התורה של ביירון קייטי

קייטי הייתה אישה בשנות ה43 לחייה כאשר לקתה בדיכאון, עד למצב של חוסר יכולת תפקודית. היא אשפזה את עצמה במעון פתוח לחולי נפש הסתגרה לחצי שנה ולאחר מכן התעוררה בריאה לחלוטין. ללא שום סימן למחלה דיכאון או חרדה.

היא סיפרה שהתעוררה כאדם חדש לאחר שניסתה דרך חדשה שלימים הפכה לתורה שיש לה היום אלפי מאמינים ברחבי העולם.

הרעיון בבסיס של התורה הוא חיפוש האמת כאשר נקודת הייחוס היא המציאות.

לדוגמה אם אתה נכנס לחרדה אתה בודק איפה אתה נמצא ומחזיר את ההכרה להווה ומזהה כי החרדה הייתה נדידה של ההכרה לעתיד.

יותר מזה אתה מזה שזה שהחרד חי ונושם וזה כבר סימן טוב שיש מי שיפחד אחרת הוא היה כבר מת מזמן.

יש להתאמן על השיטה ולהפנים אותה עד למצב שברגע שעולה חרדה באופן אוטומטי עולה השיטה ומעלימה במקום את החרדה.

השיטה מבוססת על ארבע שאלות והיפוך כאשר לכל שאלה יש מטרה וכעת נעבור על השאלות אחת, אחת ונסביר את המטרה כולל דוגמאות.

קודם כל יש לרשום משפט שמטריד אותך ואו גורם לך לחרדה או לפחד לרשום אותו בפשטות, שהשלב הראשון הוא דסקרימינציה או הבדלה בין הדמיון למציאות.

דוגמה לחקירה

ניקח משפט לדוגמה

אני עומד להתעלף

1.האם זו אמת? (זו השאלה הראשונה)

כאשר אתה כותב משפט מסוג זה או חושב אותו, אתה ממש צמוד למחשבה. ועליך לערער את יסודות המחשבה הזו. בד"כ התשובה על משפט כזה היא כן אני עומד להתעלף ואפילו עולה רוגז קל "מה הוא מבין"

2. האם אתה יודע בודאות שזו האמת?

עכשיו אתה מתחיל לחשוב וכאן יש כבר עצירה ראשונה של הפחד כי המחשבה ממוקדת בתשובה ולא בפחד אבל עדיין אתה צמוד למחשבה ושאלת המשנה בתוך שאלה שתיים היא

2.א. מה היא המציאות? המציאות היא שאתה עונה על השאלה

סימן שאתה לא מעולף, אתה לא יכול לנבא את העתיד, למעשה צריך שלוש דוגמאות למה המשפט המקורי לא נכון ואז זה נקרא מצב של דסקרימינציה או הבדלה בין הדמיון למציאות דבר ששואב את הכוח השלילי מהמשפט ולפעמים גורר לצחוק

שזה כמעט סוף התהליך. דסקרימינציה נכונה עשויה לעשות מחיקה למחשבה הרעה שחולפת בראש ויש להתאמן עליה כי היא חשובה מאוד לאדם החרד אותי היא הצילה.

3.השאלה השלישית היא איך אתה מגיב למחשבה למשפט המקורי ואיפה אתה מרגיש אותו בגוף?

שוב השאלה מבצעת מה שנקרא חקירה לתוך העצמי שכן אינך יודע בדיוק לעולם איפה אתה מרגיש בדיוק את הנקודה המטרידה או את הפחד בגוף. לרוב זה באזור הסרעפת ליד בית החזה.

החיפוש אחר הכאב ואו מקור החרדה ממוסס את היסודות שלו כי גם הן אינן אמיתיות.

4. השאלה הרביעית היא האם אתה רואה סיבה להיפטר מהמחשבה הזו של שאלה שלוש התשובה היא בודאי תמיד אתה רוצה להיפטר מהכאב ומהסבל... השאלה היא שוב סוג של הסטה

של הפחד לכיוון האושר הכנה להתנסות ישירה שתבוא בהפיכה של המשפט בכדי למחוק את החרדה ואו המחשבה המקורית.

5. הפוך את המשפט

המשפט המקורי היה אני עומד להתעלף.

הפיכה ראשונה

אני לא עומד להתעלף

ההפיכה הרצויה היא לכיוון המחשבות.

לדוגמה

אני עומד להתעלף רק במחשבות שלי. ההבנה היא שכל התהליך הוא תהליך מחשבתי, וכל זה קורה תוך כדי עמידה על הרגליים

דבר שמורה בברור כי לא ההתעלפות מפחידה אותך, אלה המחשבה מפחידה אותך. וללא המחשבה לא היית מוטרד מכך בכלל.

לאחר מכן אחרי שאתה מבין את המכאניזם אתה צריך לקבל את הפחד באהבה במקום שיש אהבה לפחד אין קיום והוא מתנדף

ויש לחזור עליו שלוש פעמים מין טקס כזה של גירוש שדים

גם אם נראה כי אין היגיון מאחורי זה יש להמשיך בתהליך שהוא החלק האחרון אם זה מעלה בך חיוך סימן שהתהליך הצליח ואם לא תנסה הפיכות נוספות או שתתחיל את החקירה מחדש כאשר אתה שם דגש על כל הפרוצדורה באופן פרטני.

הקבלה

אני מזמין את עצמי לפחד מהמחשבה שאני עומד להתעלף.

אולי בהתחלה זה נשמע נורא

ושוב

אני מצפה בכיליון עיניים למחשבה שאני עומד להתעלף.

ושוב

אני מקדם בברכה את האפשרות שהמחשבה שאני עומד להתעלף תעלה.

(אבל אני עכשיו מבין שהכל זה מחשבה)

זכור כל עוד ישנו אחד שמסוגל לעשות לעצמו את החקירה של הארבע שאלות וההפיכה זה סימן שאתה חי

עכשיו קח דף נייר ותתחיל לכתוב מחשבות. אל תחשוב יותר מידי הנה מגיעה המחשבה הראשונה שמפחידה אותך. תתחיל לחקור אותה.

לאחר אימון רצוי בזוגות אך אפשר גם לבד אתה תגלה שאתה חי בסרט סרט של מחשבות שאתה יכול להתנתק מימנו בעזרת החקירה בכל רגע ורגע.

לאחר אימון מתמשך הדיסקרימינציה הראשונית תשחרר אותך

מיידית מהחרדה או הפחד.

דסקרימינציה זה הבדלה בין דמיון למציאות

אם תמשיך להתאמן, תגלה שהספר הזה הוא החבר שלך.

ואם היה לי אותו בזמנו אולי היה נחסך לי הרבה סבל

למד לאהוב את מה שיש

---

חקירה לתוך העצמי

הִנְנִי

חקירה לתוך העצמי היא דבר שמתבצע ללא הפסקה, ובכל רגע אפשרי

חקירה לתוך העצמי זה מצב תחושתי שבו אתה אומר הנני ומנסה להרגיש היכן אתה מרגיש את המילה הזו בגוף.

מי אני, אני קיים, הנני

אלו חקירות לתוך העצמי

יש לשם לב למשפטים ולמילים שנאמרות

לדוגמה במילה קיים האות ק שנאמרת נותנת תחושה באזור הלב

אמור את המשפט אני קיים.

איפה אני מרגיש את המילה?

אפשר לומר זאת בשקט אפשר לומר זאת בקול אפשר במצב מדיטאטיבי

למעשה החקירה לתוך העצמי כוללת בתוכה הכל

אבחנה קוראת בזמן שאתה עוצר את התנועה של המחשבה את הנדידה שלה ומחזיר עצמך להווה.

ריכוז קורה אין צורך להסביר.

חקירה לתוך העצמי - היכן אני מרגיש את זה?

וחוויה ישירה - היא התחושה של איך אני מרגיש את זה...

כל רגע פנוי יש לבצע את זה. זו הדרך הישירה להערת המודעות העצמית

להפעלת הפוטנציאל האלוהי שבנו השוכן בכל תא בגוף.

---

"הרצון האלוהים"

בראשית ברא

כל התורות מבוססות על בראשית ברא. כלומר הייתה התחלה, גם תיאורית המפץ הגדול מבוססת על בראשית ברא. היה פיצוץ אדיר המרכז של הפיצוץ היה כדור הארץ, והכוכבים הם הרסיסים של הפיצוץ. אם בודקים את המרחק של הכוכבים מכדור הארץ, מתברר שהמרחק גדל משנה לשנה כיאה לטבע פיצוץ.

שמעמיקים, מתברר כי הרצון האלוהי היה להפוך לחומר, כלומר רצון אובייקטיבי בעליל, דבר הנוגד את התפיסה של רוחניות כמשהו מיסטי נסתר. כאן בברור, האל הופך לחומר נראה לעין, שניתן לעיתים למדידה יחסית. יבוא האיש החומרני הרודף אחר העושר ויאמר שזהו הרצון האלוהי, ו"אני" למעשה מייצג את הרוחניות האמיתית.

ההבדל בין הרצונות, שהרצון האלוהי הוא "להיות", ולא של בעלות

שהיא הרצון של הרודף אחרי האושר והעושר שתולה את עתידו וחייו במושג "שלי" ולא במושג "להיות" ולכן התובנה היא של נוכחות היא סוג של רצון אלוהי לביטוי דרך החומר שמודע לעצמו, ולא של רכושן שמודע ליחס הארעי שבו הוא תולה את יהוו בין החומר לעצמי.

"להיות" מהסוג הזה מכיל את מושג "ההתפתחות אין הסופית " והשקט והאושר הם דינאמיים גם הם בתנועה נצחית דבר בלתי נתפס.

מכאן שהמנוחה נמצאת בדרך, ולא בסוף הדרך. והמטרה להפוך להיות הדרך או השביל.

פשוט להיות.

יש לי חבר ילדות, שהוא היום מאסטר בקרטה. לא מאלו שמתעסקים בטקסים, פשוט מתאמן כל יום במשך למעלה משלושים שנה. התחלנו יחד ללמוד והוא היה בעל רצון ברזל ואהבה לקרטה. זה היה חזק מימנו וכמו בסיפורים נסע לארה"ב ללא גרוש בכיסו, התדפק על דלת המסטר היידקה נישיאמה אחד מהתלמידים של פונאקושי גיצ'ין מייסד הקרטה והיום הוא אחד התלמידים הבכירים שלו, ואני גאה לספר עליו. כמו שאני משתדל בכל הספר לקרב את הרוחניות, ולהפכה נגישה לכל, הסיפור שלו מראה שרצון מחשבה ופעולה, הם כל שנחוץ למסע בדרך. פעם שאלתי אותו "תגיד אחרי כל כך הרבה שנים, מה התובנה המרכזית? " התשובה שלו הפתיעה אותי אז. היום אני כבר לא מופתע.

"כל מה שלמדתי אתמול יכול להתברר כלא נכון היום"

קדימה

וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ, מֵאַחֲרָיו, וַתְּהִי, נְצִיב מֶלַח בראשית יט כו

בחיים

יש

רק

קדימה

---

רצון חופשי

כדי להבין חופש בחירה, יש צורך להבין מה זו בחירה באופן כללי.

בחירה חופשית מורכבת מחופש הרצון, ומחופש הפעולה. רצון חופשי - אם אתה המרכז, אתה יכול לרצות הכל ב 360 מעלות. ואז הרצונות שלך יהיו לא קשורים אחד לשני, ואתה תחשב כמטורף. מאחורי כל רצון יש מניע. המניע הוא "נסתר". לדוגמה דבורה יוצאת לשדה, היא יכולה לבחור פרחים. הרצון שלה הבסיסי הוא לפרחים, והפרחים הם המניע כלומר "הצו העליון". האמת היא שהפרחים קוראים לדבורה, ולא הדבורה מחליטה אם לרצות או לא. יכול להיות שיהיה גם עץ תותים שימשוך אותה. או אז הרצון החופשי יגדל בין הפרחים, ובין העצים. אבל לא בין להימשך לתותים ולפרחים או לטרוף זבובים פתאום, כיון ששזה לא טבעה. שני הרצונות הבסיסים, יובילו לאותה מטרה (פרחים או תותים) שהיא הרצון האלוהים שמכוון אותה, ומהם היא יכולה לבחור. החופש לבחור הוא דטרמיניסטי במהותו, שכן אפשרויות הרצון נקבעות מראש.

החלק השני הוא החופש לפעול. זה או כן לפעול, או לא לפעול. ה"לא" הוא נגד עצמך, ואינך מסוגל להתמודד אתו, אלא לטווח קצר. אחרי זה תמשיך בזרימה שהיא טבעך. מכך חופש הבחירה קיים אבל הוא דטרמיניסטי במהותו. הנושא הזה חשוב שלפעמים אנו זורמים במסלול חיים, שאנו חשים כי הוא נגד רצוננו וזה פשוט הורס אותנו. נקודת המבט שהוצגה כאן עשויה לרכך מעט את גודל הסבל.

---

על אמונה וידיעה

הרבה מלחמות בעולם נולדו בגלל דתות. איך יכול להיות, שדתות שאמורות לייצג אמיתות מובילות למלחמות? הרי אמת זורחת כמו שמש

ואין סיבה שתוביל למלחמה כיון שהיא לחם חוק של בני האדם. מסתבר שמאחורי דתות יש יותר אמונות מאשר אמיתות. אמונה היא דבר בלתי ניתן להוכחה. כדי להוכיח אותה עלי להתגודד בקבוצה, לצרף אנשים שונים שיעזרו לי בעזרת "המסה", לשכנע את הפרט באמת שלנו. לך תוכיח שאלוהים נתן לך משהו, ציווה עליך משהו, או הבטיח לך משהו. לך תוכיח שאלוהים בחר דווקא בך ולא באחר. הדבר היחיד שאתה יכול לעשות זה לומר " תשאל אותו גם הוא יודע", ואו לפתוח במלחמה על האמונה שלך. ולכן היכן שיש אמונה אין ידיעה והמטרה שלנו בחיים לסלק אמונות וטקסים, שהם עבודות אלילים חסרי שחר עד שתוכח האמת שחור על גבי לבן. רק ידיעה ושאיפה של בני האדם לחקר האמת ללא משוא פנים, וללא אינטרסים כלכליים שיצרו את ההתגודדויות הללו, תוביל להתקדמותו של הגזע האנושי. ההתעלמות "זה לא ענייני" מחספסת את בני האדם ומובילה אותם להתקדמות תוך קרמה שלילית כלומר: גם הליכה במשעול האמת תוך התעלמות מהזולת הנמצא תחת ניצול מחפיר של דיקטטורים המהלכים אימים בשם האמונה, ומונעים את

הידיעה ומשווים אותה לכפירה, גם אדם זה סופו לשלם את המחיר (דוגמהה קלאסית התעלמות מזקנים). ולכן יש לשים לב לחלש, ולמוגבל לחיות לאקולוגיה וכל דבר שאפשר שכן גם הם חלק מהשלם.

---

על וידיעה אמונה

ניקח את ההפך של המאמר הקודם, אם נאמר שאמונה היא דרך אין סופית לעבר האמת, שהאמת היא דבר נשגב, בלתי מושג

וחדור אהבה אין סופית, אזי אמונה היא חיפוש מתמיד אחר האמת

זו דרך חיים.

ברגע שתאמר "אני יודע" משמע הגעת לסוף הדרך. הדרך היא אין סופית, והמטרה היא הדרך. ה"אני יודע", זו עצירה בזרימה האין סופית.

ההפך נכתב כדי להראות שלפעמים הכל נראה נכון ואם המציאות מאפשרת הפכים, אזי האמת לאמת פנים רבות, אך חוויית האמת דומה.

האמת שהיא הרצון האלוהי או ההתגלות שלו (היש) זה מה שנרשם בדפי ההיסטוריה וזו גם ההיסטוריה האלוהית, שכן הוא אפשר אותה.

וכך מתגלה לנו פן נוסף, שהאלוהות נמצאת בהפכים ובתנועה.