דיסוציאציה - מבוא דיסוציאציה (בעברית: היפרדות או ניתוק) היא פגיעה זמנית, קלה או חמורה, בקשר המודע של האדם אל המציאות הפיזית או התחושתית שלו. במהלך דיסוציאציה קיימת פגיעה באינטגרציה בין אחד או יותר ממרכיבי המודעות: התנהגות, רגש, תחושות וידע. מצבים דיסוציאטיבים עשויים להופיע במצבים נורמטיביים (כגון שקיעה בהרהורים או בספר, היפנוזה), כתוצאה משימוש בסמים הזייתיים, או בשל מצבים גופניים (כגון ... ביותר מופיעים מצבים אלו כתוצאה ממצב דחק או מאורע טראומטי, ועל כן מופיעה בעיקר בצמידות להפרעת דחק פוסט טראומטית. דיסוציאציה מהווה תסמין מרכזי בהפרעות הדיסוציאטיביות. גורמים דיסוציאציה היא תגובה הסתגלותית, מנגנון הגנה המופיע במצבי דחק ובמצבים טראומטיים, בהם האדם מוצא את עצמו חסר אונים וחסר יכולת להלחם או לברוח, ולכן משתמש בניתוק על מנת להגן על עצמו. במצבים אלו עשויה להופיע דיסוציאציה על מנת להגן על הנפש ולמנוע את האינטגרציה של החוויה הטראומטית (או היבטים מסוימים שלה) אל תוך המודעות. כאשר השימוש במנגנון זה הופך לדפוס קבוע לאורך זמן, התגובה הדיסוציאטיבית עלולה להפוך להפרעה דיסוציאטיבית - כלומר למצב בו הדיסוציאציה הופכת לפתולוגיה, מופיעה במצבים שאינם טראומטיים בפני עצמם אלא מזכירים ממדים כלשהם של החוויה הטראומטית, ואינה תורמת עוד להגנה ... פוגמת באיכות החיים ולעתים אף יוצרת סכנת חיים. ממצאים מחקריים מצביעים על כך ש - 90% מהאנשים הסובלים מהפרעות דיסוציאטיביות דיווחו על היסטוריה טראומטית, וכן על כך שככל שעוצמת הטראומה גבוהה יותר מופיעות יותר תופעות ניתוק. הפרעות אלו שכיחות במיוחד בקרב אנשים שהיו קורבנות לניצול מיני בילדות המוקדמת. שני מודלים עוסקים בקשר בין הדיסוציאציה הנורמלית לבין זו הפתולוגית: המודל הטיפולוגי שהציע פייר זאנה, טוען כי הן שונות זו מזו באופן מהותי וכי דיסוציאציה פתולוגית מופיעה אצל אנשים בעלי נטייה מולדת לכך, שנחשפו לאירוע טראומטי רב עוצמה. לעומת זאת, מודל הרצף טוען כי הדיסוציאציה הנורמלית והדיסוציאציה הפתולוגית הן דרגות שונות של התופעה הממוקמות על רצף אחד. מודל הרצף מצביע על ארבעה היבטים מרכזיים המשותפים לכל רמות הדיסוציאציה: מידור - היבט זה מתייחס לתופעה לפיה מידע עולה למודעות רק בהקשרים ספציפיים ואינו נגיש למודעות בהקשרים אחרים. דוגמה ...

אמנזיה דיסוציאטיבית - מבוא אמנזיה דיסוציאטיבית (באנגלית: Dissociative Amnesia ), הנקראת גם אמנזיה פסיכוגנית (באנגלית: Psychogenic Amnesia) היא הפרעה נפשית השייכת לקבוצת ההפרעות הדיסוצאיטיביות. הביטוי ... אוטוביוגרפי. דפוסי השכחה בהפרעה זו יכולים להיות נרחבים או ספציפיים מאד. מקרים חריפים במיוחד של ההפרעה מלווים בתופעת הפוגה הדיסוציאטיבית. תוכן עניינים 1 אבחנה 2 שכיחות ואפידמיולוגיה 2.1 גורמי סיכון פרוגנוסטיים 3 מהלך ההפרעה 3.1 נטייה אובדנית 4 התמונה ... נוירולוגיים אחרים), סטרס חושלה או עייפות חולפת. הסימפטומים אינם ניתנים להסבר טוב יותר באמצעות הפרעה נפשית אחרת: הפרעת זהות דיסוציאטיבית, הפרעה פוסט טראומטית, הפרעת דחק אקוטית הפרעה סומטופורמית, או הפרעה נוירו - קוגניטיבית. מאפיין ייחודי (Specifier): בחלק (קטן) מהמקרים ... שכחה מוחלטת, או כמעט מוחלטת של חייו הקודמים, לרבות מקצועו, ובני משפחתו (הוריו, בן / בת זוג וילדיו). הפוגה הדיסוציאטיבית נחשבה בעבר להפרעה בזכות עצמה אך ב DSM 5 היא הפכה למאפיין של אמנזיה דיסוציאטיבית. שכיחות ואפידמיולוגיה בארצות הברית השכיחות ל - 12 חודשים עמדה על 1.8% מהאוכלוסייה, עם שכיחות מעט יותר גבוהה אצל ... יותר אצל קורבנות אלימות פיזית, ואירועים טראומטיים מסוגים שונים. גנטיים ופזיולוגיים: לא קיימים או לא נפוצים מחקרים שבדקו אמנזיה דיסוציאטיבית באופן ספציפי אולם מחקרים שבדקו דיסוציאציה באופן כללי העלו כי קיימת ככל הנראה השפעה לשילוב בין גורמים גנטיים וסביבתיים. פוגה דיסוצאטיבית: אצל אנשים מסוימים עם אמנזיה דיסוציאטיבית, הרחקת מקור המצוקה תביא בהדרגה לחזרת הזיכרון. אצל אנשים עם פוגה דיסוציאטיבית דפוס האמנזיה הוא עמיד יחסית והשכחה אינה חולפת בקלות. חזרת הזיכרון יכולה להתרחש בהדרגה בצורה של פלשבקים. מהלך ההפרעה ... תמיד פונים לקבלת עזרה ולא תמיד מודעים לכך שקיימת בעיה. אנשים עשויים לדווח על אפיזודות חוזרות ונשנות של אמנזיה דיסוציאטיבית. אפיזודה אחת אינה חייבת להיות סימפטומטית. משך ההפרעה יכול לנוע בין דקות ספורות לעשרות שנים. חלק מהאפיזודות של אמנזיה דיסוציאטיבית נפתרות באופן מהיר על ידי הסטת האדם מהמקום או המצב מעורר המצוקה. במקרים אחרים האפיזודה יכולה להמשך על פני זמן ארוך יותר, גם אחר שהאיום הוסר. אמנזיה דיסוציאטיבית נחלשת עם הגיל, אך לא תמיד. בנוסף, בחלק מהמקרים עלולה היזכרות באירוע טראומטי (לעיתים קרובות היזכרות פתאומית) לגרום למצוקה ניכרת התנהגות אובדנית וסימפטומים של PTSD. אמנזיה דיסוציאטיבית נצפתה בקרב ילדים, בני נוער ובוגרים. קיים קושי לבחון את מצבם של ילדים מפני שיש קושי לשאול אותם שאלות ... במקום ובזמן ומתאפיינת בשכחה של תקופה מסוימת מהחיים ונמשכת מספר שעות או ימים. זוהי הצורה השכיחה ביותר של אמנזיה דיסוציאטיבית. אמנזיה כללית (Generalized): כוללת דפוס נרחב יותר של שכחה, לעיתים כוללת אף שכחה של תקופה שלמה מהחיים. אמנזיה סלקטיבית ... אמנזיה סיסטמטית (Systematic): בסוג זה של אמנזיה האדם מאבד מידע השייך לקטגוריה מסוימת. שני מאפיינים אפשריים נוספים של אמנזיה דיסוציאטיבית שאינם מופיעים ב DSM או ב ICD אך מופיעים בספרות המחקרית והמקצועית הם: אמנזיה רטרוגריידית: האדם מתקשה לזכור דברים ... להעלות על פני השטח רגשות קשים והתנהגויות שעד כה לא קיבלו ביטוי. תחלואה נלווית כאשר ישנה נסיגה בתסמיני האמנזיה הדיסוציאטיבית עשויים לעלות ולצוף על פני השטח רגשות מגוונים הכוללים: אשמה, בושה, אבל, דיספוריה, חוויה של קונפליקט פסיכולוגי ועוד. אלה ... רוח אחרות, הפרעות הסתגלות (בעיקר עם אפקט דיכאוני או עם אפקט מעורב וקושי לשלוט בדחפים). רבים מהאנשים עם אמנזיה דיסוציאטיבית מפתחים בסופו של דבר הפרעת דחק פוסט טראומטית, בעיקר כאשר התוכן שהיה בלתי נגיש עקב האמנזיה, הופך להיות נגיש. ... עליו. בשנים האחרונות גבר העניין בהיבטים נוירולוגיים ופיזיולוגיים של סוגי האמנזיה השונים וכן בקשר בין מאפיינים פיזיולוגיים של האמנזיה הדיסוציאטיבית לסוגי אירועים קשים או טראומטיים. כיוון נוסף של מחקר נוגע לאפידמיולוגיה של הדפוסים השונים של אמנזיה דיסוציאטיבית. אבחנה מבדלת הפרעת זהות דיסוציאטיבית: הפרעה זו כוללת מרכיב של ניתוק מלא או חלקי מהאישיות ויצירת אישיות חדשות (שתיים לפחות) נוסף לאישיות המקורית. הפרעה ... הפרעת דחק פוסט טראומטית: חלק מהאנשים עם PTSD אינם יכולים להזכר בפרטים מהאירוע הטראומטי. אבחנה של PTSD עם אמנזיה דיסוציאטיבית תיתכן כאשר השכחה חורגת אל מעבר לאירוע הטראומטי. הפרעות נוירו - קוגניטיביות: בהפרעות אלה אובדן זיכרונות הוא חלק מתמונה ... אירועים, החולפת כעבור זמן קצר. סטופור קטטוני: כאן התמונה הקלינית תכלול גם מרכיב של אילמות שאינה חלק מאבחנת אמנזיה דיסוציאטיבית התחזות והתחלות: כאשר האדם עשוי להפיק רווח משני מהאבחנה (למשל פיצוי כספי) עשויה להשקל אבחנה של התחזות או התחלות. ... רפואי לא תרופתי מקובל הניתן למגוון אבחנות פסיכיאטריות) עשוי להיות כרוך בשכחה בעיקר לטווח הקצר. כאן הגורם לשכחה אינו דיסוציאציה אלא הטיפול הרפואי. טיפול פסיכותרפיה: ישנן המלצות לטיפול מהיר, בעזרת היפנו אנליזה, או נרקו אנליזה (סוגים ספציפיים של טיפול ...

... השאר בצרפת ובישראל) וכן ממשיכות להופיע בספר הקטגוריות שהיו מאוגדות בעבר תחת נוירוזה, בהן הפרעת חרדה, הפרעה סומטית והפרעת דיסוציאציה. מאפיינים: הניורוזה כמחלה מייצגת מגוון של מצבים בהם מצוקה או קונפליקט פנימי או לא - מודע מתבטאים דרך הפרעה ...

... לרשותו מי שיאסוף את כל חלקיו יצא לדרך עם חוסר באינטגרציה העצמית שלו. מתוך אי - אינטגרציה עולה בעיית דיסוציאציה. כשהוא נהנה מרחצה הוא אינו מרגיש אותו אחד כשהוא דורש בצרחות סיפוק מידי, חלב. הדחף האלים להרוס כשהוא תובע ...

... החיאתה של טראומה בילדות גורמת להפעלת מנגנוני הגנה שונים המובילה להיווצרות תסמינים. מנגנוני ההגנה השכיחים כוללים הכחשה, הפחתה, פיצול, דיסוציאציה ואשמה. פקטורים התנהגותיים קוגניטיביים לפי המודל הקוגניטיבי להפרעה, האנשים הלוקים בה לא מסוגלים לעבד או לעשות רציונליזציה של הטראומה ...

... מתכווצים וכו. לעתים בזמן החרדה יש גם תחושה של קהות חושים ואטימות, סוג של תחושת ניתוק הנקראת בשפה המקצועית דיסוציאציה. במצב זה, האדם החש את החרדה חש מנותק מהסביבה ולעתים גם מעצמו, חש שהוא לא הוא. הסימפטומים הגופניים של ...

... אני אומלל כזה יכול לגרום לקרע של ממש, פיצול מוחלט עד מצב של סכיזופרניה (שסע בין חלקי הנפש) או דיסוציאציה (הפרעת נתק \ זהות מפוצלת). לכאורה המצב עגום ומייאש ובכלל דברנו על אינטימיות. מה הקשר? החדשות הטובות הן שאין ...

... מרגעי שיא בחייו, שהמונחה מחובר לכוחות שבו ניתן להגיע לאירוע ממקום של צופה מהצד (עמדה שלישית, א - חיבור, דיסוציאציה) המוח האנושי יכול לקלוט רק מספר של פריטים מכל אירוע ואת השאר הוא משמיט אין לנו יכולת לקלוט כל ...

... 6.חוסר יציבות רגשית ושינויים חדים במצב הרוח. 7.תחושת ריקנות כרונית. 8.כעס עז, וקושי לשלוט בו. 9.חשיבה פרנואידית או תסמינים דיסוציאטיביים חמורים. מאפיינים אלה קיימים אצל אנשים רבים ברמה מסוימת, בעיקר אצל בני נוער. על מנת להפוך להפרעה נפשית עליהם ... ביטויים תכופים של מצבי - רוח, כעס מתמיד, התקוטטויות פיזיות חוזרות ונשנות). 9.חשיבה פרנואידית חולפת הקשורה ללחץ או לסימפטומים דיסוציאטיביים חמורים. דיסוציאציה היא מצב שבו, בדרגה זו או אחרת, אדם נהיה מנותק במידה מסוימת מהמציאות, בין אם מדובר בחלימה בהקיץ, בביצוע ...

הפרעה דיסוציאטיבית - מבוא הפרעות דיסוציאטיביות (מכונות גם הפרעות ניתוק) הן קבוצת הפרעות נפשיות הכרוכות בשיבושים בזיכרון, בתודעה, בזהות או בתפיסה. אנשים עם הפרעות דיסוציאטיביות משתמשים בדיסוציאציה כמנגנון הגנה באופן פתולוגי ובלתי רצוני. הן נוצרות, ככל הנראה, בעיקר בעקבות טראומה נפשית. תוכן עניינים: 1 סוגי ההפרעות הדיסוציאטיביות 2 שכיחות 3 אבחנה 3.1 אבחנת ילדים ובני נוער סוגי ההפרעות הדיסוציאטיביות: במדריך האבחנות הפסיכיאטרי DSM IV מתוארות חמש הפרעות בקטגוריה זו: הפרעת דה - פרסונליזציה - כוללת מצבים חוזרים ונשנים ... עצמו כנמצא מחוץ לגופו. מצבים אלו מתקיימים ללא פגיעה בבוחן המציאות, כלומר תוך מודעות לכך שזוהי רק הרגשה. אמנזיה דיסוציאטיבית - אובדן זמני של הזיכרון כתוצאה מאירוע מעורר דחק או טראומטי. היא עשויה להופיע בבת אחת או בהדרגה ולהמשך ... או מספר שנים - בהתאם לחומרתה של הטראומה ולגורמים הקשורים לאדם עצמו. הפרעה זו נחשבת לנפוצה ביותר מבין ההפרעות הדיסוציאטיביות. פוגה דיסוציאטיבית - מצב הפיך וזמני בו אדם שוכח את זהותו. פוגה דיסוציאטיבית כוללת לעתים קרובות מסעות ונדודים בלתי צפויים, לפעמים תוך אימוץ של זהות חדשה, לפרק זמן קצר או באופן מתמשך. מצב זה קשור בדרך כלל למצבי חיים מלחיצים. הפרעת זהות דיסוציאטיבית - מצב בו מספר אישיות נבדלות (שתיים או יותר) מתקיימות לסירוגין, כאשר לכל אחת מהן מאגר זיכרונות נפרד משלה ובדרך כלל לפחות אחת מהן אינה מודעת לקיומן של האחרות. הפרעה דיסוציאטיבית אחרת שאינה מסווגת (Dissociative Disorder not Otherwise Specified - DDNOS) - קיומם של תסמינים דיסוציאטיבים שאינם מתאימים לאף אבחנה אחרת. בסיווג המופיע במדריך האבחנות ICD-10 נכללת תחת קטגוריה זו גם הפרעת המרה בעוד ש - dsm 5 מסווג אותה כהפרעת סומטיזציה. שכיחות: שכיחותן של הפרעות דיסוציאטיביות במהלך החיים נעה בין 10% בקרב האוכלוסייה הכללית ל - 46% בקרב מטופלים פסיכיאטריים. אבחנה: בקרב מבוגרים, האבחנה נעשית ... כלים המותאמים לאבחון ילדים ובני נוער. קיים קושי לסווג, לאבחן ולבחור את הגישה הטיפולית המתאימה לכל אחת מבין ההפרעות הדיסוציאטיבית השונות. לדוגמה, קיימים הבדלים בין סיווג ההפרעות ב - dsm 5 לבין זה המופיע ב - ICD-10. אבחנת ילדים ובני נוער: קיים קושי באבחון סימפטומים דיסוציאטיביים בקרב ילדים ובני נוער, אותו ניתן לייחס למספר סיבות: הקושי של ילדים לתאר את החוויות הפנימיות שלהם, ההורים והדמויות ... או המזניחה שלהם עצמם, הסימפטומים עשויים להיות מעודנים או חולפים, שיבושים בזיכרון, במצב הרוח או בכושר הריכוז, האופייניים למצבים דיסוציאטיביים, עשויים להיות מזוהים בטעות כסימפטומים של הפרעות אחרות.