... ובגלל התפישה המעוותת הם צריכים להוכיח כל הזמן שאלוהים קיים! הם אומרים, הנה אתה רואה, קרה איזה נס, אז זה אומר שאלוהים קיים. כי הם לא מבינים מה זה אלוהים בכלל. אלוהים זו הישות שלא יכולה שלא להיות תמיד קיימת. אפשר להגיד על הכל שהיה קיים או לא היה קיים, אבל על המציאות, אין ... עם זמן בלי זמן, עם חוקי פיזיקה או בלי חוקים. זה אומר שאלוהים תמיד קיים, אלוהים הוא ההוויה של המציאות, הדבר שאינו יכול שלא להיות קיים. עכשיו, כאשר האדם חושב שאלוהים הוא ישות כלשהי, שהיא לא המציאות, שהיא רק חלק מהמציאות. כי הדתיים הכופרים, אומרים יש אלוהים ויש עולם, יש ...

... זה לבוש של משהו בסיסי יותר, יש משהו שבלעדיו לא היה אני יושב, במה תלוי קיומו של האני? המציאות, העולם, הקיום, המקום והזמן. אם לא הייתה ישות אז גם אתה לא היית ישנו. ולכן צריך לשאול, מה זה, מה שישנו? כששואלים מי אני, אתה זה משהו שקיים, אז צריך לשאול, מה זה קיום? אני זה צורה, זה יש, אז ...

... תגיע להבנה שזה פונקציה של מקום, זה צורה שונה של מקום וזמן. ואז אם אני שואל את השאלה, מה זה מקום? אני מבין שהכל זה אחד, למרות שאתה בטוח שזה שניים. למעשה כל X -Y הם בפני עצמם ישות. אז למעשה מה זה תפוז? תפוז זאת צורה שנמצאת במקום מסוים וזמן מסוים. גם מחשבה תופסת מקום, למה? כי אי אפשר שיהיה באותו זמן גם שולחן וגם מחשבה, ולכן מחשבה גם תופסת ... של הצורה היא כלום, זוהי גם נפרדות, כי אתה אומר למעשה שההוויה היא כלום והצורה היא משהו. עדיין יש הפרדה בין הצורה להוויה, בסוף אתה מגיע להבנה שהצורה וההוויה הם אחד. יש רק ישות אחת. אם תבין זאת, תחווה את זה. הצורה והלא צורה הם אחד. אם היית מבין שכול הצורות הם אחד, אז לא הייתה לך שאלה. היש תמיד ישנו, רק הצורה שלו משתנה. יש מקום וזמן ...

... יכול ליצור רע, יכול לרצות, ורק מי שנמצא בפרספקטיבה שאין טוב ורע, רק הוא יכול לשחק את הטוב ואת הרע. ועצם הנפרדות, עצם הצמצום, בעצם זה שנוצרה ישות עצמית, זה רע ורק אם אתה באחדות שאין אצלך הבדל בין יש ואין, בין טוב ורע אין לך הבדל רק שאתה בטוב המוחלט אתה יכול לעשות רע, יכול לרצות, ולהוביל את האחרים להבין שהכל באמת ...

... אם רק המציאות נשארה, אז את היא המציאות, ואז את למעשה מזיזה את השמש. מה שאני טוען, שבגלל שאת חווה שאת קיימת, לכן את לא חווה שאת מזיזה את השמש. ולכן את חווה שיש לך ישות עצמאית. להגיד שיש לך בחירה חופשית חלקית זה להגיד שיש לך ישות עצמאית. אדם שאומר שאין לו בחירה חופשית, הוא עדיין חווה שיש לו ישות שקיימת באופן חופשי, בלתי תלויה במשהו נוסף. את חווה שיש אותך ויש את המציאות, את חווה שאת לא המציאות. להגיד שאני לא המציאות, זה להגיד, שיש את המציאות ויש אותי, שאני קיימת באופן נפרד מהמציאות, שזה נקרא ישות עצמאית. המציאות לא מהווה אותי. הרעיון של בחירה חופשית חלקית, זה כמו אני קיים באופן חלקי. להגיד אין לי בחירה חופשית בכלל, הפירוש האמיתי של זה, לא קיים ... למעשה אין שינוי, ולכן אף אחד לא בוחר. מנקודת המבט שלנו, ההוא שבתוך החלום אין לו שום בחירה חופשית. כמו שלתום בסרט אין בחירה חופשית. ולא רק שאין בחירה, אין לו אפילו ישות. הוא אפילו לא ישנו. והוא רק ביטוי של ישות אחרת שהיא המחשבה של זה שחושב את החלום. תאר לעצמך שאתה הבמאי של תום וגרי, וגרי בא ומתלונן עליך, אז תגיד לו, סליחה מי אתה בכלל? אבל למעשה הבמאי צריך להבין ...

... שאני דמות בסרט מצויר, מה שזה גרם לו שכביכול הוא לא רוצה שום דבר, אבל הוא לא נהנה מהחיים. והשאלה מה היא האמת? הוא חקר לתוכו, גילה שכל הרצונות שלו הם של ישות אחרת, דהיינו גילה שאין לו בחירה חופשית ועכשיו הוא אומר, אבל איך בעצם ההבנה הזאת, גורמת לי ליהנות ... התבונן בתוכו והגיע להבנה של העדר בחירה חופשית מה זה העדר בחירה חופשית, העדר בחירה חופשית פירושו, שאתה מבין שהרצון שלך הוא לא שלך, שהוא בעצם התגלות של ישות אחרת של משהו אחר. וכאשר האדם יתבונן בזה עוד ועוד, הוא יבין שגם התודעה שלו היא ביטוי של משהו אחר. לא רק ... של משהו אחר, וכאשר האדם חווה שגם התודעה שלו היא ביטוי של משהו אחר מה בעצם קורה? הוא מבין שהתודעה שלו היא לא מי שהוא חשב שהוא, אלא שהתודעה שלו היא אותה ישות ראשונה, שהיא בעצם מהווה את התודעה המצומצמת שלו. מה זאת אומרת? אדם חווה שיש לו רצון, שלב ראשון הוא חווה את הרצון כישות נפרדת בזכות עצמו, ושהוא שולט ברצון שלו ויש לו בחירה, זה מה שהטיפשים חושבים. אחר כך מתבונן, ומבין, רגע, הרצון שלי בכלל לא בשליטתי, יש בכלל ישות אחרת, שמחליטה לי מה אני ירצה. בשלב הבא הוא מבין שגם הישות שלו היא גם ביטוי של משהו אחר, זה לא שיש לך ישות בפני עצמך ומישהו מלביש עליך רצונות, לא, גם הישות שלך עם הרצונות שלה, גם הם מתהווים כל הזמן וכאשר האדם מבין את זה הוא הופך להיות כלום, מה זאת אומרת ... בתוך החלום. וברגע שהאדם חווה את המציאות הזו בו זמנית, ואין לו פיצול אישיות, דהיינו הוא לא מפצל את עצמו, כי אנשים רגילים בטוחים, שהם זה הם, והמציאות זה ישות אחרת, והם לא מבינים מה הקשר בין זה לזה, זה נקרא שהאדם סובל מפיצול אישיות. אבל על ידי שהאדם מחפש את האמת, משתמש בשכל לחפש, מה זה אומר? דהיינו מחבר את שתי הישויות האלו לישות אחת, מחבר את הכוח הראשון הסיבה הראשונה שמניעה את כל התהליכים ויש גם את הישות הסופית שזה האדם עצמו עם הלבוש שלו הגשמי בתודעה המצומצמת. וכאשר האדם מבין את זה, אז הוא גם חווה את זה, ... בתוך הסרט, וגם, את הפרספקטיבה שהוא הצייר. ואחדד יותר מזה, שמי שהולך יותר רחוק מזה, הוא מגלה שגם הצייר עצמו, הוא בתוך סרט מצויר. גם אלוהים הוא דמות של ישות גדולה יותר, בשכל הגדול יותר הוא ההבנה שהצייר והציור והישויות שבתוך הציור, הן ישות אחת. ואז אין את השאלה של יש בחירה, אין בחירה, וכו. ואז יחיה חים טובים באמת. ...

... מתקבלת עי השכל, אבל האדם אם הוא הופך להיות המציאות, אז הוא גם לא מרגיש את הישות הקודמת שהרי התבטלה והוא נח ממנה, ואין לו תחושת סבל, כי הוא לא חש אותה כי הישות הזאת מתה. אבל עכשיו הוא חי את המציאות שהיא כל מה שהוא רוצה, כי המציאות היא אינסופית. השאלה היא האם המציאות מרגישה? מה זה להרגיש תחושת מציאות? זוהי תחושה ...

... המקורית והיחידה עבור כל אחד משני המונחים בכל התורה. דבר שמביא אותנו להתבוננות זו: בכל התורה לא נזכרה ישות - העל ולו ברמז, ואני מדבר על המונח הקדום השגור בפינו אלהים, לישות העל הזו אין זכר בתורה. במקום זאת נותר לנו להגיע דרך הנתונים שבידינו אל שאלת קיום ישות העל, וכאילו הונחינו עי התורה לסווג את השאלה הזאת עם אחותיה המובנים מאליהם... התודעה המקורית זיהתה את ... האחד כדבר מובן מאליו, על זאת יעיד הפרק הראשון של בראשית, ואותה התודעה אמורה לזהות או לשלול את קיום ישות העל - כעוד דבר מובן מאליו. התורה הושיטה יד נדיבה וסובלנית לאדם הנבוך שאיבד את סימני הדרך של תמונת האחד, בעוד לא התייחסה ולו ברמז למבוכת האדם השנייה: האם קיימת ישות - על או לא? האם התורה נכתבה עי הישות הזאת - היא היא בעלת תמונת האחד, או שנכתבה עי חייזר שרמת האינטלגנציה שלו עברה את האדם במאות המונים, באופן ... האחד של האדם ולציירה מתוך היציע הגבוה שלו? אישית, הירהרתי במלוא כובד הראש בשאלה השנייה - שאלת קיום ישות העל, ואלה הממצאים שרשמתי לי: אילו התורה היתה מסתכמת בפרק הראשון של בראשית, היה לי קשה לשלול את קיום ... המופע המוזר שחייזר לא יכל לביים: הוא יכול לשרטט תמונה אדירת מימדים שהוא שולט במימדיה, אך לא יתכן לתת לישות אחרת שליטה בתמונה - שאותה הישות תקבע את מימדיה. זו התמונה שנכנסתי אליה בעזרתה האדיבה של התורה. זהו הגן שנסלל לפני, גן ירוק אין - סופי, ...

... וטעמה, הוא גילה את החיים, ואגב זאת גילה את הנצחיות, את הקשר עם האין - סוף, והלכה למעשה הצליח להוציא את הקשר הזה לפועל וליצור קשר מודע ופעיל עם ישות העל המייצגת את האין סוף. המידע העצום הזה שהצטבר אצלו ביקש לפרוץ החוצה... הוא ביקש להעבירו ליקיריו, לאהוביו, ומי יקר מבנו אהובו יחידו ...

... את עצמינו, אם תרצה עוד - מהתלים בעצמינו... אנו מדברים פה אחד כנגד שום דבר, מול שום ישות, כי הרי כל ישות בנמצא נוגדת היא את עצם הגיונינו - המנחה העליון והיחיד בנמצא... הקדשתי את הפרק הזה לסברה האומרת כולנו פה אחד ...