זיגמונד פרויד / משה האיש והדת המונותיאיסיטית - חלק 3... דרך לנתק את הדת החדשה, הנצרות, מהדת היהודית. החטא הקדמון, פשע נגד האל, כופר. פנטזיה חדשה של גאולה, שבן אלוהים חף מפשע קיבל על עצמו את אשמת כולם. זה היה מוכרח להיות בן, כי זה היה רצח אב. בן ... מסוימת הדת החדשה הייתה נסיגה תרבותית. שוב לא הייתה מונותאיסטית מוחלטת. היא קלטה סמלים מעמי הסביבה, כוננה מחדש את אלוהות האם ובמסווה מצאה מקום לאלי הסביבה. החרטה על רצח משה הייתה מניע למשאלה לשובו של משיח שיביא גאולה. אם ... ראו, המשיח באמת בא, הוא נרצח לעיניכם העם היהודי הכחיש את רצח האב והנוצרים הטיחו בו, אתם הרגתם את אלוהינו. את האנטישמיות בימינו מסביר פרויד כפעולה מהלא מודע של העמים. אותם אלו שלא התגברו עד היום שהיהודים הכריזו על עצמם כ בן הבכור ילדו האהוב של אלוהים. נוסף לכך, מנהג המילה עשה עליהם רושם מבעית והזכיר להם את פעולת הסירוס הקמאית. ולבסוף צריך לזכור שכל העמים ... מחשיבים את עצמם למיוחסים, נאצלים ועדיפים על האחרים. הם מתנהגים כאילו יש בידם אוצר נסתר. האדוקים מכנים זאת אמונה באלוהים. לפי ידיעות הם נהגו כך כבר בתקופה ההלניסטית. היהודי כבר היה מוגמר. ההיסטוריה הצדיקה לכאורה את השחצנות היהודית. כשאלוהים רצה לשלוח לעולם גואל חדש, שוב בחר אותו מבין היהודים. אלא שדווקא אותה גאולה הביאה לשנאת היהודים, שסירבו להכיר ... לאיש הגדול הן למעשה תכונותיו של האב. ההחלטיות, המחשבות חוזק הרצון. לא פלא שדמותו של איש גדול צמחה לממדי אלוהות. גם לאב היה אב קדמון משלו, למשה היה איחנאתון. אדם שייסד דת חדשה מוכרת. זרע המונותיאיזם נזרע. אך היהודים ... עליונות על עובדי הפסלים. האב הפך לסמל הערכיות. לכן צריך הילד לשאת את שם האב ולרשת אותו. או - אלוהינו הוא הגדול והחזק באלים, אף על פי שאינו נראה, כמו רוח הסערה והנפש. בשום מקום בכתובים לא מוזכרים רגשות ... לדת של ויתור על הדחף. אין היא תובעת התנזרות מינית, אלא מסתפקת בהצרה ניכרת של החירות המינית, אך את אלוהים היא מנתקת מהמין לחלוטין ומרוממת אותו לשלמות מוסרית. מוסר פירושו הגבלת הדחף. מכאן כוחו של האב וסמכותו לתבוע מהילד ... מה מותר מה אסור. מהו ילד טוב ומהו רע. פרויד מסביר כמובן את התפתחות הדחף בתינוק בבהירות רבה. הרוח האלוהית, היא אידיאל ובו בזמן לחץ להידמות אליה. הדתיים חשים מה נעלה ונאצל. חיי הרגש שלהם מכוונים בהתאם למרחק שלהם ...