... המקום והזמן הממשיים לא יכול להיות שכיסא ושולחן יהיו בו זמנית באותו מקום באותו זמן שאז הם היו
ישות אחת, ככה גם לא ייתכן שבמרחב הזמן והמקום שבתוך הדמיון של האדם שהמחשבה על העבודה והמחשבה על אדם אהוב יתרחשו בו זמנית, שהרי הם לא
ישות אחת, כלומר שהנפרדות ביניהם היא עצמה ... המחשבה על האפשרויות מפנה מקום בתוך מחשבתו של החושב, והחושב נפרד ממחשבתו, שגם זו נפרדות, כי כשיש רק
ישות אחת אין הפרדה בין החושב למחשבה וכו. ... אבל מקום וזמן כלשהם, שבלעדיהם לא היה אפשר לחשוב לדמיין להרגיש וכו. מהרגע שהאדם מניח שהוא קיים
כישות נפרדת מהמציאות, מתחילות כל השאלות, ... לתאר את ההפך של אני קיים? האם האדם מסוגל לדמיין את חוויית האין קיום, יותר ממה שהוא מסוגל לדמיין את
הישות חכחגחכ שאינה קיימת? מה זה אומר? אולי ... אם המהות (אושר) נפרד מהצורה (זוגיות, בריאות, כסף), אז תמיד תישאר בתוך צמצום, ואם האושר והצורה הם
ישות אחת, אז ממילא כל דבר הוא אושר בפני ... ממהותה. כשהאדם אומר אין אהבה, יש רק הורמונים זה כמו לומר: אין כיסא יש רק עץ. נשאל - האם האהבה, היא
ישות שהיא נפרדת מההורמונים? אם כן, אז גם היא
ישות עצמאית שקיימת, כי היא נפרדת ממי שמהווה אותה. ואם אהבה והורמונים זו אותה
ישות, ממילא אין משמעות למשפט. כל פעם שמישהו ... המחויב ולהתמקד רק באפשרי? האם כשהאדם מדבר על שעמום ועל חברים שלא באו למשמרת הוא בעצם מדבר על אותה
ישות? ואם כן, אז מה המשמעות מרע לי מכך ...