... עולה בהקשרים רבים, ביניהם המדע, הדת ופילוסופיה של המוסר. תוכן עניינים: 1 ההיבט הלוגי 2 הפרספקטיבה הסיבתית 3 הפרספקטיבה התכליתית 4 הבחינה הדתית 5 הבחינה המדעית 5.1 ביקורת הסוציולוגים ההיבט הלוגי: אריסטו היה הראשון שניסח היבט זה ובחן אותו. לפי הלוגיקה, מתקיים חוק השלישי הנמנע, ... הן טבעיות לחלוטין. הבחינה הדתית: הגדרת הדטרמניזם המוכח לפי עקרון דתי נובעת מהגדרתו של האלוהים ככל יודע וכל יכול וכעושה הכל: תכונה זו של עשיית וממילא ידיעת הכל, משמעותה שהאל עושה ויודע כיצד יתנהל העולם ... לאחר רעידת האדמה בליסבון. ביהדות מוצגת התמודדות עם התפיסה הדטרמיניסטית באופן ברור בספר קהלת. למשל, במגילת קהלת, פרק א, פסוק ט: מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא ... הדטרמיניזם הוא בעייתי מבחינה דתית. משום שאם אין בחירה חופשית, קשה להטיל על האדם אחראיות למעשיו ועקרון השכר והעונש האלוהי על מעשי האדם איננו מוסרי. היו זמנים שבהם הדת היהודית דחתה את הדטרמיניזם ודוגליה לצמיתות לדוגמה אלישע בן אבויה, לעומת זמנים שהיהדות קיבלה את הגישה הזאת בתקופת הרמבם ולאחריה. הרמבם, בהקדמה לפירושו למסכת אבות, עמד על הנקודה הזו והמחיש את העניין בהביאו את דבריו של ...

... שכאלה אין שום ערך. צלול פנימה גוף ונשמה. עלייך למות לחלוטין בשביל לתהות על תורת - הבודהה. אין טעם לענות את עצמך ולמות רק למחצה. תורת - הבודהה אינה לצופים. מדובר בך. דת אין פירושה לשנות את העולם סביבי. פירושה לשנות את העיניים שלי, האוזניים שלי, אופן הראייה שלי והראש ... עליה? הם מוצאים מקלט בבודהה רק כיון שהם מקווים שיצא להם מזה משהו. לא משנה איזו סוטרה תקרא, הנושא הוא תמיד הקדשה של הגוף והחיים שלך לדרך. מדוע כל העולם מאמין שפירוש הדת הוא להתפלל לבודהה לבריאות טובה או שגשוג עסקי? לא משנה כמה טוב הם עושים, כל מה שבני - אדם עושים הוא רע. אם אתה נותן, כל היום אתה חושב נתתי! אם אתה מתרגל את הדת שלך אתה חושב תרגלתי, תרגלתי! אם אתה עושה מעשה טוב אתה אף - פעם לא שוכח, עשיתי טוב, עשיתי טוב! האם ...

... חבד שונה מהציבור החרדי? הנתונים מראים שבעוד כלל הציבור החרדי משתמש באינטרנט במידה מעטה הרי שבחבד הדברים שונים בתכלית. ... נמצאים באינטרנט ואף ברשתות החברתיות. זהו נתון מדהים ומעניין. מה יוצר את ההבדל המשמעותי הזה? במה שונה חבד מכלל החברה החרדית? חבד חבד היא תנועה חסידית שמרכזה בניו - יורק שבארצות ... את האמרה איפה שיש קוקה קולה יש חבד. הבית חבד מספק בית חם ליהודים, עזרה ותמיכה כמעט בכל תחום. וזה כמובן בנוסף לפעילות הדתית הקבועה של קרוב יהודים ליהדות. מה הופך את חבד למיוחדת כל כך? יש מספר רב של מרכיבים היוצרים יחדיו את השוני והבידול של חבד ביחס לחברה החרדית בכללותה. אך כאן במאמר זה אתייחס לנושאים שקשורים ליחס של חבד לאינטרנט. אנסה לתת מענה לתמיהה העולה כאשר בודקים את הנתונים לגבי אחוזי הגלישה באינטרנט בחברה החרדית. שם רואים שהחבדניקים גולשים ברשת בפער ניכר ביחס לחברה החרדית הקלאסית. אם ארד לשורש העניין אגיע לנקודת השוני בין חבד לחברה החרדית, בנוגע ליחס של האדם הדתי למציאות החיצונית, שמחוץ לעולם הדתי - חרדי. בעוד שהחברה החרדית רואה בעולם החילוני איום, חבד רואה בו הזדמנות. חבד לא נרתעת מהרחוב החילוני, להפך היא מעוניינת לכבוש אותו. לדידם החילוניות היא כר נרחב לפעילות דתית ולקירוב יהודים ליהדות. מה שעומד בבסיס התפיסה הזאת היא האמונה שהעולם מתקרב לגאולה. אסביר: הרבי מלובביץ שינה לחלוטין את השיח הדתי - חרדי סביב סוגיות משיחיות, גם בחברה החרדית ובעיקר בחבד עצמה. הרבי ראה את התהליכים העולמיים במשקפים ... ככול האפשר עלינו להכין את העולם לקראתה. שזה אומר לא להישאר בד אמות של הקהילה, ללמוד תורה בבית המדרש, להסתגר בשכונה החרדית וכדומה. אלא דווקא הפוך, לצאת לעולם ולהפיץ את היהדות בין היהודים ו7 מצוות בני נוח בין הגויים. ממש 90 מעלות מהתפיסה החרדית הקלאסית. חבד, האינטרנט והשילוב בחברה החילונית כעת נבין ... הנתונים הסטטיסטיים לגבי נוכחות החבדניקים באינטרנט. כיון שמלכתחילה החבדניקים לא ראו באינטרנט איום, אלא הזדמנות להפצת יהדות, הם שמחו לקפוץ על העגלה הוירטואלית הנהדרת הזאת. הם ראו ... יש ועוד איך. אבל זה תחת התפיסה הרחבה יותר שרואה בעולם הזדמנות, ולא איום כפי שהוסבר. כאן אני רוצה לתת פרשנות שלי למצב החרדים והאינטרנט, ובכלל להתקדמות החברה החרדית לעבר כניסה (או יותר נכון שותפות) לישראליות ולחברה החילונית בכלל. החברה החרדית עם כל הבידול, הריחוק ואפילו הבוז שהיא משדרת כלפי חוץ, כלפי החברה החילונית. בעומק, מתחת לפני השטח, בשוליים ובקצוות המודחקים מתרחש תהליך מעניין. החרדים, בקצב שלהם, רוצים להשתלב בחברה הישראלית. זה לא שמחר החרדים ירוצו לקולנוע, לאוניברסיטה או לצבא (אוי ואבוי). אבל בתהליך שקורה בשנים האחרונות העקומה החיובית מבהירה למעלה מכל ספק. כן, החרדים רוצים לקחת חלק בבניית הארץ, בכלכלתה ובביטחונה. הם רוצים חיבור לעם, לתרבות ואף למיתוסים הישראליים. מי שיוצר את הגשר הזה, בין החברה החרדית לחברה הישראלית הם חבד. חבד נמצאת על קו התפר בין יהדות אותנטית, שמרנית, חרדית, בלתי מתפשרת ובלתי מגמגמת לבין פתיחות, חופשיות, קבלה ורצון לחיבור. להם המפתח לעזור לחברה החרדית לממש את רצונם לחיבור. וכן להפך, השקעה בחבד כשביל וצינור ...

... פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 13 התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 12. בין מחקר הדת לבין הזמנה לאכול סופגניות: ... שיר הלל לדת אחת. יש כאן מעבר מניתוח לתעמולת בחירות, חזרה לאמונה שלמה ולסבא הטוב (2, ע 170). אליצור מבקש מאתנו - כך מבין בית - הלחמי - לקחת ברצינות את הדת היהודית, וזאת על בסיס העתיקות שלה. אין בכך פלא, שכן אליצור מזדהה, לדעת בית - הלחמי, עם היהודים הרבניים. בהתאם להבנה זו של דברי אליצור, משיב בית - הלחמי שעתיקותה של דת אינה ראיה לאמיתותה, ושבלאו הכי היהדות אינה הדת העתיקה ביותר. הוא דוחה בכל ... ופחות אנימיסטיים לצרותינו ולכישלונותינו. אלא שלעניות דעתי, להבנה זו של דברי אליצור אין כל בסיס. הבה אפרט בקיצור המתבקש: א. הרעיון לגבי עתיקות הדת אינה מוסב דווקא על היהדות אלא על הדתות בכלל. כך אליצור: כל דת עתיקה, ששרדה תהפוכות ... מגמות של צמיחה ובגרות המרסנות אותו (2, ע 140, הדגשות שלי, ד. ס).. ב. כפי שברור מציטוט זה, אליצור גם אינו סבור שעתיקות כשלעצמה היא ראיה לאמיתותה של היהדות (או של דת אחרת). טענתו היא ששרידותה של הדת בתהפוכות היסטוריות רבות ... נוגדנים להיבטים הרגרסיביים וההרסניים שלה, שבלעדיהם לא הייתה מצליחה לשרוד. מדובר בהשערה מעניינת, שניתן לקבלה או לדחותה, אך בכל מקרה אין היא בגדר שיר הלל ליהדות - מן הטעם הפשוט שאין היא עוסקת דווקא ביהדות. ג. כשם שבדתות כולן יש יסודות נסגניים והרסניים, כך לדעת אליצור גם ביהדות. המונותיאיזם שלה כרוך בחוסר סובלנות כלפי דתות אחרות (2, ע 140) והסיפור על רבי אליעזר (שם, 142 - 141) מראה, באחד מהסיומים שהתלמוד מציע, את התוצאות ההרסניות האפשריות של קנאה ונקמה. באופן כללי, מסכם אליצור בסוף דבריו: הדת, כמו האהבה, מוציאה את המיטב והמירע שבבני - אדם. כיצד יכולה טענה כזאת להתפרש כתעמולת בחירות ליהדות או לדת בכלל? ד. אליצור אכן טוען שיש ליהדות תרומה לתרבות בנושא הנדון, והיא צורה ייחודית של יחסי אובייקט. ההתבטלות בפני אובייקט גרנדיוזי ומוערץ היא צורה פרימיטיבית ורגרסיבית של יחסי אובייקט, והיא מצויה בכל הדתות, כמו גם בכל מערכת אמונה טוטליטארית. החידוש של היהדות הוא באפשרות שהסוגד יזכה במעט מהתכונות המוערצות של אובייקט זה, בשל מרכזיות של לימוד התורה בהערכתם של האובייקטים הנערצים. אם דברים אלה נכונים, המסקנה היא שיש ליהדות כמה היבטים בונים, בניסוחו ... היהודית: הענקת ערך מרכזי לאדם ממתנת את הסכנה שהאל יהפוך מושא לקנאות קיצונית (שם, 136), אך כמובן אין היא מבטלת סכנה זו. ה. בשום מקום אין אליצור טוען שהיהדות היא אמיתית, דהיינו שאמונותיה התיאולוגיות והנורמטיביות הן נכונות. אדרבה, הניתוח הפסיכולוגיסטי שלו מאיים על אמיתותה של הדת, ומרחיק את אליצור מהיהודים ... של תסביכים נפשיים של היחיד. האם גישה זו מאפיינת יהודים רבניים? והאם היא בגדר קריאה לחזור לאמונה שלמה ולסבא הטוב? אתמהה. ו. הצבעה על יסודות חיוביים ביהדות - פסיכולוגיים, מוסריים, ... זה אינה מצויה בשום מקום בדברי אליצור, לא במפורש ולא במובלע. בשלב זה לא נוכל להימנע מהשאלה מה הביא את בית - הלחמי לפרש כמה היבטים בונים שאליצור סבר שמצא ביהדות, כשיר הלל וכתעמולת בחירות. דומני שהתשובה נעוצה בדברי הקטרוג המפורשים והחריפים שמציע בית - הלחמי נגד הדת. לפי דברים אלה, אם מעוניינים ...

... את שמחתו ובכך להגביר את שלמותו. השמחה ביהדות חסידי ברסלב משמחים פצועים בבית חולים - שמחה בדת היהודית השמחה ... בקשר לדרכי השמחה בחגים, קובע כי היהדות היא דת ארצית ופרקטית המתייחסת בעין יפה לשמחה המגיעה מהנאות הגוף. השמחה ...

... ההבראיזם הנוצרי (נוצרים אוהבי ולומדי עברית לצורך לימוד היהדות ממקורה העברי ולא מתרגום השבעים של תלמי) הקדיש את עיקר פעילותו לכתבי הקודש, אף חיבר תרגום של התנך ללטינית. היו לאורך ההיסטוריה מקרים נוספים בהם למדו נוצרים עברית ובאמצעותם למדו את כתבי היהדות כולל את מפרשיהם, יש אף נוצרים אשר למדו אצל פרשנים יהודים את התורה. לימוד זה של התורה ופירושיה היהודיים לא רק שלא קירבם אל היהדות, למעשה ריחקם יותר ואף הגביר את שינאתם ליהדות וליהודים. דבר זה שהיה נראה בתחילה כתהליך רצוי, הפך להיות לחרב פיפיות אשר הביא לנסיונות רבים עד לימינו אלה, להשמיד את היהודים על דתם. גם ... להיות ללימוד ועיסוק, אשר הנגיעה בו הינה נגיעה לא יהודית. היהדות מהותה אמונה, מהותה חיבור אל התורה בבחינת עשייה ולא בבחינת, לימוד לשם לימוד לשם חקירה. תורתינו הינה תורת חיים, הינה הנחייה לדרך לחיים. ... להיות לאשר תחילתו בחקירה, ודאי למי שרק עוסק בה. כיום היהדות נגררת יותר ויותר לצד החקרני, לאותו כיוון המביא לידי רצון להבין ולחקור, את אשר אינו בר חקירה ואינו בר הבנה. הנסיון לתת הסברים הנובעים מתוך חקירות אלו, אינו מקרב ואף מרחק מהיהדות מהאמונה. חקירה זו אף הינו בחינת מצוות אנשים מלומדה ואף פחות מכך. בימינו, אדם הקם בבוקר ואומר מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך ואינו שמח, זוהי יהדות מתורגמת. יהודי היוצא מהשרותים, ומברך אשר יצר.. נקבים נקבים חלולים חלולים גלוי וידוע לפניך שאם ייסתם אחד מהם או אם יפתח אחד מהם אי אפשר ... אדם זה באם אינו קופץ משמחה והודאה על הנס שקרה לו, זוהי יהדות מתורגמת. עם ישראל עבר לאורך כל שנות ההיסטוריה, אירועים רבים. יציאת מצרים אשר מהווה זיכרון למצוות ועשיות רבות בתורה, פרעות שונות, חנוכה ...

... ספרי פרשנות, הרחבה ושינוי אינה יכולה להיות מובנת מספר אחד שמטרתו העיקרית היא השוואה בין גישות. קבלתי גרגיר חול אחד, שגם הוא חצוי לחצי. אך הברור הא שכמו כל הדתות הגדולות, מטרת הדת היא להיות מעין שוטר תנועה עבור החיים על פני האדמה, להקל ...

... אלוהים. וזו הטענה הידועה של הדתיים, שלא יכול להיות שני אלוהים, ומה ההוכחה שלא יכול להיות? מהו השכל הגדול והמתוחכם של הדתיים? הם טוענים טיעון בסיסי, נניח שיש שני אלוהים, האם אלוהים אחד יכול להגביל את כוחו של אלוהים השני? ואם כן, אז זה ... יכול להרים אותה? ומה אומרים הדתיים? יש את הטיפשים שאומרים שאלוהים לא יכול לעשות אבן שהוא לא יכול להרים אותה, אבל זה לא חיסרון. ועל אותו משקל אפשר ... שני אלוהים! שזו כמובן התשובה הדתית , למה לא יכול להיות? כי אם הוא יכול להגביל את השני, אז השני מוגבל, ואם הוא לא יכול להגביל את השני, אז הוא עצמו ... עוד אלוהים אחר וכו. ואלוהים הדתי, אם הוא לא קים בתוך מקום וזמן, אז הוא בכלל לא קיים, ואם הוא קיים בלי מקום וזמן, מאד אשמח שמישהו שיסביר לי מה ...

... גם בזרמים שונים ביהדות, בעיקר בחצרות החסידיות, ובאה לידי ביטוי יוצא דופן בדור האחרון בחסידות חבד. ... עיראק פולחן אישיות ביהדות: ביהדות קיימת התייחסות שלילית לסגידה של דמויות שונות, היהדות רואה בנושא זה כמאפיין של עבודה זרה ומתייחסת לכך בחומרה. דמויות בולטות בתנך ...

... צריך להיזהר לא לאבד את זה. הרעיון הוא שהדת לדוגמה, מבטיחה לאדם שאם תעשה את זה ואת זה ואת זה, תקבל בסוף גן עדן. זה מה שהדתיים מבטיחים, מה שהתורה של היהודים מבטיחה להם. איפה פה המרמה בסיפור, הטענה שלהם אומרת, שהשכר הוא רק בעולם הבא, פה אין הנאה. הנאה אמיתית הם אומרים, ...