים והחסדים הנאמנים, כמו שכתוב (שם כח, ט): והלכת בדרכיו. ובעבור כי מן האפשר שלא יקפוץ את ידו ויחון את העני ולא מדרך הרחמנות, כענין
שנאמר (משלי יב, י), ורחמי רשעים אכזרי, על כן כתוב: לא תאמץ את לבבך. ועונש האכזריות רע ומר, כאשר יתבאר ... כוכבים או שיד עכום תקיפה על ישראל, אבל בזמן שיד ישראל תקיפה עליהם אסור לנו להניח עובדי כוכבים בינינו, ואפילו יושב ישיבת עראי או עובר ממקום למקום בסחורה לא יעבור בארצנו אלא עד שיקבל עליו שבע מצות שנצטוו בני נח,
שנאמר, לא ישבו בארצך - אפילו לפי שעה. שוב רואים אנו שכל ההצדקה למעשי חסד וסיוע על פי ההלכה היא רק לתכלית ... נצטווה עליהם. ומה שמצינו בירושלמי (בבא מציעא, פרק ב, הלכה ה) ששמעון בן שטח החזיר אבידה לנכרי - זה דווקא לקידוש שם שמיים, וכן כתב השולחן ערוך (חושן משפט, סימן רסו, סעיף א): אבדת העובד כוכבים מותרת (אין להחזירה),
שנאמר, אבידת אחיך (דברים כב, ג). והמחזירה הרי זה עובר עבירה, מפני שהוא מחזיק ידי עוברי עבירה. ואם החזירה ... חסד באחים, לכך אמר (שם, פסוק ג) את הנכרי תגוש, וקבע לו ברכה כי הכתוב לא יזכיר הברכה רק בצדקה ובחסדים, לא בגזל ובגנבה ובאונאה. והרמבם (הלכות מלוה ולוה, פרק ה, הלכה א): העכום וגר תושב לוין מהן ומלוין אותן ברבית,
שנאמר: לא תשיך לאחיך - לאחיך אסור ולשאר העולם מותר. ומצות עשה להשיך לעכום
שנאמר לנכרי תשיך. מפי השמועה למדו שזו מצות עשה וזהו דין תורה. כלומר, לא רק שאין שום אחווה וחסד כלפי ... בריבית (דברים טו ג): לא שיהיה מצוה להלוות לנכרי ברבית כלל אלא רשות היא. וכן דעת הראבד בהשגותיו על הרמבם: ומצות עשה להשיך וכו עד וזהו דין תורה. אא אני לא מצאתי שמועה זו ואולי טעה במה שמצא בספרי (פרשת כי תצא)
שנאמר שם לנכרי תשיך זו מצות עשה ופירושו משום דהוה ליה לאו הבא מכלל עשה שלא ישיך לישראל. הלוואה בריבית ...