... הופכת אותה ליחידה בעולם, והדבר היחיד שהיא מעלימה זה את רעיון האחדות שנפרדת מהנפרדות. כי באמת, יש רק ישות אחת ממש ואין שום אחדות שהיא נפרדת מהנפרדות, או נפרדות שהיא נפרדת מהאחדות, אלא הכל אחד ממש. ומחוייב המציאות הוא שאין שום דבר מחוייב שנפרד מאפשרי ... כל הבנות השכל האנושי הן כולן כולל כולן הבנות של שקר. וההבנה היחידה שקיימת, היא ההבנה של דבר והיפוכו כישות אחת, שהיא הופכת את מי שמבין אותה, להיות היא ממש. כי הבנה אמיתית, היא רק כאשר המבין (האדם) המובן (התובנה עצמה) וההבנה (היכולת להבין דברים) הופכים לישות אחת ממש. וכל זמן שהאדם אומר אני מבין שאיקס הרי שהוא מפריד בינו לבין מה שהוא מבין - אותו איקס, דהיינו שהבנתו אינה שלמה ועל כן היא שקרית. וכאשר האדם אומר אני איקס זה אומר שהוא והבנתו הפכו לישות אחת ממש ואז גם אין צורך בהבנה שתחבר בינהם. וממילא המבין, המובן, וההבנה הפכו להיות ישות אחת. ומה שזה אומר בפועל הוא שעד שהאדם לא יהפוך להיות הדבר והיפוכו כישות אחת בעצמו ממש, עד אז הוא לא באמת מבין את זה. ורק מי שהפך להיות הישות השלמה רק הוא מבין אותה באמת. ומספיק שפעם אחת האדם יהפוך להיות הישות השלמה בשביל שמאותו רגע, הוא לא יסבול יותר לעולם. כי סבל, יש רק כאשר האדם רוצה משהו ששונה ממה שקיים, דהיינו שיש נפרדות בין הרוצה (האדם) הרצוי ... שלא להיות עי קיום הדבר ששונה ממנה. והמסקנה המתבקשת היא, כביכול, שלעולם האדם לא יכול להפוך להיות הישות השלמה מעצם זה שתמיד יש נפרדות כלשהיא. והעניין הוא שכל זה נכון אך תלוי ביכולת של האדם להפריד בין דבר להיפוכו. כי אם לאדם לא היתה יכולת שכזו, הרי ... הופך להיות מחוייב המציאות, ומקיף וממלא את כל המציאות כולה. ואז יוצא שהוא מצליח להגדיר דבר והיפוכו כישות אחת, ומצליח להפריד אותה מהישות של הדבר והיפוכו כשניים. אך מכיוון שהוא כבר הצליח להכיל דבר והיפוכו כישות אחת, אז הוא זוכר את האמת, שבאמת הכל אחד תמיד. כי להגדיר דבר והיפוכו כישות אחת זה להגדיר את הכל במכה. כולל את הישות של הדבר והיפוכו כשניים גם כן כישות אחת, עם הדבר והיפוכו כאחד. ואז יוצא שהאדם גם מגדיר וגם לא מגדיר בו זמנית. דהיינו שההגדרה אינה מגדירה, למרות שהיא מגדירה. ולמרות שהחכם האמיתי, ... כי הכל אחד. ואז, האדם רואה במו עיניו שההגדרה לא שללה לא שוללת ועולם לא תשלול את חוסר ההגדרה, כי זאת ישות אחת ממש. והשכל האנושי לעולם לא יוכל להבין את העניין הזה ומחוייב שתהיה לו שאלה, כל זמן שהוא קיים. כי שורש הקיום שלו הוא בחוסר ההבנה הזו, איך זה שהמוגדר והלא מוגדר הם ישות אחת ממש. וככל שהאדם מעמיק את שכלו בשאלה הזו ובחוסר ההבנה הזו שלו איך זה יכול להיות שהאין והיש הם ישות אחת ממש, ומנסה להבין את הדבר הזה בשכלו בכל זאת, על ידי זה האדם בסופו של דבר מתייאש לחלוטין מלנסות להבין את הדבר הזה באמצעות השכל האנושי שלו, ... עצמו. כי היכולת להמשיך לחפש את עצמך שורשה בכך שאתה לא מצליח להבין דבר והיפוכו בו זמנית ולהפוך את הכל לישות אחת, כי אם הכל הופך לישות אחת, אז אין עוד אפשרות להתקדם. כי מהות ההתקדמות היא כאשר יש מרחב מקום כלשהוא ויש שניים אבל כאשר הכל אחד אין שום מקום וממילא אין אפשרות טכנית להתקדם, כי הכלת הדבר והיפוכו כישות אחת היא הסוף של כל הסופים. כי יש שני סוגי שאלות. והראשונה היא כזו שיש לה תשובה שהיא נפרדת ממנה. לדוגמה שהאדם שואל כמה עולה מוצר מסויים שאז ...

... משום שמושלם באמת פירושו שאינו חסר דבר, ועל כן מעצם הגדרתו כמשהו שאינו חסר דבר, לא יתכן שישות כזו תרצה ושיהיה חסר לה משהו בייחוד כשזה בכלל לפגום בשלמות של עצמה. ועכשיו נספר ונגלה, מהי בכל זאת התשובה האמיתית ... לענות על השאלה הנל דהיינו ההבנה שאין שום שאלה כלל כי אלוהים המחוייב והעולם האפשרי זו ישות אחת ממש נגד השכל האנושי. וכל זמן שהאדם מאמין לשכל האנושי שלו שמבדיל בין אלוהים המחוייב לעולם האפשרי וחושב שאלו ... מעניין הוא שהאדם בעצם מגלה ששורש רצונותיו שהסיבה לכל רצונותיו הוא בכלל לא רצון אלא הישות שאין לה הפך ושחייבת להיות קיימת תמיד... ...

... 1.דתות שמאמינות שהטוב בעולם הוא פרי בריאתה של ישות עליונה טובה, בעוד הרע נברא על ידי ישות עליונה רעה. דת המציגה תפיסה ממין זו היא הדת הפרסית הזורואסטרית מיסודו של זרתוסתרא. בדת ... בלבד, בעוד העולם נתפס כחומרי. בדרך - כלל האדם נתפס כישות המכילה רוח וחומר יחדיו, כשהוא מצווה לחזק את ההיבט הרוחני שבו על חשבון ההיבט הגופני. ...

... אותו כלומר הרעיון שישות יודעת הכל בלי קשר אם הדבר בכלל אפשר והוא ממש לא אפשר לא פותרת את מי שעשה את המעשה מאחריות כי הוא בעצמו דמות אל. הרעיון ליחס לצורה מסוימת ... כלומר האל הוא ישות בציור המציאות והמציאות זה הכל פשוטו כמשמעו ובלתי נתפס. הרעיון שלכל אני ישות יש אל שנמצאת במימד גבוה ביותר ויש אלים מיוחדים שמקיימים את המציאות של אחד את השני כלומר הדבר הכי קרוב במציאות אם בכלל הוא המציאות עצמה ולא שום ישות קדושה ככל שתהייה כלומר הדבר הכי מופשט כלומר ההכל זה הדבר הכי קרוב לשלמות וגם הוא לא מושל כלומר אין שום מימד במציאות המאפשר לצייר ציור מושלם לכן אין מקום לישות מושלמת כמו אלוהים. המושלמות היא ששתי חלקים נפרדים מבינים שהם חלק ממציאות אחת של ההכל זהו המושלמות הקדושה. לדוגמה בני זוג שאחד משלים את השני ...

... לעולם החיצוני וכמובן שום דבר חיצוני לא יכול להיות נוכח במצב הוויתי זה. זוהי מעיין היתמוססות והתמסרות מוחלטת ורבת אמון שבה ההכרה יודעת ומקבלת שפע של רעיונות - ידיעות - תובנות - מסרים בקצב מדהים מישות או יישויות מהמקור. לעיתים הידע ו או הריפוי ניקלט ומתרחש באופן טלפאתי ללא מילים רק ידיעה תחושה חוויה התנסות וזוהי בדיוק נקודת השינוי הטרנספורמציה. כך יכולים אנחנו להבין לחוות את ...

... כל דרך בה יחפוץ. הוא קיים כאוסף עצום של אפשרויות גלומות לגילוי והתייחסות לעולם ומשימתו העיקרית, היא להישאר פתוח ולא לצמצם עצמו למה שהחברה מצפה ממנו (Boss, 1963 מתוך להב ופוך, 1992). הוא מתואר כישות הנזרקת לעולם של אפשרויות אין סופיות מהם הוא יכול לצמוח לכיוונים שונים (להב ופוך, 1992). אחריותו היחידה, היא להבנות את קיומו ולממש ...

... דבר ודבר יש את שני ההיבטים הללו. כלפי חוץ נראה שהאנשים שונים ברצונות, אך בפנימיות כולם רוצים אותו דבר. יש ישות אחת שממנה מתפצלים התחושות האני והתחושה של הלא אני. מצד האמת כל האירועים שבעולם, מתרחשים באותו מקום ואותו ...

... במשמעות שאין האחד מתקיים אלא בזכותם של האחרים, איתם יחד. תחושת המצב המרוחק, הנידח, העזוב והנדחק אינן אלא הנפש והגוף שאינם מתאחדים זה עם זה לכדי ישות אחת בבית הגוף, משמע, תהליך השלמה לשם שלמותו כגוף ... והאדם כמכלול הוא מרכז ביקום. תהליך הזדקפות האדם על שתי כפות רגליו מביא אותו למצב ניצב כשהוא נתון בין שמיים וארץ. מימד השמיים נתפס וחודר פנימה אל ישות האדם דרך העיניים, האזניים, האף, הפה והרצפטורים ...

... אלוהים לא ברא את העולם, העולם לא קיים, או שאלוהים לא קיים, בכל מקרה אין שניים, רק אחד. או שאלוהים לא ברא את העולם, ויש רק אלוהים, או שאין אלוהים ויש רק עולם. בכל מקרה, יש רק ישות אחת. אבך אנחנו כרגע נדבר מהפרספקטיבה שבה אלוהים כן ברא את ... אלוהים לא ברא את העולם, העולם לא קיים, או שאלוהים לא קיים, בכל מקרה אין שניים, רק אחד. או שאלוהים לא ברא את העולם, ויש רק אלוהים, או שאין אלוהים ויש רק עולם. בכל מקרה, יש רק ישות אחת. אבך אנחנו כרגע נדבר מהפרספקטיבה שבה אלוהים כן ברא את ...

... מה אמרתי? שתשאל מי הוא האני, האם אני ישות גדולה? האם אני ישות שניתן לחלק אותה? שאלה: אבל זה לא עונה מהו רצון. אליעד: אני לא עונה לך על שום דבר, אני שואל עוד שאלה, ועוד שאלה, ועוד שאלה, עד שתבין שהכל אחד, ולא תהיה לך שום שאלה. שאלה: ... ניתן לעשות אחרת. בקשר לרצון, רצון זאת ישות נפרדת ממך וכאשר אתם נפגשים זה נקרא אני רוצה, אני רציני איתך, לא צוחק איתך. מקודם אמרתי לך שבלי אני אין רצון, מה ההפך שלו? שיש רצון בלי אני, ואפשר להגיד שאם לא היה רצון ...