...
הרפיה - מבוא טכניקת
הרפיה או אימון
הרפיה היא כל שיטה או תהליך שמסייע לאדם להגיע למצב של רגיעה או להפחית את רמת החרדה או הדחק בה הוא נתון. מטרת הטכניקה היא לסייע בהפחתת מתח השרירים, הורדת לחץ ... שונות להתמודדות עם חרדה ודחק, בטיפולים פסיכולוגיים (בעיקר טיפול קוגניטיבי התנהגותי),
בהרפיה עצמית של האדם, ועוד. תוכן עניינים: 1 רקע 2 אוכלוסיית היעד לשימוש
בהרפיה 3 תהליך הטיפול באמצעות
הרפיה 4
הרפיה הדרגתית רקע: אחת הדרכים המקובלות כיום להסביר את היווצרותן של הפרעות חרדה או תחושת חרדה ומתח באופן כללי, היא בשילוב שלושה מרכיבים של ... שבתגובה יכולות לגרום לדאגה רבה עוד יותר. כך נוצר מעגל הרסני, שיוצר הרגשת חרדה גוברת.
הרפיה היא מצב של עוררות נמוכה שהאדם יוצר, באמצעות שחרור הדרגתי של חלקי הגוף השונים, עד כדי מנוחה כוללת של כל הגוף. מטרתה היא להפחית את הסימפטומים ... גופניות עדינות יותר שיש לאדם פחות שליטה עליהן, כגון קצב פעימות הלב. במחקרים נמצא כי במהלך
הרפיה עמוקה נמצאים גלי המוח של האדם בתבנית גלי אלפא, שמקושרת לתחושה של מרגוע ואושר. כיום אחת ההנחות המקובלות היא כי אימון
בהרפיה מאפשר רגיעה ותחושת שליטה, המקלה על תחושות החרדה. אוכלוסיית היעד לשימוש
בהרפיה:
הרפיה מתאימה כשיטת טיפול בעיקר לאנשים שסובלים ממתיחות, לחץ נפשי וחרדה, בין אם מדובר בהפרעת חרדה או פאניקה קיצונית מאובחנת, ובין אם מדובר ... איכות החיים ויכולת ההתמודדות. על פי מחקרים רבים שנערכו בתחום החל משנות ה - 60, נראה כי יש
להרפיה יתרונות גם כאמצעי לשליטה בכאבים, הפחתת קצב לב ולחץ דם גבוה, ושיפור המערכת החיסונית, ולפיכך היא מתאימה גם לשימוש במצבים רפואיים. מכיוון שרוב האנשים ... כמעט לכל אחד. עם זאת, מרבית הפסיכולוגים מסתייגים מכך, ממליצים שלא לתלות ציפיות גבוהות מדי
בהרפיה כפתרון לכל בעיה, ומעדיפים לשלב את הטכניקה עם שיטות אחרות, כגון טיפול קוגניטיבי במחשבות השליליות של האדם, לימוד אסטרטגיות התמודדות, אימון באסרטיביות, ... חרדה, למשל אדם עם הפרעת אישיות שסובל מחרדת בחינות - ניתן לטפל ספציפית בחרדה זו באמצעות
הרפיה. לגבי דיכאון הדעות חלוקות, יש הטוענים כי
הרפיה רק תשלח את האדם עמוק אל תוך עצמו כאשר הוא זקוק דווקא לכך שיוציאו אותו החוצה ויפיחו בו שמחת חיים, בעוד אחרים טוענים כי מרבית הסובלים מדיכאון חווים קומורבידיות עם חרדה, ולפיכך
הרפיה תוכל להועיל להם. דיון נוסף הוא לגבי אנשים שחשים נסערים, מתקשים לשבת במנוחה ונוטים לאי שקט - יש הממליצים עבורם שיטות פעילות יותר של
הרפיה, כגון מסאז או יוגה. באופן כללי, אנשים שמגלים התנגדות לאימון
בהרפיה, אין להם עניין בכך, ולאחר זמן עדיין מורגש כאילו הדבר נכפה עליהם - ייתכן כי אינם מתאימים להמשך טיפול מסוג זה, אלא לטיפולים מסוגים אחרים. תהליך הטיפול באמצעות
הרפיה: בטיפול באמצעות
הרפיה, למשל במקרה של חרדה, מנסים תחילה המטפל והמטופל להבין את הסיבה לאימוני
ההרפיה, למשל באמצעות פירוט התאוריה הנל על מרכיבי החרדה והאופן בו
הרפיה תוכל לעזור. בהמשך המטפל מתאר מה יהיה תהליך האימון ושלביו. תפקיד המטפל בטיפול
בהרפיה הוא משמעותי - הוא צריך לתת למטופל תחושה רגועה, להביע התנהלות שקטה ומלאת ביטחון. זאת במטרה להמחיש למטופל בדוגמה אישית את עקרונות
ההרפיה, וכן במטרה להעניק לו תחושת ביטחון ורוגע, וליצור אמון, שהוא מרכיב חיוני במפגש בו המטופל לרוב עוצם עיניים ומאזין להוראות המטפל. המטפל יכול להביע רוגע בהתנהלותו באמצעות שפת גוף רגועה, קול איטי ורך, מקצב דיבור מותאם, ועוד. החדר בו מתבצעת
ההרפיה צריך להיות שקט, ללא רעשי רקע והפרעות, שרוי בטמפרטורה מעט מעל הממוצע (אדם שיושב או שוכב בלי תנועה במהלך
ההרפיה למשך דקות ארוכות, עשוי לחוש שקר לו עם הזמן, ובנוסף עלולה תחושת הקור להגביר את החרדה מתסמין פיזיולוגי זה), אור מעומעם יחסית, ובישיבה על כיסאות נוחים או ... והאווירה, אך נטען כי רצוי לא להשתמש בה כל הזמן, כדי שהמטופל לא יהיה תלוי בה ויוכל לבצע
הרפיה גם בלעדיה. מבחינת הזמן המתאים לתרגול
הרפיה - מומלץ לבצע
הרפיה לא מיד אחרי הארוחה, לא כשרמת העייפות גבוהה, ולא לפני השינה (המטרה
בהרפיה אינה להירדם אלא להפחית לחץ וחרדה). ניתן להסיר משקפיים, לחלוץ נעליים ולשחרר מעט חגורות ובגדים הדוקים מדי. יש לתכנן את הזמן כך שהתרגיל יימשך בין 20 דקות לשעה, אך יש תרגילים מקוצרים שעשויים להימשך 5-10 דקות. תנוחת הגוף המומלצת
בהרפיה לרוב היא תנוחת שכיבה, אך אנשים רבים חשים פגיעים וחרדים בתנוחה זו בהקשר זה, או נוטים יותר להירדם, ולכן תנוחת ישיבה עשויה להתאים יותר. תנוחת שכיבה - גב ...