מודל המחשבה כנושא חקירה ראשוני... שהוא עצמו אינו משתמש בה, שהשיטה לא עובדת כשלא משתמשים בה נכון. נכון שהאושר הפנימי של האדם שהוא אינו חיצוני דהיינו, שאינו תלוי בדבר אי אפשר להכשיל בשיטה הזו, ולכן, כאשר האדם מאושר באופן פנימי הכל טוב לגביו, אבל ... להיות מאושר. הכוונה היא דווקא שהאדם עושה את הכי טוב שלו בלהיות מאושר ולא מתפשר בעניין, אז גם בדברים החיצוניים הוא מצליח הכי טוב שהוא יכול. ואז יש כאן את הדעה שאומרת שהאדם לא מסוגל לעשות משהו, אבל אפשר לשים אותה בפרופורציה נכונה למציאות, כלומר בשביל לקיים מטרה מסויימת אפשר להתפשר על הרצון להיות מסוגל למשהו חיצוני מנוגד למטרה שעלול להכשיל אותה. ואז הדעה הזו לא מסוגל הגיע לעמדת הפרופורציה שלה. כלומר, האדם מתפשר בדברים חיצוניים שישרתו מטרה חיצונית שלו כי הוא אוהב ללמוד ולעבוד בתחומים מסויימים ובכך הוא מתפשר. אבל, לעומת זאת על האושר אינו מתפשר עוד. בעניין האושר הוא מרגיש הכי טוב שיש ולכן גם בחיצוניות עושה את הכי טוב שיש. אבל, האושר הפנימי שלו אינו תלוי בשום דבר חיצוני והאדם מקבל ואוהב את עצמו ללא תנאים. וכן, האדם אוהב ומקבל את המציאות ללא תנאים. למה זה פועל? היות ... כי כאשר האדם לא מתפשר על הרצון הפנימי שלו אז ממילא הוא ממוקד ברצון הפנימי ולא עושה עניין מדברים חיצוניים הוא הולך ישר ולעניין לאיזו מטרה מסויימת ומבחינתו לא איכפת לו להתפשר על המטרה הזו. לעומת זאת, אדם שמתביית על מטרות מסויימות אבל הוא תלוי בחיצוניות של הדברים המטרה שלו נודדת כי בין ברגע הוא יכול לרצות אחרת ואצלו אין פשרות על שום דבר חיצוני ולכן, הוא גם לא מנסה שום דבר עד הסוף, כי הוא מפחד שהוא יפספס את הדבר ההפוך. ולכן, הוא ... את הכי טוב שלו בעניין. ואין מה לתמוה על כך, כי האדם נדד ממטרה למטרה. ואדם כזה, נתלה בדברים חיצוניים ושום דבר לא יספק אותו. ולכן, כאשר האדם הולך בדרך שונה ממה שהוא הכיר עד כה, וקודם כל הולך ...