... וסימנים 5 בדיקות עזר 6 אבחנה 6.1 כלי אבחנה 6.1.1 dsm 5 6.1.2 כלים נוספים 6.2 אבחנה מבדלת 7 טיפול 8 מניעה 9 פרוגנוזה וסיבוכים 1 1 אפידמיולוגיה: דליריום הוא מצב שכיח באוכלוסייה, אולם קיימת שונות בדיווחים אודות שיעורי ... במאושפזים נעות בין 18% ל - 64%, כאשר בקרב אוכלוסיית הקשישים השיעורים גבוהים אף יותר, במיוחד בעת אשפוז ביחידה לטיפול נמרץ או לאחר ניתוחים נרחבים, כגון ניתוחי אגן. מחוץ למסגרת אשפוזית חריפה, דליריום מתרחש בשיעורים של 25% מהמטופלים בבתי אבות וב - 50% - 80% במטופלים סופניים. אטיולוגיה: הסיבות להתפתחות דליריום רבות ומגוונות, ולעתים מדובר בשילוב של גורמים המוציאים מאיזון אדם עם מועדות גבוהה יותר להתפתחות המצב. הסיבות יכולות להיות הן מערכתיות והן ייחודיות למערכת העצבים, ובפרט למוח. בחלק מהמטופלים עצם האשפוז והשהייה במקום זר עלולים להביא אותם לסף של התפתחות דליריום. תרופות, בין אם במרשם רופא, ללא מרשם ... לפתח דליריום. בקבוצת התרופות המשרות דליריום נמנות במיוחד תרופות הנוגדות את הפעילות הכולינרגית, סמים ממכרים ותרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים. בקרב מטופלים צעירים יותר נפוצים הסמים הממכרים והאלכוהול, או לחלופין הגמילה מהם, כגורם לדליריום. הגמילה מחומרים אלה יכולה להיות פועל יוצא ... דליריום, ובכללן הפרעות באספקת הדם למוח, מחלות פרכוסיות ומחלות ממאירות. כשלעצמם, אוטמים מוחיים מוקדיים הם סיבה נדירה לדליריום, אולם במטופל עם עתודה מוחית ירודה, כגון מטופל שעבר מספר אוטמים בעברו, השכיחות של דליריום נפוצה יותר. גורמי סיכון: גיל מבוגר הוא אחד משני גורמי הסיכון המזוהים ... הגיל המבוגר לתפקוד הקוגניטיבי הירוד. בכלל המחלות המאופיינות בתפקוד קוגניטבי ירוד נכלל הקיהיון, כאשר כשני שלישים ממקרי הדליריום מתרחשים במטופלים עם קיהיון. במיוחד מועדים המטופלים שלהם קיהיון עם גופיפי לואי. יתרה מזאת, לעתים דליריום הוא ביטוי למחלה מוחית שטרם אובחנה אצל המטופל. גם אירוע קודם של דליריום מגביר את הסיכון לחוות אירוע נוסף. גורמים נוספים החושפים את האדם להתפתחות דליריום הם ... זיכרון, התמצאות, תפישה, תהליכי חשיבה, וכפועל יוצא גם שיפוט ובוחן מציאות. מצב הרוח נוטה להשתנות באופן תכוף, כשמצד אחד המטופל עלול להתנהג בצורה רגזנית ואלימה, ומצד שני הוא עלול להיות אפתי. גם מחזורי השינה עלולים להיות מופרעים, עם שינה מקוטעת בלילה וישנוניות ביום. אופיו של הדליריום מסווג לשניים לפי ההתנהגות הפסיכומוטורית של המטופל: היפראקטיבי והיפואקטיבי. סוגים אלה מייצגים שני קצוות על קשת התסמינים, אם כי על פי רוב דליריום מסתמן אצל מטופל בצורה מעורבת. בסוג ההיפראקטיבי ניכרים חזיונות שווא בולטים, אי - שקט ועוררות יתר, אשר עלולים להיות מלווים באי - יציבות של מערכת העצבים האוטונומית, וזהו מצב מסכן חיים. סוג זה מתאים לתסמונת גמילה מאלכוהול. בקצה השני, בסוג ההיפואקטיבי המטופל מכונס בעצמו ושקט, ניכרת אפתיה וההתנהגות איטית. סוג זה מתאים דווקא להרעלת תרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים. הדליריום מתפתח במהרה על ... העומדת מאחורי התפתחותו. הבירור המעבדתי הראשוני בדליריום כולל ספירת דם ובדיקת דם לרמות אלקטרוליטים ותפקודי כבד וכליות. מעבר לכך, במטופלים מבוגרים, אשר ההסתמנות של מחלה זיהומית אצלם אינה תמיד מתבטאת בעליית חום, מתבצע בירור זיהומי ראשוני לאיתור זיהומים שכיחים. מאידך, במטופלים צעירים יותר ישנה נטייה לבצע בשלב מוקדם סקירה טוקסיקולוגית של סמים בדם ובשתן. בדיקות נוספות הנכללות במסגרת הבירור הבסיסי ... ומהלך תנודתי, ירידה בקשב, חשיבה לא מאורגנת, ושינוי ברמת ההכרה. ל - CAM ישנה גרסה נוספת המותאמת למאושפזים ביחידה לטיפול נמרץ. עוד סולמות בתחום להערכת דליריום הם: Organic Brain Syndrome Scale (סולם תסמונת מוח אורגנית), Delirium Rating Scale (סולם ... בהתנהגות הפסיכומוטורית, מחשבות השווא וההזיות העלולים להתפתח בדליריום. באופן כללי, מחשבות השווא וההזיות בדליריום פחות עקביות ושלמות לעומת סכיזופרניה. טיפול: הטיפול העיקרי בדליריום הוא בבעיה הרפואית אשר הביאה לדליריום עצמו. לטיפול כזה ישנה השפעה די מהירה על ביטויי הדליריום. כמו כן, טיפול תרופתי הממוקד בהסתמנות הקלינית של דליריום לרוב מאריך את משך המצב הבלבולי ועלול למסך מידע אבחנתי לאטיולוגיה. יחד עם זאת, כן ננקטים אמצעים לשמירה על מטופל במצב דליריום כאשר הוא מהווה סכנה לעצמו, לרבות פגיעה בטיפול, או לסביבתו. מבין האמצעים הפיזיים, לפעמוני מצוקה ולשומרים אישיים יעילות גבוהה יותר מאשר קשירה. בעת הצורך מתבצע גם שימוש ... אנטי - פסיכוטיות טיפוסיות או לא - טיפוסיות הוכח כיעיל. מאחר שבנזודיאזפינים עלולים להחמיר בלבול בשל ההשפעה המרדימה שלהם, הטיפול בהם שמור למקרי דליריום על רקע תסמונת גמילה מאלכוהול או מבנזודיאזפינים. לטיפול תומך, אשר חלק גדול ממנו יכול להתבצע על ידי בני משפחה ומלווים, ישנה יעילות גבוהה בטיפול במטופלים עם דליריום. החזרה להתמצאות באמצעות ציון המקום והזמן בפני המטופל, בשילוב הצבת שעונים ולוחות שנה בסביבת המטופל ומיקום המיטה בחדר עם חלונות הפונים אל החוץ, עשויים להפחית את הבלבול. עוד מסייעים להפחתת הבלבול משקפיים ועזרי שמיעה למטופלים עם לקות חושית. הקפדה על מחזורי שינה וערות מתאימים ביום ובלילה עשויה להפחית את תופעת הבלבול בשעות הלילה - ... הנלווית לשהייה במקום זר ולמפגש עם צוות רפואי מתחלף. הקפדה על תזונה ומשק הנוזלים בגוף, כמו גם החלפת חיתולים למטופלים שאינם שולטים על סוגריהם וטיפול בעור סדוק, מסייעים בהקלה על האי - נוחות והבלבול שעלול להיגרם ממנה. מניעה: זיהוי גורמי הסיכון לדליריום אצל כל מטופל, בפרט בגיל המבוגר, ומתן מענה הולם לגורמים אלה עשויים להפחית את שיעורי הדליריום. דרכי הטיפול התומך אשר פורטו לעיל מסייעות גם במניעה של דליריום עבור גורמי הסיכון המתאימים. פרוגנוזה וסיבוכים: דליריום נמשך ככל שהגורמים לו עדיין קיימים, אולם ככלל הוא נמשך פחות משבוע. לאחר הטיפול בגורמים לדליריום הסימנים הולכים ופוחתים במשך 3-7 ימים, אם כי חלקם נעלמים רק אחרי שבועיים. ככל שגיל המטופל מבוגר יותר וככל שמשך הדליריום ארוך יותר, תקופת ההחלמה ממושכת יותר. הגם שדליריום הוא מצב הפיך כתלות באטיולוגיה שהביאה להתפתחותו, הוא נחשב לגורם פרוגנוסטי רע, בעל פוטנציאל לרמז על עתודה מוחית ירודה. שיעורי התמותה בקרב מטופלים אשר חוו דליריום נאמדים ב - 23% - 33% בתקופה של שלושה חודשים לאחר האירוע ועד 50% במהלך השנה שלאחר האירוע. שיעורים גבוהים אלה נקשרים בחומרת המצב הרפואי אשר הוביל לדליריום. כמו כן, למטופלים קשישים החווים דליריום באשפוז שיעורי תמותה הנעים בין 21% ל - 75% עוד באותו האשפוז, ולאחר השחרור 15% נפטרים ...

זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 10 משחק סימבולי מטרה: הילד ילמד לשחק במשחק דמיוני ולהמציא סצנות. התהליך: בתחילת הדרך של המשחק הסימבולי כדאי ... ליד שולחן, טוב יותר על השטיח, אם הילד מאפשר זאת ואינו בורח או מציג התנהגות אחרת שאינה הולמת ומפריעה לטיפול. הציגי לילד את הסצנה שאת רוצה שישתתף בה. הסיעי את שתי המכוניות. המכוניות ידברו אחת עם השניה (חסר לי דלק, ... לשאול שאלות. מילות שאלה: מה, מי, איך, איפה, כמה, מתי, למה וכו. התהליך: 1.משחק השאלה והניחושים. הכיני לפני תחילת הטיפול קופסא סגורה שאי אפשר לראות מה יש בתוכה. הכניסי לקופסא צעצוע קטן שמרעיש כשמנענעים את הקופסא ושהילד מחבב. הכיני מראש כמה צעצועים כאלה והניחי בצד קרוב אליך. 2.במהלך הטיפול בכל עשרים דקות בערך הוציאי את הקופסא ונענעי אותה אל מול פניו של הילד כך שהיא תרעיש. 3.עשי הבעה סקרנית ... X (מה שיש בקופסא) . 9.אמרי נהדר, כיף לי לשחק איתך. 10.חזרי על כל התהליך כפעמיים שלוש בכל מפגש טיפולי. 11.הצעות כלליות נוספות ללימוד מילות שאלה אחרות - לשחק במשחק דמיוני שבו מישהו מתקשר אלינו, להרים את השפופרת ולשאול ... לא רוצה, כן, עוד, בואי, לכי, לא. התהליך: ניקח לדוגמה את תפתחי לי או תעזרי לי. לפני שאת מתיישבת לטיפול עם הילד מצאי צעצוע שהילד יהיה זקוק לעזרתך כדי להפעילו. הסיטואציה הנוחה יותר היא צעצוע שצריך סוללות כדי לפעול ... הסוללות בהישג ידך, אך במקום שהילד לא יראה אותן. שבי עם הילד על השטיח או ליד שולחן ותוך כדי הטיפול הכניסי בשלב מסוים את הצעצוע שהכנת. הילד ינסה לשחק בו ויבחין שהצעצוע אינו עובד. נסי לשאול אותו שאלות לגבי הצעצוע ... עיגול, פרצוף וכו. התהליך: 1.הכיני דף או שניים ושני טושים נוחים לאחיזה (עבים יותר מהרגיל) בשני צבעים שונים. 2.בשעת הטיפול הוציאי את הדף, הניחי אותו בינך לבין הילד. 3.הניחי את שני הטושים על השולחן. 4.בקשי מהילד לבחור אחד מהצבעים של ... באינטונציה שמחה ובטונים גבוהים נהדר, אתה מקשיב לי. אתה ממש מקשיב, כל הכבוד!. 4.המשיכי כך כאשר לאט לאט במהלך הטיפולים בשיטה זו תוך כדי שאת מכניסה בין לבין גם בקשות מהילד שהוא מעוניין לעשות (כמו במקרה השוקולד) וגם בקשות שהוא ... כמה שיותר פשוטים ויש צורך לשחק בהם בתורות (למשל התאמות של קטגוריות - פעם תורך ופעם תורי). 2.הכיני לשעת הטיפול חוט מחומר פלסטי (שאינו גמיש כמו שרוך למשל ושהוא מספיק עבה), הכיני חרוזים גדולים (מפלסטיק או מעץ, אבל מספיק ... מידי, המטרה כאן היא בעיקר תורות ולא מוטוריקה עדינה) החרוזים צרכים להיות בתוך צלחת כדי שלא יתגלגלו. 3.כשאתם משחקים בטיפול נסי לקשר את יצירת השרשרת למשחק דמיוני למשל (אם אתם משחקים בספארי עם חיות הציעי לילד להכין שרשרת לגירפה, ... יש איורים אין זה מספיק עבור ילד עם אוטיזם. כדאי להשתמש בעוד אביזרים וויזואליים, והדבר נכון לגבי כל תכנית טיפולית שהיא. כדאי לספר סיפור שבחרתם לפחות כשבוע (אפשר לא בכל יום, אבל כדי לפחות 3 פעמים בשבוע). ילדים מאד ...

זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 9 פרק 7 מכיוון שראיתי כיצד תכניות ABA ו - VBA מקדמות מאד את הילד ולצערי לא מצאתי, ... של לובאס, תכנית עבודה מפורטת של גישת ABA החלטתי כי מן הראוי שיהיה בנמצא עבור ההורים דוגמאות של תכניות טיפוליות. דוגמאות של תכניות טיפוליות לאחר שקבענו מה היא מטרת העל, מהן המטרות המשניות, איזו שיטת טיפול מתאימה לילד (או שיטות טיפול), מצאנו תרפיסטיות להכשיר ומנחה שינחה אותן יש לגשת לבניית התכנית. את התוכנית בונה המנחה. לפני הפעלת התכנית יסביר המנחה ... לשם. על ההורים לזכור תמיד לשאול את השאלות הנכונות ועל פיהן לדרוש את הדרישות הנכונות - גם לגבי התכנית הטיפולית וגם בסיטואציות אחרות הקשורות בילד: 1.תמיד לשאול את עצמך כהורה ואת המנחה: למה בחרת בתכנית הספציפית הזו כרגע עבור ... אין כאן המלצה ליישם את הדוגמאות לתכניות הללו לבדכם על ילדכם. רק מנחה בעל ניסיון רב המכיר את התכניות הטיפוליות השונות ומכיר את האוטיזם על מגוון הפנים שהוא מציג יכול להתאים תכנית טיפולית מלאה ואחראית לילדכם. העתקת תכנית זו או אחרת ויישומה על ילדכם עשויה לגרום לו נזק במקום תועלת. יש לתפור את התכנית הטיפולית כחליפה או ככפפה ליד ספציפית של כל ילד וילד. מטרתי בהצגת תכניות לדוגמה היא שתוכלו כהורים להבין את רוח הדברים, מניין הם באים ולאן הם לוקחים את הילד בטיפול. התנהגות - תכנית רוגע מטרה: הילד יבין מהו מצב של היות רגוע ויוכל להיות רגוע יותר ככל שהטיפול ימשיך 1.תהליך: ספרו לילד סיפור בטון רגוע, סיפור עם מסר של רוגע ושלווה. בכל פעם שהילד יושב וגופו רגוע ... קחו בעדינות את ידו ועזרו לו להצביע. שבחו אותו בכל דרך אפשרית. נסו את התרגיל הזה מספר פעמים בכל טיפול, עם אותם חפצים בהתחלה, אחכ שנו חפצים, אחכ הרחיבו את ההצבעה לדברים מעט יותר רחוקים (על המדף למשל). ברגע ... עם הצעצוע מוחזק בין עיניך למרחב הפרטי של הילד והתקרבי אל ראשו מאד. (אם אפשר אז רצוי ליישם תכנית טיפולית זו על השטיח). כאשר הילד מבקש את הצעצוע במילים, תנועות או מחוות אל תתני לו את הצעצוע עד שהוא ... וויתור ושבחי אותו מאד. התנהגות - תכנית סבלנות מטרה: הילד ימתין בסבלנות לדבר מה שהוא רוצה. תהליך: כשמתחילים בתכנית טיפולית עובדים בקצב של הילד מבחינת יכולת הסבלנות שלו. אם הוא רוצה דבר מה ואינו מסוגל לחכות אפילו רגע בסבלנות, ...

... אותה. המחקר העכשווי מתמקד בעיקר בגורמים הנוירוביולוגיים אך עדיין לא התגלה תהליך פתולוגי ספציפי היכול להסביר את סיבת המחלה. הטיפול במחלה מבוסס בראש ובראשונה על תרופות אנטיפסיכוטיות כמו אמיסולפריד, אולנזאפין, ריספרידון. במקרים קשים של סכיזופרניה כאשר לפחות שתי תרופות לא ... עוזר אז מוסיפים לקלוזאפין תרופה אנטיפסיכוטית נוספת כמו אמיסולפריד או אריפיפרזול וגם נוגדי דיכאון כמו מירטאזאפין, ציטאלופרם, פלובוקסמין. את הטיפול התרופתי משלבים בהתערבויות פסיכו - סוציאליות ושיקומיות (התערבויות פסיכו - חינוכיות, פסיכותרפיה, ריפוי בעיסוק וכו), אינו מרפא אותה אך משפיע ... אותה. במקרים של התפרצות חריפה או החמרה חדה של המחלה, המלווה בסבל רב, בסיכון לעצמו ולאחרים, חוסר תנאים לניהול הטיפול בבית המטופל, כמו מצב של אי ספיקה (קושי רב בהתמודדות) של המערכת התמיכתית המשפחתית או העדר מערכת כזאת, חולים בסכיזופרניה יכולים להיות מטופלים במסגרת אשפוז מרצון או כפוי. משך האשפוזים התקצר בצורה משמעותית ותדירותם פחתה בעשורים האחרונים. עדיין רוב המאושפזים בבתי החולים או המחלקות הפסיכיאטריות סובלים ממחלה זו. הטיפול מתנהל במקרים רבים במסגרת מרפאתית (אמבולטורית). החולים בסכיזופרניה יכולים לסבול בנוסף מהפרעות דיכאון וחרדה ומהתמכרויות לסמים משכרים. סיועם של קרובי משפחות החולים חשוב מאוד על ידי תמיכה רגשית, השגחה על שמירת רציפות הטיפול, נטילת התרופות, וכו. ההתמודדות עם קרוב משפחה חולה דורשת סיוע למשפחות באמצעות ייעוץ, קבוצות תמיכה, עזרה כלכלית. המחלה על ... 2.1 תסמינים חיוביים ושליליים 2.2 הפרעות בסכיזופרניה 3 תתי סוגים של סכיזופרניה 4 אבחנה 5 אפידמיולוגיה 6 אטיולוגיה 7 טיפול 8 סכיזופרניה בתרבות 1 1 1 היסטוריה: אויגן בלוילר, פסיכיאטר שווייצרי שטבע את המונח סכיזופרניה ספרו של בלוילר דמנציה ... מסוג I: (חיובית: בחולה זה יהיו התחלה פתאומית, בעיקר תסמינים חיוביים, מבנים מוחיים תקינים בסריקות הדמיה ותגובה טובה יחסית לטיפול התרופתי האנטי פסיכוטי. מחלה מסוג II: בעיקר עם תסמינים שליליים, אב - נורמליות מוחיות בסריקות מוחיות ותגובה ירודה לטיפול התרופתי האנטי פסיכוטי. סוג נוסף שהוצע הוא הבלתי מאורגן - סוג III -בלתי מאורגן (disorganized) (לידל): בחולה זה יהיו דיבור ... של החולים עשוי להיות פגום, וכן השיפוט החברתי והאישי. לחולים פעמים רבות תובנה לקויה של המחלה, ועל כן היענותם לטיפול ירודה. אלימות, רצח והתאבדות: גורמי סיכון להתנהגות אלימה או אימפולסיבית אצל חולים סכיזופרנים הם מחשבות שווא של רדיפה, אירועים ... מהסכיזופרנים מבצעים ניסיון אובדני במהלך חייהם, וכ - 10-15% מתים בהתאבדות. אחד מן הגורמים העיקריים להתאבדות הוא דיכאון שלא טופל היטב, גורמים אחרים הם תחושת ריקנות והזיות שמיעה הכוללות קולות הפוקדים על החולה להתאבד. חולים הנמצאים בסיכון מוגבר להתאבדות ... קשורה בעודף פעילות של הנוירוטרנסמיטור דופמין ומתבססת על שני ממצאים: יעילותן של תרופות אנטי - פסיכוטיות המשמשות בין היתר לטיפול בסכיזופרניה, קשורה ברמת חסימת הרצפטור לדופמין (מסוג D 2 ). תרופות שמגרות הפרשה מוגברת של דופמין (דופמינרגיות), כמו אמפטמינים, עשויות ... שונים הראו שרמות גבוהות של תוצרי הפירוק של דופמין בדם (מטבוליטים) נמצאות ביחס ישר למידת התסמינים הפסיכוטיים ולמידת התגובה לטיפול. עם זאת, לא ברור עדיין באיזה מנגנון משפיע הדופמין על הפסיכוזה. נוירוטרנסמיטורים וחומרים אחרים שנמצאו כקשורים לפסיכוזה ולסכיזופרניה הם: ... המחלה, מערכות התמיכה של החולה חשובות ביותר, ונמצא קשר בין הגורמים המשפחתיים והסביבתיים לבין אורך וכמות האשפוזים של החולים. טיפול: ריספרדל, תרופה נוגדת - פסיכוזה נפוצה טיפול תרופתי: הטיפול התרופתי בסכיזופרניה מתבסס קודם כל על שימוש בתרופות אנטי - פסיכוטיות כגון אמיסולפריד, אולנזאפין, ריספרידון, הניתנות כטיפול קו ראשון. אצל חולים שלא הגיבו לפחות לשתי תרופות משתמשים בקלוזאפין. אם זה לא עוזר אז מוסיפים לקלוזאפין תרופה ... התסמינים ייוותרו. לרוב, התרופות משפיעות בצורה יעילה יותר על התסמינים החיוביים מאשר על השליליים. לאחר אפיזודה של פסיכוזה, המשך הטיפול יוריד באופן משמעותי את הסיכון לחזרתה - חזרה של אפיזודה פסיכוטית תופיע ב - 30% מן המטופלים בתרופות, כאשר בחולים הבלתי מטופלים תופיע חזרה ב - 80%. בנוסף, יש מקום להוסיף טיפול תרופתי על פי הפרעות נוספות - בחולים רבים מופיעים דיכאון וחרדה המצריכים טיפול בנוגדי חרדה ודיכאון. טיפול פסיכו - סוציאלי מסגרות הטיפול יכולות להיות: מרפאתית, אשפוז מלא, אשפוז יום, הוסטל, וכו אשפוז: הוראות (הוריות) אשפוז ייעשו על פי המטרות הבאות: צורך ... הגנה מפני כוונות אובדניות, כוונה לפגוע באחרים ומפני חוסר יכולת של החולה לדאוג לצרכיו הבסיסיים. האשפוז אינו חובת המציאות. הטיפול בסכיזופריניה יכול להיעשות, אם יש שיתוף פעולה מצד המטופל ומשפחתו במסגרת מרפאתית (אמבולטורית). במקרה החמרות יכול להיעשות במסגרת אשפוז יום או אשפוז מלא בהסכמה של המטופל. האשפוזים הכפויים נעשים במצבים פסיכוטיים המסכנים את המטופל, את הסובבים, או גורמים להפרה קשה של אורח החיים התקין של הסובבים. גם בית המשפט יכול להורות על צווי אשפוז לצורך הסתכלות או לצורך טיפול כפוי במקרים שחולה ביצע עבירה פלילית. מחקרים הראו כי אשפוזים קצרי טווח, בני 4 - 6 שבועות, הם יעילים במידה דומה לאשפוזים ארוכי טווח, וכי מוסדות המשלבים בטיפול שיטות התנהגותיות מגיעים לתוצאות טובות יותר. ברוב בתי החולים הפסיכיאטרים הטיפול בחולה ייעשה על ידי צוות רב תחומי, הכולל פסיכיאטרים, פסיכולוגים, אחים, עובדים סוציאלים, מטפלים באמנויות, מרפאים בעיסוק, ומדריכים חברתיים. רצוי כי הטיפול בבית החולים יהיה מכוון למטרות מוגדרות - שיפור האחזקה העצמית של החולה, איכות חיים, תעסוקה ויחסים חברתיים. במהלך האשפוז (ובמיוחד ...

אימון אישי / טיפול פסיכולוגי - על ההבדל בין אימון אישי לטיפול פסיכולוגי אז מה בעצם חדש כאן? אימון אישי. כולם כבר שמעו על זה, ראו את זה בטלוויזיה, קראו משהו ... אני נפגשת רבות עם השאלה הישירה - האם יש פה משהו חדש או שבעצם זו אותה הגברת הוותיקה של הטיפול הפסיכולוגי המוכר לכולנו בתלבושת חדשה? בהסוואה? התשובה היא חד משמעית: אלו הן שתי דיסציפלינות שונות במהותן. אז למה אנחנו מתבלבלים? ... וגישת האימון ישנם בכל זאת מספר מאפיינים בסיסיים משותפים: הפסיכולוג והמאמן עובדים עם אנשים שרוצים להשיג שינוי כלשהו בחייהם. הטיפול הפסיכולוגי, כמו גם האימון, נערכים במסגרת של חוזה (הסכם) בין אנשים כשחלוקת התפקידים ותחומי האחריות שלהם ברורים, קיים מערך של ... על עוגנים תיאורטיים ונגזרות ממודלים וממערך הנחות יסוד. קיימת קבוצה מסוימת של כלי עבודה בהם נעשה שימוש הן בתהליך טיפולי והן בתהליך אימוני. אז מה בכל זאת עושה את הטיפול והאימון לשונים כל כך זה מזה? במשפט אחד - אלו הן שתי מערכות שונות של גישות לשינוי. ההבדלים באים ... השפה באימון היא שפה של כוחות, של עוצמות. הנחת העבודה היא שכשאדם מגיע לאימון - הוא זקוק לבהירות. מנגד, הטיפול שואף לריפוי מתוך הנחת עבודה שמשהו אצל המטופל השתבש, התקלקל. זקוק לתיקון. העיסוק והשפה, לפיכך, מתמקדים בקשיים ובחסמים. המטרה - מטרת האימון היא הגדרת מטרות והשגתן. במילה אחת - תוצאות. הדרך לשם בנויה על הנעה לפעולה ויצירת הרגלים חדשים. הטיפול, לעומתו, מכוון לשינוי מבנה פנימי, להקניית תובנות, לפיצוח חסמים וקונפליקטים. הדגש - באימון מתמקדים בעתיד אלטרנטיבי רצוי. זוהי הזירה ... להגדיר בשאלה אחת את מהות האימון הייתי שואלת: לאן אתה שואף להגיע, ומה אתה מוכן לעשות בכדי להיות שם? בטיפול, לעומת זאת, הניסיון הוא לתקן את הקיים, להבין את המקומות שהביאו את המטופל עד כה, להשתחרר מכבלי העבר. לכן שאלה מייצגת תהיה: מהיכן התחלת ולאן זה הוביל אותך? ובקצרה - האימון חוקר לצורך עשייה, הטיפול חוקר בשירות התובנה. עד כאן עסקנו באלמנטים הנוגעים להבדלים המהותיים בבסיס הגישות ובתשתית המעצבת את התכנים של כל אחת ... על שולחן הדיונים בתהליך. המאמן משמש כלי בשירות הקשר שבין המתאמן לערכיו, מטרותיו, ייעודו וחזונו. מנגד, הקשר בין מטפל למטופל הוא קשר היררכי בין מומחה המספק ידע מקצועי ומומחיות בתחום בריאות הנפש, מביע דעה וממליץ לבין לקוח שמבקש תשובות. לעתים, יש עיסוק באופי הקשר המתפתח ככלי טיפולי. הקשר בין מאמן למתאמן הוא לרוב קשר רציף, שנמשך גם בין הפגישות השבועיות באמצעות מייל / טלפון וממוקד במשימות ופעולות. הקשר הטיפולי מורכב לרוב מפרקי השיחות המבודדות משבוע לשבוע. אם קיים קשר בין הפגישות הוא ממוקד לרוב בקשיים וחסמים. המדד להצלחה ... היא כזו שכשנגיע אליה נוכל לסמן עליה וי גדול. נדע שהגענו. עד כדי כך היא מפורטת, מוחשית וספציפית. ההצלחה בטיפול היא מושג עמום, מופשט, שלא משמש כנושא לדיון או כמושא בתהליך. הפרספקטיבה - כל אימון הוא אימון לאחריות אישית. ההנחה ... שמחזירה אלינו את השליטה על חיינו ומאפשרת בחירות מודעות ולקיחת אחריות עליהן. לפיכך, השלכות האימון הן תמיד כלליות. לחיים. הטיפול, מטבעו, עוסק בסוגיה ספציפית, בתחום תוכן מסוים כשהראייה היא ספציפית וממוקדת בפתרון קושי ייחודי. כך, גם ההשלכות הן ספציפיות ברובן ומכוונת לריפוי או תיקון של בעיה שעומדת על הפרק. ישנם הבדלים נוספים בין אימון לטיפול הנוגעים להתייחסות לאמוציות, לפחדים, ולקולות שליליים. אך אם תזכרו רק דבר אחד הנוגע להבדלים בין הגישות, חשוב שיהיה זה המסר המרכזי בבסיס הגישות: האימון מלמד אותנו לקחת אחריות, יוזמה, עשייה, מחויבות למטרות, הגשמה ומימוש. הטיפול מכוון אותנו להתבוננות, חקירה, ניתוח ופרשנות, תובנה ועיבוד תהליכים רגשיים - נפשיים.

אל תהיה הפסיכולוג, רק תקשיב - חלק 1 מאמר זה נותן ביקורת על הדרך בה נתפסים היבטים רגשיים בטיפול השיאצו, הוא מסביר מדוע תכנים פסיכולוגיים הינם בלתי נמנעים בטיפול והוא דן בחשיבות התקשורת ככלי בסיסי במערכת היחסים הטיפולית ובמיומנות האמפתיה כקריטית ליצירת שינוי במישור הרגשי והפיזי בטיפול הרפואי, בידי מטפל השיאצו. השיאצו, לפני המגע, הפילוסופיה הסינית או הרפואה המערבית, הוא שני אנשים שנפגשים. עצם המפגש יוצר מערכת ... שנוצרת ומכאן החשיבות בהתייחסות לנושאים אלו. כיום במציאות הקלינית של מטפל השיאצו, ישנו פחד להתייחס להיבטים רגשיים באופן ישיר בטיפול. פחד זה נובע מהבורות לגבי מהלך הטיפול הפסיכו רפואי שנתפס כניתוח אנאליטי של עברו הרגשי של המטופל, מאי ידיעה לגבי הכלים והאפשרויות העומדים בפני המטפל ומהכשרה לקויה במערכות הלימוד. לכן, למרות ההכרה בהשפעתו של הטיפול על עולמו הפנימי והרגשי של המטופל ולמרות תפיסת הגופנפש, המועברת בגאווה רבה מדור לדור של מטפלי השיאצו, ישנו קונסנזוס מוסכם לגבי האיסור בהתייחסות לנושאים אלו, ... מסלולי הפסיכותראפיה לסוגיה ולמטפל השיאצו אין את הכלים הדרושים בכדי לממש סוג יחסים זה, אולם אין זה עיקרו של הטיפול הפסיכו רפואי. ישנם מספר גישות מזוריות בפסיכותראפיה. אלו, נבדלות אחת מהשנייה בפילוסופיה ברציונאל ובכלים הטיפוליים. חלקם פונים כלפי עברו של האדם חלקם מייחסים חשיבות להווה, חלקם שואפים לשנות את התבניות הקוגניטיביות אותם האדם מחזיק ... ואחרים כרע או כלוח חלק המעוצב על ידי התנסותו בחייו וכן אלאה ואלאה. אולם, למרות השוני הגדול בתפיסה ובכלים הטיפוליים המאפיינים כל שיטה ושיטה, ישנו משותף והוא ההכרה בחשיבות ביסוס מערכת היחסים. חשיבותה של מערכת היחסים בקונטקסט הטיפולי, אם זה רפואי או נפשי, ידועה כבר זמן רב. הדעה הרווחת היא שישנו צורך בביסוס מערכת יחסים בכדי שהיה ניתן להתחיל בתהליך וליצור שינוי אמיתי. ניתן לבקר הנחה זו ולטעון, ששינוי יכול להתרחש גם ללא ביסוס מערכת היחסים הטיפולית. אך אם זאת, אין ספק שתרומתה של זו בהעצמת הטיפול, אינה עוברת ללא הבחנה. בקונטקסט הרפואי מערכת היחסים היא מעין מרכבה שביטוייה בנוסף לשינוע הידע הרפואי, הפתולוגי או הפילוסופי ... זו, היא משתנה הפועל על פני כל הגישות ושהוא אינו ספציפי למודל או תיאוריה מסוימים, שככוחה של מערכת היחסים הטיפולית פורץ את גבולות הטיפול הנפשי והיא פועלת על פני מטופלים, מטפלים ומיקומים שונים כשהיא מהווה את היסודות החזקים, עליהם מיושמים הכלים הטיפוליים המאפיינים כל שיטה ושיטה (Asay & Lambert, 1999, Rogers, 1957). אולם, אצל מטפל השיאצו מערכת יחסים זו נתפסת טריוויאלית. ייתכן, שהדבר נובע בעקבות חוסר מודעות לחשיבות ביסוס מערכת היחסים הטיפולית והכשרה לקויה או חסרה למיומנויות תקשורתיות, במערכת הלימוד. ייתכן, שמנורמה רווחת ומתפיסה קולקטיבית שאינה מכירה בחשיבות זו ויתכן שמסיבות ... למצבו הכללי או להצביע על בעיה רפואית ספציפית, כשהכלי היחידי אותו יכול מטפל השיאצו ליישם בהתייחסות לתכנים אלו, הינו טיפול המגע, בהסתמכות על האבחון הסיני, את האדם כבעל סינדרום או כטיפוס אלמנט מסוים. מערכת יחסים שהיא טיפולית, אם זו מאופיינת במגע או בדיבור, אם זו אורטופדית או תזונתית, בדרך כלל תכלול אדם שהוא בעל בעיה כל ... מטען רגשי ומכיוון שהאדם בא למטפל השיאצו בכדי לפתור או להקל על מצבו, מטען רגשי זה מופנה כלפי המטפל. למטופל, לעיתים כואב, מציק, יש לו חששות, הוא כועס, מדוכא, חסר אונים או מיואש, הוא רוצה לדעת, להבין, רוצה שידברו ... לכבד או התייחסות לאדם כטיפוס אש או מתכת, אומנם מהווים אבחון לאטיולוגיה והם משקפים את מצבו ואף מניחים יסודות, לטיפול שישנה האפשרות שתוצאותיו יהיו יעילות, אולם זו שכלתנית ומנותקת מרגשותיו ומחווייתו של המטופל כאדם. איכויות המגע לעומת זאת, כן פונות לעולמו הרגשי של האדם, אולם האם זו התייחסות ישירה לחווייתו, או שמה ... רגשותיו החבויים באמצעות הנגיעה, בעוד שמצוקותיו המידיות המופנות כלפי המטפל, נשארות ללא מענה. מצוקה מידית זו של האדם המגיע לטיפול, לגיטימית והיא מצריכה היענות במישור האישי ובאופן ישיר ומערכת היחסים, מספקת היענות זו. נכון הדבר, שעוצמתה תלויה באישיותו של ... כחמור, מגביל או קשה. אולם, בכל מקרה תהיה זו מאופיינת ברגשות הנגזרים מחווייתו את החולי. כך, שמלבד תפקידו של המטפל בלפתור או להקל על הבעיה בהתאם ליכולתו והכשרתו או לספק טיפול מניעתי כללי ומקיף, המשקף את מצבו הבריאותי של האדם, לא יוכל זה להימנע מהתייחסות לתכנים הרגשיים. לעיתים יאלץ בעל ... אם הן פסיבית או אקטיבית, רבות כמספר המגיבים. זהו אופייה הטבעי של מערכת היחסים וטבעו של האדם. אם ישתמש המטפל בכליו ויאבחן את האדם בעיניים סיניות, קרוב לוודאי שהאדם יחוש הקלה בטיפול. אך אם זאת, מערכת היחסים תישאר באשר היא, אם בקונטקסט רפואי, חברי או אחר. אולם, במידה והאדם הנעזר יחוש ... תשנה מערכת היחסים את אופייה וייווצר אמון שיתבטא בשביעות הרצון, פתיחות, מוטיבציה וירידה ברמות המתח ותהיה השפעה על תוצאות הטיפול מבחינה פיסיולוגית, רגשית וקוגניטיבית ומכאן, חשיבותם של מיומנויות התקשורת בהתייחסות למטופל (Beck, Daughtridge & Sloane, 2002, Roter, 2000, Stewart, 1995, Greenfield, Kaplan, Ware, Yano & Frank, 1988). ערוצי התקשורת המאפיינים את מערכת היחסים יכולים לנוע ממקצועיים לחבריים ועד לאישיים. מטפלי השיאצו ומטפלים אחרים במקצועות הרפואה האלטרנטיבית והמשלימה לסוגיהן מתגאים באופי הטיפול ככזה שמאופיין באותו חיבור אנושי ואישי שמקיף את כל עולמו של האדם. אולם, במסגרת מערכת היחסים הטיפולית, מכיוון שחסרה הכשרה זו החיבור האנושי האישי יהיה תלוי אך ורק בתכונות האופי של המטפל ולא באבחון הסיני המסורתי, ... כבעל רגש זה או אחר או בסגולותיו של המגע. כיום, ישנה הכרה ברפואה המערבית בחשיבותה של התקשורת במערכת היחסים הטיפולית הרפואית ובצורך לשלב בין אבחון המחלה וההבנה של התנסותו ותפיסתו של החולה, את החיים ואת מחלתו כתנאי לטיפול באדם כשלם (Stewart, et al, 2003, Bensing, Verhaak, van Dulmen, & Visser, 2000). ישנן תוכניות להכשרה להיבטים פסיכו סוציאליים ולרכישת מיומנויות לניהול רגשות בטיפול לרופאים ואנשי מקצוע אחרים הקשורים אליהם שאינם פסיכולוגיים וקיים, יישום של מיומנויות תקשורת וביסוס מערכת יחסים טיפולית, בטיפולים שאינם נפשיים והם רפואיים (Kern, et al. 2005, Wilkes, Usatine, Slavin, & Hoffman, 1998). כך שהדבר יכול להוות לגיטימציה ...

זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 5 יעדים אפשריים בתכניות ילדים אוטיסטים יכולים להיות כל כך שונים בסימפוטים שהם מראים עד שלעיתים נדמה לאדם ... התעניינות מקובעת ואובססיבית בתחומי עניין מצומצמים (רכבות, תמרורים, קלפים, חרקים, דגלים, ארצות וכו). אפשר להסיק מכך שכל ילד זקוק לטיפול מדויק ונכון כדי לקרבו לאפשרות של תפקוד כמה שיותר טוב בעולם. כדי לתת להורים ומטפלים שונים מידע על סוגי היעדים ותכניות הטיפול המובילים אליהם תוכלו לקרוא את הרשימה הבאה, אך יש להתייחס אליה כרשימה בלבד ולא לנסות להרכיב ממנה לבדכם כהורים (שאין להם מספיק ניסיון וידע מקצועי רב שנים עם ילדים אוטיסטים) תכנית טיפולית. גם אם בחרתם, מסיבות שונות, להיות המטפלים של ילדכם ולבנות תכנית טיפולית (למשל דרך אתר האינטרנט הנל) כדאי להעזר, לפחות לתקופת מה, במנחה. אינני ממליצה על עריכת תכנית לבד, לכל הפחות יש לשכור את שירותיו של מנחה. אפשר לחסוך בעלויות המטפלים במידה ואתם מוכנים להיות המטפלים של ילדכם - אך קחו בחשבון שיש במצב זה בעיות לא פשוטות, מצד שני הוא חוסך בעלויות כספיות. מצאתי ... ואחכ הילד מסוגל, לאט, לעמוד גם במטלות בתחומים שבהם הוא חזק פחות. יעדים ותחומים שיש להתייחס אליהם כשבונים תכנית טיפולית: 1.ויסות תחושתי - תת רגישות או רגישות יתר בתחושות של הילד (שמיעה, מגע, ראיה ועוד). דוגמאות: הילד ילמד כיצד ... הארון. הילד ילמד לומר תני לי כשהוא רוצה דבר מה. 12.דיבור ברמת שיחה - לדוגמה: פיתוח שיחה בין הילד למטפל (בהתחלה) הכוללת התעניינות באחר (מה שלומך?) הכרה בנוכחותו (איך קוראים לך, איפה אתה גר?) הכרה ברגשותיו (נפלת, אתה עצוב). באופן ...

טיפול פסיכולוגי - גישות טיפוליות בהיותי פסיכולוגית, עברתי (ואני ממשיכה לעבור) הכשרה ארוכה שנועדה ללמד אותי כיצד לטפל באנשים ולסייע להם במצוקות שונות. מאז ומתמיד התעניינתי בקשר ההדוק בין גוף ונפש ובהשפעה ההדדית המתקיימת ביניהם. משיכה זו, בין השאר, הביאה אותי לבחור בתחום הפסיכולוגיה השיקומית, המתמחה בטיפול באנשים שעברו משבר כלשהו. המשבר יכול להיות גופני, נפשי, חברתי או משבר מסוג אחר. דוגמאות ספציפיות יכולות להיות: תאונת דרכים, ... בנוסף, הראייה שלי היא את האדם כמכלול, תוך התייחסות להיבטים השונים הקשורים להתמודדות, כגון רגשות, התנהגות, השפעת הסביבה וכו. בטיפול הפסיכולוגי הקונבנציונלי, אני כמעט תמיד משלבת גישות נוספות שלמדתי במשך השנים, ואשר משפרות מאוד את יעילות המפגשים ומביאות תוצאות אפקטיביות ביותר. אני ממשיכה ללמוד ולהתפתח ללא הרף. הגישות הטיפוליות שלי הגישות הטיפוליות בהן אני נוקטת משתנות ללא הרף ואני משתדלת להתאים את דרכי הטיפול לאדם שנמצא מולי. אפשר לומר שהתחלתי את דרכי כפסיכולוגית כשאני נושאת את דגל הטיפול הקוגניטיבי - התנהגותי. סוג טיפול זה נראה לי הדבר היעיל והנכון ביותר, ממוקד ואפקטיבי, בלי לחפור יותר מדי בעבר, טיפול שנותן כלים מעשיים להתמודדות. אולם, עם השנים דברים השתנו. גיליתי כי אין מתכון אחד שמתאים לכולם. גיליתי גם שהטיפול הקוגניטיבי - התנהגותי לא תמיד מצליח לעזור לאנשים. גם אני ניסיתי להשתמש בכלים כדי לשנות את דפוסי החשיבה שלי ולא הצלחתי. אז התחלתי לחפש דרכים אחרות, פתרונות אחרים. ניסיתי טיפול דינאמי, ניסיתי שיטות הוליסטיות כגון קינסיולוגיה (מוח אחד), ביופידבק (טיפלתי בביופידבק בשילוב עם טיפול קוגניטיבי - התנהגותי) וניסיתי עוד דברים רבים אחרים שאספתי במהלך הדרך. בחלק מהשיטות, כגון ה - EFT ו - ... משתמשת כיום. כיום ניתן לומר שאני מטפלת בגישה אקלקטית ואינטגרטיבית. במילים אחרות, אני לוקחת עקרונות מגישות שונות ומשלבת אותם בטיפולים, הכל בהתאם לצורכי היושב מולי. עם זאת, ישנם מספר עקרונות שמנחים אותי בעבודתי: 1. מודעות. תמיד הרגשתי כי מודעות היא ... לאוטומטים שמנהלים אותו: דפוסים, מחשבות, הרגלים והתנהגויות שמפריעים לאיכות חייו. באופן מטאפורי ניתן לומר שאני מציבה מעין מראה מול המטופל, שמשקפת לו את אותן התנהגויות ותגובות אוטומטיות שמנהלות את חייו. רק לאחר שהוא מסוגל לראות מה מעכב אותו, כלומר, ... לבחור מחדש בדרך אחרת. אולם למרבה הצער, פעמים רבות המודעות אינה מספקת כדי לערוך שינוי. לא פעם מגיעים אליי מטופלים שמודעים מאוד לגורמים להתנהגותם, ולמרות זאת הם אינם מצליחים לערוך שינוי אמיתי בחייהם. למרות מודעותם הרבה, שוב ושוב הם ... שם כדי לעזור לו בכך, לכוון, לתמוך ולעודד, אולם אינני יכולה לעשות את העבודה במקומו. כדי שיתחולל שינוי אמיתי, המטופל הוא זה שצריך לקחת אחריות על עצמו ועל חייו, ולבחור בדרך אחרת. זה לא קל! אבל זה שווה את זה. ...

זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 11 פרק 8 הכללה עידוד התפתחות חברתית והפנמת חוקים חברתיים לילדים אוטיסטים, גם אם הם מגיעים להישגים אקדמיים ... בשילוב. להלן מספר הצעות להורים שעשויות לעזור לילד לפתח את המצפן החברתי שלו בגילאים שונים. ביקורי חברים הקפידי, למרות הטיפולים הרבים שהילד מקבל במהלך השבוע, להשאיר אחר הצהריים אחד פנוי לביקור של חבר/ה מהגן או מביהס. כדאי מאד שביקור זה יהיה מלווה עי מבוגר שמכיר את ילדך ועובד איתו, אחד מהמטפלים או את עצמך (במידה ואת מרגישה שאת טובה בתיווך בין שני הילדים). כאשר המשחקים שכדאי לשחק בהם הם בדיוק ... לא חוטפים צעצוע, אכילה משותפת ליד שולחן, פנייה תקשורתית לחבר ועוד. בזמן משחק זה נכנסים כל המימדים שעבדתם עליהם בטיפולים הפרטניים ולכן מי שנמצא עם הילדים צריך להיות מודע מאד למה שהוא עושה ולכוון את התהליך כך ששני הילדים יוצאים ... עד גיל 12. הספר מומלץ לילדים עד גיל ההתבגרות. כדאי לקרוא אותו ביחד כסוג של סיפור ולא כעוד מטלה טיפולית ולהסביר לילד מה נכון ומה לא, לשאול אותו למה לדעתו ההתנהגות של הילדים נכונה או לא וכך הילד מתאמן ... היה לראות זאת באופן שבו ישבו מרותקים עם עיניהם פעורות מול הספר. קבוצת מיומנויות חברתיות פסיכולוגים ואנשי מקצוע אחרים (מטפלים באמנות, מוסיקה ועוד) פותחים קבוצות למיומנויות חברתיות מידי פעם. כדאי להצטרף לקבוצה כזו רק לאחר שהילד בשל אליה (התייעצו עם המטפלים והמנחה) בררו מי מנחה אותה, מה המטרות וכיצד משיגים אותן. בקבוצות הללו עובדים על כל אחד מהסעיפים הנל וכן עניינים חברתיים נוספים. מומלץ להצטרף לקבוצה כאשר אתם ומטפלים של הילד מרגישים שהילד יוכל להכיל את הסיטואציה החברתית באופן טוב יחסית. הקבוצה נפגשת בין פעם לפעמיים בשבוע אחהצ ... טיפיקלים מנהלים את עולמם וכיצד לפענח את קודי ההתנהגות שלהם. סיום היום, כשנתיים וחצי לאחר שהתחלנו את מסע האבחונים והטיפולים של אדם הוא הולך ללא סייעת לגן רגיל, מתקשר היטב עם הסובבים אותו ורמת התפתחותו תואמת את רמת גילו. ...

... את הפער - חלק 2 הרפואה לא משלימה... את הפער - חלק 1. טיעוני יסוד להכללת המחקר האקדמי על הטיפול הלא קונבנציונאלי המקור למונח ממוקדות האדם בטיפול הרפואי המערבי והבסיס להתפתחותן של גישות ממוקדות חולה ברפואה המודרנית, מגיע מתיאוריה ממוקדת אדם (Rogers, 1902 - 1987). זו, גישת ... הנחשבת לאחת מהגישות המזוריות כיום (Stewart, et al, 2003). עיקרה של גישה זו, הינו בהדגשת חשיבות מערכת היחסים והתקשורת הטיפולית ככלי טיפולי בפני עצמו, בחשיבות הבנת חווייתו הסובייקטיבית של האדם על כל רבדיו ושיתופו באחריות תהליך הריפוי (Sommers - Flanagan & Sommers - Flanagan, 2004). לפי גישה זו, על המטפל לתקשר את מערכת היחסים הטיפולית באמצעות מספר תנאים המהווים את הבסיס למערכת היחסים זו ואת התמצית לתרפיה ממוקדת אדם והם הרמוניה, קבלה ללא תנאי ... להעביר הבנה זו אליו (Rogers, 1957). נטען, שתנאים אלו מהווים בסיס תקשורתי משותף ושהם יכולים לאפיין את כל שיטות הטיפול, סוגי המטופלים והבעיות ושהם נחשבים כבסיס מקדים לכלי הטיפולי באשר הוא (Rogers, 1957). אכן, השפעתה של גישה זו חצתה את גבולותיה ולרעיונות והמושגים המאפיינים אותה, חשיבות ברוב צורות ... Flanagan & Sommers - Flanagan, 2004). כאמור, גישה זו מצאה דרכה גם אל הרפואה הקונבנציונאלית, כשזו אימצה את עקרונותיה בטיפול הרפואי (Stewart, et al, 2003). סביר להניח, שבהקשר למערכת היחסים הטיפולית, הגישות הלא קונבנציונאלית לטיפול יטענו שהאמפתיה, הקבלה ללא תנאי וההרמוניה, מהווים גם להם עקרונות מנחים למערכת היחסים. מכיוון שכך, הם יכולים לאפשר מידה של הקבלה כשמתייחסים להשפעתם על התקשורת הבין אישית. כשנבדקו מאפיינים המשפיעים על תוצאות הנתפסות כרצויות ומוצלחות בטיפול הפסיכולוגי, נמצא שמאפיינים המגדירים את מערכת היחסים מהווים 30% מהשונות. זאת, לעומת מאפייני המודל הטיפולי והכלים הטיפוליים, שמהווים 15% מהשונות. מערכת היחסים, נמצאה כמשתנה הפועל על פני כל הגישות ושאינו מוגדר או ספציפי למודל או תיאוריה מסוימים ושהוא בעל חשיבות חיונית לשינוי המתרחש. זאת, על פני מגוון של מטופלים, בעיות, מיקומים, מודלים וגישות שונות (Asay & Lambert, 1999). מכיוון שמערכת היחסים הינה משתנה שהוא משותף ובלתי נמנע בכל ... המבטאת קשר של עוזר ונעזר ומכיוון, שבבסיסה של הרפואה הלא קונבנציונאלית, עומדת ההתייחסות ההוליסטית והחתירה לאבחון, קביעת מטרות, אופן טיפול ותוצאות טיפול, שלהם אוריינטציה רגשית (או במילים אחרות פסיכולוגית), עובדה זו רלוונטית. טענה נוספת, הינה בדמיון הקיים בין הרפואה הלא קונבנציונאליות לבין עקרונות הטיפול הרפואי ממוקד החולה. כאמור, רובו של הבסיס המדעי לגבי מערכת היחסים בין הרופא לחולה, מגיע מגישות ממוקדות חולה (Institute of ... לשילוב בין האבחון הביו רפואי של המחלה ובין ההבנה של התנסותו ותפיסתו של החולה את החיים ואת מחלתו, בכדי לטפל בו כאדם שלם (Stewart, et al, 2003). ניתן להגיד, שההכרה בגורמים הפסיכו סוציאליים בנוסף לגורמים הביו רפואיים כהכרחיים בכדי להקיף את מגוון הבעיות בטיפול הרפואי, משקפת נקודת מבט הוליסטית, בדומה לשיטות הרפואה הלא קונבנציונאליות (Nezu, Nezu & Geller, 2003). מימד שני, הינו ההתייחסות לחולה ... הבנה מלאה למצבו של החולה, על הרופא לחתור להבנת אישיותו הייחודית (Bower, 1998). לבסוף, זו ההנחה שבכדי ליעל את הטיפול הרפואי, ישנה חשיבות ביצירת מרחב בו יכול החולה להביע את דאגותיו, צפיותיו ורגשותיו (Borrell - Carrio, et al, 2004). גישה ... האדם ולא אל מחלה (Castillo, 2001). מימד שלישי, הינו שיתוף בכוח ואחריות. זוהי ההכרה בחשיבות שיתוף במידע לגבי החולי, הטיפול ומטרותיו ושיתוף בהחלטות הנוגעות לטיפול (Mead & Bower, 2000). זהו הצורך במסירת מידע לגבי התנהגויות בריאות בדרך מובנת, יעילה ושמשפיעה על המוטיבציה (Roter, 2000) ... al, 2008). התייחסות זו, משקפת גם היא את גישתה של הרפואה הלא קונבנציונאלית, אם בנטייתו של המטפל להנחות את המטופל לגבי שינוי התנהגויות בריאות שונות, כגון תזונה ופעילות גופנית ואם, בנדיבות המידע לגבי הטיפול והגישה שמאחוריו (לדוגמה בטיפול השיאצו, Long, 2007). מימדי רביעי, הינו הימצאותה של ברית טיפולית (Mead & Bower, 2000). זו ההכרה בחשיבות התנהלות היחסים הבין אישיים כמרכיב חיוני ובסיסי ולא כתוספת מועילה לטיפול (Galin, et al, 2008). היבט זה מציג את הרופא כתומך ומעורב בתהליך, בנוסף להיותו כשיר למתן שירות רפואי. הוא ... כאינטגראלי ביחסים וההבנה שהוא והחולה אינם נפרדים ושהם משפיעים אחד על השני (Mead & Bower, 2000). זו ההכרה, שהתקשורת הטיפולית חשובה גם לתחושת הסיפוק של נותן השרות הרפואי (Stewart, et al, 2003) וההכרה בחובתו של הרופא כאדם, לטפל ולהעמיק את הידע על עצמו (Borrell - Carrio, et al, 2004). מימד זה משקף את הכרתה ותמיכתה של הרפואה ... בתהליכי התפתחות אישיים של המטפל אם בעקרונותיה, אם בשימת הדגש על כך במערכות הלימוד ואם באוריינטציה הכללית וגישתם של המטפלים (ניתן למצוא תכנים אלו באינטרנט בהצגתן של תוכניות הלימוד של המכללות המובילות בתחום). טיעון נוסף לאפשרות ההקבלה בין גישות ... 2000). כפי שיוצג, טיעונים אלו מהותיים במידה רלוונטית לכל מפגש רפואי ויכולים להיות מוכללים, גם על מערכת היחסים הרפואית בטיפול הלא קונבנציונאלי. הנחה ראשונה, הינה שהחולים הם המומחים בחווייתם את התסמינים של המחלה ונותן השירות הרפואי, תלוי בהם מבחינת שיתוף ... המחלה יכולה להיות מפורשת במימדים רבים ובעיה רפואית לא תחווה באותה צורה על ידי שני חולים. כמו כן, גם הטיפול הרפואי ואף המרפא, אינם מקלים בהכרח על הסבל באותה המידה, אצל שני חולים שונים. הנחה שלישית, הינה שבמקרים רבים נותן ... שם סוראסקי, 2008). ההנחה היא, שישנה אפשרות שהדמיון במסגרת העבודה, הן מבחינת מספר המקרים ביום, מבחינת הזמנים הנתונים של הטיפול, אופיים הרפואי של המקרים או העובדה שלמטפל אין אפשרות לברור את מטופליו, השפעה דומה. כול אלו, מהווים כראיות התומכות בהנחה שבבסיסו של כל מפגש רפואי באשר הוא, נמצאת השפעתה של התקשורת ...