אוטנטיות בהשקפת העולם של הפסיכותראפיה האקזיסטנציאליסטית - חלק 2... הבסיס לחקירה המדעית. במקום הנחת הפיצול הדואליסטי בין האובייקט לסובייקט, הוא הציע שכול ההשתקפויות, הניתוחים והפרשנויות הנוגעות לכל היבט בקיום האדם, הן נגזרת של הבין - יחסיות שהיא השייכות של הדברים (Spinelli, 2007). הכוונה בכך, היא שהמחשבה אינה יכולה ... בעצמו, את הביטוי, את הגלוי. במילים אחרות, הכוונה היא שלא ניתן להפריד את ההכרה מהעולם (Cohn, 1997). לאדם ישנו קיום אישי בעולם ולעולם ישנו קיום, כפי שהוא נחווה, מתגלה ונחשף על ידי האדם. העולם משתנה, כשעמדתו של האדם כלפיו משתנה. האדם והעולם הם אחד, ... על ידי ולתוך הדבר אותו אנו חווים, מרגישים או חושבים (Lieberman, & Havens, 2002). כאקזיסטנציאליסט, נקודת המוצא שלו היא קיום האדם וההיבטים המהותיים שבחייו. אולם, התעסקותו העיקרית היא בשאלת הקיום עצמו, הקיום כקיום. מבחינתו, מבין כל הישויות שניתן לצפות בהם בעולם, האדם יוצא דופן מכיוון שהוא היחיד השולט בקיומו בהכרה. הוא היחיד היכול לשאול, של מי או מה הדבר ושל מי או מה שאליו, יכול הדבר להיהפך (Cohn, 1997). את הקיום, הוא מתאר כתנועה קדימה המתגלה באמצעות פעולותינו שהן מכוונות לעתיד ושהן הביטוי לפרשנותנו העצמית (Lieberman, & Havens, 2002). לפיו, ... להמציא את המשמעות ואז להתחייב אליה באופן מלא, בכדי למלאה (Yalom, 1980). את יכולת האדם לשקף את מציאותו ואת הקיום, מגדיר היידיגר במושג ה - היות - שם. כוונתו היא, שטבעו של האדם הוא תמיד מחוץ לעצמו, תמיד שם ... שם (Lieberman, & Havens, 2002). מבחינתו, ה - היות - שם מאפשר לעולם להתגלות. הוא מתייחס לכך כמקום בו הקיום חושף את עצמו והוא מתאר זאת כתחושת פתיחות (Boeree, 2006). כשהאדם מגדיר אפשרות אחת או יותר, הוא נאטם לאין ... שווה להתחייב בשבילן. זו היא לא ההכרה בדחפיו או רצונותיו של האדם, אלא הערכה של ה - להיות - בקיום (Van Deurzen - Smith, 2002). האדם האוטנטי, תופס את העולם ככזה הנברא על ידו ולכן, הוא גם יכול לשנותו. ... אין לאדם הגנה בשום מקום (להב ופוך, 1992). סארטר מוסיף ואומר, שזוהי הערכה של האפשרויות והסיכונים וקבלה של המצב ושקיום אוטנטי, דורש עמידה מול המציאות במודעות צלולה ואמיתית. לפיו, האוטנטיות דורשת העזה רבה והיא נדירה למציאה אצל האדם (Van ... התמצית שלנו, החופש שלנו (Boeree, 2006). לפיהם, ניתן לממש חיים אוטנטיים, רק על ידי הגשמת האפשרויות הנמצאות במסגרת מוגבלויות הקיום. חיינו מותנים בדרכים רבות ואנו מוגבלים מעצם השתייכותנו לעולם ולעולם איננו בעלי שליטה מלאה (Wong, 2006). מלידה ואלאה, אנו ... את עולמו בכל דרך שיבחר ואחריות זו, תמידית ויוצרת עייפות קיומית בלתי נסבלת (להב ופוך, 1992). לפיו, משמעות האחריות שבקיום היא ב - היות - שם. היא לא בעצמי, באני, באגו או באדם, אלא בחוויית השייכות עם העולם (Yalom, ... בחירות רבות, כבר נעשו בשבילנו. כל אדם, יוצר את עולמו הפנימי מכלל היקפו של הקיים ומגיב לניתנים אלו של הקיום באופן שונה (Cohn, 1997). ניתנים אלו, שונים מאדם לאדם באופן מהותי והם יכולים לשמש כחומרים גסים בהם אנו מתנסים ... כך, באמצעות ההתקשרות עימו, הוא משתחרר מהאחריות של הבחירה החופשית, כשהוא מאמץ אמת כללית ואוניברסאלית המקלה על האי ודאות שבקיום (להב ופוך, 1992). בכל מקרה שימוש בהגנה או בריחה מהחופש או מהאחריות, יביאו לכך שהאדם יחיה באופן לא אוטנטי, ... שהחוויה היחידה היכולה להוציא את האדם ממצב זה ולו באופן זמני, הינה חוויית האימה הנובעת מהמודעות למוות ולאפשרות שבאי קיום. זו, יכולה להוציא את האדם מאדישותו ולהחזירו אל החיים בכוח, להחזירו לעצמו ולאלץ אותו לשאול כיצד היה יכול לחיות ...