יהדות - התיחסות היהדות לסיגופים ונזירות... - התיחסות היהדות לסיגופים ונזירות כל ימי נזרו קדש הוא לה (במדבר ו, ח) ... שתקנים כלשהו? לכאורה, התשובה היא - כן. לכאורה, כך משמע מפרשת השבוע שלנו. וכה נאמר בפרשת הנזיר: איש או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר... מיין ושכר יזיר... שכר לא ישתה... כל ימי נזרו קדש הוא לה (במדבר ו, ב - ח). המשפט האחרון במובאה הוא המוליך למסקנה, שהנזיר הפורש מתענוגות החיים הוא הקדוש, ... אנו מוצאים - לכאורה - גם בהערתו הבלשנית של הפרשן הנודע רבי אברהם אבן עזרא, המצביע על המילה נזיר כנגזרת מן המילה נזר, שמשמעותה - כתר. ... חופשי מן התאוות. והנה נראה, שגם התלמוד מעלה אדם זה על נס: אמר שמעון הצדיק: מימי לא אכלתי אשם נזיר טמא אלא אחד. פעם אחת בא אדם אחד נזיר מן הדרום וראיתיו שהוא יפה עיניים וטוב ... של הצעיר התרגש שמעון הצדיק ואמר: מיד עמדתי ונשקתיו על ראשו. אמרתי לו: בני, כמוך ירבו נוזרי נזירות בישראל (נדרים דף ט, ב). לפניכם, ... אם קדוש הוא המתנזר מיין בעיני התורה, אם פרישותו הינה דוגמה לדרך החיים הנכונה - מדוע בתום ימי נזירותו עליו להקריב קרבן חטאת, הוא הקרבן, ... אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על הנפש (שם, יא). מהו החטא, המעיב על מעשה ההתקדשות של הנזיר? מסתבר, שמעשה קדושה זה, הפרישות עצמה היא החטא. ועל שחטא בנזירות הוא מביא קרבן כפרה. חטא גדול הוא, ... להתרחק מצוף ההנאות, שמזמן העולם. אסור למנוע מן הגוף את מה שהתורה התירה לו. חוטא הוא, אם כן הנזיר - גיבור פרשתנו. ואכן, רבו הפרשנים ... או התבודדו על פסגות הימליה למיניהן, כדי להפריח לבד מנטרות אישיות. ואילו אצלנו, הושמה לראש הנזיר המתבודד והמסתגף עטרת הקוצים של החוטא. ... אך אם כך הוא, אנו טועמים את טעמה של המבוכה. האם לא ראינו בתחילת דברינו, שהתורה העניקה לנזיר את התואר קדוש? האם לא נשק שמעון הצדיק לנזיר הצעיר, שעלה כנזיר מדרום הארץ? מבוכתנו אף תגדל, כשהעיון בדף הבא בתלמוד (נדרים דף י, א), יבהיר לנו. ששמעון הצדיק עצמו טוען, שהנזיר חוטא הוא. מדוע, אפוא, התרגש מן הנזיר הצעיר? כלומר, מה פשר יחס דו ערכי זה של הפרשה לנזיר? כך הגענו אל תורת הגמילה המקראית. ממנה עולה, לדעת פרשנים מסוימים, שהנזיר הוא אכן קדוש וחוטא כאחת. דמות האדם ... בלתי מבוקרת לתשוקות הגוף. כלומר, ברבדים הנסתרים שבנפשו, בתת - מודע, רבצה הנטייה לחטא. החלטת הנזירות, שהחליט באותו רגע, הצביעה על אומץ ... בתאוות השתייה. הנטייה לשכרות היא החטא. הכוח להתמודד עמה הוא הקדושה. ועל כן, נאמר בפרשה על הנזיר, אחרי ימי הנזירות, כך: ואחר ישתה הנזיר יין (שם, כ). הלא אם כבר חלפו ימי הנזירות, ומותר הוא בשתייה, מדוע ממשיך הכתוב לקור אלו נזיר? כי ימי הנזירות השיבוהו אל האיזון הנפשי. מעתה, שולט הוא מחדש בכוחותיו. מעתה, גם אם ישתה יין במידה הקצובה והבריאה, נותר הוא נזיר. נזיר מלשון נזר. מלך על ...