... נגד חרדים, רוצחים חרדים, גיוס חרדים לצבא, אברהם אבינו, חרדופוביה, לשנוא חרדים, לא תרצח, ישי שליסל, רצח על רקע דתי, שקרים של דתיים, פרשת פנחס, שנאה לחרדים, שמיעת קולות האם נכון לקשר בין חרדים למעשה רצח? בהרצאה, אליעד כהן עוסק בשאלה האם ... היה חרדי, לאור מקרה שבו אדם חרדי רצח את אשתו. הוא מציין כי פעמים רבות התקשורת מציינת את מוצאו הדתי של הרוצח, מה שמעורר את התנגדותם של חרדים שטוענים כי מדובר בהסתה נגדם. אליעד שואל האם יש בכך היגיון או שמא מדובר בהשפעה של אמצעי התקשורת, שלדבריו עשויים להיות מוטים. הוא מדגיש כי השאלה האמיתית היא האם הדת היהודית באמת מעודדת אלימות. אליעד מביא דוגמה להשוואה: אם אדם מראשון לציון היה מבצע פיגוע, לא היו מקשרים את המעשה לכלל תושבי העיר, אלא אם כן היתה קבוצה בעיר שמעודדת פיגועים. כלומר, אם יש קשר בין אידיאולוגיה לבין פעולה אלימה, אזי יש מקום להדגיש את השייכות לאותה קבוצה. האם הדת היהודית באמת מתנגדת לרצח באופן מוחלט? אליעד טוען כי הדת היהודית לא תמיד מתנגדת לרצח באופן מוחלט. הוא מציין את פרשת פנחס מהתנך, בה פנחס רוצח שני אנשים על רקע יחסים אסורים, ומקבל ... אדם שהפר את מצוות השבת נסקל למוות בהוראת אלוהים. אליעד מסביר כי כל עוד מדובר במצבים מסוימים, יש לגיטימציה לדת להתיר אלימות, דבר שלא מתקבל כיום בחברה המודרנית. האם החרדים הם עשבים שוטים? אליעד מציין את הטענה שהחרדים המייצגים ... הרבנים היו יוצאים נגד התנהגות זו באופן ברור, אך המיעוט הזה לא נקט בפעולה. האם צריך להדגיש את השייכות הדתית של הרוצח כאשר הוא טוען שזו הסיבה למעשיו? אליעד מציין כי כאשר אדם מבצע פשע ומצהיר כי המניע היה דתי, חובה להדגיש את השייכות הדתית שלו. הוא מסביר זאת באמצעות דוגמה של משחקי מחשב כמו GTA, שמעודדים אלימות. אם אדם יטען שעשה פשע בעקבות המשחק, יהיה לגיטימי לשאול אם המשחק אכן גרם לו לפעול כך. אותו עיקרון נכון גם לדת: אם אדם טוען כי הדת לימדה אותו לעודד אלימות, יש מקום להדגיש את הקשר הדתי למעשיו. האם הציבור החרדי נתפס באופן שונה מציבורים אחרים? אליעד טוען כי הציבור החרדי נתפס בצורה שונה מציבורים אחרים ... כלפי חילונים? אליעד טוען כי יש יחס של אפליה כלפי חילונים מצד החרדים, במיוחד כשהם מנסים להכתיב אורח חיים דתי לחילונים, כמו כיבוד השבת או סגירת עסקים. הוא רואה בכך מקור לאנטגוניזם כלפי הציבור החרדי. לסיכום אליעד כהן סבור כי הביקורת על החרדים ובפרט על הדת היהודית מוצדקת כאשר מדובר במעשים אלימים או בפשעים שנעשים על רקע דתי. הוא מדגיש כי אם הדת מספקת לגיטימציה לאלימות, יש להדגיש זאת כאשר היא מהווה מניע למעשה אלימות. הוא מציין את הצורך להבדיל בין הרוב החרדי, שלא מעודד אלימות, לבין המיעוט הקיצוני שעשוי להוות בעיה של אפליה או תמיכה בשתיקה. האם הדת היהודית מעודדת רצח? האם מוצדק להדגיש חרדיות של פושעים? מהי חרדופוביה? האם החרדים באמת נגד אלימות? מדוע חרדים לא מתגייסים לצבא? ... אחד לא יטען שזו תופעה של כל תושבי ראשון לציון, אלא אם כן הייתה קיימת קבוצה בראשון לציון שהייתה מעודדת ביצוע פיגועים. לכן, אם קיימת קבוצת אנשים שקשורה לאידאולוגיה מסוימת, ובמסגרת האידאולוגיה הזאת יש עידוד לאלימות, אז יש היגיון בהדגשת השייכות לאותה קבוצה כשמישהו מחבריה מבצע פשע. האם הדת היהודית באמת מתנגדת לרצח באופן מוחלט? אליעד מדגים זאת באמצעות התנך, שבו מצד אחד נאמר לא תרצח, אך באותו ספר ממש ישנם ... (זמרי בן סלוא וכזבי בת צור) על רקע יחסים אסורים, ומקבל שבחים ותגמול מאלוהים על המעשה שלו. אליעד טוען שהדת למעשה מעודדת אלימות בכך שהיא נותנת לגיטימציה לרצח במצבים מסוימים. הוא מסביר שאם אדם בימינו היה שומע קולות של אלוהים ומבצע ... של אברהם אבינו, שעמד להקריב את בנו בעקבות קול ששמע מאלוהים. בימינו היו רואים בכך מעשה של טירוף, בעוד שבדת מעשה כזה נתפס כדוגמה חיובית לציות מוחלט לאל. אליעד מביא דוגמה נוספת מפרשת מקושש העצים, שבה אדם שנתפס מחלל שבת נסקלו אותו למוות בהוראת אלוהים. לדעתו, הדת מנחה להרוג אנשים על עבירות שנראות לנו היום פעוטות יחסית, כגון חילול שבת, ובכך היא בעצם מקדמת אלימות. האם ... מצד הרבנים והקהילה מעידה, לדבריו, על הסכמה שבשתיקה או אפילו על תמיכה. מדוע נכון להדגיש חרדי כאשר הרוצח טוען שהדת היא המניע? אליעד טוען באופן ברור שאם אדם מבצע רצח וטוען במפורש שהמניע הוא דתי (לדוגמה, אלוהים אמר לי), אז חובה להדגיש שהוא דתי, כי במקרה כזה הדת באמת מהווה מניע לרצח. אליעד מסביר זאת עם דוגמה של משחק מחשב (כמו GTA) שמעודד לכאורה אלימות. אם מישהו ... ויטען שעשה זאת בגלל משחק מחשב, זה לגיטימי לבדוק את הקשר הזה ולהטיל מגבלות על המשחק. כך גם ביחס לדת, אם הדת מעודדת אלימות או מציגה אלימות באור חיובי במקרים מסוימים, צריך לציין זאת באופן ברור כשהיא מהווה מניע למעשה אלימות. מה ... של אפליה כלפי חילונים מצד חרדים, שמנסים להכתיב אורח חיים חילוני (כמו נסיעות בשבת או סגירת עסקים) בהתאם לאמונתם הדתית. הוא מבקר את העובדה שחרדים רבים מנסים לכפות את אורח החיים שלהם על אחרים, מה שמוביל ליותר אנטגוניזם כלפיהם. לסיכום: אליעד כהן מסביר כי הביקורת על החרדים ועל הדת מוצדקת אם וכאשר היא קשורה ישירות למעשים האלימים או לפשעים שבוצעו על רקע דתי. הוא מסביר שכאשר הדת מהווה מניע או נותנת לגיטימציה לאלימות, יש להדגיש זאת ולציין את הקשר בין הפשע לבין הזהות החרדית. האם הדת היהודית מעודדת רצח? האם מוצדק להדגיש חרדיות של פושעים? מהי חרדופוביה? האם החרדים באמת נגד אלימות? מדוע חרדים לא ...

חרדים אנוסים מה זה, האם לצאת מהארון הדתי? מה זה אנוסים חרדים? דתיים בעל כרחם, חרדים בעל כרחם, דתיים אנוסים, יציאה בשאלה, חזרה בתשובה, לצאת בשאלה, לחזור בתשובה, החברה החרדית, חילוני בסתר, דתי אנוס, חרדי אנוס, יהדות מה זה חרדים אנוסים, ומדוע הם נשארים חרדים? חרדים אנוסים הם אנשים המשתייכים למגזר החרדי או הדתי, אך הם חווים מצב שבו הם מרגישים מוכרחים להיות חרדים בעל כורחם. הם אינם מאמינים עוד בדת, אינם רוצים לשמור מצוות או לקיים אורח חיים חרדי, אך ממשיכים לעשות זאת מתוך אילוצים חברתיים שונים. לדוגמה, אדם ... הוא פוחד מנידוי חברתי, מאובדן תמיכה כלכלית, מניתוק מהמשפחה ומהקהילה, ומבעיות קיומיות אחרות העלולות לצוץ אם יעזוב את המגזר החרדי. אליעד כהן מסביר שהמונח אנוסים אינו מתייחס לאונס פיזי, אלא להכרח פנימי וחברתי המאלץ אנשים לשמור על חזות דתית חיצונית, למרות שאין להם רצון פנימי אמיתי לכך. האם באמת עדיף לצאת בשאלה או להישאר חרדי אנוס? לפי אליעד ... גדל, ומנסה למצוא חן בעיני הסביבה שלו. אליעד נותן דוגמאות נוספות ומסביר שכל אדם, בין אם הוא חילוני או דתי, מתנהג אחרת לפי החברה בה הוא נמצא. אם ניקח אדם ונשים אותו בגונגל, אחרי שבועיים הוא יתנהג בצורה אחרת ... טוב גם בתנאים הקשים ביותר, למשל בשבי של דאעש, בדיוק כפי שאתה יכול להרגיש טוב אם אתה בשבי של החרדים או בכל מצב חיים אחר. המטרה האמיתית, לפי אליעד, היא להגיע למצב שבו האושר לא תלוי בסביבה החיצונית. האושר, לפי הסבריו של אליעד, צריך להגיע מפנימיות האדם ולא מהמצב החברתי או הדתי שלו. באופן אידיאלי, אדם צריך להיות מסוגל לחיות כחרדי ולהיות מאושר בכך, וגם להיות מסוגל לחיות כחילוני ולהיות מאושר באותה מידה. הבחירה להיות דתי או חילוני אינה חשובה, אלא היכולת לחיות בשלום ובאושר עם הבחירה שלך - או עם האילוצים שבהם אתה חי. האם יש הבדל אמיתי בין אושר דתי לאושר חילוני? אליעד מסביר כי אין הבדל מוחלט בין אושר דתי לאושר חילוני, כי בשני המקרים יש חובות וזכויות. האושר אינו תלוי רק ביכולת שלך לעשות מה שבא לך, אלא ... זה רע יותר. הכל תלוי בדרך שבה האדם תופס את חייו ואת עצמו, באיזון פנימי ובראיית עולם שלמה יותר. חרדים אנוסים מה זה? האם לצאת מהארון הדתי? איך לצאת בשאלה? מה זה דתי אנוס? האם דתיים מאושרים יותר מחילונים? אורח חיים חרדי בעל כורחו מה עדיף - דתי או חילוני? הומואים חרדים, הומואים דתיים, רבי נחמן דתי, רבי נחמן חילוני, אחד בפה ואחד בלב, מרגיש שאני שחקן, הצורך להעמיד פנים, הצורך בהעמדת פנים, מעמיד פנים שאני דתי, מעמיד פנים שאני חרדי, אני לא מאמין באלוהים, הפסקתי להאמין באלוהים, הפסקתי לשמור מצוות, לא מאמין יותר באלוהים, אורח ... בתשובה? אמונה באלוהים, שמירת מצוות, חילוני בסתר, עבירות בסתר, לא שומר מצוות בסתר, האם לחזור בשאלה? האם לעזוב את הדת? אושר דתי, אושר חילוני, דתיים מאושרים, חילונים מאושרים, רוצה להיות דתי, רוצה להיות חילוני

הקמת ממשלה עם המפלגת הערביות, שר ביטחון ערבי, גזענות נגד ערבים, גזענות נגד חרדים, אפליית ערבים, אפליית חרדים, אפליית מיעוטים, האם הערבים רוצים להשמיד אותנו? ראש ממשלה ערבי, התנתקות או סיפוח, המלחמה בחמאס האם ממשלה עם מפלגות ... ואסלאמופוביה. כך, לדבריו, דווקא אדם כמו אחמד טיבי כשר ביטחון, למשל, עשוי לנקוט צעדים חריפים ואפקטיביים נגד הטרור. האם החרדים פחות מסוכנים מהערבים למדינה? אליעד מתייחס להשוואה בין החרדים לערבים ומסביר שאין הבדל מהותי מבחינת הסכנה למדינה. הוא מתייחס לכך שהחרדים מוכנים לשבת בכל ממשלה שתספק להם כסף לישיבות, בעוד הערבים נאמנים לאגנדה שלהם ולא בהכרח יסכימו לכל תנאי. בנוסף, הוא מזכיר שהציבור החרדי לא פחות קיצוני בחלקים מסוימים מהציבור הערבי, ולכן לא ניתן לקבוע באופן מוחלט שהחרדים פחות מסוכנים. הוא טוען שאין סיבה אמיתית להעדיף קואליציה עם חרדים על פני קואליציה עם ערבים, שכן שתי הקבוצות מונעות מאינטרסים פוליטיים דומים. למה לגיטימי לפסול חרדים מהממשלה אך לא ערבים? אליעד מבדיל בין זהות חרדית לבין זהות ערבית. לטענתו, חרדיות היא השקפת עולם ואורח חיים שבוחרים בהם מרצון, ולכן לגיטימי פוליטית לפסול אנשים בגלל השקפת עולמם. מנגד, להיות ערבי זו עובדת לידה ואינה משקפת השקפה פוליטית או אידיאולוגית ספציפית. לכן, אליעד מציין שאין הצדקה לפסול אדם מהשתתפות בממשלה רק בשל מוצאו הערבי, אלא יש לשקול כל אדם לפי דעותיו ואמונותיו האמיתיות. למה חרדים מופלים לרעה במקומות עבודה? אליעד מסביר כי לעיתים מעסיקים אינם רוצים לקבל חרדים לעבודה מחשש שידרשו התאמות מיוחדות כמו חופשים רבים או הפרדה בין גברים לנשים. הוא טוען שהבעיה אינה בעצם היותם חרדים, אלא בדרישות המיוחדות שלהם שמגיעות על בסיס דתי, ולכן זה יוצר רושם של אפליה. לדבריו, אם חרדי לא יציג דרישות מיוחדות, לא תהיה סיבה לא לקבלו לעבודה, ... רבים אחרים שאין להם ידע מקצועי בנושא התפקיד שלהם. האם אחמד טיבי מסוכן לישראל? שר ביטחון ערבי בישראל אפליית חרדים בשוק העבודה גזענות נגד ערבים האם החרדים מסוכנים למדינה? ממשלה בלי ערבים או בלי חרדים? לקבל חרדים לעבודה, אפליית חרדים במקומות עבודה, אפליה נגד חרדים, אפליה נגד ערבים, ממשלה בלי חרדים, ממשלה בלי ערבים, דיון פוליטי, יעוץ פוליטי, אחמד טיבי, שר הבריאות, ליצמן, ביבי נתניהו, מרגלים נגד המדינה, גונן שגב

קומץ חרדים, עשבים שוטים, האם באמת מדובר רק בקומץ חרדים? למה מתנגדים לחרדים? למה אנשים נגד החרדים? האם ההתנגדות לחרדים מוצדקת? מדינה יהודית ודמוקרטית, נטורי קרתא, חילונים וחרדים, החברה החרדית, חילונים ודתיים מה הבעיה עם הצביעות כלפי החברה החרדית? ההרצאה מתחילה בהצגת השאלה האם ההתנגדות לחרדים נובעת מקומץ קטן שמייצג את רוב החברה החרדית, או שמא מדובר בבעיה רחבה יותר שדורשת התייחסות עמוקה יותר. אליעד כהן מציע כי השאלה אם מדובר בקומץ או לא אינה משנה, וההבנה המרכזית היא הצביעות של החברה החרדית בכל הנוגע לגישותיהם כלפי הפרות של ערכים דתיים וחוקי המדינה. הוא מסביר כי כאשר אנשים בחברה החרדית מבחינים במישהו שעובר על ערכים דתיים או מחוקי המדינה, הם מגיבים באופן נחרץ ויודעים להוציא את אותם אנשים מהחברה החרדית, או לפחות להוקיע אותם. דוגמאות לכך הן התנגדות לטעויות כמו אכילת חמץ בפסח, עישון בשבת, או כל פגיעה במצוות הדתיות. לעומת זאת, כשמדובר באנשים המפרים את כללי המדינה, כמו חיילים המקללים או זורקים אבנים על שוטרים, החברה החרדית לא תמיד מתייחסת באותה צורה. אליעד טוען כי זו צביעות מוחלטת שמבוססת על הסכמה שבשתיקה מצד רוב האוכלוסייה החרדית, שכן היא לא עוזרת במניעת התנהגויות חריגות שפוגעות במדינה ובציבור. האם החברה החרדית תומכת בהפרות החוק? הסיבה המרכזית לכך שאליעד כהן אינו מקבל את הטענה שמדובר רק בקומץ היא העובדה שהציבור החרדי לא נוקט עמדה פעילה בנוגע להפרות החוק. אם החברה החרדית לא יוצאת בפומבי נגד מעשים שמזיקים למרקם החברתי והמדינה, אזי יש בכך תמיכה בשתיקה בהפרות אלו. דוגמאות לכך הן ... בהפרות אחרות, לא מוציאים פסק הלכה דומה? הסיבה היא, לפי אליעד כהן, שההפרות לא נתפסות כה חמורות כלפי החברה החרדית, שכן היא איננה משמיעה את קולה באופן חד משמעי בנוגע להפרות כאלה. האם החברה החרדית שונה מבחינה מוסרית מחברה חילונית? אליעד מציין את ההבדלים בין התנהגות בחברה חילונית וחרדית במצבים דומים, ומדגיש את חוסר ההתמדה בהצגת עקרונות מוסריים וערכים. הוא מסביר כי החברה החרדית מצפה מהחילונים לשמור על הערכים הדתיים שלה, אך כשזה מגיע לפגוע בערכים של המדינה או של אחרים, החרדים אינם מצהירים באופן פומבי על הצורך לכבד את האמונות של אחרים. במיוחד, הוא טוען שזו הסיבה לבעיה בהצגת רעיונות דתיים על פי פרשנות מסוימת של חלק מהחרדים, שכן יש כפל מוסר - התנהלות אחת כלפי פנימיות החברה וההתנהלות אחרת כלפי חוץ. מה אפשר ללמוד על החברה החרדית בעקבות הסיפור? לסיכום, אליעד כהן מציע כי החברה החרדית לא מתנהגת באופן עקבי כשמדובר במי שפוגע בערכים הדתיים והחוקיים, ויש בכך סוג של צביעות מוסרית. הוא טוען כי יש צורך בהסכמה כנה יותר ופעולה אקטיבית בהוקעת הפרות החוק, גם כאשר מדובר בנושאים שהם לא קשורים ישירות לדת. קומץ חרדים? צביעות חברתית הסכמה שבשתיקה החברה החרדית והחוק הבדלים בין חברה חילונית לחרדית השתיקה בהוקעת פשעים שנאת חרדים, למה שונאים חרדים? האם הגיוני לשנוא חרדים? צביעות של חרדים, ערבות הדדית, מאה שערים, חמץ בפסח, כפייה דתית, הדתה, חרדים במדינת ישראל

הומופוביה, הומוסקסואליות, פגיעה ברגשות דתיים, אפלייה דתית, לקבל חרדים לעבודה, חרדים בשוק העבודה, מצעד הגאווה, סבלנות, סובלנות, קבלת האחר, קבלת השונה, לקבל את האחר מה עדיף: הומו, הומופוב או מי ... להם. הוא נותן דוגמה כיצד אדם שתומך בזכויות ההומואים נלחם במישהו שהוא הומופוב, ואומר שלמעשה שתי הפעולות הן לגיטימיות מנקודת המבט של כל צד. אליעד לא אומר מה טוב או רע, אלא מציג את המורכבות שבהגדרת הסובלנות. מה קורה ... לא מכבד את רגשות האחר? אליעד נתן דוגמאות נוספות להמחשת הסוגיה. למשל, אם זוג הומואים הולכים מחובקים בירושלים בשכונה דתית, זה יכול להיחשב כפרובוקציה או כחוסר התחשבות ברגשות התושבים. הוא הסביר שהומואים יטענו שזו זכותם, בדיוק כמו שזכותם של זוג גבר ואישה ללכת ברחוב. מצד שני, הדתיים יטענו שהדבר פוגע ברגשותיהם ושהם מרגישים מאוימים. הוא הוסיף שגם אנשים חילונים יכולים להיפגע מפעולות של דתיים, למשל, הדרישה לסגור חנויות בשבת, או למנוע תחבורה ציבורית בשבת, שיכולה לפגוע בחופש התנועה שלהם. אליעד מציין שהחברה בדרך כלל דורשת לכבד רגשות דתיים, למשל לא לנסוע ברכב בשבת באזור חרדי, אבל לא תמיד מתחשבים ברגשות החילונים שרוצים לחיות ללא הגבלות. הוא מסביר שאנשים נוטים לקבל פגיעה ברגשותיהם כאשר מדובר במיעוטים דתיים או אחרים, אך אין התחשבות מקבילה בחילונים שנפגעים מהכפייה הדתית. מה ההבדל בין אפליית חרדים לבין קבלת השונה? בנושא אפליית חרדים בשוק העבודה, אליעד מתאר מצב שבו מקום עבודה חילוני לא רוצה להעסיק חרדי מחשש שיתחיל לדרוש התאמות שונות במקום העבודה, כמו מטבח כשר או מגבלות על לבושן של עובדות. הוא מדגיש שזה לא בהכרח עניין דתי או של אמונה, אלא עניין של התאמה לכללי המקום. לדוגמה, אם שחקן כדורגל דתי יבקש לשחק בבגדים מיוחדים, זה לגיטימי לסרב לו כי זה לא מתאים לכללי המשחק. מנגד, אליעד מציין שהחרדים עצמם נוהגים גם באפליה פנימית: בישיבות חרדיות, למשל, יפלטו ילד שאביו מחזיק טלוויזיה בבית, או שילדו מחזיק פלאפון שאינו כשר, משום שהם רוצים לשמור על כללי הקהילה. הוא מסביר שזה בדיוק אותו העיקרון שעומד מאחורי סירוב לקבל חרדים למקומות עבודה חילונים מסוימים. האם קבלת האחר חייבת להיות חד - צדדית? אליעד מדגיש שבחברה הליברלית יש נטייה לומר ... צביעות בחברה, שלכאורה דורשת סובלנות, אך לא סובלנית כלפי המתנגדים לזכויות או למנהגים המקובלים עליה. האם צריך להתחשב ברגשות דתיים? אליעד שואל מדוע יש הנחה בסיסית שצריך להתחשב דווקא ברגשות הדתיים, ואילו רגשותיהם של אנשים חילונים או אחרים אינם נחשבים. הוא נותן דוגמה לכך שבחברה הדתית, אדם יכול להיות מוחרם רק משום שיש לו טלוויזיה או טלפון חכם. הוא טוען כי אם זכותם של אנשים דתיים להתחשב ברגשותיהם, אזי גם החילונים זכאים שיתחשבו ברגשותיהם. בסיום, אליעד מציין כי כל דבר בא על חשבון משהו אחר, ... אדם להביע את דעתו, גם אם היא לא נעימה לאחרים. האם הומופוביה לגיטימית? קבלת השונה או כפייה? האם אפליית חרדים מוצדקת? למה להתחשב ברגשות דתיים? למה לקבל את האחר? סובלנות כלפי מי שמתנגד לסובלנות?

החרדים - חרדים לדבר השטן וכופרים באלוהים האמיתי שהוא ברא את אלוהים של היהודים מדוע החרדים מפחדים מאלוהים ולא מבינים את האלוהים האמיתי? אליעד כהן מסביר לעומק את הסתירה הקיימת בתפיסת העולם של החרדים, כאשר הוא מתייחס למושג החרדה שמאפיין אותם. החרדים קוראים לעצמם חרדים, אבל בעצם הם חרדים לדבר השטן, ולא באמת חרדים לאלוהים האמיתי. אליעד טוען שהחרדים הם הכופרים הגדולים ביותר, מפני שהם מאמינים בגרסה מוגבלת של אלוהים ולא באלוהים האמיתי שברא את האלוהים של היהודים. למה החרדים הם למעשה אתאיסטים? אליעד כהן מסביר שכל מחשבה שמפרידה בין האדם לבין המציאות האינסופית של אלוהים היא סוג של ... בכל דבר את אלוהים, הוא לא היה מעדיף משהו אחד על פני אחר. כל העולם למעשה מלא באנשים אתאיסטים, והחרדים במיוחד הם אתאיסטים בדרגה הגבוהה ביותר, כי הם משתמשים בשמו של אלוהים כדי להצדיק פחד, חרדה וסבל. כיצד בא לידי ביטוי הכפירה של החרדים? החרדים מודים שלוש פעמים ביום שהם חטאו, גנבו, רצחו ופשעו. אליעד מסביר שאם היינו שומעים אדם אומר שהוא גנב או רצח, היינו חושבים שהוא פושע. כך החרדים מעידים על עצמם כל יום שהם פושעים. החרדים נמצאים בחרדה מתמדת, ולכן הם צמים ביום כיפור ומביעים חרדה קיומית כל הזמן. אפילו הצדיקים שלהם, כמו רבי יוחנן בן זכאי, חוו חרדה עצומה לקראת מותם. מהו העונש האמיתי שהחרדים מקבלים מאלוהים? אליעד מסביר שהחרדים חושבים שאלוהים מעניש אנשים על מעשיהם הרעים, אבל הם לא מבינים שאלוהים לא יכול להעניש חלק מעצמו. אלוהים אמיתי ... אותך אם אתה חלק ממנו, בדיוק כמו שאדם לא יכה את היד שלו אם בטעות נתן לעצמו מכה בעזרתה. החרדים חושבים שאלוהים הוא טיפש מספיק כדי להעניש בני אדם ולזרוק אותם לגיהינום, אבל זה לא הגיוני, כי הכל הוא חלק ממנו. זה חוסר ההיגיון של החרדים. מהו העונש האמיתי של החרדים? אליעד כהן טוען שהעונש של החרדים הוא הדת עצמה, החרדה שהם חשים, המתח והפחד מפני עונש אלוהי, מפני גיהנום או מפני האל עצמו. העונש שלהם הוא תחושת החרדה המתמדת, מכיוון שהם חיים בעולם שבו אלוהים נתפס כרע או כמעניש. הם לא מבינים שאלוהים אמיתי הוא טוב מוחלט ולא ... הם עצמם בונים לעצמם את הכלא הרוחני שבו הם חיים. איך אפשר לדעת מיהו האלוהים האמיתי? אליעד כהן ממליץ לחרדים להפסיק לפחד ולצאת לחפש בעצמם את האלוהים האמיתי. הוא אומר באופן ציורי שהם יכולים ללכת ליער, לחפש את אלוהים, ... הוא כל דבר שקיים, והוא המקור שממנו הכל נובע. אליעד מדגיש שהאל האמיתי עושה רק טוב, ואילו האל של החרדים הוא אל של פחד ועונשים. החרדים למעשה כופרים באלוהים האמיתי בכך שהם מייחסים לו מעשים רעים, עונשים או סבל שהוא כביכול נותן להם. אליעד טוען שהחרדים לא מבינים שאלוהים הוא שלם, ולכן אין סיבה שיפחדו ממנו או שירגישו אשמים. מהו הטעות הגדולה של החרדים לגבי אלוהים? אליעד כהן מסביר שהטעות הגדולה של החרדים היא לחשוב שאלוהים הוא טיפש עד כדי כך שהוא יעניש את האדם על כך שעשה דבר נגד רצונו. האדם הוא הרי חלק מאלוהים, ואלוהים לא יכול להעניש את עצמו. החרדים מאמינים בטעות שאלוהים שורף אנשים בגיהנום, אך זה כמו שאדם ישרוף חלק מעצמו, דבר חסר היגיון לחלוטין. לפי אליעד, ... תמיד טוב, אין לו סיבה להעניש, ולכן כל פחד מאלוהים או חשש מפני עונש הוא טעות מוחלטת. אליעד מדגיש שהחרדים כופרים בדיוק במקום שבו הם חושבים שהם מאמינים. דווקא המחשבה שיש אלוהים מעניש, רע ואכזר היא הכפירה האמיתית, מפני שהיא יוצרת הפרדה בינו לבין האדם, ואלוהים האמיתי לא מעניש ולא עושה רע לעולם. האם החרדים באמת מאמינים באלוהים? מהי החרדה של החרדים? האם אלוהים מעניש? למה החרדים מפחדים מאלוהים? מי ברא את האלוהים של היהודים?

מי ברא את אלוהים של היהודים? האם יש שני אלוהים? מי ברא את הבורא? וממה החרדים חרדים? האם יש שני אלוהים ומי ברא את האלוהים של היהודים? אליעד כהן מציג שאלה מאתגרת במיוחד: מי ברא את אלוהים? הוא מתחיל בהסבר על כך שבמסורת היהודית והדתות הקרובות אליה, כמו נצרות ואסלאם, מוכר האלוהים היהודי, אך לטענתו קיים אלוהים נוסף שהוא זה שברא את האלוהים של ... בזהות האלוהים, אלא בשאלה מדוע בכלל יש שינויים, כלומר, מדוע אלוהים עצמו משתנה ברצונותיו ומעשיו. מה השאלה העמוקה ביותר שהדתיים מפחדים לשאול? לפי אליעד, השאלה המפחידה והעמוקה ביותר עבור הדתיים היא: מי ברא את הרצון של אלוהים? כלומר, למה אלוהים רצה בכלל לברוא את העולם? הוא מסביר שבריאת העולם ... הראשון התרחש כבר ברגע שאלוהים הפריד את רצונו מעצמו, ועל כך בדיוק צריך לשאול מי גרם לצמצום הראשון? מדוע החרדים באמת חרדים? אליעד כהן מדגיש שהחרדים מפחדים באופן מיוחד מהשאלה הזו מכיוון שאם יחקורו ויגיעו לעומקה, הם יגלו שהאלוהים שהם מאמינים בו הוא אליל חסר ... לעומק את השאלות האלה, הוא יגיע למסקנה שהאלוהים של היהודים הוא אליל לכל דבר ועניין. הפחד הגדול ביותר של החרדים הוא לגלות שהאמונה שלהם היא שקר. אליעד מוסיף שהוא מרחם על החרדים ורוצה לגאול אותם, מכיוון שהם סובלים יותר מכל אדם אחר בעולם. בניגוד לחילונים, שמפחדים מהעולם הזמני, החרדים חיים בפחד מתמיד מאלוהים שהוא נצחי. לכן הוא מעודד אותם לחקור את השאלה: מי ברא את אלוהים? הוא מסביר ... לו את כל צרכיו הרוחניים והפיזיים, ותוביל אותו לשלמות פנימית ולשחרור מוחלט מפחד וחרדה. מי ברא את אלוהים? למה החרדים מפחדים מאלוהים? האם אלוהים הוא השטן? מהי טעותו של אברהם אבינו? האם קיימים שני אלוהים? מהו הצמצום הראשון בקבלה? ... כבר כתוב שהיו שני אלוהים: בראשית ברא אלוהים בראשית, ברא את אלוהים, זהו. בכל אופן היו שחשבו ככה גם ביהדות, תלמי המלך, פרש כך את התורה. ועכשיו נעבור לחלק הרציני. בין כך ובין כך העניין של 2 אלוהים הוא ... לשאול למה הרוח נושבת? כל דבר שקורה זה שינוי! השאלה מה יוצר את השינויים ברצונות של אלוהים. וזו השאלה שהדתיים מפחדים לשאול יותר מכל: הם מפחדים לשאול מי ברא את אלוהים? או במילים אחרות, למה אלוהים ברא את העולם? ... עוד לפני שהוא ברא, כשהפריד את מחשבתו, הפריד את רצונו מעצמו זה עצמו הצמצום! אז איך נוצר הצמצום הראשון? והדתיים פוחדים לשאול את הדברים האלו, כי א כל אין להם תשובה, וב כל כי אם הם יחקרו את זה, ... יודע? ועל האדם לחקור, המטרה שלי שאני אומר שיש אלוהים מעל אלוהים, שהאדם יחקור את מהותו של אלוהים כי החרדים הם חרדים מהצל של עצמם, ומהטמטום של עצמם, והחרדה הגדולה ביותר שלהם היא לשאול, מי ברא את הרצון של האלוהים? ואני אוהב את החרדים, ואני מרחם עליהם, ואני רוצה לגאול אותם, כי אני רואה שהם מאד סובלים הם הכי סובלים בעולם, כי הם מפחדים מאלוהים, כי החילונים מפחדים מהעולם הזה שהוא זמני אבל החרדים מפחדים מאלוהים שהוא נצחי, הם חיים בחרדה מאד גדולה, לכן קוראים להם חרדים. ואני מרחם עליהם, ואומר להם לחקור מי ברא את אלוהים, כי אם יחקרו, בסוף יגלו את השכל של האחדות ...

להיצמד לאמת ולחיות בשקר, לחיות חיים כפולים, להיצמד לאמת שלך ולשקר אחרים, אנוסים חרדים, דתיים בעל כרחם, רבי נחמן חילוני, רבי נחמן דתי, חילוני בסתר, האם לחזור בשאלה? האם לצאת בשאלה? האם לשקר אחרים? אנוסים דתיים, היצמדות לאמת האם כדאי לחיות בשקר כדי להיצמד לאמת שלך? אליעד כהן מסביר על ההתמודדות של אנשים חרדים או דתיים שמגיעים למסקנה שהם לא מאמינים באלוהים, אך עדיין חיים בתוך חברה דתית או חרדית. אדם כזה עומד בפני דילמה מורכבת: האם להמשיך לחיות בשקר ולהעמיד פנים שהוא מאמין, או שעליו לעזוב את הדת לחלוטין, כדי להיות נאמן לאמת הפנימית שלו? אליעד מדגיש כי התשובה לשאלה הזו מורכבת מכמה שאלות נפרדות. הוא מסביר שהשאלה האם להיות דתי או חילוני, השאלה האם יש אלוהים או אין אלוהים, והשאלה האם כדאי או לא כדאי לשמור מצוות - כולן ... דוגמה: אם חוטפים אותך ושואלים אם אתה יהודי, מותר לך לשקר ולהגיד שאתה לא יהודי. אם אתה חי בחברה דתית ואתה לא מאמין, מותר לך ואף סביר שתשקר כדי להמשיך לחיות בשלום עם החברה הסובבת אותך. אליעד מדגיש שלהיצמד ... בשקר? אליעד טוען שכל האנשים בעולם משקרים בדרך זו או אחרת. הוא אומר שכל בני האדם הם סוג של דתיים, אפילו מי שמאמין שהוא חילוני או כופר - הוא בעצם דתי לגבי אמונה אחרת כלשהי שיש לו. אליעד נותן דוגמה מהטבע: אריה שצד טרף עושה זאת בסתר, ולכן גם הוא ... שלך היא שמישהו מטומטם, אין זה אומר שאתה צריך להגיד לו את זה. אם אתה שונא את אשתך או בגדת בה, זה לא אומר שאתה חייב לומר לה את זה. ההתנהגות כלפי אחרים צריכה להיות בהתאם לסיטואציה ולנסיבות, ואין ... שלך משמעותה לא לשקר לעצמך בלבד. אין זה אומר שאתה חייב לומר את האמת לאחרים. אין חובה לעזוב את הדת אם אינך מאמין, אלא לבחור בהתאם לסיטואציה החברתית או האישית שלך. השקר הוא חלק בלתי נפרד מהעולם, ולפעמים הכרחי ... שלווים. האמת הפנימית וההתנהגות החיצונית הן שני דברים נפרדים לגמרי. האם כדאי לחיות בשקר? היצמדות לאמת הפנימית שלך אנוסים חרדים האם לצאת בשאלה? רבי נחמן חילוני דתיים בעל כרחם האם חובה להגיד את האמת לאחרים?

קורונה וביטחון באלוהים, קורונה והחברה החרדית, למה חרדים פחות מכבדים את סגר הקורונה? האם האמונה באלוהים מתנגשת עם סגר הקורונה? איך הקורונה משפיעה על אמונה באלוהים? קורונה כמבחן אמונה באלוהים, קורונה ולשון הרע, סגר קורונה למה החרדים פחות מכבדים את סגר הקורונה? הרצאה זו עוסקת בהסברים ובתובנות על ההתנהלות החרדית במהלך מגפת הקורונה, עם דגש על הקונפליקט בין האמונה באלוהים לבין הציות להנחיות הסגר. אליעד כהן מסביר מדוע ישנם חרדים שמזלזלים בהנחיות הסגר, ומהם הגורמים לכך. איך האמונה באלוהים משפיעה על כיבוד הסגר? אליעד מתחיל בכך שהוא מציין שאין לו סטטיסטיקה שמצביעה על כך שחרדים מזלזלים בסגר יותר מהחילונים, אלא הוא מציע זווית נוספת להבנת התופעה. הסיבה הראשונה שהוא מציע היא שהחרדים פחות חשופים לתקשורת, ולכן לא מקבלים את המידע וההתרעות שמגיעות מהשלטונות. כתוצאה מכך, הם אינם מודעים מספיק להשלכות של הקורונה ולעיתים מזלזלים בהן. הסיבה העמוקה יותר, לדבריו, טמונה באמונה הדתית של החרדים. אמונה זו גורסת כי אלוהים הוא האחראי על כל מה שקורה בעולם, כולל המגפות. עפ תפיסת עולמם, הקורונה לא ... שנדרש בעיני הרשויות. איך האמונה באלוהים משפיעה על התנהלותם במצוקה? אליעד מציין כי כשהם חווים מצוקה או מחלה בבית, החרדים יפנו קודם כל לאלוהים בתפילה, לפני שיבקשו עזרה מרופאים. הם מאמינים כי תפילה ושמירת מצוות יגנו עליהם, וכך, כאשר ... כל מי שמאמין באמת צריך לדעת שגם אם יגיעו להוראות סגר, יש לו ביטחון באלוהים שיגן עליו. איך ההתנהלות החרדית נראית בעיניהם? כשהם מפרים את הנחיות הסגר, חרדים מסוימים לא רואים בכך זלזול, אלא חוויה רוחנית. לדוגמה, אם הם מתפללים בבית כנסת בזמן הקורונה, הם עשויים להרגיש ... הקונפליקט שבין הרבנים להאמין באלוהים? גם כאשר הרבנים, כולל הרב הראשי, אומרים לא להתפלל בבית הכנסת בעקבות הקורונה, התפיסה הדתית כוללת גישות שמאפשרות לזלזל לעיתים בהוראות של הרבנים כאשר מדובר במצבים של מסירות נפש. על פי עקרון הלכה ואין ... לתמוך במעשה מתוך אמונה שיש בכך מסירות נפש. קורונה ואמונה באלוהים השגחה פרטית מול השתדלות קורונה כמבחן אמונה החברה החרדית והסגר האמונה הדתית בזמן הקורונה פדיון נפש וייעוץ רבני קורונה ואמונה באלוהים, השתדלות או ביטחון באלוהים, השתדלות או אמונה באלוהים, מסירות נפש, ... את כל התורה כולה, סגירת בית כנסת בגלל הקורונה, סגירת בתי כנסת בגלל הקורונה, הנחיות משרד הבריאות והקורונה, החברה הדתית והקורונה, יהדות וקורונה, לימוד תורה וקורונה, חוויה רוחנית

החרדים, הדתיים לא מאושרים - תורה = סבל / חוסר אושר - למה חרדים / דתיים רע להם יותר? האם באמת אנשים דתיים וחרדים מאושרים יותר? ישנה טענה נפוצה שהדתיים מאושרים יותר מהחילונים, והם אף מציגים לעיתים סקרים המצביעים על כך. אך אליעד כהן מסביר בהרצאה שזוהי אשליה ושהאושר עליו מדברים הדתיים אינו אושר אמיתי אלא אשליה. ההרצאה עוסקת בהפרכת הטענה הרווחת שאנשים דתיים מאושרים יותר, ומציעה מבט מעמיק אל תוך הפסיכולוגיה והפילוסופיה של המאמין הדתי. מדוע אנשים דתיים טוענים שהם מאושרים יותר? ראשית, אנשים דתיים רבים טוענים שהם מאושרים כי הם מפחדים להודות באמת שהם סובלים. אליעד מסביר שככל שהאדם פשוט יותר, הוא מפחד פחות לחשוף את סבלו, ולכן בקלות אומר שהוא מאושר. כך נוצר מצב בו דתיים מעידים שהם מאושרים, אך האמת היא שהם פשוט מפחדים להודות שהם סובלים. אליעד מביא כדוגמה את רבי יוחנן, גדול ... ואולי ייענש לעולם הבא. מהדוגמה הזאת, אליעד מסיק שאם אפילו גדול הרבנים פחד שהוא לא מספיק טוב, כל אדם דתי וחרדי תמיד נמצא בפחד מתמיד שהוא לא עומד בדרישות של אלוהים, ולכן הוא בעצם סובל תמידית ולא יכול להיות מאושר באמת. למה חרדים ודתיים סובלים למרות אמונתם באלוהים? לפי אליעד, האמונה של הדתיים היא בעצם כפירה באלוהים האמיתי. מדוע? כי לפי הדת היהודית, אלוהים הוא טוב ורע - הוא מעניש ומתגמל, יש לו דרישות ומצוות, ולפיכך הם כל הזמן נמצאים תחת ... למעשה הם חיים בפחד תמידי מכעסו של האל, מחשש שיחזרו בגלגול, או מחשש להיענש בגיהינום נצחי. אליעד מסביר שלמעשה חרדים נקראים כך משום שהם חיים בחרדה מתמדת. החרדים חיים ביראת שמיים - כלומר, כל הזמן הם יראים ופוחדים מאלוהים, ולכן אי אפשר לומר עליהם שהם באמת מאושרים. מדוע אנשים דתיים וחרדים משתוקקים למשיח ולגאולה? אנשים דתיים טוענים שהם מאושרים, אך אם הם באמת מאושרים, למה הם כל כך מצפים למשיח? הרי הציפייה למשיח משמעותה שהעולם ... לא היה להם צורך בגאולה, לא היה להם צורך בתיקון עולם, ובטח שלא במשיח. הציפייה הזאת מראה באופן ברור שלדתיים רע בעולם הזה, והם פשוט מספרים לעצמם שהכל לטובה מתוך ניסיון להקטין את הסבל שלהם. האם אנשים דתיים נהנים מחיי היום - יום שלהם? אליעד מדגיש שברמה הגשמית אנשים דתיים יכולים לטעון שהם מאושרים משום שהם לא עסוקים בבעיות כמו ירידות בבורסה או צרות חומריות אחרות. אבל ברמה הרוחנית ... לחטוא. הם מתוודים על חטאיהם שלוש פעמים ביום בתפילה, ולכן נמצאים במעגל תמידי של האשמה עצמית. למעשה, ככל שאדם דתי יותר אמיתי ואדוק באמונתו, הוא יחווה יותר סבל, יותר פחד, ויותר ספק עצמי. מדוע הצדיקים הגדולים של הדת אינם מאושרים באמת? כדוגמה נוספת, אליעד כהן מציין את משה רבנו, שהוגדר כצדיק הגדול ביותר. משה עצמו היה מלא ... ראה את פניו של אלוהים במלואן. אפילו הצדיק הגדול ביותר בהיסטוריה לא היה מאושר לחלוטין, אז קל וחומר שאדם דתי פשוט לא יכול להיות מאושר באמת. האם האושר של הדתיים הוא אשליה בלבד? אליעד מסכם ומחדד את הנקודה בכך שאושרם של הדתיים הוא אשליה או שקר שהם מוכרים לעצמם ולאחרים. הם חיים במערכת של הגבלות ואיסורים, חווים סבל, פחד ואשמה מתמידים. ... של הציפייה לעולם הבא מעידה שהם סובלים בעולם הזה. בסיכומו של דבר, אליעד כהן מציג את הסתירה הפנימית באמונה הדתית, לפיה ככל שאתה מאמין יותר באלוהים כך אתה יותר סובל וחי בפחד ובחרדה מתמדת. כלפי חוץ נדמה שהם מאושרים, אך למעשה הם רחוקים מכך מאוד. האם דתיים באמת מאושרים? למה דתיים מחכים למשיח? מדוע החרדים נקראים כך? האם האמונה הדתית גורמת לסבל? מה הקשר בין אושר לדת?