... במרחב. התורה מתנהגת איפוא כהתנהגותו של אדם בעל
ישות פעילה, ואותה מזהה מתוך עקומה משתנה
כישות אנושית. אני חייב איפוא לקבוע כי לגוף המידע של התורה נשמה פעילה - היינו אופציה פעילה ועקומה משתנה. הנוסחה להלן תבטא זאת: גוש של מידע (תורה) + עקומה משתנה = הבחנה
בישות פעילה שאינה אדם. לזאת מסתפחת ההבחנה הבאה: אני האדם יכול לשנות את מסלול המידע, לבנות בניין, להרים יד או להניף עפעף... ... התורה עלה עלי ויצר גוש של מידע בעל עקומה משתנה
וישות פעילה שמנהלת עימי יחסי גומלין תקניים. גוש של מידע (ספר התורה) + עקומה משתנה = הבחנה
בישות שלא נוצרה עי האדם. לסיכום יש לעמוד על האבחנה הזו ולהבדיל בין
ישות לבין יוצר
הישות. התורה היא ספר ויש לו מחבר. לספר הזה יש
ישות, אני מזהה אותו כעקומה משתנה והוא מנהל איתי יחסי גומלין לכן אני מזהה בו
ישות בפני עצמה. הספר הזה הוא לא
ישות אנושית כי אני רואה את קליפותיו וכריכותיו השונות, הן מתבלות, קלפי התורה ומגילותיה נשחקות ככל ספר ומגילה, אך אין זה נוטל מתוכנו את מאפייני
הישות של גוש מידע מלוכד ומורכב, כגוש המידע המלוכד והמורכב של האדם שגם הוא בעל
ישות. ובכן לספר התורה הזה יש מחבר שיצר את הספר וחיברו, ואם כן
לישות הזו שאותה אני מזהה בבירור יש יוצר. אני מבחין איפוא בין
ישות ליוצרה, בין מידע ליוצרו, בין גוף של מידע ליוצר הגוף הזה, אני מבחין ביוצר שיצר
ישות בעלת עקומה משתנה, ובאופן הזה אני מגיע להבחנתי האחרונה, ומנסח את המופשטת מחדש: אפשר ליצור מידע, לשלוט בו ולשנות אותו ... שדרכן היגעתי אל יוצר היקום נשענו על קיום
הישות אותה זיהיתי בטקסט התורני כהוא זה -
ישות שניהלה עימי יחסי גומלין תקינים. טענתי שתוכן התורה משתנה עבורי בכל נסיעה ופגישה, כי הרי אני נוסע ללא הרף במנהרת היקום ...