הנתונים מראים שבעוד כלל הציבור החרדי משתמש באינטרנט במידה מעטה הרי שבחב"ד הדברים שונים בתכלית. כ90% מהחבדניקים נמצאים באינטרנט ואף ברשתות החברתיות. זהו נתון מדהים ומעניין. מה יוצר את ההבדל המשמעותי הזה? במה שונה חב"ד מכלל החברה החרדית?
חב"ד
חב"ד היא תנועה חסידית שמרכזה בניו - יורק שבארצות הברית. הרבי מלובביץ הוא האדמו"ר (המנהיג) של התנועה משנת תשי"א (1951) ועד היום (לא נכנס לאמונות בדבר חייו לאחר ג' תמוז תשנ"ד (1994). קשה למנות את מספר החסידים ולהפריד בין מקורבים לחסידים ממש. התנועה מונה אלפי בתי - אב ברחבי העולם ובישראל.
חב"ד מוכרת לציבור הרחב בזכות מפעל השליחים שיסד הרבי. רשת השלוחים של חב"ד פרוסה על פני כל הגלובוס. כמעט ואין מדינה שאין בה "בית חב"ד". לא סתם יש את האמרה "איפה שיש קוקה קולה יש חב"ד". הבית חב"ד מספק בית חם ליהודים, עזרה ותמיכה כמעט בכל תחום. וזה כמובן בנוסף לפעילות הדתית הקבועה של קרוב יהודים ליהדות.
מה הופך את חב"ד למיוחדת כל כך?
יש מספר רב של מרכיבים היוצרים יחדיו את השוני והבידול של חב"ד ביחס לחברה החרדית בכללותה. אך כאן במאמר זה אתייחס לנושאים שקשורים ליחס של חב"ד לאינטרנט. אנסה לתת מענה לתמיהה העולה כאשר בודקים את הנתונים לגבי אחוזי הגלישה באינטרנט בחברה החרדית. שם רואים שהחבדניקים גולשים ברשת בפער ניכר ביחס לחברה החרדית הקלאסית.
אם ארד לשורש העניין אגיע לנקודת השוני בין חב"ד לחברה החרדית, בנוגע ליחס של האדם הדתי למציאות החיצונית, שמחוץ לעולם הדתי - חרדי. בעוד שהחברה החרדית רואה בעולם החילוני איום, חב"ד רואה בו הזדמנות. חב"ד לא נרתעת מהרחוב החילוני, להפך היא מעוניינת לכבוש אותו. לדידם החילוניות היא כר נרחב לפעילות דתית ולקירוב יהודים ליהדות.
מה שעומד בבסיס התפיסה הזאת היא האמונה שהעולם מתקרב לגאולה. אסביר: הרבי מלובביץ שינה לחלוטין את השיח הדתי - חרדי סביב סוגיות משיחיות, גם בחברה החרדית ובעיקר בחב"ד עצמה. הרבי ראה את התהליכים העולמיים במשקפים שונות. מבחינתו כל ההתקדמות הטכנולוגית, חופש המידע, התפתחות המדע וכולי הם מסימני הגאולה הקרובה.
כתוצאה ישירה מתפיסה זו, הקים הרבי את מפעל השליחות הנזכר לעיל. לפי הרבי כדי לזרז את ביאת המשיח, עם ישראל צריך לחזור בתשובה. זה לא שאם עם ישראל יישאר חילוני משיח לא יבוא, אלא שכדי לזכות לגאולה מהר ככול האפשר עלינו להכין את העולם לקראתה. שזה אומר לא להישאר בד' אמות של הקהילה, ללמוד תורה בבית המדרש, להסתגר בשכונה החרדית וכדומה. אלא דווקא הפוך, לצאת לעולם ולהפיץ את היהדות בין היהודים ו7 מצוות בני נוח בין הגויים. ממש 90 מעלות מהתפיסה החרדית הקלאסית.
חב"ד, האינטרנט והשילוב בחברה החילונית
כעת נבין קצת יותר לעומק את הנתונים הסטטיסטיים לגבי נוכחות החבדניקים באינטרנט. כיון שמלכתחילה החבדניקים לא ראו באינטרנט איום, אלא הזדמנות להפצת יהדות, הם שמחו לקפוץ על העגלה הוירטואלית הנהדרת הזאת. הם ראו באינטרנט כלי פנטסטי להגיע לקהלים חדשים. הן יהודים והן גויים ולהפיץ את המסרים האמוניים שלהם. זה לא אומר שאין הגבלות, סייגים וכללים על אינטרנט בחב"ד. יש ועוד איך. אבל זה תחת התפיסה הרחבה יותר שרואה בעולם הזדמנות, ולא איום כפי שהוסבר.
כאן אני רוצה לתת פרשנות שלי למצב החרדים והאינטרנט, ובכלל להתקדמות החברה החרדית לעבר כניסה (או יותר נכון שותפות) לישראליות ולחברה החילונית בכלל. החברה החרדית עם כל הבידול, הריחוק ואפילו הבוז שהיא משדרת כלפי חוץ, כלפי החברה החילונית. בעומק, מתחת לפני השטח, בשוליים ובקצוות המודחקים מתרחש תהליך מעניין.
החרדים, בקצב שלהם, רוצים להשתלב בחברה הישראלית. זה לא שמחר החרדים ירוצו לקולנוע, לאוניברסיטה או לצבא (אוי ואבוי). אבל בתהליך שקורה בשנים האחרונות העקומה החיובית מבהירה למעלה מכל ספק. כן, החרדים רוצים לקחת חלק בבניית הארץ, בכלכלתה ובביטחונה. הם רוצים חיבור לעם, לתרבות ואף למיתוסים הישראליים.
מי שיוצר את הגשר הזה, בין החברה החרדית לחברה הישראלית הם חב"ד. חב"ד נמצאת על קו התפר בין יהדות אותנטית, שמרנית, חרדית, בלתי מתפשרת ובלתי מגמגמת לבין פתיחות, חופשיות, קבלה ורצון לחיבור. להם המפתח לעזור לחברה החרדית לממש את רצונם לחיבור. וכן להפך, השקעה בחב"ד כשביל וצינור לחברה החרדית גם יכול להביא פירות ותוצאות מצוינות.
חב"ד
חב"ד היא תנועה חסידית שמרכזה בניו - יורק שבארצות הברית. הרבי מלובביץ הוא האדמו"ר (המנהיג) של התנועה משנת תשי"א (1951) ועד היום (לא נכנס לאמונות בדבר חייו לאחר ג' תמוז תשנ"ד (1994). קשה למנות את מספר החסידים ולהפריד בין מקורבים לחסידים ממש. התנועה מונה אלפי בתי - אב ברחבי העולם ובישראל.
חב"ד מוכרת לציבור הרחב בזכות מפעל השליחים שיסד הרבי. רשת השלוחים של חב"ד פרוסה על פני כל הגלובוס. כמעט ואין מדינה שאין בה "בית חב"ד". לא סתם יש את האמרה "איפה שיש קוקה קולה יש חב"ד". הבית חב"ד מספק בית חם ליהודים, עזרה ותמיכה כמעט בכל תחום. וזה כמובן בנוסף לפעילות הדתית הקבועה של קרוב יהודים ליהדות.
מה הופך את חב"ד למיוחדת כל כך?
יש מספר רב של מרכיבים היוצרים יחדיו את השוני והבידול של חב"ד ביחס לחברה החרדית בכללותה. אך כאן במאמר זה אתייחס לנושאים שקשורים ליחס של חב"ד לאינטרנט. אנסה לתת מענה לתמיהה העולה כאשר בודקים את הנתונים לגבי אחוזי הגלישה באינטרנט בחברה החרדית. שם רואים שהחבדניקים גולשים ברשת בפער ניכר ביחס לחברה החרדית הקלאסית.
אם ארד לשורש העניין אגיע לנקודת השוני בין חב"ד לחברה החרדית, בנוגע ליחס של האדם הדתי למציאות החיצונית, שמחוץ לעולם הדתי - חרדי. בעוד שהחברה החרדית רואה בעולם החילוני איום, חב"ד רואה בו הזדמנות. חב"ד לא נרתעת מהרחוב החילוני, להפך היא מעוניינת לכבוש אותו. לדידם החילוניות היא כר נרחב לפעילות דתית ולקירוב יהודים ליהדות.
מה שעומד בבסיס התפיסה הזאת היא האמונה שהעולם מתקרב לגאולה. אסביר: הרבי מלובביץ שינה לחלוטין את השיח הדתי - חרדי סביב סוגיות משיחיות, גם בחברה החרדית ובעיקר בחב"ד עצמה. הרבי ראה את התהליכים העולמיים במשקפים שונות. מבחינתו כל ההתקדמות הטכנולוגית, חופש המידע, התפתחות המדע וכולי הם מסימני הגאולה הקרובה.
כתוצאה ישירה מתפיסה זו, הקים הרבי את מפעל השליחות הנזכר לעיל. לפי הרבי כדי לזרז את ביאת המשיח, עם ישראל צריך לחזור בתשובה. זה לא שאם עם ישראל יישאר חילוני משיח לא יבוא, אלא שכדי לזכות לגאולה מהר ככול האפשר עלינו להכין את העולם לקראתה. שזה אומר לא להישאר בד' אמות של הקהילה, ללמוד תורה בבית המדרש, להסתגר בשכונה החרדית וכדומה. אלא דווקא הפוך, לצאת לעולם ולהפיץ את היהדות בין היהודים ו7 מצוות בני נוח בין הגויים. ממש 90 מעלות מהתפיסה החרדית הקלאסית.
חב"ד, האינטרנט והשילוב בחברה החילונית
כעת נבין קצת יותר לעומק את הנתונים הסטטיסטיים לגבי נוכחות החבדניקים באינטרנט. כיון שמלכתחילה החבדניקים לא ראו באינטרנט איום, אלא הזדמנות להפצת יהדות, הם שמחו לקפוץ על העגלה הוירטואלית הנהדרת הזאת. הם ראו באינטרנט כלי פנטסטי להגיע לקהלים חדשים. הן יהודים והן גויים ולהפיץ את המסרים האמוניים שלהם. זה לא אומר שאין הגבלות, סייגים וכללים על אינטרנט בחב"ד. יש ועוד איך. אבל זה תחת התפיסה הרחבה יותר שרואה בעולם הזדמנות, ולא איום כפי שהוסבר.
כאן אני רוצה לתת פרשנות שלי למצב החרדים והאינטרנט, ובכלל להתקדמות החברה החרדית לעבר כניסה (או יותר נכון שותפות) לישראליות ולחברה החילונית בכלל. החברה החרדית עם כל הבידול, הריחוק ואפילו הבוז שהיא משדרת כלפי חוץ, כלפי החברה החילונית. בעומק, מתחת לפני השטח, בשוליים ובקצוות המודחקים מתרחש תהליך מעניין.
החרדים, בקצב שלהם, רוצים להשתלב בחברה הישראלית. זה לא שמחר החרדים ירוצו לקולנוע, לאוניברסיטה או לצבא (אוי ואבוי). אבל בתהליך שקורה בשנים האחרונות העקומה החיובית מבהירה למעלה מכל ספק. כן, החרדים רוצים לקחת חלק בבניית הארץ, בכלכלתה ובביטחונה. הם רוצים חיבור לעם, לתרבות ואף למיתוסים הישראליים.
מי שיוצר את הגשר הזה, בין החברה החרדית לחברה הישראלית הם חב"ד. חב"ד נמצאת על קו התפר בין יהדות אותנטית, שמרנית, חרדית, בלתי מתפשרת ובלתי מגמגמת לבין פתיחות, חופשיות, קבלה ורצון לחיבור. להם המפתח לעזור לחברה החרדית לממש את רצונם לחיבור. וכן להפך, השקעה בחב"ד כשביל וצינור לחברה החרדית גם יכול להביא פירות ותוצאות מצוינות.