... - מבוא - חלק 1 אתיאיזם, במובן הרחב, פירושו שלילת האמונה
בקיומן של ישויות אלוהיות. במובן צר יותר, אתיאיזם הוא העמדה או האמונה הספציפית לפיה אין ישויות אלוהיות. באופן כללי אתיאיזם הוא פשוט היעדר אמונה
בקיום אלוהים או ישויות אלוהיות כל שהן. האתיאיזם מנוגד לתאיזם, שבצורתו הכללית ביותר הוא האמונה לפיה לפחות ישות אחת קיימת. יש הסבורים כי אתיאיזם הוא מונח נרדף לחוסר דת, אך קיימות ... הדת קרל סייגן מוזכר לעתים קרובות כדוגמה לאדם ששאלת היותו אתיאיסט שנויה במחלוקת. מחד, הוא לעג לאמונה באל אישי, והחזיק גישה סקפטית לגבי
קיומו של אל בורא. מאידך, ביקר גם את האתאיזם, באומרו: אתיאיסט צריך לדעת הרבה יותר ממה שאני יודע. אתאיסט הוא אדם שיודע שאלוהים לא קיים. בהגדרות מסוימות אתיאיזם הוא נורא טיפשי. ... לא שמע או חשב על אלים יחשב אתיאיסט?). יש הסכמה רחבה לפיה האתאיזם נוגד את האגנוסטיות, הסוברת שלא ניתן (לעת עתה או אי - פעם) להחליט בקשר
לקיומה של אלוהות, אך יש אתאיסטים המגדירים עצמם גם כסוג של אגנוסטים (ראו אתיאיזם אגנוסטי). בעוד שקיימת הסכמה מוחלטת שהאתאיזם נוגד את התאיזם, חלוקות הדעות לגבי הדאיזם. יש המחלקים את האתיאיזם לחזק וחלש. אנשים אלו משתמשים בהגדרה אתיאיזם חזק, אתיאיזם נוקשה או אתאיזם קיצוני, לאלה שמאמינים באי -
קיומם של אלים, ואתאיזם חלש, אתאיזם רך, או אתיאיזם מתפשר לאלו שאינם מאמינים
בקיומם, אך אינם שוללים אפשרות זו. במסורת המחשבה החופשית נהוג לכנות את שתי הגישות אתאיזם חיובי ואתאיזם שלילי. בתוך הקשת הזו, האגנוסטיות מייצגת את הרציונליות של האתיאיזם החלש, אך ... לפי מודעותם להיותם כאלה. אתיאיזם מפורש משמעו שהדוגל בו מודע להיותו אתאיסט - הוא מכיר את המושג אל ואת המשמעות הכללית שלו, אך דוחה את
קיומו. זאת בניגוד לאתיאיזם מרומז (או, אתיאיזם דיפולטיבי), שהוא דחייה לא מודעת של אלים, והוא כולל בין השאר אנשים שמעולם לא פגשו את הרעיון, ובדרך כלל גם תינוקות שטרם למדו על ... של הנוצרים הראשונים וההלניסטים, כאשר כל צד יחס אותו בזלזול לצד השני. המונח האנגלי atheist (מצרפתית: athe), במשמעות של אדם הדוחה את
קיומו של אלוהים, הופיע לראשונה ב - 1566. מילים באותו שדה סמנטי הופיעו מאוחר יותר: deist (דאיסט) ב - 1621, ו - theist (תאיסט) ב - 1662. בתקופות אלו המילה דאיסט כבר החזיקה ... עד 500 לספירה. בין 6 האסכולות המרכזיות של הדת הוודית העתיקה (או ההינדואיזם העתיק), הסאמקיה (מסנסקריט: ), שהיא הוותיקה ביותר, אינה מכירה
בקיום אלוהות, נכון הדבר גם לאסכולת המימאמסה. במאה ה - 6 לפנהס, פרחה בתת היבשת ההודית אסכולת הצארוואקה, שדגלה בהשקפת עולם מטריאליסטית, באתיאיזם, ואף בדחייה של רעיונות אלוהיים ... בסביבה זו. היות שעקרונות הצארוואקה לא עלו בקנה אחד עם התפיסה הוודית, הרי שאינה נחשבת לאחת מזרמיה (אם כי היא כן נחשבת לזרם בהינדואיזם).
קיומה כבעלת השקפת עולם מטריאליסטית היא מן העדויות המוקדמות לצורת חשיבה כזו בתוך ההינדואיזם המוקדם אשר חלק מקבוצותיו היו בעלי השקפה כזו ואחרות היו אתיאיסטיות בלבד אך לא דחו ... לפנהס הפילוסופים היוניים תאודורוס איש קירנייקוס (שהוכר מאוחר יותר כתאודורוס האתאיסט), וכן סטראטון מלאמפסאקוס נודעו כמי שלא האמינו
בקיום אלים. סוקרטס (לערך, 471-399 לפנהס), כדמות משפיעה בחברה האתונאית, היה בקיא בתפיסות שקדמו לו, שלעתים התבססו על גישה נטורליסטית והביעו סלידה מהסברים שמימיים לתופעתיות (כלומר ... כלפי האופן בו נאסף ידע לגביה. שני ההוגים המעיטו בערך הרעיונות המטאפיזיים של תקופתם שבבסיס התאולוגיה הטבעית וביקרו את הטיעונים הקלאסיים
לקיום אלוהים (כלומר אלו שהועלו על ידי פילוסופים ותאולוגים באירופה הנוצרית ומעט לאחריה), יצוין שיום וקאנט עצמם לא היו אתאיסטים. המהפכה הצרפתית לקחה את האתאיזם והדאיזם שהתנגדו ... הסטרוקטורליזם גרס שמקורות החשיבה הדתית הן הלא מודע ולא המטאפיזי - טרנסנדנטאלי. גון ניימאייר - פינדלי וגון סמארט הציעו למשל שבמסגרת לוגית,
קיום האל אינו הכרחי . מוניסטים כגון גון דיואי, הניחו הכי העולם הטבעי הוא הבסיס לכל הקיים, תוך הכחשת טענות פילוסופיות או דתיות הגורסות אחרת. במאה ה - 20 נחווה גם המניפסט ... האם הוא מסוגל, אך הוא אינו רוצה? אזי הוא רשע. אם הוא גם יכול וגם רוצה? אז מאין בא הרוע? - אתיאיזם ההיסטוריה גדושה בניסיונות להוכיח את
קיומו של אלוהים, פחות בולטים הם הטיעונים הא - פריוריים והא - פוסטריוריים שמנסים להפריכו או לתייגו כקונספט
שקיומו שנוי במחלוקת. הטיעונים הנוגדים את התאיזם מחולקים לרוב לשני סוגים עיקריים: אלו שמנסים להראות
שקיומו של אל הוא בלתי אפשרי, והם מנמקים את האתיאיזם החזק, לעומת אלו שמנסים להראות
שקיומו של אלוהים בלתי סביר, הנתמכים בדרך כלל על ידי אתיאיסטים חלשים וחזקים כאחד. להלן מובאות דוגמאות שונות לטיעונים אלו. חלק מהטיעונים אינם מנסים לנמק את האתיאיזם ישירות, אלא לדחות טיעונים התומכים
בקיומו של אל, מצדיקים את הדיון
בקיומו וכדומה. כמו כן, רבים מהטיעונים הללו זכו להתנגדות מצד חלק מהאתאיסטים עצמם, ואינם נתמכים על ידי מרביתם. טיעונים המבוססים על חוסר הוכחה טיעון חוסר ההוכחה: הטיעון מתבסס על נקודת ההנחה שכדי לקבל את
קיומו של משהו, צריך לספק הוכחה
לקיומו. עיקרון זה חל גם על אלוהים: אתאיסטים מפקפקים
בקיום אלוהים בהיעדר הוכחה מספקת עבורם
לקיומו. תער אוקאם: לפי תערו של אוקאם כאשר נמצאים לפנינו שני הסברים המסבירים את אותה התופעה, עלינו לאמץ את ההסבר הפשוט ביותר, שמערב הכי פחות גורמים. אתיאיסטים רבים גורסים שההבנה ...