... מהם אינם מודעים כלל לעובדה שהיא נובעת מהפרעה נפשית מוכרת, ואינם מגיעים
לטיפול. לעתים קרובות הם גם מצליחים לשמור על תפקוד יומיומי תקין. כתוצאה מכך נחשבה ההפרעה בעבר כנדירה, ... שהיא אובססיה חוזרת ונשנית ללא כפייתיות התנהגותית כלשהי. גורמים
וטיפול עד לשנות ה - 70 היו אפשרויות
הטיפול במחלה מועטות, ודבר זה תרם למודעות הנמוכה בקרב אנשי המקצוע, ובקרב הציבור בכלל. בשנים האחרונות המודעות לעניין גוברת, בפרט לאור פיתוח תרופות חדשות
לטיפול בחרדה (בעיקר תרופות ממשפחת SSRI) ושיטות
טיפול פסיכולוגי חדשות. מעריכים שאחוז או שניים מהאוכלוסייה יפתחו טורדנות כפייתית במהלך חייהם, ללא ... היו גורמות להתנהגות חריגה. כיום סבורים רוב הפסיכיאטרים והפסיכולוגים כי
טיפול יעיל במחלה כולל גם שימוש בתרופות שמעכבות את פירוק הסרוטונין במערכת העצבים המרכזית, וגם
טיפול פסיכולוגי (בפרט
טיפול קוגניטיבי התנהגותי) שמלמד את החולה לשלוט בתסמיני המחלה (למשל איך להימנע מהפעולות הטקסיות תוך צמצום תחושת החרדה). הן
הטיפול התרופתי והן ההתנהגותי מצליחים לא רק להקל על חיי החולה, אלא גם לחולל שינויים בתמונה שמפיקה סריקת המוח. בשלב מתקדם יותר
בטיפול המשולב ניתן להפחית בהדרגה את
הטיפול התרופתי ולהמשיך
בטיפול ההתנהגותי. דוגמה לתוכנית
טיפולית היא תוכנית שלושת השבועות המרוכזת, במחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת פנסילבניה נמצא שיפור משמעותי אצל 90%
מהמטופלים בה, ולאחר שנה 80% מהם עדיין שימרו את הישגי
הטיפול. על פי התאוריה הפסיכואנליטית, אובססיה נובעת מדחפים מודחקים אשר מופיעים בדרך מוסווית. המרפא טמון בהוצאתם לאור העולם ובפתרון הקונפליקט המתחולל סביבם. פרויד הציע
טיפול פסיכואנליטי שיעלה את הסיבות המודחקות לאובססיות למודעות החולה, וכך יעזור לו לפתור את הקונפליקטים שגורמים להן. הסבר זה שנוי במחלוקת, ויישומיותו
הטיפולית אינה גבוהה. במהלך החצי השני של המאה העשרים התגלה כי למחלה יש מרכיב פיזיולוגי משמעותי מאוד ...