אוטנטיות בהשקפת העולם של הפסיכותראפיה האקזיסטנציאליסטית - חלק 2... הוא הציע שכול ההשתקפויות, הניתוחים והפרשנויות הנוגעות לכל היבט בקיום האדם, הן נגזרת של הבין - יחסיות שהיא השייכות של הדברים (Spinelli, 2007). הכוונה בכך, היא שהמחשבה אינה יכולה להיות מחשבה בלבד. במהותה, היא תמיד מופנית כלפי משהו. בהצגת ... הכוונה היא שלא ניתן להפריד את ההכרה מהעולם (Cohn, 1997). לאדם ישנו קיום אישי בעולם ולעולם ישנו קיום, כפי שהוא נחווה, מתגלה ונחשף על ידי האדם. העולם משתנה, כשעמדתו של האדם כלפיו משתנה. האדם והעולם הם אחד, מכיוון שאינם יכולים להתקיים בנפרד (Wong, 2006). כל דבר אותו אנו ... (Lieberman, & Havens, 2002). כאקזיסטנציאליסט, נקודת המוצא שלו היא קיום האדם וההיבטים המהותיים שבחייו. אולם, התעסקותו העיקרית היא בשאלת הקיום עצמו, הקיום כקיום. מבחינתו, מבין כל הישויות שניתן לצפות בהם בעולם, האדם יוצא דופן מכיוון שהוא היחיד השולט בקיומו בהכרה. הוא היחיד היכול לשאול, של מי או מה הדבר ושל מי או מה שאליו, יכול הדבר להיהפך (Cohn, 1997). את הקיום, הוא מתאר כתנועה קדימה המתגלה באמצעות פעולותינו שהן מכוונות לעתיד ושהן הביטוי לפרשנותנו העצמית (Lieberman, & Havens, 2002). לפיו, האדם הוא זה הבורא את עולמו. הוא זה ... סארטר, מציג לכך התייחסות קיצונית יותר כשהוא אומר שתמצית האדם הינה קיומו. מבחינתו, לאדם אין תמצית אותה ניתן לאשר מכיוון שתמצית שכזו, תציג אלמנט קבוע שהוא בניגוד לכוח השינוי האין סופי שבאדם. לפיכך, לפיו האדם הינו מה שהאדם מציג (Sommers - ... מלא, בכדי למלאה (Yalom, 1980). את יכולת האדם לשקף את מציאותו ואת הקיום, מגדיר היידיגר במושג ה - היות - שם. כוונתו היא, שטבעו של האדם הוא תמיד מחוץ לעצמו, תמיד שם וכל פעולותיו, וגם הטריוויאליות שביניהן, הן ביטוי לאי שלמותו ולניסיונו להשיג ... איננו נכנסים לעולם מחוצה לו, אנו תמיד חלק ממנו (Cohn, 1997). זהו מצב קיומי של כבר להיות בין הדברים ולרוב, מכיוון שמעורבותנו עם העולם היא קדם מודעותית, מכאנית ומחוץ להכרה, איננו עורכים חזרות או חושבים על שאנו עושים, אנו כבר שם (Lieberman, & ... מבחינתו, ה - היות - שם מאפשר לעולם להתגלות. הוא מתייחס לכך כמקום בו הקיום חושף את עצמו והוא מתאר זאת כתחושת פתיחות (Boeree, 2006). כשהאדם מגדיר אפשרות אחת או יותר, הוא נאטם לאין סוף האפשרויות האחרות הגלומות בדבר וכשהוא אינו תופס את העולם ... היא לא ההכרה בדחפיו או רצונותיו של האדם, אלא הערכה של ה - להיות - בקיום (Van Deurzen - Smith, 2002). האדם האוטנטי, תופס את העולם ככזה הנברא על ידו ולכן, הוא גם יכול לשנותו. עולם זה מתואר כעולם שאין בו שום דבר קבוע, כעולם בו המוכרות היום ... מוסיף ואומר, שזוהי הערכה של האפשרויות והסיכונים וקבלה של המצב ושקיום אוטנטי, דורש עמידה מול המציאות במודעות צלולה ואמיתית. לפיו, האוטנטיות דורשת העזה רבה והיא נדירה למציאה אצל האדם (Van Deurzen - Smith, 2004). הוא גם מכיר בתחושת הפתיחות ... חיים אוטנטיים, רק על ידי הגשמת האפשרויות הנמצאות במסגרת מוגבלויות הקיום. חיינו מותנים בדרכים רבות ואנו מוגבלים מעצם השתייכותנו לעולם ולעולם איננו בעלי שליטה מלאה (Wong, 2006). מלידה ואלאה, אנו מוצאים עצמנו במצבים שאינם בבחירתנו, איננו ... חופשי לברוא את עולמו בכל דרך שיבחר ואחריות זו, תמידית ויוצרת עייפות קיומית בלתי נסבלת (להב ופוך, 1992). לפיו, משמעות האחריות שבקיום היא ב - היות - שם. היא לא בעצמי, באני, באגו או באדם, אלא בחוויית השייכות עם העולם (Yalom, 1980). סארטר, מוסיף ואומר שהתנהגותנו אינה נקבעת על ידי גורמים, אירועים או ... אדם, יוצר את עולמו הפנימי מכלל היקפו של הקיים ומגיב לניתנים אלו של הקיום באופן שונה (Cohn, 1997). ניתנים אלו, שונים מאדם לאדם באופן מהותי והם יכולים לשמש כחומרים גסים בהם אנו מתנסים ולאדם, תמיד ישנה האפשרות לקחת תנאים ההתחלתיים אלו ולעצב את ... החופשית, כשהוא מאמץ אמת כללית ואוניברסאלית המקלה על האי ודאות שבקיום (להב ופוך, 1992). בכל מקרה שימוש בהגנה או בריחה מהחופש או מהאחריות, יביאו לכך שהאדם יחיה באופן לא אוטנטי, או בגורל רע, כפי שאמר סארטר (Yalom, 1980). כשהאדם מתפתה על ידי ... באופן זמני, הינה חוויית האימה הנובעת מהמודעות למוות ולאפשרות שבאי קיום. זו, יכולה להוציא את האדם מאדישותו ולהחזירו אל החיים בכוח, להחזירו לעצמו ולאלץ אותו לשאול כיצד היה יכול לחיות חיים אוטנטיים, כיצד הוא יכול להימנע מלאבד עצמו במציאות ... להתעלות מעל הגנים, מעל עברנו, ההיסטוריה שלנו והסביבה ולבחור את קיומנו. מכך, למרות שקיומו של האדם נעדר משמעות, האינדיבידואל יכול ליצור את משמעות ובכך, לחיות באופן אוטנטי באמצעות הבחירות אותן הוא עושה (Sartre, 1946 מתוך Wong, 2006). המשך: אוטנטיות בהשקפת ...