... ועבדות מזווית אחרת האם להיות
דתי פירושו להיות אסור וכבול לחוקים שהורסים את ההתפתחות האישית והחירות האנושית? מי יותר חופשי האדם
הדתי או האדם החילוני? מה תכליתם של התורה והמצוות? מאבק תרבותי במאבק התרבותי המתנהל בין
היהדות הדתית - הלכתית לתרבות החילונית - ישראלית ישנה הטענה הידועה בקרב אנשי החופש (קרי: ... וחלומותיו. אפשר לומר שהשאיפה של האדם המודרני החילוני הינה להיות כל הזמן בתחושה שהוא עושה את מה שהוא רוצה לעשות, מתקדם, יוצר וחי את הכאן ועכשיו. בעוד שהשאיפה של היהודי
הדתי הינה לשמור תורה ומצוות שלא הוא קבע אותם אלא נקבעו על ידי מישהו אחר. אם נודה על האמת ניווכח ... הם שלי ולא של מישהו אחר. שאני עושה את מה שאני רוצה, שאני ממלא את עצמי בעצמי ומודע לכל מחשבה, רגש ותחושה שלי ופועל לפי ראות עיני בכאן ועכשיו הינה טענה חזקה וקשה לאדם
הדתי - הלכתי. הקושי בשמירת ההלכה במבט ראשון נראה שאין תשובה מספקת לטענה זו. בין אם נרצה בכך ... חיצוניים ממנו, ההלכה (באופן כללי) אינה מתחשבת ברגשות האדם, ברצונותיו ושאיפותיו. מעשיי המצוות אינם משרתים איזה צורך של האדם או פורקן לרגשות שלו. גם אם נניח שהאורח חיים
הדתי מסתדר למישהו מסוים זה לא משנה למישהו אחר שלו זה לא מסתדר. צריך לזכור שעל היהודי
הדתי לנהל אורח חיים
דתי - הלכתי נוקשה לאורך כל היום כולו. בין אם זה נוח לו או לא, בין אם זה מתאים ללוז שלו או לא, ... לא. זהו חובתו. עליו לקיים אורח חיים שגרתי וקבוע הפרוס על פני מעגל השנה כולה. זוהי מטרת ההלכה שהיהודי ינוע סביב קיום המצוות לאורך כל היום כולו ולאורך השנה כולה. האלמנטים
הדתיים במהותם לא באו לענות על צורך נפשי או רגשי כלשהו (כמובן אם נתעלם רגע מכל המוטיבים המערביים שנכנסו לעולמה של
היהדות מפסיכולוגיה יהודית ועד ההוכחות המדעיות שנמצאו במצוות). האדם החופשי האם אדם שעושה את מה ... ובטבע המולד שלהם. רוב האנשים אינם מסוגלים לחשוב מחוץ לעצמם. לעשות משהו שלא עבור אינטרס עצמי, פיתוח עצמי או תועלת עצמית (שוב זה לא רע. אולי להפך). יוצא אם כן שדווקא האדם
הדתי (במובן הזה של
הדתיות כמו שמוסבר כאן. לא כמו רוב
הדתיים, שאינם
דתיים לפי הגדרה זו) הוא החופשי הגדול יותר מבין השלושה. הוא האדם שמצליח לצאת מגבולות ...