... נגשים שאיפות, ניצור ביטחון, נסלק כאב - פחד - ודיכאון נשתחרר מהתמכרויות ותנודות במצבי הרוח ובכלל... ראשית יש ליצור מרחב נקי מכל השפעות חיצוניות. הקדישו חדר או מקום קבוע למטרת אימון ותרגול זה. בטרם הכניסה לתרגול יש לשטוף את ...

... סיפורי חיים, אני שומע גברים רבים פותחים את סגור ליבם, מניחים בצד את הפאסון הגברי, ונוגעים בנימים חבויים עמוקים, במרחב הבטוח הנפתח בסדנאות בחברת גברים בלבד, מרחב הנסגר עם הופעת האישה הראשונה באזור... חיינו נוצרו וגופנו התהווה בתוך גופה של אישה. ממנה הגחנו לאוויר העולם, והקולות, ...

... החכם התייחס לאותו בן מלך בצורה מכובדת. אדרבה, הוא התנהג בצורת ההתנהגות החיצונית של בן המלך, דהיינו כיבד את מרחב השליטה של בן המלך, ונתן לו להרגיש שהוא משהו. ומה היתה השיטה של החכם? השיטה שלו היתה ממש פשוטה ...

... בפסולת זקוק לפירמוט המוח והגוף שלנו זקוקים בדיוק כמו המחשב לניקיון ולתכנות מחדש. כמו בית עמוס גרוטאות הזקוק לאוויר ומרחב כך מרגיש גופינו. כאשר נפנה את מה שאין לו שימוש או את מה שמפריע לזרימה החופשית נוכל ליצור מרחב מחיה נוח, פתוח וחיובי. בתוך הגוף ומחוצה לו. פאנג שואי טוב מפנה מקום לצי המבורך ודמיון מודרך מפנה מקום ...

... או ההצצה לתוך המציאות הפנימית של מי שיושב מולי עורכת בחדר עבודה - אך למעשה הם מתרחשים באיזור נטול מרחב בין המימדים, כאשר אני בטראנס מלא מורגשת אנרגיה עצומה ומלאת השראה גופי וראשי מיטלטלים מעט נישמע ביזארי - אבל ...

... לכך הסבר רוחני. כפי שהסברתי במאמרים אחרים המתקשר הרוחני בעצם מתחבר למימד החלימה שבו אין מגבלות כלל של זמן, מרחב ומקום. ומה שהיה או יהיה הם בעצם אחד. בחלומות קשה לנו לדעת מה עבר ומה עתיד - גם לפותר ...

... - אשיות אנרגטית שהעבירה שפע של ספרים עם מסרים - ידע אדיר בנושאים כמו יקומים חלופיים, מושגי אלוהות, תפיסת מרחב - זמן, רמות מודעות, חיים מוות, תודעה אישית וצמיחה, מתארת בספר סת מדבר חוויה חוץ גופית של בעלה רוברט ... הפילוסופיה כשכתב והסביר את הבנתו על מעבר לגבולות הגוף הפיזיכאשר התנגד להפרדה שאנו בני המערב עושים בין הטבע - למרחב - זמן - חומר - אנרגיה. הנתונים מצביעים שכל אדם אשר חווה חוויה חוץ - גופית או מוות קליני ...

... - חלק 5 פיזיקה - סוגיות בתורת היחסות לאור פילוסופיית המדע של זאב בכלר - חלק 4. יג. מוזרויות המרחב - זמן היחסותי אם הרשינו לעצמנו בפרק הקודם להשתעשע בספקולציה, עתה שבים אנו לדיון בכמה בעיות המקובלות כבעיות פתוחות בפיזיקה הסטנדרטית. מכל האמור לעיל ניתן להבין עד כמה המרחב - זמן של איינשטיין - מינקובסקי רחוק להיות סתם רצף ארבע - ממדי שכל צופה רואה רק חתך אחר ... לפי מערכת - הייחוס שלו - הצגה פשטנית המתגנבת אפילו לדיוניהם של פיסיקאים רציניים כמו גרין. כי אין מדובר במרחב גיאומטרי רגיל מעידים המאפיינים המוזרים הבאים: א. מטריקה ייחודית לכל צופה. נכון, כשצופה אחד נע באופן אינרציאלי לעומת האחר, מישור העכשיו שלו מוטה לעומת זה של חברו ולכן מדובר בחתך שונה של המרחב - זמן. אבל בכך לא מסתיים העניין: הזווית בין קואורדינטות הזמן והמרחב במערכת - ייחוס זו, מנקודת ראותה של מערכת - הייחוס האחרת, אינה עוד 90 מעלות אלא חדה / קהה ... הוא עצמו יחסי, כי הצופה עצמו יכחיש זאת בתוקף ויטען כי במערכת - הייחוס שלו הזווית בין קואורדינטות הזמן והמרחב היא 90 מעלות, בעוד העיוות חל במערכת - הייחוס האחרת (ר ציור #). במילים אחרות, לא זו בלבד שכל צופה רואה חתך ייחודי לו אלא שכל הגיאומטריה של המרחב - זמן נתפסת לגביו בצורה שונה לחלוטין. עובדה זו, לדעתנו, סותמת את הגולל על האפשרות לראות במרחב - זמן עצמו מערך ארבע - ממדי אובייקטיבי של אירועים שכל צופה רואה חתך אחר שלו. ב. מטריקה עם סימן מינוס. על כך מתווספת התמיהה עליה עמדו כבר מחברים אחרים: קביעת מרווח המרחב - זמן בין שני אירועים, לומר, המרחק ביניהם בארבעת הממדים, מצריכה שינוי קטן אבל מכריע במשפט פיתגורס. נפנה תחילה אל המרחב התלת - ממדי הרגיל. תהא נקודה במקום xyz ונקודה אחרת במקום xyz. את המרווח ביניהן נותן משפט פיתגורס: במרחב מינקובסקי, לעומת זאת, מקבל הממד הרביעי סימן שלילי. יהא ארוע במקום xyz ובזמן t ואירוע אחר במקום xyz ובזמן t. כדי למצוא את המרווח ביניהן במרחב - זמן, עלינו להחסיר את הפרש הזמנים מהמרחק במרחב. כאשר c, מהירות האור, מציין את הדרך להמיר מרחקים במרחב במרווחי זמן. מגוון התוצאות המוזרות התוצאות המוזרות בהן דנו לעיל הוא פועל יוצא של מטריקת מינוס זו. אם שני ... מזה מרחק כמה שנות אור, והזמן שעבר ביניהם הוא אותו מספר שנים בדיוק, יש לחסר את מרווח הזמן ממרווח המרחב ולכן מרווח המרחב - זמן ביניהם הוא... אפס. ואם, בדוגמה מפרק ג, לעיל, קו - העולם של נועה ארוך מזה של מנוחה, אזי הדרך שהיא עשתה במרחב - זמן היא קצרה יותר ולכן היא צעירה יותר. אבל מה סיבת מטריקת המינוס הזאת? על כך עונים ספרי ... אם דווקא המטריקה הזאת עובדת, בוודאי יש איזו אונטולוגיה חדשה המסתתרת מאחריה, לומר, קיים מאפיין אובייקטיבי עמוק יותר של המרחב - זמן. טרם נעשה ניסיון רציני לגלות מהו מאפיין זה. ג. חידת מעבר הזמן. מה סיבת ההימנעות הזאת מלחפש סיבה עמוקה יותר למטריקה המוזרה של המרחב - זמן? ייתכן שהדבר קשור במאפיין הבולט ביותר של הזמן, שהפיזיקה המודרנית מתרחקת ממנו כמו ממגפה. כוונתנו לעובדה היסודית והפשוטה שהזמן נתפס בחושינו, בניגוד בולט לממדי המרחב, כזורם בדרך כלשהי. איננו יכולים להישאר ברגע מסוים כשם שיש ביכולתנו להישאר במקום כלשהו, ובוודאי שאיננו יכולים לשנות את ... של הפיזיקה, צריכים היו תהליכים אלה להיות אדישים להבדל בין עבר לעתיד כפי שהם אדישים להבדלים בין שמאל וימין במרחב. לא כך הדבר במציאות. עליית האנטרופיה, התפשטות היקום, התנהגותם של חורים שחורים ואינטראקציות חלקיקיות הקשורות בכוח החלש הן כמה דוגמאות לחיצי זמן שהפיזיקה העיונית מנסה מזה מאה שנה להתמודד אתם ללא הצלחה יתרה. במילים אחרות, איחוד המרחב והזמן בתורת היחסות לא הפך אותם למרחב - על פשוט שכל המבדיל אותו מהמרחב המוכר לנו הוא מספר ממדיו. רחוק מזה: למרחב - זמן יש תכונות מוזרות שתורת היחסות רק החלה לחשוף, ונותרו משוועים להסבר עמוק יותר. יד. מהפכת היחסות: אקטואליזם ... ומתמיה, ושהיבט זה לא זכה לתשומת - הלב הראויה בדיונו של בכלר. פרדוקסים רבים זוכים לפיתרון קל עי השימוש במרחב מינקובסקי, אבל דווקא ההצלחה הגדולה של הפורמליזם הזה מחדדת את החידה הגדולה לגבי טבע המרחב והזמן, שהיחסות לא הבהירה עד תום. עכשיו הזמן לדון ביחסו השלילי של בכלר למהפכה היחסותית. תמיהתנו העיקרית קשורה למבחן ... של תורת היחסות לקוי, הכיר איינשטיין בעובדה שאם יקבל את עיקרון מאך, ינבע ממנו המעמד הנפרד והמוחלט של מבנה המרחב - זמן - מהלך פוטנציאליסטי מובהק. ומה עשה איינשטיין? שואל הקורא המתוח. האם נטש את האקטואליזם? בכלר, כאילו לא ...

... הזה אדם. ואד יעלה מן - הארץ, והשקה את - כל - פני האדמה. הביטוי הזה תמיד עובד ומספק במרחב את הגוף בעל אופצית ההבחנה. אגב, וכאשר האופציה הזו יוצאת לאור, היא הופכת לפוטנציה. הייתי רוצה כאן להתבונן באדם ... האדם מתחיל לעלות ולהפעיל את האופציה שבו. אני רוצה להדגיש שאין גוף אנושי נטול אופציה, כל גוף אנושי הותקן במרחב עם האופציה הזו, אולם לא כולנו מפעילים את האופציה הזו באותה המידה, יש מי שמפעיל אותה בפול גז וישנם ... ומוותרים עליה. אם כן יש מקום למשוואה הזאת: גוף אנושי + אופציה בלתי פעילה = גוף אנושי כלומר קיים במרחב גוף אנושי שבעליו לא מפעיל את האופציה הזו, ולמעשה הוא יישאר גוף אנושי ולא יחול בו שום שינוי במרחב. הגוף הזה יתקיים במרחב וייצטופף על פני אין סוף משבצות, אבל העקומה שלו תהיה דומה לעקומה בודדה של אבן או של כל חפץ דומם. מאידך, קיים במרחב גם גוף אנושי שבעליו מפעיל את האופציה הזו, והנוסחה להלן תבטא את זאת: גוף אנושי + אופציה פעילה = ... ולהסיר את האבק מעליו. אני מדבר על המונח ישות, וישות היא לא קיום ולא הימצאות כי אם מימוש ההימצאות במרחב, כי למעשה גם האבן קיימת במרחב אך כידוע אין לאבן ישות כי אינה מבחינה בקיומה במרחב ולבטח לא בקיום העצמים לידה, בעוד האדם כן, הוא האדם בעל אופצית הבחנה פעילה. גוף אנושי + אופציה פעילה ... והמידע אינו משתנה לעולם. באופן הטכני הזה אנו מבחינים גם באחינו האדם, שגופו מצטופף על פני משבצות אין סופיות במרחב, כאשר כל גוף העומד על כל משבצת מייצג חבילה של מידע שאינה משתנה לעולם. וגם הצופה האנושי מבחין בשרשרת הגופות השונים שמצטופפים להם עד אין סוף במרחב, ושולח את הנתונים הנקלטים למוח שבונה באמצעותם עקומה המשייכת את שורת הגושים השונים שקלטנו על פני המסלול - למשפחת האדם. יש לנו אם כן עקומה שמזהה בבירור את האדם, אבל ובניגוד לאבן שנעה במרחב במסלול כמעט שווה והעקומה שלה אינה משתנה תדירות, האדם נע ונד לאורך כל המסלול כי הוא מייצר בעצמו חוקים ... באוויר או בחיה שמשוטטת בשדה... בכל אופן העקומה המשתנה הינו מונח שנדבק מטבעו לאדם הפעיל בעל האופציה הפעילה שתנועותיו במרחב הן רציונליות. מכאן אפשר להגיד, הגם ואיננו מדייקים, כי גוף אנושי ללא אופציה פעילה אינו בעל עקומה משתנה כי ... (0) = אבן מידע + (0) = מידע וכמובן כל מידע והערך שלו ביחס לצופה. במילים אחרות, וכשאני מבחין במרחב בגוש המידע המלוכד של אבן באמצעות העקומה הבודדה שבונה המוח שלי, ובעצם אני מבחין דרך העקומה הזו במיקום שלי במרחב, כלומר ערך העקומה הזאת מבחינתי הוא כערך תרומתה לשיפור מיקומי במרחב, וכגודל ערכה כך גודל תרומתה. גוש המידע המלוכד של אבן יעניין אותי לפרק זמן קצר במרחב, כלומר אני אבחן את העקומה של הגוש הזה לשיעור של מרחק קצר יחסי, ואולי אגלגל אותה ברגלי ובזאת יסתיים ... יותר ואולי אף אחזור אל אותה העקומה מספר פעמים ואבחן אותה לעומק, כי בכל פעם היא משפרת את מיקומי במרחב. אולם, וזו הנקודה העדינה שדורשת הדגשה, עקומה של גוש המידע החשוב ביותר - ולעולם לא תשתנה ביחס אלי ותראה לי לכאורה פנים אחרות באופן שאשפר את מעמדי ואת מיקומי במרחב עם כל פן ופן... לכל עקומת מידע במרחב פן אחד ולא יותר, גם לעקומה של גוש המידע המלוכד בספר החשוב ביותר לאדם. הסיבה היא המופשטת הידועה: למידע ... סוף לעקומות שהאדם יכול להציג וזאת בזכות ייחודו כי הוא היחיד ביקום בעל עקומה משתנה. העקומה שהצופה בונה עבורו במרחב משתנה עם כל תנועה, דהיינו ועם כל תנועה האדם מציג בפני הצופה עקומה נבדלת. לא כן הספר, הוא מייצג ... למידע פן אחד לא שניים. להזכירכם, האדם הוא הגוש היחיד מבין גושי המידע ביקום שיש לו את אופציית ההבחנה במרחב, והוא יכול להפעיל את האופציה הזו או לא - הדבר נתון לשיקולו. בנוסף הוא גוש המידע היחיד במרחב שניתן לצפות בו עי עקומה משתנה כי עקומתו במרחב משתנה ללא הרף. לעומתו, הספר נושא מידע שאין בו שום אופציה, ולכן הוא ישקף בהכרח את אותן הנוסחאות שלעיל ...

... הכוחות עי האדם, היא השימוש שעושה בדינמיקה של היקום. אנחנו יודעים היום ועקב קריאת המאמר הזה כי אין זמן במרחב, אין קיום למימד הזמן ביקום הזה שאנו חלק ממנו, זאת כי כל הכוחות מתרחשים ביקום בהבזק אחד, ממש עכשיו, ... מליארד האנשים החיים כיום על האדמה, כל אחד ואחד ואילו חוקק חוקים ברורים ועקביים מצידו - חוקיו היו מתקיימים במרחב לאורכו ולרוחבו ועד לאין סוף. על השאלה איך יתקיימו חוקיו בלעדיו עד לאין סוף נעמוד בהמשך. במילים פשוטות, כל ... בהבזק אחד כולל הפעולה של הרמת היד, אולם ובגלל שהיקום הזה הוא אין סופי וגם דינמי, הרי מקומי האישי במרחב משתנה בו בזמן ללא הרף, ולמעשה הגוף שלי מתחלף במרחב ללא הרף... תאר לך עשר משבצות כאשר גוף אנושי עומד על משבצת מס 1, וגוף אנושי אחר עומד על ... כי אילו היקום הזה היה מוגדר - אזי הכוחות הפועלים עליו בהבזק היו מסתיימים עוד באותו הבזק ולא היה במרחב קיום לבוחן, כי לא היה לו במה להבחין. אולם תכונת האין סופיות של היקום היא זו שיצרה את מקום הבוחן במרחב, כי לעולם לא מסתיימת בחינתו של הבוחן הזה - תמיד נותר לו מה לבחון, על אף והלכה למעשה הוא ... במשבצת שחלפה, ואת מינון הכוחות עליו פעל באותה המשבצת. באופן הזה הגוף האנושי יודע לזהות את עצמו ואת ישותו במרחב, היינו יודע לעקוב מכל נקודה מרחבית אחר מסלול האב טיפוס של עצמו שנע ומשתנה ללא הרף. אנחנו יודעים להתמקם במרחב בזכות המחשב הנודד איתנו לכל נקודה ומספק לנו את מלוא המידע על יתר המשבצות שכבר נבחנו על ידינו. ואומנם ... במיקום האדם ובכוחות הפועלים עליו באותו המקום, ואכן אנו מעבדים באופן שונה את הזיכרונות הקרובים והרחוקים - תלוי במיקומנו במרחב, וזה מקור הרגשות המשתנים איתנו חדשות לבקרים.