אמנזיה דיסוציאטיבית - מבואאמנזיה דיסוציאטיבית - מבוא אמנזיה דיסוציאטיבית (באנגלית: Dissociative Amnesia ), הנקראת גם אמנזיה פסיכוגנית (באנגלית: Psychogenic Amnesia) היא הפרעה נפשית השייכת לקבוצת ההפרעות הדיסוצאיטיביות. הביטוי הבולט של הפרעה זו הוא קושי להזכר ... טראומטית, הפרעת דחק אקוטית הפרעה סומטופורמית, או הפרעה נוירו - קוגניטיבית. מאפיין ייחודי (Specifier): בחלק (קטן) מהמקרים עשויה להתלוות לאמנזיה תופעה של פוגה. תופעה זו גורמת לאדם עם ההפרעה לנסוע מרחק גדול, ולהתחיל חיים חדשים לחלוטין כאדם אחר במקום ... / בת זוג וילדיו). הפוגה הדיסוציאטיבית נחשבה בעבר להפרעה בזכות עצמה אך ב DSM 5 היא הפכה למאפיין של אמנזיה דיסוציאטיבית. שכיחות ואפידמיולוגיה בארצות הברית השכיחות ל - 12 חודשים עמדה על 1.8% מהאוכלוסייה, עם שכיחות מעט יותר גבוהה ... גבוהה יותר אצל קורבנות אלימות פיזית, ואירועים טראומטיים מסוגים שונים. גנטיים ופזיולוגיים: לא קיימים או לא נפוצים מחקרים שבדקו אמנזיה דיסוציאטיבית באופן ספציפי אולם מחקרים שבדקו דיסוציאציה באופן כללי העלו כי קיימת ככל הנראה השפעה לשילוב בין גורמים גנטיים וסביבתיים. פוגה דיסוצאטיבית: אצל אנשים מסוימים עם אמנזיה דיסוציאטיבית, הרחקת מקור המצוקה תביא בהדרגה לחזרת הזיכרון. אצל אנשים עם פוגה דיסוציאטיבית דפוס האמנזיה הוא עמיד יחסית והשכחה אינה חולפת בקלות. חזרת הזיכרון יכולה להתרחש בהדרגה בצורה של פלשבקים. מהלך ההפרעה הופעת ההפרעה היא לרוב פתאומית. פחות ידוע על אופן ההיארעות של אמנזיה ממוקמת ואמנזיה כללית (ראה להלן), שכן אנשים במצבים אלה לא תמיד פונים לקבלת עזרה ולא תמיד מודעים לכך שקיימת בעיה. אנשים עשויים לדווח על אפיזודות חוזרות ונשנות של אמנזיה דיסוציאטיבית. אפיזודה אחת אינה חייבת להיות סימפטומטית. משך ההפרעה יכול לנוע בין דקות ספורות לעשרות שנים. חלק מהאפיזודות של אמנזיה דיסוציאטיבית נפתרות באופן מהיר על ידי הסטת האדם מהמקום או המצב מעורר המצוקה. במקרים אחרים האפיזודה יכולה להמשך על פני זמן ארוך יותר, גם אחר שהאיום הוסר. אמנזיה דיסוציאטיבית נחלשת עם הגיל, אך לא תמיד. בנוסף, בחלק מהמקרים עלולה היזכרות באירוע טראומטי (לעיתים קרובות היזכרות פתאומית) לגרום למצוקה ניכרת התנהגות אובדנית וסימפטומים של PTSD. אמנזיה דיסוציאטיבית נצפתה בקרב ילדים, בני נוער ובוגרים. קיים קושי לבחון את מצבם של ילדים מפני שיש קושי לשאול אותם שאלות אודות אמנזיה. כדי להשלים את התמונה נעזרים בדרך כלל באנשים בסביבתו של הילד: מחנכים, הורים וכדומה. נטייה אובדנית אצל חלק מהאנשים עם ההפרעה יש נטייה לפעולות של גרימת נזק עצמי או אובדנות. הסיכון גדול במיוחד כאשר האמנזיה חולפת פתאום והאדם מתמודד עם הצפה פתאומית שהתרחש אירוע טראומטי בחייו והודחק. התמונה הקלינית האמנזיה יכולה להופיע בכמה צורות: אמנזיה ממוקמת (Localized): ממוקמת במקום ובזמן ומתאפיינת בשכחה של תקופה מסוימת מהחיים ונמשכת מספר שעות או ימים. זוהי הצורה השכיחה ביותר של אמנזיה דיסוציאטיבית. אמנזיה כללית (Generalized): כוללת דפוס נרחב יותר של שכחה, לעיתים כוללת אף שכחה של תקופה שלמה מהחיים. אמנזיה סלקטיבית (Selective): מתאפיינת בשכחה של פרטים מסוימים מאירוע. אמנזיה מתמשכת (Continous): היא מצב בו האירועים נשכחים מיד לאחר התרחשותם, למרות מודעות האדם למתרחש בעת האירוע. אמנזיה סיסטמטית (Systematic): בסוג זה של אמנזיה האדם מאבד מידע השייך לקטגוריה מסוימת. שני מאפיינים אפשריים נוספים של אמנזיה דיסוציאטיבית שאינם מופיעים ב DSM או ב ICD אך מופיעים בספרות המחקרית והמקצועית הם: אמנזיה רטרוגריידית: האדם מתקשה לזכור דברים שאירעו לפני האירוע הקשה שבעקבותיו החלה האמנזיה. אמנזיה אנטרוגריידית - האדם מתקשה לזכור דברים שאירעו לאחר שהתרחש האירוע הקשה שבעקבותיו החלה האמנזיה. כאמור האמנזיה קשורה על פי רוב לאירועים קשים בעלי אופי טראומטי: אובדן ואבלות, קבלת בשורות קשות תאונות שונות, היות האדם קורבן ... מאפשרת לאדם לווסת את עוצמת החוויה הרגשית כתוצאה מהאירוע הקשה זאת באמצעות שינוי מצב התודעה. תוצאת ההפרעה מבחינה תפקודית לאמנזיה סלקטיבית מקומית או סיסטמטית יש השפעה מוגבלת על התפקוד היומיומי. אמנזיה מתמשכת ואמנזיה כללית הן בעלות אופי יותר נרחב ולכן לרמות לפגיעה משמעותית בהרבה באיכות החיים ובתפקוד האדם בסביבות שונות בחייו. הנסיגה בתסמיני האמנזיה אינה מבשרת בהכרח הקלה במצב, שכן היא עלולה להעלות על פני השטח רגשות קשים והתנהגויות שעד כה לא קיבלו ביטוי. תחלואה נלווית כאשר ישנה נסיגה בתסמיני האמנזיה הדיסוציאטיבית עשויים לעלות ולצוף על פני השטח רגשות מגוונים הכוללים: אשמה, בושה, אבל, דיספוריה, חוויה של קונפליקט פסיכולוגי ועוד. ... מצב רוח אחרות, הפרעות הסתגלות (בעיקר עם אפקט דיכאוני או עם אפקט מעורב וקושי לשלוט בדחפים). רבים מהאנשים עם אמנזיה דיסוציאטיבית מפתחים בסופו של דבר הפרעת דחק פוסט טראומטית, בעיקר כאשר התוכן שהיה בלתי נגיש עקב האמנזיה, הופך להיות נגיש. כמו כן שכיחות הפרעות סומטופורמיות, וחלק מהם עונים גם לאבחנה של הפרעות אישיות שונות. מחקר הפרעה זו נחשבת לתחום מחקר חדש יחסית שלא הרבה ידוע עליו. בשנים האחרונות גבר העניין בהיבטים נוירולוגיים ופיזיולוגיים של סוגי האמנזיה השונים וכן בקשר בין מאפיינים פיזיולוגיים של האמנזיה הדיסוציאטיבית לסוגי אירועים קשים או טראומטיים. כיוון נוסף של מחקר נוגע לאפידמיולוגיה של הדפוסים השונים של אמנזיה דיסוציאטיבית. אבחנה מבדלת הפרעת זהות דיסוציאטיבית: הפרעה זו כוללת מרכיב של ניתוק מלא או חלקי מהאישיות ויצירת אישיות חדשות ... פרסונליזציה. הפרעת דחק פוסט טראומטית: חלק מהאנשים עם PTSD אינם יכולים להזכר בפרטים מהאירוע הטראומטי. אבחנה של PTSD עם אמנזיה דיסוציאטיבית תיתכן כאשר השכחה חורגת אל מעבר לאירוע הטראומטי. הפרעות נוירו - קוגניטיביות: בהפרעות אלה אובדן זיכרונות הוא חלק ...