התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 6 התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 5. ה. תהפך לאכזר לי, בעצם ידך תשטמני (איוב ל 21) : חוויות ההתגלות השטניות עד כה ... בבדיקה פסיכודינמית של מקרים כאלה. לא מן הנמנע שצעירים אלה גודלו בידי הורה מתעלל. האינטרפרטציה של הרודף הדמוני בהלוצינציות דתיות כמייצגת דמות - אב עוינת, שהופנמה בתהליך אבל לא - תקין, הדריכה מטפלים ישראליים שטיפלו בצעירים דתיים עם תסמונות דומות של דיבוק. במסגרת פסיכותרפיה רגישה לתרבות (culturally - sensitive psychotherapy) שילבו המטפלים אמצעים מסורתיים המקובלים בעולמו הדתי של המטופל, והתוצאות התרפויטיות מצטיינות לעתים באיכות דרמאטית מרגשת. בילו וחב תיארו תגובה פוסט - טראומטית שפקדה צעיר לאחר ... היה מלאך שאיים להענישו על יחסו אל אביו והורה לו לצום ולהתנזר ממין. כיוון שאחד משני המטפלים הוא בעצמו דתי, החל דיאלוג מתמשך שבמהלכו גייסו המטפלים את האח הבכור לטקס, הנראה כשואב את השראתו מהמשפטים שהיה יהודה פריד עורך ... כי למלאך הייתה דווקא אוריינטאציה פסיכודינמית יותר: הוא המשיך להופיע לפני המטופל כפי שציפו המטפלים, לומר, כדמות שהפכה בהדרגה לאוהדת וחיובית לפני היעלמותה הסופית. גרינברג וחב תיארו שלושה מקרים נוספים של הירדפות עי דמות דימונית שפקדו צעירים ישראליים, כולם ... הרע. זוהי האומניפוטנציה של המחשבות, השלטת על פי פרויד בנפש הילד, ועל פי קליין אף בנפש התינוק. גם פיאזה, מנקודת הראות ההתפתחותית, שם לב לזיהוי שעושה הילד בין מוות ורצח. רגש האשמה שמעוררת חשיבה ארכאית זו גורר את מנגנוני ... עבירות שעשה ולצוות עליו מנהגי צום ופרישות. המחברים לא הבחינו כי בין המקרים שתיארו לסיפורו של קארו קיימת עוד נקודת דמיון מכרעת: חייו של קארו סובבים סביב האובדן והשכול במידה שאף באותם ימים הייתה בולטת בטראגיות שלה. המגיד מזכיר לקארו איך, בפרק זמן קצר, שכל את שני בניו, בתו ואשתו. העובדה שקארו נישא חמש פעמים מלמדת כי הוא גם התאלמן פעמים אחדות. לדברי ורבלובסקי (שיחה אישית), קרוב לודאי שקארו איבד בוודאי בילדותו את אביו, שכן ... 3) ויאמר משה אל אהרן: הוא אשר דבר יהוה לאמר: בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד. וידם אהרן. כמידת הקרבה האינטימית עם האל, כך סכנת פגיעתו. כך ממש אומר האלוהים למשה על מרים הנביאה: (במדבר יב 14) ויאמר ... עמה הרעות להמית את בנה? הנביא המבקש רחמים על זולתו מקבל כמובנת מאליה את העובדה שהאלוהים פוגע בו! החוויה הדתית נותנת ביטוי, אם כן, גם לפניו העוינות של ההורה. אולם, כיוון שהמונותיאיזם מנע בתוקף פיצול של דמות האב לחלק ... בר עקיבא ותורתו, עשיתי דמיך שני מעין! ר מאיר היה מתלוצץ בעוברי עברה. פעם אחת נדמה לו השטן כאשה עומדת בעבר הנהר. לא היה שם גשר. תפס במצר והחל עובר בו והולך. כשהגיע לחצי המצר הניחו. אמר לו: אלמלא ... מקיומן, כפי שעשה איוב, ייענש עי השטן. מסתבר, אם כן, כי גם השטן, על פי הקבלה, ראוי לפיוס במסגרת עבודת האלוהים! שני מקורות, אם כן, לאובייקטים הטמאים שיוצרת הדת: ההיבטים השנואים (או השונאים) של ההורה הנפטר, שאינם מתיישבים עם הרגשות האוהבים כלפיו, יוצרים את דמות האל הזועם או ... והמוכחשים של האני מושלכים על דמות חיצונית, הזויה או ממשית, כגון יצר - הרע או עמלק. בתפקיד שטנים מופיעים בדתות השונות גם אובייקטים אמיתיים, המשמשים מושאים להתקה של הרגשות השליליים כלפי המנהיג הנערץ, העם הנבחר או כל אובייקט המוכרז כעליון, והמחייב יצירת אובייקט נגדי שינקז אליו את כל הרגשות האסורים. הדתות השונות מציגות מידות שונות של פיצול, החל מההנגדה המוחלטת בין האל והשטן בנצרות וכלה בחילופי תפקידים מפתיעים ביניהם במיסטיקה ... שד יהודי. טרם, ככל הידוע לי, הוגשה הצעה לתיקון חוק השבות לאור קביעה זו. התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 7.

תאולוגיה - חקר הדת - מבוא תאולוגיה (מיוונית: theos אלוהים, logos עיון) היא חקר הדת, יחסי האדם והאלוהים באופן שיטתי על פי אמות מידה שהוחלט עליהן באסכולה מוגדרת, רציונליות, או שאינם רציונליות. הגם שתחילתה של התאולוגיה והנחלתה בעת העתיקה במוסדות דתיים, כגון מנזרים, בימי הביניים הונהג לימודה באוניברסיטאות באירופה. היסטוריה של המושג המושג תאולוגיה שימש בספרות היוונית הקלאסית, כשמשמעו דיון ... דיון כזה: מיתי (המתייחס למיתוסים של האלים היווניים), רציונלי (ניתוח פילוסופי של האלים והקוסמולוגיה) ואזרחי (המתייחס לטקסים ולחובות של הדת הציבורית). המושג אומץ על ידי מחברים נוצריים. הוא מופיע שוב בכמה כתבי יד של הברית החדשה, בכותרת של ספר ... או סיפור של דרכי האל) יכלה פשוט להתייחס לתנך. 5.במקורות לטיניים סכולסטיים, המושג התייחס למחקר הרציונלי של הדוקטרינות של הדת הנוצרית, או (ליתר דיוק) הדיספלינה האקדמית שחקרה את התובנות והמשמעויות של השפה והטענות של התנך ושל המסורת התאולוגית (המסורת ... והכנסייתים), ואם כי המושג תאולוגיה יכול להתייחס לכל דיון ביחס לאל או לאלים, או בעצם דיון על כל נושא דתי, הוא בדרך כלל משמש לציון המחקר האקדמי (באוניברסיטאות, סמינרים דתיים, או במקומות אחרים) של הדוקטרינות של דת כלשהי, או של היחסים והניגודים בין דתות שונות, אם כי תחום אחרון זה בדרך כלל קרוי מחקר השוואתי של הדתות. תאולוגיה ודתות שאינן נצרות בחוגים תאולוגיים אקדמאיים, יש דיון מסוים סביב השאלה, האם תאולוגיה היא פעילות שמיוחדת לדת הנוצרית, או שגם דתות אחרות עוסקות בה. יש שאומרים כי המושג מתאים דווקא לדתות שמאורגנות סביב מערכת אמונות מורכבת - דת שמיוסדת על דוקטרינות מסוימות, שמזמינות חקירה ובדיקה, בייחוד אמונות או דוקטרינות שקשורות לאלוהים (תאוס), ולפיכך הוא מתאים פחות להקשרים דתיים שמאורגנים או מובנים בצורות אחרות. כך, לדוגמה, יש קורסים אקדמאיים על בודהיזם, שעוסקים בחקירה רציונלית של ההבנה הבודהיסטית של ... וכי אנלוגיה איסלאמית מתאימה יותר לדיון התאולוגי הנוצרי היא החקירה והפיתוח של החוק האיסלאמי - השריעה. תאולוגיה והפילוסופיה של הדת התאולוגיה בדרך כלל מניחה את האמיתות של לפחות חלק מהאמונות בדתיות, ולפיכך היא שונה מהפילוסופיה של הדת, שאינה מניחה את אמיתותם של אמונות דתיות כלשהן. בעקבות כתביו של התאולוג האמריקאי האנס פריי, נוכל לתאר את היחס בין התאולוגיה לפילוסופיה של הדת באופן הבא. בקצה אחד של הקשת נמצא דיונים על תופעות וטענות דתיות, כאשר הדיון הוא כולו במושגים של דיספלינה חילונית כלשהי (כגון פסיכולוגיה או אנתרופולוגיה חברתית), ללא התייחסות לדעותיהם של מאמיני אותה הדת לגבי התופעות והטענות האלה (לבד מאשר הדעות הן סימפטומים של שהחוקר מנסה להסביר). בקצה השני של הקשת ישנם דיונים של התופעות והטענות האלה, שמשתמשים אך ורק במושגים של המאמינים הדתיים עצמם, כשהם חוקרים את המבנה הפנימי של ראיית עולם דתית כלשהי. בין שני הקיצוניות האלה ישנו גיוון גדול של מחקר תאולוגי, שמחפשים התאמה בין שני סוגי התאור האלה - ... הגישות התאולוגיות השמרניות כמו גם לגבי הגישה הליברלית. (לדוגמה, תאולוג שמרן עשוי להקביל בין טענות שנמצאות בכתבי הקודש של הדת לגבי אירועים היסטוריים, לבין תיאור של העבר כפי שהוא עולה מהמחקר ההיסטורי, כשהוא טוען שיש התאמה בין שני התיאורים ואולי שיש אף קשר חזק יותר. תאולוג ליברל עשוי להיות מעוניין יותר בחקר ההתאמה בין הטענות האתיות של הדת לבין הרעיונות של פילוסופיה חילונית כלשהי, כגון האקזיסטנציאליזם). אך יש הבדלים בין סוגי הדיונים האלה, כאשר יש שמעניקים את העדיפות לדיון החילוני או לתיאור הדתי הפנימי: איזה דיון הוא שקובע את סדר היום, איזה הוא שמחליט בסופו של דבר, וכן הלאה. במושג תאולוגיה ניתן להשתמש על מנת לציין כל אחד מהדיונים האלה, וכן את הקיצון שמגביל עצמו לתיאור דתי עצמי, המושג פילוסופיה של הדת מתאים לקיצוניות השנייה, ולדיונים רבים שנמצאים באמצע, אך מסתבר כי הוא יוגבל להתאמות שמעניקות עדיפות לדיון החילוני. במידה שבה התאולוגיה סומכת על המושגים של מאמיני הדת עצמה, מסתבר כי היא תחקר בידי אלה שיש להם מחויבות כלשהי למושגים הללו: כלומר, או בידי מאמינים של הדת, או בידי אוהדים של הדת הזו. אמנם, אין צורך להיות מאמין כדי להיות תאולוג: יש שלומדים תאולוגיה פשוט כדי להבין טוב יותר את מבנה הדת ואת המשמעויות שלה, או כסוג של ניסוי חשיבה - אם כי ככל שמתרחקים מהקצה של הפילוסופה של הדת לכיוון התאולוגיה, המאמינים נעשים יותר ויותר שכיחים. תאולוגיה וטרנספורמציה בנצרות המזרחית, יש דגש גדול יותר על תפילה מאשר על ... ולפיכך כתאולוגיה הנכונה. אבות כנסייה מוקדמים רבים תיארו את התאולוג כאדם המתפלל באמת. באופן דומה, נוצרים אחרים, וכן מאמינים בדתות אחרות, מאמינים כי לימוד על האל ללא כל יחס או רצון ליחס עם האל הוא דבר כמעט חסר משמעות, ... לאל כניסוי היסטורי, אנתרופולוגי, או סוציולוגי, ויחד עם זאת לא לרצות להיות קשור באופן אישי לאל כפי שהוא מוצג בדת. אך באופן כללי יותר, תאולוגים רבים מסכימים כי מכיוון שהנושאים שהתאולוגיה עוסקת בהם קשורים לאמונות ולהתחייבויות העמוקות ביותר של ...

התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 2 התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 1. א. עת לבכות ועת לשחוק, עת ספוד ועת רקוד (קוהלת ג 4) : האבל, סיבוכיו ותרומתו לתרבות ההשערה הראשונה שאציע היא כי הרבה חוויות דתיות נולדו מתוך חוויה נפשית כלל - אנושית, הנראית שונה לגמרי: האבל. ידוע לנו הקשר הפשוט בין השנים: הדת מתערבת באבל, קובעת את צורתו ולעתים אפילו מנצלת אותו כדי לחזק להבא את אחיזתה באבלים. בבניין ציון תנוחמו היא דוגמה מפורסמת, ולפעמים אף מקוממת, בניסיונה השקוף לרתום אהבה מיותמת לצרכים לאומיים ודתיים. אבל בכוונתי להראות כי הקשר בין האבל והדת הוא עמוק וקדום הרבה יותר. הבה ניזכר בביטוי רב - עוצמה מהתנך לגבי האבל הקשה מכולם, השכול: וימאן להתנחם ... בהם, ומתוכם הייתה זו חוויה מפחידה ל - 57%, אך הפחד פחת לקראת סוף השנה הראשונה. שלא במפתיע, אמונה דתית נמצאה כאחד האמצעים השכיחים והיעילים בהתמודדות עם האבל. חוקרים אחדים הצביעו על קווי הדמיון המתבקשים מאליהם בין האבל הלא ... לאחד גישות רבות ושונות, הדגישו את חשיבות רכיב האבל בהפרעות חבלתיות שונות ואף הציעו את האבל הטראומטי כקטגוריה קלינית נפרדת. גם הסתכלויות אישיות השלימו ממצאים אלה. רוזלינד קארטרייט, חוקרת מובילה בתחום השינה והחלום, סיפרה בראיון טלוויזיוני על הסתכלויות שעשתה בחלומותיה שלה לאחר מות בתה, החל בחלומות פיצוי פשוטים בהן חוזרת המתה אל אמה וכלה בחלום בו היא נפרדת ממנה. הקישור שעשה פרויד לעיל בין האבל לדיכאון, הגיוני ככל שיהיה, לא התקבל כדבר מובן מאליו. ממצאי המחקרים לא ... כללו של דבר: כי ארד אל בני אבל שאולה. ולולא התורה היא שעשועיי, ודברי החכמה שאשכח בהם יגוני, אז אבדתי בעוניי. דוד בן מימון, אחיו הצעיר של רבי משה, טבע באוקיינוס ההודי בתתקכח, שנה בלבד אחרי מות האב בתתקכז. ... החוזר, ובעקבותיו הדיכאון רב - השנים המלווה בסימפטומים סומטיים קשים עד סכנת חיים, רגש האשמה של השורד, מציאת הנחמה בדת וגם בהחלטה ללמוד רפואה אחרי האובדן - כל אלה מוכרים היטב לחוקרי הצורות הפתולוגיות והבריאות של האבל. אכן, מלבד ... גם סיבת רבים מחולאי הנפש וגם מקור היפים שבאוצרות התרבות. טבעי אפוא לחפש את עקבות חוויית האובדן גם ביצירה הדתית. הקשר בין פרידה מאדם יקר לבין הכמיהה לשמירת האל עולה מברכות פרידה רבות הנהוגות בעולם: ה - Goodbye האנגלי ... עם יקירו הנותר או יוצא לדרך בלעדיו. ואם כך בפרידה הזמנית, מה לגבי האובדן? התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 3.

התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 4 התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 3. ג. אם תראה אתי לקח מאתך יהי לך כן (מלב ב 10) : אבות ונביאי המונותיאיזם העברי והנה, לצד העדויות ההיסטוריות על נביאי הדתות, התואמות את המודל הפסיכודינמי בדבר הקשר בין חוויית ההתגלות לאבדן ההורה, מפתיע לראות עד כמה אחידים גם סיפורי התנך ... התנסויות מסיפור חייו שלו. מחקר שיסייע בידינו רבות בנושא זה הוא חיבור - נעוריו הגאוני של ראנק, המיתוס על הולדת הגיבור. בספרון זה, שלמרבה הצער כמעט ונשכח, הראה ראנק איך אגדות מכל תרבויות העולם על הולדת גיבור לאומי מכילות מוטיבים דומים להפתיע: לידה בנסיבות מוזרות, אי - ודאות בכל הנוגע להורות על הילד, אימוץ בידי ... וישבו שם. ויהיו ימי תרח חמש שנים ומאתים שנה וימת תרח בחרן. ויאמר יהוה אל אברם: לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך. בנו של אברהם נולד בנסיבות שאינן מקלות, בלשון המעטה, על הקשר בין האב ... מיד אחרי פרידה סוערת מחותנו ולילה לפני פגישה מאיימת עם אחיו הבכור, זכה יעקב לאחת ההתגלויות הביזאריות ביותר בתולדות הדתות: (לב 25 - 33) ויותר יעקב לבדו. ויאבק איש עמו עד עלות השחר. וירא כי לא יכל לו ויגע ... ראשה כעמר נקא כרסיה שבבין די נור גלגלוהי נור דלק. בין מלכי יהודה מתבלט המלך יאשיהו בן אמון ברפורמה הדתית הרחבה שחולל כשמצא את ספר התורה הנשכח בבית המקדש. הביוגרפיה של מלך זה דומה להפליא לזו של אחנאתון: הוא ... חיצוני, בדמות אל המייסר אותו ואת העם. נושא זה נחקר בהרחבה עי ארלוו50 במאמרו הקלאסי התקדשות הנביא. חוויית האובדן עומדת ביסוד מאפיין נוסף של הנביא והמנהיג הדתי: הצורך להופיע כמושיע וגואל בחייהם של אנשים סובלים. אטווד, במאמר רצוף פרשות - מקרים נוגעות ללב, תיאר אנשים שנטלו ... לו לאב והוא יהיה לי לבן אשר בהעותו והכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם. התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 5.

אלימות במגזר הדתי / חרדי במאמר זה באנו לבאר את הגורמים היכולים להביא לידי אלימות אצל אנשי הדת היהודית. אלימות - במובן הפיסי או המילולי. אלימות של יחיד או חברה יש לה גורמים רבים, מצוקה נפשית או ... כיצד בתי הדין וההלכה במשפט העברי קבעו את האיזון בין זכויות ורצונות היחיד מול טובת הסדר הציבורי, וכן כיצד מתמודדת ההלכה בין רצון היחיד לחופש דת ואמונה לבין האמונה שהעם היהודי משמש כתכלית ויעוד להגשמת רצון האלהים. כל קיבוץ אנשים החי בצוותא, רצונו הבסיסי לחיות ... כל הגדול מחבירו בולע את חבירו (עבודה זרה, ד, עא). לגבי שני עקרונות אלה נבאר כיצד הם מיושמים בקהילה הדתית חרדית היום: דה - יורה (ההלכה) ודה - פקטו (חוקי מדינת ישראל) במדינת ישראל, תחת שלטון חילוני. אנו לא נכנס ... תגרום לתוהו ובהו, נקמות בין משפחות שיגרמו לאובדן חיים רבים. יש לציין שדין גואל הדם אינו נוהג היום ואף דתי / חרדי אינו חושב שכך צריך ונכון לנהוג, אך הבאנו דין זה שיש לו השפעה עקיפה לזילות חיי אדם על מאמיני התורה האלהית. קנאים פוגעים בו קנאים הם האנשים החרדים וקנאים לעשות ולקיים את רצון האלהים, להם התיר המשפט העברי לחרוץ דינו של עבריין ולהורגו בשעת העבירה. זאת נלמד ... הכהונה לדורות: והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית [בעל את המדינית] לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו וידקר את שניהם את ... ובמשנה הרחיבו היתר זה לשני מקרים נוספים: הגונב את הקסוה [כלי בית המקדש], והמקלל בקוסם [המגדף את אלהים בשם עבודת כוכבים], והבועל ארמית [גויה] - קנאין פוגעין בו (סנהדרין ו, ט). וכך כתב הטור, אבן העזר, סימן טז: ואם ... זה נוהג עקרונית אף בזמן הזה כפי שפסק הרמא בשולחן ערוך, חושן משפט, סימן תכה, סעיף ד: הבא על העובדת כוכבים בפרהסיא לעיני עשרה ישראלים, קנאין פוגעים בו ומותרין להרגו. מערכת המשפט העברית מוסרת את הענישה לידי היחיד הקנאי ... לקללו לגדפו ולהוציא דיבתו רעה. דין זה הוא שורש הרע בהלכה לכל מי שקיבל על עצמו את ערכי חופש הדת והמצפון. כל זמן שהלכה זו לא תבוער בפה ברור מצד אנשי הדת הרי שלא יוכלו להגן על עצמם במקרה רצח ולומר: ידינו לא שפכו את הדם הזה. הרוצה לבחון בהרחבה את ... לא רק במקרים של בין אדם לחבירו אלא אף במקרים של בין אדם למקום בניגוד לערך הדמוקרטי של חופש דת ומצפון. כך מבואר בתלמוד: אר אלעזר בן יעקב: שמעתי, שבתי הדין מכין ועונשין שלא מן התורה, ולא לעבור על ... למצב של האיש הישר בעיניו יעשה וימצא שהאלים והחזק ידו תהיה על העליונה. מורא וכבוד מפני שלטון החוק הציבור החרדי / דתי אין לו בזמנים אלה מלכות שיכולה להטיל מורא על חבריו, אין לו רשות אוכפת שיכולה להכניס לכלא את העבריינים ... המתאימות לחיי קהילה סגורה ומצומצמת - חרמות, נידויים, וסילוק - שאינם יכולים לקיים חברה המונה חברים רבים (היום מונים החרדים כ 700,000 נפש) באופן תקין. אם כן כדי שלא יבלעו איש את אחיו זקוקים הם למורא השלטון החילוני, ולהתפלל ... מחבירו בולע את חבירו. אך היות וחוקי המדינה מקורם בחוקי הגויים והשלטון הישראלי הוא חילוני, הרבנים והמנהיגים של הציבור הדתי / חרדי מורים שאין לקבל את החוק הישראלי. נביא כמה התבטאויות של רבנים: במאי 2000 כתב הרב חיים שאול קרליץ זל ... שעל מסיתים ומדיחים כגון אלו אמר נעים זמירות ישראל בספר תהילותיו, הלא משנאיך ה אשנא [השונא את אלהים לשיטת החרדים הוא הכופר והמומר, ומצווה לשנאותו] ובמתקוממיך אתקוטט תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי. וכי מה יעשה אדם הגון וישר, ... מעולם הנצח את כל מי שיצליח עוד לתפוס ברשתו המשוקצת, וכמו שמצא את היטלר ימש מתאים להיות לו לכלי להשמדת הגופות, כך מצא את העלוב החולה כלי נאות לנסיון השמדת הנשמות, והרי גדול המחטיאו יותר מן ההורגו, שמאבדו משני העולמות!. לסיכום: הדבר ברור שהציבור הדתי והחרדי לומד במוסדות החינוך שלהם את פסקי ההלכה האמורים לעיל, תלמידיהם קוראים את פיסקי ההלכה של רבותיהם המתירים לעבור על ... המאמינים שכל ההלכות הם דברי אלהים חיים. ולכן אין פלא ששומעים אנו בתקשורת פעמים רבות על זריקת אבנים מצד החרדים על נוסעי רכב בשבת. לאור דברינו אלו כל זמן שמשרד החינוך יפקיר את החינוך הערכי ביד אנשי הדת (דתיים וחרדים) ולא יכפה עליהם את ערכי הדמוקרטיה והשוויון, לא ילמדם להפנים את שלטון החוק הישראלי, יצמחו במדינתנו שני ציבורים: האחד ...

למה חבד שונה מהציבור החרדי? הנתונים מראים שבעוד כלל הציבור החרדי משתמש באינטרנט במידה מעטה הרי שבחבד הדברים שונים בתכלית. כ90% מהחבדניקים נמצאים באינטרנט ואף ברשתות החברתיות. זהו נתון מדהים ומעניין. מה יוצר את ההבדל המשמעותי הזה? במה שונה חבד מכלל החברה החרדית? חבד חבד היא תנועה חסידית שמרכזה בניו - יורק שבארצות הברית. הרבי מלובביץ הוא האדמור (המנהיג) של התנועה משנת ... קוקה קולה יש חבד. הבית חבד מספק בית חם ליהודים, עזרה ותמיכה כמעט בכל תחום. וזה כמובן בנוסף לפעילות הדתית הקבועה של קרוב יהודים ליהדות. מה הופך את חבד למיוחדת כל כך? יש מספר רב של מרכיבים היוצרים יחדיו את השוני והבידול של חבד ביחס לחברה החרדית בכללותה. אך כאן במאמר זה אתייחס לנושאים שקשורים ליחס של חבד לאינטרנט. אנסה לתת מענה לתמיהה העולה כאשר בודקים את הנתונים לגבי אחוזי הגלישה באינטרנט בחברה החרדית. שם רואים שהחבדניקים גולשים ברשת בפער ניכר ביחס לחברה החרדית הקלאסית. אם ארד לשורש העניין אגיע לנקודת השוני בין חבד לחברה החרדית, בנוגע ליחס של האדם הדתי למציאות החיצונית, שמחוץ לעולם הדתי - חרדי. בעוד שהחברה החרדית רואה בעולם החילוני איום, חבד רואה בו הזדמנות. חבד לא נרתעת מהרחוב החילוני, להפך היא מעוניינת לכבוש אותו. לדידם החילוניות היא כר נרחב לפעילות דתית ולקירוב יהודים ליהדות. מה שעומד בבסיס התפיסה הזאת היא האמונה שהעולם מתקרב לגאולה. אסביר: הרבי מלובביץ שינה לחלוטין את השיח הדתי - חרדי סביב סוגיות משיחיות, גם בחברה החרדית ובעיקר בחבד עצמה. הרבי ראה את התהליכים העולמיים במשקפים שונות. מבחינתו כל ההתקדמות הטכנולוגית, חופש המידע, התפתחות המדע וכולי ... עלינו להכין את העולם לקראתה. שזה אומר לא להישאר בד אמות של הקהילה, ללמוד תורה בבית המדרש, להסתגר בשכונה החרדית וכדומה. אלא דווקא הפוך, לצאת לעולם ולהפיץ את היהדות בין היהודים ו7 מצוות בני נוח בין הגויים. ממש 90 מעלות מהתפיסה החרדית הקלאסית. חבד, האינטרנט והשילוב בחברה החילונית כעת נבין קצת יותר לעומק את הנתונים הסטטיסטיים לגבי נוכחות החבדניקים באינטרנט. כיון ... זה תחת התפיסה הרחבה יותר שרואה בעולם הזדמנות, ולא איום כפי שהוסבר. כאן אני רוצה לתת פרשנות שלי למצב החרדים והאינטרנט, ובכלל להתקדמות החברה החרדית לעבר כניסה (או יותר נכון שותפות) לישראליות ולחברה החילונית בכלל. החברה החרדית עם כל הבידול, הריחוק ואפילו הבוז שהיא משדרת כלפי חוץ, כלפי החברה החילונית. בעומק, מתחת לפני השטח, בשוליים ובקצוות המודחקים מתרחש תהליך מעניין. החרדים, בקצב שלהם, רוצים להשתלב בחברה הישראלית. זה לא שמחר החרדים ירוצו לקולנוע, לאוניברסיטה או לצבא (אוי ואבוי). אבל בתהליך שקורה בשנים האחרונות העקומה החיובית מבהירה למעלה מכל ספק. כן, החרדים רוצים לקחת חלק בבניית הארץ, בכלכלתה ובביטחונה. הם רוצים חיבור לעם, לתרבות ואף למיתוסים הישראליים. מי שיוצר את הגשר הזה, בין החברה החרדית לחברה הישראלית הם חבד. חבד נמצאת על קו התפר בין יהדות אותנטית, שמרנית, חרדית, בלתי מתפשרת ובלתי מגמגמת לבין פתיחות, חופשיות, קבלה ורצון לחיבור. להם המפתח לעזור לחברה החרדית לממש את רצונם לחיבור. וכן להפך, השקעה בחבד כשביל וצינור לחברה החרדית גם יכול להביא פירות ותוצאות מצוינות.

המוסר היהודי בהלכה במאמר זה באנו לבאר את תפיסת המוסר של הדת היהודית. ראשית נקדים ונאמר שענייני המוסר של כל חברה בכלל וכל אדם בפרט הם, ככל הנראה, טבועים בנו כיצורי ... בהנהגת איזו קהלה שתהיה מבני אדם, עד שקהל הלסטים אי אפשר שלא יקבלו הצדק ביניהם, ואם לא, לא היתה מתמדת חברתם. ההבדלים בהתנהגות המוסרית שבין אדם לאדם או בין חברה לחברה נובעים, בסופו של דבר, מאותו הערך העיקרי, הבסיסי ... אדם. לעתים האדם (קיומו וטובתו) הוא הערך העליון, לפעמים העם או הארץ הם הערכים העליונים ויש שהערך העליון הוא עבודת ה . הנה להמחשת העניין: אעפ שכמעט כולם מודים שרצח אדם דבר מתועב הוא, הרי שיהיו הבדלים בהתייחסות לרצח. ... במינו או באמונתו, הנה לדידו הרוצח עובד אלילים הרי הוא כרוצח כל אדם. ואילו המקבל על עצמו את הערך עבודת ה כערך עליון, לדידו רצח עובד אלילים (שכופר בעבודת ה) לא יחשב לאיסור ויתירה מכך אף יחשב כמצוה, וכך כתב בספר העיקרים לרב יוסף אלבו, מאמר שלישי, פרק כה: והעובד עבודה זרה שאינו רוצה לקיים ז מצות בני נח כגר תושב גופו מותר כפי הסכמת כל הדתות, ואפילו הפילוסופים מתירים דמו ואמרו, הרגו למי שאין לו דת. וכן תזהיר התורה על עובדי עבודה זרה, לא תחיה כל נשמה, ואם גופו מותר כל שכן ממונו כי העובד עבודה זרה ראוי להרגו ולא לחמול עליו וכיוצא באלה רבים. ברור שהמקבל על עצמו עבודת ה כערך עליון אינו חייב לקבל קדושת חיי אדם (כל אדם). יתר על כן, על פי ההלכה מי שאיננו מקבל עליו את הערך העליון הזה ועובד עבודת אלילים במקום עבודת ה בן מות הוא. כיון שבאנו להסביר את המוסר היהודי אשר בהלכה, עלינו לפרט קודם מהו אותו ערך עליון שמקבל על עצמו האדם היהודי, הדתי - חרדי? הערך העליון הזה הוא עבודת ה היינו, לקיים את מצוות התורה שניתנו על ידי האלהים, בכך מקיים האדם את תכליתו שלשמה הוא נברא. כך ... יצורי אנוש כמו חמלה ונדיבות, האדם היהודי צריך לעשות בהם אך ורק מפני שצווה לעשות כך בחוקי ההלכה, כחלק מעבודת ה, ולא מפני שכך מרגיש מטבעו! כמבואר במסכת מגילה דף כה עמוד א. שם מבואר מה הטעם שהאומר בתפילתו ... ושומרי מצוותיו. הנה, היהודי שומר המצוות אסור לו לבקש רחמים סתם אלא רק באותם עניינים שבהם הרחמים הם גזירת הדת. וכך כתב בשות עטרת פז חלק ראשון כרך ב - יוד, הערות סימן י, הערה ד: ... האיש הישראלי ... לצטט את דבריו המאלפים של פרופסור ישעיה ליבוביץ זל: יש דוגלים בסיסמה של המוסר היהודי הנבואי. אולם היהדות התגלמה בדת, ודבר זה כשלעצמו אינו מאפשר כלל את קיומה של הקטגוריה מוסר יהודי. האמונה הדתית המתגלמת בתורה ובמצוות אינה קטגוריה מוסרית. היא אינה מכירה במצפון האנושי, ואין זה מקרה שאף אחד ממח נביאים וז נביאות שעמדו לישראל לא פנה מעולם למצפון האנושי. המצפון האנושי, הערכתו והעמדתו במרכז אפשריים רק אם אדם אינו מכיר באלהים. המוסר כערך עליון ומוחלט הוא קטגוריה אתאיסטית, הנובעת מראיית האדם כתכלית ... משום אני ה אלהיכם (יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל, עמוד 239). דברי פרופ לייבוביץ עמוקים וקשים. להשקפתו אין ליהודי הדתי מוסר אנושי כלל (שהרי הוא שולל בדוגמת קריאת שמע שלו את שני המובנים היחידים של מוסר). לשומר מצוות יש ... שנכנס בתורתנו הוסיף לו האל אהבה וייחד לו מצוה נוספת. הרי לך שהערך העליון של שומר התורה והמצווה הוא עבודת ה. כל מי שאינם בקטגוריה זו (כמו לא - יהודים, אפיקורסים וחילונים שאינם שומרי מצוות וכו) לא חלה עליהם ... אזרח אותה המדינה. כלומר במערכת הרואה את האדם כתכלית המציאות, כל הפוגע באדם ראוי לגינוי ואילו במערכת הרואה את עבודת ה כתכלית הבריאה ידון לגנאי כל אשר פגע בעבודת ה. צדקה - דברים פרק טו, ז: כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר ה אלהיך ... להחזיק בהם והוא אמרו יתעלה, (שם) לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון. וזה אזהרה מלקנות מדת הכילות והאכזריות שתמנע מעשות הראוי. ובשערי תשובה לרבינו יונה (ר יונה בן ר אברהם גירונדי החסיד חי בגירונה וברצלונה ... כד [1263] ), שער ג: לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך (דברים טו, ז). הוזהרנו להסיר מנפשנו מדת האכזריות, ולנטוע בה נטעי נעמנים, הם הרחמים והחסדים הנאמנים, כמו שכתוב (שם כח, ט): והלכת בדרכיו. ובעבור כי מן ... השמים, וכל שאינו מרחם על הבריות אין מרחמין עליו מן השמים. הנה עיננו רואות כמה הקפידה התורה וצוותה על מידת הצדקה עד שהגדירו ראשונים את הנמנע מהצדקה כאכזרי. אבל הנה, למרות כל זאת, יש כאלה אשר מותר להתאכזר אליהם: ... ותראה, התלמיד החפץ בדעת ובאמת, כי בהלכה היהודית הזכות לפת לחם, או לבגד או לכל עזרה אנושית תלויה לחלוטין בעמידתם של הנזקק והסובל בקריטריון דתי: אם שומר מצוות או לומד תורה הוא - יקבל נדבה ואם לאו, לא יקבל. הגע בעצמך: תקום מדינה ותקבע ... השקפותיהם. כיון שהיפוכו הגמור של דבר זה בהלכה, זאת לך לאות שלא ערך האדם הוא לנגד עיני ההלכה אלא עבודת ה . תלמיד חכם נחשב ומקבל, עם הארץ אינו נחשב ולא יקבל (אם אין די צורכם לתלמידי חכמים). צדקה ... מפני דרכי שלום בלבד ולא שצריך לתן להם צדקה ככל האדם, כתב רמבם שתיקון זה יתבטל לעתיד לבוא. הלכות עבודת כוכבים, פרק י, הלכות ה - ו: מפרנסים עניי עובדי כוכבים עם עניי ישראל מפני דרכי שלום... אין כל ... בארצך - אפילו לפי שעה. שוב רואים אנו שכל ההצדקה למעשי חסד וסיוע על פי ההלכה היא רק לתכלית עבודת ה, ואם הגוים אינם מקיימים את המצוות המוטלות עליהם (שבע מצוות בני נח) הרי שאין ליתן להם צדקה. ואף ... חובה להתעלם. השבת אבידה לחילוני שאינו שומר שבת - שולחן ערוך, חושן משפט, סימן רסו, סעיף ב: חייב להחזיר אבידת ישראל אפי היה בעל האבידה רשע ואוכל נבילה לתיאבון. אבל אוכל נבילה להכעיס הרי הוא אפיקורוס מישראל, והאפיקורסים והכותים ... החזיר אבידה לנכרי - זה דווקא לקידוש שם שמיים, וכן כתב השולחן ערוך (חושן משפט, סימן רסו, סעיף א): אבדת העובד כוכבים מותרת [אין להחזירה], שנאמר, אבידת אחיך (דברים כב, ג). והמחזירה הרי זה עובר עבירה, מפני שהוא מחזיק ידי עוברי עבירה. ואם החזירה לקדש את ... שהוא אוהב את הגוי ומרחם עליו אסור. ועיניך רואות עד כמה המוסר היהודי מכוון אך ורק לתכלית אחת והיא עבודת ה. אסור לרחם על גוי גם אם מסכן הוא מאד ואסור להחזיר לו כל אבידה שאבדה לו. רק אם ... שיהודי הוא לכל דבר. ושוב רואים אנו שכל החסד והאחווה והרחמים של העולם התורני - הלכתי מכוונים אך ורק לעבודת ה. לא חסד עם אדם משום שהוא נזקק ולא אחווה עם אדם משום שהוא נצרך ולא רחמים על כל אדם באשר הוא אדם. אלא חסד ורחמים ואחווה על פי מה שאדם מכניס לפיו ולקיבתו כמצוות הדת. וכל מה שכתבנו ואמרנו לעיל כבר כתב הרמחל בספר מסילת ישרים (והוא ספר מוסר נחשב ביותר), פרק א - ... בשמירת המצוות. אין כלל צורך לומר כי אל מול השקפה זו ניצבות, בתוקף שווה, הרבה השקפות אחרות (פילוסופיות, חברתיות ודתיות) שלכל אחת מהן ערך עליון משלה ולכל אחת אושר עילאי לשיטתה ולכל אחת דרכים אל האושר כטעמה. הנה אחד ... לחייו. עומדות לעזרתו 2500 שנות הגות אנושית, מן הפילוסופים היווניים ועד להוגי דורנו. המידע והניסיון העומדים לרשותנו עצומים. מספר הדתות, הפילוסופיות והתורות החברתיות רב מאד. כל אחד מאיתנו חייב לחשוב, להתלבט ולהחליט על הערכים, המשמעויות והדרכים הנראות לו. בהכרעות ...

זיגמונד פרויד / משה האיש והדת המונותיאיסיטית - חלק 1 משה הוא הספר האחרון שפרויד כתב. הספר מורכב משלוש מסות. ופרויד נלחם בכתיבתו זמן רב. ... הימים היו ימי עליית הנאצים. היהודים היו מפוחדים והמומים. האם ייתכן שפרויד חשב שאם ייתן ליהודים מוצא וינתק אותם מהדת האירופאית הוא יעזור להם? במה? למה היה חשוב לו לחבר את היהודים למצרים. לנתק מסורות, ולקרוע את החוט המחבר ... והחולה הזה. אין לדעת בברור. מה גרמו לו הנאצים לחשוב ולהרגיש. האם רצה לנתק את השמיות המוכרת ולחבר את הדת היהודית למקור אחר בכלל. שנים התלבט בדמות ובפרסום. למסה הראשונה קרא משה מצרי הוא יודע מה הקושי לשבור מסורת של עם ומתנצל על זה בפתיחת המסה. פרויד קורא בספר תיגר על עיקרי הדת היהודית והדת המונותיאיסטית, אך בעקיפין הספר הוא ניעור תורתו של יונג. דחייה של התת מודע הקולקטיבי. הוא מנסה להראות כיצד נוצר ... יהודה וממלכת ישראל. הוא מדבר על שני עמי יסוד שהתחברו לעם אחד. אומה שיש לה שני שמות לאל. שתי דתות שהאחת מודחקת על ידי האחרת. שני מייסדי דת ההופכים לאחד אצל מספרי הסיפורים של אז. בהקדמה לחלק השלישי מדבר פרויד על השינויים החברתיים בעולם. הקדמה והברבריות משלבות ... את תנאי חייהם של מיליוני בני אדם שחיו קדם בדיכוי. ברוסיה היו נועזים דיים לשלול את הסם המשכר ששמו דת. ונבונים להעניק חופש מיני. אך תוך כדי הכפיפו אותם לאלימות אכזרית וגזלו את חופש המחשבה. באלימות דומה מחנכים את העם האיטלקי. הנסיגה לברבריות פרה היסטורית של העם הגרמני. דווקא הדמוקרטיות השמרניות הפכו לשומרות הקדמה התרבותית. הכנסייה הקתולית מתנגדת להתפשטות סכנה זו לתרבות. פרויד מפחד לפגוע בפרסום מאמרו לא רק ביהודים, יש לו חשש שגם הכנסייה תצא נגדו. הוא חושש שפרסום מאמר על הולדת הדתות המונותיאיסטיות תגרם לסקנדל שיסיט את תשומת הלב מהנאמר. לא ברור כלל אם משה, האיש שנתן לעם את החוק והדת, היה אכן דמות היסטורית או יציר אגדה. העובדה הראשונה שפרויד בודק הוא שאלת השם משה את הסיפור על התינוק ... ששמו המלא היה דומה לשם תחותמס שמרכיב בתוכו קרבה לשם משה. פרויד מצטט את אוטו רנק תלמידו שכתב את לידתו של גיבור רנק מביא דוגמאות ממיתוסים שונים וממקומות רחוקים ומוכיח שיש קרבה עד לצד המילולי אפילו לעמים שונים והמיתוסים ... שלנסיך מצרי היה איזה מניע להנהיג שבט שכנראה רחשו לו בוז. צריך לזכור שמשה היה זה שנתן לעם את דתו. אין להניח שלעם הזה לא הייתה איזו צורה של דת קודמת. אך משה נתן את מה שמוכר עד היום כדת משה. האם אפשר לדחות את הסברה שמשה הביא את הדת המצרית? בני ישראל לפי המסופר כבר היו מונותאיסתים, לדת מצרית אלים רבים. האלים המצרים התערבבו זה בזה. האל הראשי של העיר תבי היה אמון רע. אמון היה האל ... ידיו כנראה הוא פונה לשמש הו אתה אל יחיד שאין אחר בלתו מבין ריבוי האלילים עולה לראשונה סימן למונותיאיזם. הדת החדשה לא נולדה באחת אלא התפתחה. המלך שינה את שמו אימנחותפ שכלל בתוכו את שמו של אמון, האל הקודם, ... אמון. סמלו של אל השמש היה דסקית עגולה שממנה יצאו קרניים שסופן ידי אדם. אם משה היה מצרי בן דת אתון אפשר יהיה להסביר את ההבדל בין הדת המקומית מרובת האלים לדת החדשה שהתקבלה. הכוהנים של דת אמון מחקו כמעט כל עדות לדת אתון. את הדת היהודית אנו מכירים כזו שקובעה על ידי כוהנים 800 שנה מאוחר יותר. תקופה של אחרי גלות בבל. השם אדוני ... את אדוניס, אל סורי. האם ייתכן שהתפלה המוכרת לנו היום הייתה פעם שמע ישראל אתון (אדוני) אלוהינו אל יחיד. הדת היהודית אסרה על תיאור האל בתמונה ונוטשת את השמש כאל. הדת היהודית לא רצתה לדעת על העולם הבא. החיים אחרי המוות. בדת המצרית רבת האלילים אוזיריס היה אל המתים. הקרבה בין הדת היהודית לדת אתון היא סימן נוסף. משה נתן לעמו גם את מנהג המילה. אמנם בתורה יש סיפור מוקדם יותר לברית. הרודוטוס ... אתו מנהג שייעשה אותם מצרים בדרך מסוימת. שאיפתו הייתה לנתק אותם מהמצרים האלילית. משה לא היה יהודי אלא מצרי מדת אתון. זו ההסתברות הסבירה ביותר. אם משנים את התקופה ומזיזים אותה לתקופת אחינתון הרבה שאלות מקבלות תשובה. משה היה אציל מצרי. נסיך. שחזה בהתמוטטות דת אתון, ושלטון אחנאתון וחיפש דרך לשלוט. כנראה שחי באזור גושן והכיר את העברים. הוא הציע להם לייסד ממלכה חדשה. להעניק להם דת שהוא מאמין בה. העברים קיבלו אותו. ארץ כנען התאימה לתכניתו של משה להקים מדינה משלו. לשאלה המתבקשת, ואם זו טעות, או למה להזיז מאורע מהתאריך המקובל שלו עונה פרויד. דתו של אתון לא נעלמה. היו קבוצות שהמשיכו להאמין בה. יש לזה תיעוד. משה היה יכול להיות בן אחת מאותן קבוצות שהמשיכו להאמין באל היחיד. לא נמצאו בכל כתבי המצרים באותה תקופה עדויות לנדידת שבט גדול ויציאתו ממצרים ואין שום אזכור של תקופת מגפות. יש להניח שאם היו דברים שכאלה, היו מתועדים, כי ... פרויד, בראשם אדוארד מייר מנסים לספר את הסיפור קצת אחרת. מייר מסכים שהשבטים שכונו אחר כך יהודים קיבלו עליהם דת חדשה. אך המעמד לא היה בסיני אלא בנווה מדבר המכונה מריבת קדש. שם קיבלו על עצמם לעבוד אל בשם ... רצה להשכיח את מצרים ואת המנהיג, משה. בקדש איחדו את המסורות השונות של השבטים קרובי המשפחה ויצרו מסורת אחת. דת משה. המתווך בין האל ובין העם היה משה, חתנו של כהן מדיין. דמותו של משה כרוכה במדיין ובאתרי פולחן ... מצרים נראים כאנשים שונים. המדייני היה יכול לעסוק בכישוף וליצור את נחש הנחושת כאל רפואה. מה קרה למשה שהנהיג דת בה אסורים כשפים? אדגר זלין פרסם מחקר ב 1922 בו טען שאצל הנביא הושע מצא סימנים של מסורת שמשה מת מוות אלים במרד של העם. העם רצה כנראה להתנער מהדת שהנהיג. השבט שיצא ממצרים היה קטן. לא שווה בכל הטורח של איש שחיפש מנהיגות. מניחים שכשאותו שבט שיצא ממצרים ... השבטים המקומיים, קרובי משפחתו, נוצר איחוד של כל השבטים. איחוד שנתן לשבטים המאוחדים כוח לצאת לכיבוש כנען. וממנו צמחה דת חדשה. האומה התאחדה משני מרכיבים, אלו שהיו במצרים ואלו שלא באו משם ומאוחר יותר התפרקה מחדש לממלכת יהודה וממלכת ... ישבו. הם תפסו משרות חשובות, אך נבדלו מן הכהנים. לוי איננו שם של כת. זיגמונד פרויד / משה האיש והדת המונותיאיסיטית - חלק 2.

תאולוגיה / פילוסופיה - עקדת יצחק - חלק 1 שלשום ראיתי בערוץ הישראלי (בחול) את פרשת השבוע בהגשת דב אלבוים. המדובר בתוכנית שבועית בה מעלעלים בפרשת השבוע ומנתחים אותה מנקודת מבט חילונית. המגיש, דב אלבוים, אינטלקטואל וחילוני מוצהר, אירח אתמול את ישראל סגל, עיתונאי ואיש הטלויזיה לשעבר. אתמול הבנתי ... עד שנפח שוב את נשמתו והפעם לתמיד. התוכנית של אתמול הוקלטה במהלך ששת חודשי הפרידה של סגל מהעולם. אתמול למדתי דבר על שני האנשים האלה, אלבוים וסגל, המראיין והמרואיין: שניהם אינטלקטואלים כבדים בעלי מחשבה חדה וצלולה, ושניהם בחורי ישיבה לשעבר שחזרו בשאלה. למיותר לציין, ש - החזרה בשאלה נתפסת בעולם הדתי כמחלה ממאירה התוקפת חולה מסכן ומבולבל שסובל ממנה עד שמנטרלת אותו, נכחד ומסיים את חייו. החוזר בשאלה, לדידם, הוא ... סובלת את קיום האלוהים, ההיגיון האנושי הטבעי דוחה את רעיון קיום ישות העל הכל יכול, בעוד אחיו לשעבר - הדתיים שהתעקשו להחזיק בדתם, כובשים הם את הגיונם מסרסים אותו ומתעקשים: יש אלוהים בשמים ויש לקיים את רצונו. יש איפוא מחלוקת בין הדתי שמצהיר בחוצות שהוא רואה את האור, לבין החילוני שמצהיר ונשבע שהוא חי ורואה את האור. מי הצודק מבין השניים? ... היהודית פוסקת במקרה הזה לטובת החילוני: המוציא מחברו עליו הראיה: אתה הוא שטוען את טענת הקיום האלוקי, אומר החילוני לדתי, ואם כן הבא ראיה על קיום אלוהים וקח ממני את ההודאה בקיומו! אני יכול לקבל את טענתך רק אם תביא לי ראיה מוחשית לקיומו. ראיה מוחשית יש, עונה לו הדתי, ומתכוון לראיה פילוסופית, לראיות פילוסופיות לאין סוף... ובעצם, ראיה מוחשית אין. אף אחד לא ראה את אלוהים ואף אחד ... כן הדיון הזה אודות קיום אלוהים הוא דיון פילוסופי, שני המתדיינים משני המחנות מסכימים להגדרה הזו - כולל הטוען הדתי שנאלץ בשתיקה להסכים לזאת, כי הרי אין בידו ברירה אחרת, ראיה מוחשית אין. באופן הזה חוזרים שני המתדיינים, הדתי והחילוני לשולחן הדיונים, כאשר יד החילוני בשלב זה על העליונה, עצם הגדרת הדיון כפילוסופי מורידה מהמשקל הסגולי של טענת הדתי: האמונה בקיום אלוהים היא לא הידיעה בקיום אלוהים, בזאת נעוצה הנסיגה שנרשמה בטענת הדתי שמסכים גם לזאת בשתיקה, כי הרי אין בידו ברירה אחרת, יש בידו אמונה לא ידיעה, אין שום דבר מוחשי ... בעיה עם דבר קיומו... כי אם הוא קיים - אין את הצורך להאמין בו... ברמה זו של הדיון, הטוען הדתי מרגיש, ואיך לא, לחוץ לקיר... והוא מגייס לשורותיו את הטקסט התנכי, את התורה, את טעמה העדין, את יופיה, את ... סדר הסטורי עקבי הנמשך ברצף עד עכשיו, היהדות קיימת עד היום מכוח העקביות הזו, וזהו אם תרצה בסיס הטענה הדתית כי הטקסט התנכי הוא אלוקי בעל תבונות - על... אולם ובאותו הרגע קם הטוען החילוני מנגד ומציג לראווה את קיום העם הסיני העתיק ודתותיו העתיקות כהוכחה מקבילה מקטרגת... בשארית כוחו וסבלנותו, פורש הטוען הדתי את טענתו האחרונה והחזקה, את קיומו הוא, את המשך קיום העם היהודי הנצחי שהאמין ודבק לכל דורותיו באלוקו הנצחי, ... עם השאלה האבסורדית של קיום אלוהים? ובעצם היהודי ישאל - מדוע עלי להיות יהודי? והמוסלמי ישאל מדוע עלי להאמין בדת המוסלמית, וגם הנוצרי ישאל את עצמו את אותה השאלה. למה עלי להיות נוצרי, יהודי או מוסלמי? לכל שלושת הדתות מכנה משותף: האמונה בקיום אל עליון בורא שמים וארץ, והשאלה שוב: מה תיתן לי הידיעה הזאת? במה תועיל לי ... עולם האמונה, והחליטו מתוך בחירתם האנושית לחזור בשאלה. בהחלטה זו שיתפו בעיקר את הגיונם המובהק. תאולוגיה / פילוסופיה - עקדת יצחק - חלק 2.

חירות ועבדות מזווית אחרת האם להיות דתי פירושו להיות אסור וכבול לחוקים שהורסים את ההתפתחות האישית והחירות האנושית? מי יותר חופשי האדם הדתי או האדם החילוני? מה תכליתם של התורה והמצוות? מאבק תרבותי במאבק התרבותי המתנהל בין היהדות הדתית - הלכתית לתרבות החילונית - ישראלית ישנה הטענה הידועה בקרב אנשי החופש (קרי: היהודים שאינם מקיימים תורה ומצוות) אודות הבחירה החופשית של האדם. הם אומרים שהדת מקשה על האדם ללכת אחר לבו, להיות מודע לעצמו, לנטיותיו, שאיפותיו וחלומותיו. אפשר לומר שהשאיפה של האדם המודרני החילוני ... הזמן בתחושה שהוא עושה את מה שהוא רוצה לעשות, מתקדם, יוצר וחי את הכאן ועכשיו. בעוד שהשאיפה של היהודי הדתי הינה לשמור תורה ומצוות שלא הוא קבע אותם אלא נקבעו על ידי מישהו אחר. אם נודה על האמת ניווכח ... עצמי בעצמי ומודע לכל מחשבה, רגש ותחושה שלי ופועל לפי ראות עיני בכאן ועכשיו הינה טענה חזקה וקשה לאדם הדתי - הלכתי. הקושי בשמירת ההלכה במבט ראשון נראה שאין תשובה מספקת לטענה זו. בין אם נרצה בכך ובין אם ... ברצונותיו ושאיפותיו. מעשיי המצוות אינם משרתים איזה צורך של האדם או פורקן לרגשות שלו. גם אם נניח שהאורח חיים הדתי מסתדר למישהו מסוים זה לא משנה למישהו אחר שלו זה לא מסתדר. צריך לזכור שעל היהודי הדתי לנהל אורח חיים דתי - הלכתי נוקשה לאורך כל היום כולו. בין אם זה נוח לו או לא, בין אם זה מתאים ללוז ... מעגל השנה כולה. זוהי מטרת ההלכה שהיהודי ינוע סביב קיום המצוות לאורך כל היום כולו ולאורך השנה כולה. האלמנטים הדתיים במהותם לא באו לענות על צורך נפשי או רגשי כלשהו (כמובן אם נתעלם רגע מכל המוטיבים המערביים שנכנסו לעולמה ... של דבר נושא החירות מצומצם למדי. הבחירה החופשית של האדם היא סך הכל בחירה מבין מספר אפשרויות שנכפו עליו. מנקודת מבט מסוימת האדם נולד עבד וימות עבד. עליו רק לבחור את מי הוא מעוניין לעבוד? האם להיות עבד לטבעו, ... דופן כיון שהאדם אינו ממלא שום צורך של העצמי, אין מדובר במילוי צרכים אנושיים כלל אלא בקיום מצוות לשם עבודת השם. היהודי בוחר להקדיש את חייו - לא למען עצמו - אלא למען השם. מותר האדם מהבהמה לפי מה ... עבור אינטרס עצמי, פיתוח עצמי או תועלת עצמית (שוב זה לא רע. אולי להפך). יוצא אם כן שדווקא האדם הדתי (במובן הזה של הדתיות כמו שמוסבר כאן. לא כמו רוב הדתיים, שאינם דתיים לפי הגדרה זו) הוא החופשי הגדול יותר מבין השלושה. הוא האדם שמצליח לצאת מגבולות האנושיות הסטנדרטית. למעשה הוא מקריב את עצמו וחייו למען עבודת השם. לא שיהיה לו עולם הבא או גן עדן. אלא מפני שהוא מרגיש את עצמו עומד לפני האלוקים וחש ... לה אלא צדיקים אמתיים מועטים. אדם זה מוותר על עצמו, על התפתחותו, על נוחיותו ואפילו על משפחתו וחבריו למען עבודת השם. הערך היחיד שהוא רואה לנגד עיניו זהו עבודת השם. הוא לא מרגיש כבול או כפות. להפך אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה דווקא כאשר הוא ...