... 2 גורמי סיכון 3 סיבות לדיכאון אחרי לידה 3.1 תאוריה מתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית 4 מניעת דיכאון אחרי לידה 5 טיפול בדיכאון אחרי לידה תסמינים: תסמינים של דיכאון לאחר לידה, יכולים להופיע בכל זמן לאורך השנה שלאחר הלידה וכוללים את התסמינים ... תיאבון וירידה במשקל חוסר יכולת להתנחם תשישות תחושת ריקנות אנהדוניה נסיגה חברתית אנרגיה נמוכה או אפסית תחושת תסכול קושי לטפל בתינוק ליקויים בדיבור ובכתיבה הפגנת כעס כלפי אחרים חרדה מוגברת או התקפי פאניקה חוסר חשק מיני אם הסובלת מדיכאון אחרי ... להיעדר ויטמינים. מחקרים אחרים מראים קשר לשינויים הורמונליים במהלך ההיריון, אולם מחקרים נוספים הראו כי אין קשר לשינויים הורמונליים וטיפול הורמונלי לא עזר לסובלות מדיכאון אחרי לידה. מעבר לכך, קיים שיעור גבוה של דיכאון אחרי לידה אצל גברים (שאינם סובלים משינויים הורמונליים). עם זאת, אין הדבר אומר כי אפשר לשלול כל קשר: טיפול הורמונלי המדמה הריון עורר תסמינים של מצב רוח אצל נשים עם היסטוריה של דיכאון אחרי לידה, אך לא אצל נשים ... הוא שיש תת - קבוצה של נשים שהינן בעלות רגישות גבוהה יותר לשינויים הורמונליים בהריון. שינויים באורח החיים בעקבות הטיפול בתינוק, נתפסים פעמים רבות כגורמים לדיכאון אחרי לידה, אולם גם כאן אין ראיות רבות התומכות בהשערה. נשים שילדו מספר פעמים ... אך רובן אינן סובלות מדיכאון אחרי לידה. תאוריה מתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית: על פי תאוריות מתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית, תינוקות זקוקים לטיפול מתמיד, ובהיעדר תמיכה מספקת מהאב או חברי משפחה אחרים, אמהות קדמוניות לא יכלו לדאוג לילד בצורה טובה מבלי להזניח ... הנזק לה או לצאצאים אחרים יצטמצם. לפי גישה זו, אמהות אחרי לידה אינן סובלות מהפרעה נפשית, אלא אינן יכולות לטפל בתינוק בצורה טובה ללא תמיכה חברתית רבה יותר או משאבים אחרים. טיפול בגישה זו יסייע לאמהות להשיג את התמיכה שהן צריכות. מניעת דיכאון אחרי לידה: איתור מוקדם והתערבות משפרים את הפרוגנוזה של ... הנשים. חלק גדול מהמניעה היא על ידי יידוע אודות גורמי הסיכון, וגורמים מהמערכת הרפואית יכולים לשחק תפקיד מרכזי באיתור וטיפול בדיכאון אחרי לידה. הרופא צריך לבחון אם הנשים שבטיפולו נמצאות בסיכון מוגבר לדיכאון אחרי לידה. כמו כן, התעמלות ותזונה נכונה יכולה לסייע במניעת דיכאון אחרי לידה ודיכאון בכלל. ... עשוי לשמש ככלי לזיהוי חולים הלוקים בדיכאון זה (אם החולה מדורג מעל הדרגה 13 הוא בעל סיכון לאבחנה זו). טיפול בדיכאון אחרי לידה: הטיפול בדיכאון אחרי לידה מתחיל בהערכה רפואית, על מנת לשלול בעיות רפואיות ופסיכולוגיות אחרות. טיפולים אפשריים הם טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול תרופתי במידת הצורך, ביקורי בית, הקפדה על תזונה נכונה ודפוס תקין של שינה. במחקר שנערך ב - 1997 בהשתתפות 61 נשים עם דיכאון אחרי לידה, נמצא כי השיפור בתסמינים של דיכאון אחרי לידה היה זהה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי וטיפול בתרופה האנטי דיכאונית פלואוקסטין. שיפור נמצא לאחר שבוע עד ארבעה שבועות, בלי קשר לטיפול שהאישה קיבלה. ממחקר זה עולה כי אין עדיפות לטיפול תרופתי או לטיפול קוגניטיבי התנהגותי, ושילוב של שניהם לא הועיל יותר מאחד מהם. לפיכך, המלצת החוקרים היא לאפשר לכל אישה לבחור את הטיפול המתאים לה. בניגוד לדכדוך אחרי לידה, העובר ברוב המקרים מעצמו, דיכאון אחרי לידה יכול להישאר יציב בחלק מהמקרים אם אין טיפול מתאים.

... של הנבחן. תוכן עניינים: 1 הגורמים לחרדת בחינות 2 מאפיינים של חרדת בחינות 2.1 חרדת בחינות וחרדה 3 אבחון וטיפול 3.1 פרופיל האנשים שעשויים לפתח חרדת בחינות 3.2 אבחון של חרדת בחינות 3.3 טיפול בחרדת בחינות 4 דרכים להתמודדות עם חרדת הבחינות 5 תרומה אפשרית של הסביבה בהפחתת חרדת הבחינות 5.1 תרומת ההורים בהפחתת ... הרמה האופטימלית, נוצרת פגיעה בתהליכי הקשב, הזיכרון והתפקוד היעיל. במצב זה החרדה יוצרת מעגליות של סימפטומים והימנעות שמזיקים ודורשים טיפול. חרדה גבוהה שמתמשכת לאורך זמן יכולה לגרום לנזקים גופניים בלתי הפיכים. אבחון וטיפול: פרופיל האנשים שעשויים לפתח חרדת בחינות: לא ניתן לבודד את מאפייני האישיות אשר גורמים או מנבאים הופעת חרדת בחינות. ... כי חרדת הבחינות יכולה להופיע בעוצמות שונות ולגרום למצוקות ולקשיי תפקוד שונים, ולכן נדרשים אבחון והערכה להתאמת סוג והיקף הטיפול, וכדי לשלול גורמים כמו הפרעות נפשיות אחרות. טיפול בחרדת בחינות: על מנת לטפל בחרדת בחינות, קיימים טיפולים המתמקדים בניטרול זמני של הסימפטומים, כגון חוסמי בטא, וטיפולים המנסים לאתר את הגורמים לחרדה ולתקנם, כגון טיפול פסיכולוגי או טיפול קוגניטיבי - התנהגותי. קיימים גם טיפולים אלטרנטיביים, כגון EMDR. כאשר הבעיה אינה בדרגת חומרה המצריכה טיפול, מקובל להמליץ לסובלים להתמודד עם החרדה שלהם, ובשום אופן לא לחמוק או להימנע מבחינות, משום שהתנהגות זו עלולה להחריף את החרדה. ניתן להשתתף בטיפולים קבוצתיים על מנת ללמוד מניסיונם של אחרים ולקבל תמיכה פסיכולוגית מקצועית כדי לטפל במצב ולהתמודד עמו באופן יעיל. דרכים להתמודדות עם חרדת הבחינות: הבעיה בלחץ מתחילה כאשר הוא הופך לחרדה של ממש, מה שעלול לגרום לחוסר תפקוד. הגישות הטיפוליות מפנות מקום להתנהגות בונה ויעילה בכך שהן מתמקדות בהימנעות / הפחתת / הכחדת מכלול התגובות הפיזיולוגיות והפסיכולוגיות השליליות המכשילות את המטופל במהלך הבחינה או בהתכוננות אליה. הטיפים הבאים אינם מהווים תחליף לטיפול פסיכולוגי. נשימות עמוקות: נשימות עמוקות מקילות על החרדה. ניתן לתרגל את הנשימות בעזרת הפרחת בועות סבון (מתקן של ילדים ... לחוסר איזון ברמת המוליכים העצביים במוח ועל ידי לקיחת תרופות אפשר להשיבם אל הנורמה, חשוב לציין שלקיחת תרופות ללא טיפול פסיכולוגי ומרשם מרופא מוסמך יכול להוביל להרעה במצבי החרדה. שיחה - באמצעות שיתוף החרדה עם הסביבה הקרובה, אדם מכין ...

... אפקטיבית כרונית. תוכן עניינים: 1 חוויית הסובל מדיסתימיה 2 אבחנה לפי ה - DSM 3 הגורמים להפרעה 4 שיטות הטיפול בדיסתימיה 4.1 פסיכותרפיה 4.2 טיפול תרופתי חוויית הסובל מדיסתימיה: הסובלים מדיסתימיה מתארים חוויית חיים של חוסר שייכות, חוסר בעניין והנאה, רגשות אשמה, הערכה עצמית ... והאישיות ולקשיים משפחתיים בין ההורים לילדים. לפי פרויד אבל או אכזבה בשלב מוקדם בהתפתחות מעודדים התפתחותו של דיכאון. שיטות הטיפול בדיסתימיה: פסיכותרפיה: טיפול פסיכודינמי ארוך טווח, בדגש על התבוננות בחוויות הילדות והבנת הקשר בין תחושת הייאוש וערך עצמי נמוך להכשלה והענשה עצמית. טיפול קוגניטיבי, המתמקד בהסתגלות לגישה חדשה ודרכי התנהגות חיוביות יותר כלפי פנים והחוצה. טיפול התנהגותי, המבוסס על חיזוקים חיוביים, העשרה בחוויות נעימות וחיזוק תחושת מסוגלות ויכולת התמודדות. טיפול תרופתי: הטיפול שנמצא היעיל ביותר בדיסתימיה הוא טיפול קוגניטיבי בשילוב עם טיפול תרופתי תרופות המעכבות ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI), או של סרוטונין ונוראפינפרין (SNRI), ואחרות.

... הדרושות לניהול אורח חיים תקין. בתקופה האחרונה המושג חולה נפש הוא בשימוש יותר בפסיכיאטריה המשפטית מאשר בתחום הקליני - טיפולי. הפרעה פסיכוטית מצביעה למעשה תמיד על קיום תפקוד לקוי של המוח באחד או יותר מן התחומים הבאים: תחושה, תפיסה, תקשורת, ... דלוזיונלית 1.4.1 הפרעה דלוזיונלית מושרית 1.5 הפרעה סכיזו - אפקטיבית 2 פסיכוזה אורגנית 3 סכיזופרניה 3.1 מהלך המחלה 3.2 טיפול 3.3 סוגי שסעת 3.4 שסעת הילדות 4 תסמינים גופניים 5 גורמים גנטיים 6 גורמים פסיכו - סוציאליים סוגי פסיכוזות: ... היומיומי אצל מרבית חולים אלו הינו שמור יחסית. כמחצית מן החולים מחלימים בטווח הארוך, 30% נותרים ללא הטבה במצבם. הטיפול התרופתי המקובל הינו טיפול בתרופות אנטי פסיכוטיות, פסיכותרפיה ובמידת הצורך - אשפוז. הפרעה דלוזיונלית מושרית: זוהי הפרעה פסיכוטית של שני אנשים או יותר, השותפים ... נפרדים, בן זוג המושרה יוצא מהמצב החולני ומוותר על מחשבות השווא. לאחר ההפרדה ההחלמה לעתים היא מהירה ולעתים איטית. הטיפול בהפרעה מתמקד בשני בני הזוג, תוך כדי הפרדה זמנית ביניהם עד לשיפור מצב החולה הראשוני. הפרעה סכיזו - אפקטיבית: מאפיינים ... החיים משפיעים על הדרך בה הפרט מתמודד עם המחלה - תנאים גרועים עלולים לתרום לתהליך הידרדרות של אישיות החולה. טיפול: מכיוון שעדין לא נמצאה הסיבה הבסיסית לשסעת (למעשה, כמו במקרה רוב המחלות הכרוניות הלא זיהומיות ברפואה), לא נמצאה התרופה לריפוי המחלה. בשיטות טיפול שונות מושגת הרגעה יחסית של המתח הנפשי בו שרוי החולה והפחתה, לפעמים עד כדי היעלמות, של ההזיות ומחשבות השווא (הסימנים החיוביים של המחלה). הטבה זו מאפשרת לאחוז ניכר מהחולים לחזור למסלול חיים רגיל יחסית. הטיפולים הנפשיים לבדם לא השיגו תוצאות מרשימות. אך נראה כי שילוב זהיר ומודרך של טיפול תרופתי עם טיפול נפשי, תומך ומשקם, בלי כל ספק תורם לשיפור מצבם של חולים רבים, עד כדי יצירת מצבים המאפשרים להם לחיות ... נוטה להידרדרות שכלית ורגשית ויצירת מצבים כרונים. חלק גדול מן המקרים יוצא מהמצב ההתחלתי בדרגות שונות של הבראה בעזרת טיפול תרופתי, ורבים מסוגלים לנהל חיים פחות או יותר תקינים. 3.קטטוניה - יש הטוענים שסוג זה של שסעת לא אמור ... בשניים) - מתרחשת כשאחד מבני המשפחה או יותר נדבקים במחשבות שווא של החולה, מאמינים בהם והולכים שולל אחר המחשבות. הטיפול במקרים אלו הוא הפרדה של בני המשפחה מהחולה. בן המשפחה מבריא לרוב תוך זמן קצר. 2.מקרה הגבול - מוגדרים מקרים ... גברים, ולפעמים אצל ילדי האם העומדת ללדת. 4.תסמונת מינכהאוזן - החולים מביימים מצבי חולי שונים, על מנת לשכנע רופאים ומטפלים שהם חולים במחלות שאינם באמת חולים בהן. כתוצאה מכך זוכים לאשפוזים שונים, טיפולים ואף ניתוחים. 5.תסמונת על שם GANSER -מוכרת גם בשם תסמונת האסירים, ומתבטאת בביום מחלות שונות על מנת לזכות בתשומת ... לעתים מתפתחים בקצב בלתי שווה, לפעמים תקופות ארוכות של עצירה בהתפתחות ולפעמים התפתחות מואצת ובלתי מוסברת. 6.כל סוגי התרופות והטיפולים נפשיים, בפסיכוזות הילדות. תנופה מיוחדת קיבל בשנים האחרונות הטיפול ההתנהגותי והטיפול החינוכי. במקרים בהם התפתחות הדיבור לקויה או חסרה נכנסים לתמונה קלינאי תקשורת. תסמינים גופניים: קיימים שני ליקויים עיקריים שנמצאו קשורים ...

זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 3 פרק 3 בנית תכנית טיפולית כיצד תוכלו לדעת אם ילדכם נמצא על הקשת האוטיסטית? באופן כללי מאד ניתן לאמר שכאשר יש לילד עיכוב בהתפתחות ... את הילד אצלה ולבנות לו תכנית סנסורית המתאימה לו, זאת בנוסף לתכניות נוספות שימליץ עליהן הנוירולוג, הפסיכולוג, קלינאית התקשורת, טיפולי ABA ומטפל בשיטת גריספן, טיפול בשיטת ורדי ועוד. יש מאבחנים המשתמשים בחלק מהכלים שהזכרתי כדי לאבחן. חשוב מאד שההורים יחושו שנעשתה מבחינתם ומבחינת המאבחן עבודה רצינית ושהאבחון מלא ומשקף את מצב הילד. כאשר הילד מאובחן כנמצא על הקשת (טווח) אוטיסטית כדאי לבנות תכנית טיפולית ביתית כמה שיותר מהר ובמידת הצורך והמלצת המומחים לשלוח את הילד לגן תקשורתי או טיפולי. במידה והילד הולך לגן רגיל כדאי להתייעץ ולשקול צירוף סייעת שתהיה צמודה לילד ותקבל הדרכה ממנחה התכנית כיצד לקדם ... בכל מה שקשור בחיי היום יום בגן ותפקודו. מניסיוני, אני ממליצה על הגישה האקלקטית. כלומר, לא להאמין בשיטה אחת ולטפל בילד רק דרכה אלא לשלב מספר שיטות (ולא להגזים גם בזה, בסהכ מדובר בילד צעיר שיכולת ההכלה שלו מוגבלת). מומחים ... שהן סותרות אחת את השנייה. במידה והילד נמצא במצב שלדעתכם, ולדעת רוב המומחים שהתייעצתם עמם, אינו מאפשר לו להשתלב בטיפולים במספר שיטות כדאי להתחיל בשיטה אחת (אני ממליצה על ABA) ולהתמיד בה לפחות חצי שנה כדי להבחין בתוצאות. במידה ולאחר חצי שנה (או שלושה חודשים לכל הפחות) אינכם רואים שיפור בליקויים של הילד כדאי מאד להפחית בשעות הטיפוליות של סוג הטיפול הראשי שבחרתם ולהכניס במקום שעות אלה טיפולים מסוגים שונים שעשויים לתמוך בילד טוב יותר ולהקל עליו ועליכם. לדוגמה, ילדה שטופלה במשך שנתיים בשיטת גרינספן ומצבה לא ... אך לא יותר מכך, היא נשארה, כפי שהגדירה זו אימה בתוך עצמה). היה טוב אם לאחר חצי שנה של טיפול שאינו אפקטיבי מספיק לשנות ולהכניס טיפולים אחרים ולראות מה הכי עוזר לילדה (לאיזה טיפול היא מגיבה הכי טוב) ואז לתגבר את מספר השעות שעובדים עימו בטיפולים החדשים תוך כדי הפחתת שעות הטיפול הקודם בהדרגתיות. דוגמה אחרת היא של ילד שקיבל במשך חצי שנה טיפולי ABA ולאחר תקופה זו החל להציג התנהגויות מתנגדות מאד לטיפול ולמטפלים. כאשר הפחיתו את שעות ה - ABA (מ - 35 שעות שבועיות ל - 22 שעות שבועיות) והכניסו במקום ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת, רכיבה טיפולית, מספר שעות גרינספן המתמקדות במשחק זוגי חברתי (של שני ילדים הנמצאים פחות או יותר באותו מקום על הספקטרום), וכן 6 שעות בשבוע טיפוליVBA, הילד הפך רגוע יותר, בעל יכולת הכלה רגשית גבוהה יותר ורגוע יחסית מבחינה סנסורית. מניסיון אני יכולה לומר שגם ... שהות בארץ וטיסה למומחה מחול, אלא אם כן אתם מרגישים שאכן הגעתם למבוי סתום מבחינת שאלות מהותיות לגבי הילד והטיפול בו. גם אז כדאי לחפור היטב באזורינו ולהפתעתכם תגלו שבישראל ישנם לא מעט מומחים שיכולים לעזור לכם בשאלות ספציפיות. כדאי ... במה כרוך בתשלום ומה כלול בתשלום. מנחים רבים אינם טורחים לעבוד עם הילד עצמו ומשאירים את כל העבודה הטיפולית למטפלים בלבד ולעיתים לרכזת הצוות. אינני יכולה להמעיט בחשיבות הצורך שהמנחה עצמו יעבוד עם הילד שעה בשבוע או בשבועיים כמטפל (כך הוא גם יכול להדגים למטפלים כיצד לעבוד עם הילד, כשהמטפלים צופים בשעת טיפול של המנחה בילד). המנחה, מתוקף תפקידו, צריך לדעת בדיוק היכן הילד נמצא ואת זאת לא ניתן לעשות דרך תצפיות בלבד. גם ... רב שנים לא מבקש מסטגר שלו לאבחן חולה בלי לבדוק אותו בעצמו ולוודא שאכן האבחון נכון ואז להחליט מהו הטיפול הרצוי. כך גם במקרה זה. כאשר המנחה עובד באופן פרטני עם הילד הוא יודע בדיוק למה הילד זקוק באותו רגע וכך יידע טוב יותר לאיזה כיוון לקחת את התכנית הטיפולית וכיצד להדריך את המטפלים. מנחה אשר מסרב לעבוד עם ילדכם אפילו שעה אחת בחודש אינו רציני ואין הוא יכול לדעת את מצב הילד ... לחוש את הילד ולהבין את מקומו ההתפתחותי וצרכיו המשתנים, הוא יכול רק לנחש מצפייה בקטעי וידאו או בטיפולים של מטפלים אחרים עם הילד. מנחה כזה ייתן בדכ תכניות עבודה על פי הספר ולא על פי צרכיו של הילד, דבר שיכול לפגוע בילד במקום לעזור ולקדם אותו. כאשר המנחה מנותק מרמת השטח גם המטפלים מרגישים בכך והם עשויים לחוש שאינם מקבלים מענה אמיתי לבעיות שעולות בינם לבין הילד בשעת הטיפול. כך יכולים נושאים ... יש תכניות טיפוליות שמעסיקות גם מנחה וגם רכז צוות. רכז הצוות משמש כמטפל בכיר וכן כחוליה מקשרת בין שאר המטפלים למנחה. היררכיה זו אינה אופטימלית כלל ובמקרים רבים גורמת לניתוק גדול יותר בין המנחה לבין הצוות המטפל. המנחה מקבל ... ואנשי הצוות מרגישים רחוקים מידי ממנו. אם נדמה את הקומפלקס הטיפולי לאדם אז המנחה הוא הראש השולט בגפיים ואילו המטפלים הם הגפיים. אין צורך להכניס כאן אדם נוסף שירכז את העניינים משום שהוא רק מעכב את הקשר הנכון בין הראש לידיים. לעיתים על הראש (המנחה) לרדת לרמת הידיים (המטפל) ולטפל בילד בעצמו כדי לדעת שאופן החשיבה שלו נכון ומתחבר לילד ושהוא לא מטפל בילד לפי הספר בלבד אלא מתאים את ... בילד, הנחיה אקטיבית של צוות, צפייה בילד בגן והנחיית הסייעת וההורים במפגש נכללים בשקלול השכר של המנחה. שוק המנחים והמטפלים בארץ כיום פרוץ מאד ואינו מקצועי מספיק ברוב המקרים. מעט מאד מנחים משתלמים בחול וחלקם דורשים מההורים להטיס לארץ ולממן ... נחוצות או נכונות עבור ציבור המשפחות לילדים האוטיסטים אז השוק לא יהיה פרוץ כל כך ויהיה אפשר למצוא מנחים ומטפלים מקצועיים במחיר כלכלי הגיוני. תפקידו של המנחה הוא לכתוב את תכנית העבודה הטיפולית ולהיות אחראי שהיא מיושמת כראוי, חלק נוסף של תפקיד המנחה הוא למצוא תרפיסטים ולהכשירם, להיות בקשר עם כל הגורמים המטפלים בילד וכמובן להיות לרשות ההורים בזמנים סבירים. התכנית מחולקת לכמה חלקים: מטרות לטווח רחוק, יעדים מעשיים, הדרך בה יפעל הצוות ... שהוצבו. בנוסף, טוב יהיה אם המנחה יהיה בקשר טלפוני וכן אחת לכמה חודשים יזום מפגש גדול ורחב יותר עם מטפלים אחרים שאינם תחת אחריותו, כמו מטפלים ברכיבה טיפולית, מרפא בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג, מטפל באומנות ומוסיקה, מטפל בהידרו - טראפיה וכו. חשוב מאד שהמנחה ידע בדיוק ... כמה שיותר לגבי הילד. מלבד פגישה זו אחת לכחודשיים - שלושה על המנחה להיות בקשר טלפוני עם כל אחד מהמטפלים של הילד, שאינם משיטת ABA, כדי לראות את השינויים שחלים בילד ולהתאים את התכניות הטיפוליות להתקדמותו. כדאי מאד לבחור ... עימם. מנחה טוב ושקול יודע לשים את האגו שלו ואת הפילוסופיה בה הוא מאמין בצד ולהכניס באהבה לתוך סל הטיפולים של הילד טיפולים שונים ואחרים שיכולים לתת מענה במקומות ששיטת הטיפול שהמנחה דוגל בה אינה נותנת, או לחזק נקודות שעובדים עליהן ...

סמים / גמילה מסמים - פסיכותרפיה גופנית עם נגמלים מסמים הטיפול הקונבנציונאלי במכורים לסמים בארץ, לאחר הגמילה הפיזית, משלב ברוב המקרים שלוש גישות טיפוליות: טיפול התנהגותי: מכוון להפסקת השימוש ורכישת מיומנויות התנהגותיות למניעת נפילה חזרה לסם. טיפול קוגניטיבי: מכוון לשינוי בדפוסי החשיבה, להבנת הנזקים של ... מיומנויות התמודדות פונקציונאליות יותר מבעבר. טיפול דינמי: להבנת הגורמים האישיותיים והרגשיים להתמכרות. שילוב הפסיכותרפיה הגופנית מוסיף מימד רביעי וחשוב לטיפול, המימד של הטיפול הבלתי מילולי. הפסיכותרפיה הגופנית מאפשרת שיחזור של חוויות טרום מילוליות ועיבוד שלהן באמצעות העבודה הגופנית, בתנאים מוגנים וברמה חווייתית שאינה יכולה לבוא לידי ביטוי בטיפול המסתייע בכלים מילוליים בלבד. מחקרים רבים מוכיחים שהחוויה הגופנית הראשונית בטיפול מאפשרת ריפוי ושינוי במיוחד אצל מטופלים הסובלים מחסך התפתחותי בתקשורת. הגישה הטיפולית נשענת על הפסיכולוגיה ההתפתחותית ומבוססת על איכות השילוב בין האינטליגנציות: גופנית, רגשית, חשיבתית וחושית. הגישה משתמשת בהעברה ובהעברה נגדית בין המטפל למטופל דרך התבוננות בדפוסי הקשר הנרקם במהלך הטיפול, ומשחזרת יחסי אובייקט הנראים ונחווים בגוף. הטיפול מעניק למטופל יכולת לדיאלוג ישיר עם הגוף והרגשות שמתבטאים דרכו, בדרך ייחודית ששום טיפול מילולי קונבנציונאלי אינו יכול לספק. הטיפול הגופני, ביחד עם הבהרת ומלל החוויות, מהווה קרקוע גופני ורגשי עבור המטופל., תחושת הרגל על הקרקע, מעלה את תחושת השייכות של המטופל לסביבה, תחושת הערך העצמי והביטחון העצמי. הנגיעה בגוף, הבנת הדרך שלו דרך ההתפתחות התנועתית שלו מעניקה עומק נוסף ושונה ... ודרך התקשרות הכרחית, משחזר הטיפול את ההתפתחות הראשונית ומשקם אותה באמצעות עבודת נשימה, מגע, תנועה וביטוי רגשי - מילולי. המטופל עובר במהלך הטיפול חוויה מתקנת המאפשרת תנועה מלמטה למעלה ולהיפך ללא חסימות: נשימה, אימפולס תנועתי, הבעה רגשית, יחסים, דיבור ודמיון. המטפלים משתמשים באבחון של הגוף והתנועה ובמגוון תרגילים המאפשרים למטופל להיות במגע עם החסימות שלו ועם היכולת שלו להתפתח. המפגש עם הגוף מאפשר למטופלים להיוודע לגוף שלהם ולאיבריו, לדפוסי ההתארגנות וההתנהלות שלו ולדפוסי חשיבה המקובעים בשלד, בשריר, בנשימה ומערכות גופניות שונות. הטיפול במכורים נגמלים מסמים טיפול גופני עם מכורים לסמים נוגע עמוק בפצע שלהם. המכור סוחב כאבים רגשיים ולעתים גם גופניים מגיל ... עצמי. הוא נתפס עי עצמו ועי סביבתו כחולה, וחי בתחושת כישלון ואכזבה מעצמו. שינוי מצבו נתפס על ידו בשלבי הטיפול הראשונים כמסובך וחסר סיכוי ממשי. בניית המשאבים הגופניים היא חלק חשוב בטיפול בטראומה ובשיקום שאחריה. הטיפול מתייחס גם לבעיה הראשונית, הסיבה להתמכרות - מכאובים וטראומות שהאדם חווה ברמה הרגשית ולעתים קרובות גם ... פוגע בגופו עי שאיפה, הסנפה, הזרקה ונחשף לסכנות ונזקים לגוף, למוח ולנפש. כך הוא יוצר טראומה נוספת. השילוב של הטיפול הגופני יחד עם הטיפול המילולי מתייחס לזיכרון שנוצר בגוף בעקבות ההתמכרות ויוצר מודעות ושינוי ברבדים של רגש, חשיבה ותפקוד, בנוסף לרובד הגופני. החוויה הגופנית בה המטופל מרגיש פנימה ומתבונן אל גופו, מקנה לו רובד חדש של הכרות עם העצמי שלו. ההתייחסות לגוף וההבנה שלו נותנת לטיפול עומק נוסף ושונה מכל מה שטיפול מילולי יכול להשיג. הטיפול הפרטני המטפל עובד עם המטופל על התארגנות חדשה בגוף, שתביא בהמשך תמיכה ועוגן לשינויים ויצירת דפוסי תפקוד טובים יותר עבורו. המודעות לגוף, הנגיעה בו, וההתייחסות אליו כחלק אינטגראלי מההוויה האישיותית - כמו הרגש, יוצרת אצל המטופל שינוי משמעותי שינוי זה מתבטא בשיפור בדימוי הגוף, היכרות עם דרך ההתפתחות התנועתית שלו, העלאת המודעות לחלקים השונים בגוף ... נשים. הזרועות עם סימני ההזרקה והחיתוך - זיכרון של הטראומה, התייחסות לאיברים פגומים או פצועים, למחלות, ועוד. בהמשך, חווה המטופל תהליך של סליחה והשלמה עם הגוף שחווה קשיים וטראומות אבל יכול גם לחוות חוויות חיוביות. מגע בטיפול - חלק ... ואלכוהול הם אנשים שחוו בעברם פגיעות פיסיות, מיניות, התעללות נפשית וחסך באוטונומיה ושליטה על עצמם וגופם. לכן סוגיית המגע בטיפול הגופני היא סוגיה רגישה ביותר שעלינו לתת עליה את הדעת. מחד, חדירה למרחב הגופני של המטופל עלולה להתפרש על ידו כתוקפנית או בעלת אופי ארוטי ולגרום לפגיעה נוספת ולהתנגדות לטיפול. מאידך, טיפול גופני ללא מגע ... בדרך של: הסבר, הדגמה וחיקוי. המגע בתרגילים כולל בעיקר הנחת כף היד של המטפלת על כתף, גב, זרוע של המטופל - לצורך המחשת תנועה, קרקוע, הדגשת ההפרדה בין חלקי הגוף (למשל צוואר וכתף), יצירת הרפיה תוך כדי תרגול (למשל הנחת כפות ידיים על כתפי המטופל כדי להרפות לחץ בזמן התרגול). המטפל (בדכ מטפלת) מסבירה למטופל לפני כל תרגיל מה משמעותו ומטרתו והאם הוא יכלול מגע שלה בגופו. אם כן, היא מפרטת איזה מגע ובאיזה שלב בתרגיל. היא מבקשת את רשותו של המטופל לפני כל פעם שהיא מתכוונת לגעת בו ובודקת לאחר מכן את תגובתו למגע גם ברמה המילולית וגם ברמה הגופנית. המגע, בזמן הנכון בתוך הטיפול הגופני, יכול לעורר ולהדגיש רגשות,, תחושות וזיכרונות שהמטופל לא היה מודע אליהם קודם לכן. ביחד עם העירור מעניק המטפל מגע מכיל, מדגיש גבולות גוף, וגבולות רגש. מגע המטפל תורם לתחושת הביטחון בזמן פירוק ובירור החוויה, מהווה גבול ומקום בטוח עד לתחושת הביטחון של המטופל. חשוב שהמטפלת תהיה ערה לכך שמטופלים שהיו קורבנות להתעללות (במיוחד נשים) לא תמיד מסוגלים לבטא מילולית את התנגדותם למגע, אך אם זה נחווה על ידיהם ... ופוגעני ניתן יהיה לזהות זאת עפי התגובות בגוף. חשיבותו של המגע בטיפול, כאשר הוא נעשה בדרך זו, היא בכך שהמטופל מתנסה בחוויה של אוטונומיה על המרחב האישי שלו, שליטה במגעיו עם הזולת, ובנוסף, לומד להרגיש ביטחון וקרבה באמצעות מגע. ... גופנית ושינוי ההתנהלות וההתייחסות שלהם לגופם. הסצנה הקבוצתית שבה מתבצעים תרגילי התנועה היא פחות אינטימית ולכן פחות מאיימת ומביכה למטופלים, מאשר בטיפול הפרטני. כמו כן היא מאפשרת מודלים לחיקוי והשוואה ובכך מקלה ומדרבנת בביצוע התרגילים. במהלך המפגשים מושם דגש להעלאת המודעות הגופנית ... את הוויתור על המקום. דפוסים אלו נראו בעבודה הגופנית ומכאן עלה בשיחה הצורך לתפוס מקום, להיאחז בגוף ובעוצמות שלו. הטיפול הגופני הקבוצתי שם דגש על ההתנהלות הגופנית העכשווית של המשתתפים, מה היא מבטאת וכיצד לשנות אותה. יש פחות דגש על ... בהרפיה מוחלטת בשל צורך להיות דרוך כל הזמן. מדברי אחת ממנחות הקבוצה: נוכחנו לראות שלמרות השינוי ההתנהגותי והקוגניטיבי המשמעותי שהמטופלים עוברים בתקופת טיפול זו (מרכז יום לנגמלים מסמים), התפיסה הגופנית אצלם אינה משתנה והדפוסים המעכבים משתמרים במערכת השלד והשרירים. ... הציפה את הרגשות הקשורים ונתנה לגיטימציה לדיאלוג מחודש עם הגוף הזוכר. היה מרגש במיוחד לראות את הנכונות והיכולת של המטופלים לפגוש מחדש את עצמם דרך הגוף.

... העם התאי. במקורו משורשים סינים - הודים, העיסוי הינו חלק של אומנוית הריפוי המסורתיות של ממלכת סיאם הקדומה. עקרונות הטיפול שותפים עם אומנויות ריפוי אסיאתיות אחרות, אך העיסוי התאילנדי מתמקד בתנועת הדם בקווים המיו - פאסיים ונקודות אקופרסורה. כדי ... עיסוי רשמית במשרד הבריאות הממשלתי. בקרבות האגרוף התאילנדי (Muay Thai), מקבלים המתאגרפים חלקים מהעיסוי המסורתי לפני ואחרי הקרב. ובכלל, הטיפול בעיסוי, עושים בו שימוש כרפואה ביתית ברוב המשפחות התאילנדיות. כפי שניתן לשים לב למבחר והמגוון המדהים של האוכל התאילנדי, הדבר ... קמר ((Khmer. הרפואה התאילנדית נולדה מן האדמה ומהתנאים אותם שותפים ואיתם מתמודדים האנשים בחבלי הארץ בתאילנד. צמחי המרפא, פילוספיית הטיפול, כל אלה צמחו מן ההתבוננות בטבע והצרכים היומיומיים. במשך הזמן, כמובן שאלה התערבבו יחדיו עם הידע אשר הגיעה מבחוץ, ... קיבלו ערך רב ממש לצד הכתבים הבודהיסטיים. המקדש, או מנזר, היה ועודנו המקום בו העם התאי הלכו כדי לקבל טיפול למכאובם, בין אם פיזי, רגשי או רוחני. כפי שהליכה בדרך הבודהה מסייעת לאדם במסעו הרוחני, כך הרפואה המסורתית הוכרה ... רוחניות שונות. משום שהנזירים עצמם הגיעו מתוך הכפרים ואזורי העמך, חלק מאותו ידע עממי נספג אל תוך הלימוד במקדשים. מטפלים אלו דומים בחלקם לשאמנים, אשר בתוך קונטקסט זה של הרפואה התאילנדית המסורתית, עושים שימוש בעיסוי יחד עם צמחי מרפא ... התפרסמו בזכות הכישורים הייחודיים. עיסוי מלכותי עם התפתחותו של העיסוי התאילנדי ומהימנותו ככלי תרפיוטי, נוספה הבחנה נוספת. משום שרוב הטיפולים בעיסוי היו ביתיים, באופן מסורתי נעשה השימוש במרפקים, ברכיים וכפות רגליים כאמצעים ללחיצה בטיפול. כאשר מטפלים באח או בן דוד, הדבר אכן מובן. ובכן, במשך תקופת איוטייה (1350-1767), העיסוי המסורתי נהנה מהערכה של החוגים היוקרתיים בציבור ... בבני משפחת המלוכה דרך שלל הטכניקות המסורתיות לא התיישב יחד עם מסורת הוקרת הכבוד שהיה נהוג כלפיהם. כדי שהמגע בטיפול בין בן המלוכה לבין המטפל (איש העם) ישמר כמה שיותר ענייני ומכובד, המטפלים בחצר המלוכה נאלצו לסגל הלכי עבודה שונים ממסורת הטיפול התאילנדי הביתי ועשיר. עם הזמן, נרקמו כללים נוקשים שיש לכבדם בעת ביצוע טיפול בבן מלוכה על פי הפרוטוקולים התאילנדיים. היה מצופה מהמטפלים בחצר המלוכה לרמות הגבוהות ביותר מבחינת מקצועיות העבודה, וכן כבוד ונימוסים. ראשית, על המטפל להתקרב אל בן המלוכה בתחילת הטיפול כאשר הוא על ברכיו, לאות כבוד. במשך כל אורכו של הטיפול נשמר המרחק המכובד הזה, כאשר מותר למטפל להתקרב לבן המלוכה עד מרחק של לפחות אורך ידו ממנו. כמו כן, רק מגע עם הידיים ואגודלים בלבד הותר בטיפול. פוזיציות עבודה מסוימות של המטפל, אשר נפוצות בטיפול של אנשי העם, כגון עמידת חצי כריעה נאסרו. לאורך הטיפול רק ישיבה אשר מכבדת את בני המלוכה כגון ישיבה על העקבים או אצבעות כפות הרגליים הותרה. ובנוסף, מנח השכיבה על בטן בו הפנים של בן המלוכה פונות לקרקע לא הותרה גם היא. הכללים הנוקשים, יצרו טיפול שונה מאוד מהטיפול העממי המסורתי אשר התפתח בכפרי תאילנד עצמה ומחובר לרוח העם התאילנדי. בניגוד לטיפול העממי, העיסוי המלכותי נבנה בין קירותיו הסגורים של חצר המלך, כל זאת בעזרת השפעה חיצונית ישירה. כאשר ההשפעה המרכזית נראה ... מהמסורת העתיקה של הודו. שימור עקרונות נושנים בזמנים מודרניים בנוסף למסורת הרפואה העממית אשר הועברה באופן מילולי, עקרונות וטכניקות טיפול רבים נשמרו על ידי מומחים מחצר המלך בכתבים עד מוקדם לשנת 1240. הרופאים ששירתו את המלך נאראי הגדול (1656-1688) איגדו יחד את הידע, נסיון ודרכי הטיפול שלהם לספר הרשמי הראשון של רפואה תאילנדית. כאשר הבורמזים פלשו והרסו את העיר הבירה איוטייה ב1767, רוב הטקסטים הועלו באש ואבדו. המלכים ראמה 1-3 משושלת הצאקרי הנוכחית מילאו תפקיד חשוב בהחייאת הרפואה התאילנדית ושימורה. מעל לאלף פורמולות טיפול בצמחי מרפא וידע תיאורטי הנוגע במקור מחלות ודרכי ריפוי נאספו יחד עם חלקי הכתבים ששרדו. חלק מהידע הזה, נחרט על ... מקום בו ירוכז מידע בנושאי היסטוריה, דת, תרבות, רפואה ותרפיית גוף לרווחת התושבים וילמדו בו קורסים מקצועיים. אולם בתחומי טיפולי מגע ועבודת גוף התקשה המלך למצוא מורים המקצויים ומנוסים דיו. רישים מהודו גרו בקרבת בנגקוק במשך כמאה שנה לפני ... המלך ראמה החמישי ביצירת ספר לימודי של רפואה תאילנדית מסורתי אשר התפרסם בתחילת המאה הקודמת. סיכום כיום, ההשפעות ודרכי טיפול משתנות מכפר לכפר, טכניקות וגישות ייחודיות עדיין נשמרות בתוך כל משפחה, ובין כל אלה ניתן עדיין למצוא סגנון טיפול שונה אצל כל מטפל. עם זאת, ניתן עדיין להתרשם ממסורת הריפוי העתיקות טרם הוקמה ממלכת סיאם, כפי שהן נהוגות ... השבטים האלו כיום. כמו כן, עיסוי מלכותי כפי שניתן לבני המלוכה ניתן גם לחוות בתאילנד במספר בתי חולים ואצל מטפלים פרטיים. ניתן גם ללמוד את העיסוי במספר מסגרות כולל תכנית לימודית דרך משרד הבריאות התאי. דוגמאות הטיפול הרבות אשר נפגשים עימן, הן אותות חיים למסורת העתיקה והעשירה של הרפואה התאילנדית, אשר התפתחה לפני אלפי שנים והתייצבה בחלקת ...

... 2 גורמי סיכון 3 סיבות לדיכאון אחרי לידה 3.1 תאוריה מתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית 4 מניעת דיכאון אחרי לידה 5 טיפול בדיכאון אחרי לידה תסמינים: תסמינים של דיכאון לאחר לידה, יכולים להופיע בכל זמן לאורך השנה שלאחר הלידה וכוללים את התסמינים ... תיאבון וירידה במשקל חוסר יכולת להתנחם תשישות תחושת ריקנות אנהדוניה נסיגה חברתית אנרגיה נמוכה או אפסית תחושת תסכול קושי לטפל בתינוק ליקויים בדיבור ובכתיבה הפגנת כעס כלפי אחרים חרדה מוגברת או התקפי פאניקה חוסר חשק מיני אם הסובלת מדיכאון אחרי ... להיעדר ויטמינים. מחקרים אחרים מראים קשר לשינויים הורמונליים במהלך ההיריון, אולם מחקרים נוספים הראו כי אין קשר לשינויים הורמונליים וטיפול הורמונלי לא עזר לסובלות מדיכאון אחרי לידה. מעבר לכך, קיים שיעור גבוה של דיכאון אחרי לידה אצל גברים (שאינם סובלים משינויים הורמונליים). עם זאת, אין הדבר אומר כי אפשר לשלול כל קשר: טיפול הורמונלי המדמה הריון עורר תסמינים של מצב רוח אצל נשים עם היסטוריה של דיכאון אחרי לידה, אך לא אצל נשים ... הוא שיש תת - קבוצה של נשים שהינן בעלות רגישות גבוהה יותר לשינויים הורמונליים בהריון. שינויים באורח החיים בעקבות הטיפול בתינוק, נתפסים פעמים רבות כגורמים לדיכאון אחרי לידה, אולם גם כאן אין ראיות רבות התומכות בהשערה. נשים שילדו מספר פעמים ... אך רובן אינן סובלות מדיכאון אחרי לידה. תאוריה מתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית: על פי תאוריות מתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית, תינוקות זקוקים לטיפול מתמיד, ובהיעדר תמיכה מספקת מהאב או חברי משפחה אחרים, אמהות קדמוניות לא יכלו לדאוג לילד בצורה טובה מבלי להזניח ... הנזק לה או לצאצאים אחרים יצטמצם. לפי גישה זו, אמהות אחרי לידה אינן סובלות מהפרעה נפשית, אלא אינן יכולות לטפל בתינוק בצורה טובה ללא תמיכה חברתית רבה יותר או משאבים אחרים. טיפול בגישה זו יסייע לאמהות להשיג את התמיכה שהן צריכות. מניעת דיכאון אחרי לידה: איתור מוקדם והתערבות משפרים את הפרוגנוזה של ... הנשים. חלק גדול מהמניעה היא על ידי יידוע אודות גורמי הסיכון, וגורמים מהמערכת הרפואית יכולים לשחק תפקיד מרכזי באיתור וטיפול בדיכאון אחרי לידה. הרופא צריך לבחון אם הנשים שבטיפולו נמצאות בסיכון מוגבר לדיכאון אחרי לידה. כמו כן, התעמלות ותזונה נכונה יכולה לסייע במניעת דיכאון אחרי לידה ודיכאון בכלל. ... עשוי לשמש ככלי לזיהוי חולים הלוקים בדיכאון זה (אם החולה מדורג מעל הדרגה 13 הוא בעל סיכון לאבחנה זו). טיפול בדיכאון אחרי לידה: הטיפול בדיכאון אחרי לידה מתחיל בהערכה רפואית, על מנת לשלול בעיות רפואיות ופסיכולוגיות אחרות. טיפולים אפשריים הם טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול תרופתי במידת הצורך, ביקורי בית, הקפדה על תזונה נכונה ודפוס תקין של שינה. במחקר שנערך ב - 1997 בהשתתפות 61 נשים עם דיכאון אחרי לידה, נמצא כי השיפור בתסמינים של דיכאון אחרי לידה היה זהה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי וטיפול בתרופה האנטי דיכאונית פלואוקסטין. שיפור נמצא לאחר שבוע עד ארבעה שבועות, בלי קשר לטיפול שהאישה קיבלה. ממחקר זה עולה כי אין עדיפות לטיפול תרופתי או לטיפול קוגניטיבי התנהגותי, ושילוב של שניהם לא הועיל יותר מאחד מהם. לפיכך, המלצת החוקרים היא לאפשר לכל אישה לבחור את הטיפול המתאים לה. בניגוד לדכדוך אחרי לידה, העובר ברוב המקרים מעצמו, דיכאון אחרי לידה יכול להישאר יציב בחלק מהמקרים אם אין טיפול מתאים.

מיגרנה? יש בשורה טובה! טיפול הומיאופתי בכאב ראש ומיגרנה לעומת שימוש בנוגדי דלקת ומשככי כאבים. טיפול במיגרנה עם שיבושי ראיה: מקרה לדוגמה מאת אירינה רוזן (פוליאקוב) סיכוי שנותן טיפול הומיאופתי במקרים של מיגרנה וכאבי ראש: שוב התקף מיגרנה? הסבל הזה משבית, ממצה ומנטרל אותך. נתחיל מבשורה טובה: הרוב המכריע של סוגי כאב ראש שונים, כולל מיגרנה, מגיבים בקלות ובמהרה לטיפול הומיאופתי. זה נכון במיוחד כשכאבי הראש הם הבעיה המרכזית של מטופל וכשניתן להגדיר דפוס מסוים ומאפיינים קבועים של כאב הראש. מקרים בהם קשה להגדיר תבנית שחוזרת על עצמה או שישנן מחלות רציניות נוספות הטיפול יכול לקחת יותר זמן ואנרגיה, אך עדיין ישנו סיכוי טוב מאד להיפתר מכאב הראש. כאבי ראש חריפים (אקוטיים) והתקפי מיגרנה מגיבים בדכ מהר מאד לתרופה הומיאופתית נכונה. ישנם מקרים שתוך כדי שהתרופה נמסה בפה בעת ההתקף הכאב מרפה והמטופל נרדם. במקרים בהם מיגרנה אינה הבעיה היחידה תרופה שתותאם למכלול האפיונים, התכונות והרגישויות השונות של המטופל תגרום לתהליך הבראה עמוק בכל תחומי החיים כולל כאב הראש. טיפול הומיאופתי על רקע שימוש בתרופות קונוונציונליות: טיפול הומיאופתי בכאבי ראש כרוניים יכול להיות מורכב יותר עקב שימוש קבוע בתרופות רגילות נגד כאב ראש ומיגרנה. תרופות אלו עלולות ... (נורופן, אדוויל, אדקס) עלולים לעורר מחזוריות של כאבי ראש במעגל בלתי פוסק (ריבאונד) עד להפסקת שימוש בתכשיר. אומנם המציאות הטיפולית היא שבמקרים מסוימים אין אפשרות להוריד מטופל מהתרופות הקונבנציונליות בשלב התחלתי טרם נעזר מהטיפול ההומיאופתי. אביא כמה שיקולים חשובים בעניין תרופות קונבנציונליות נגד כאב הראש. הערות לגבי נטילת תרופות נגד כאבי ראש ומיגרנה: במהלך טיפול הומיאופתי אנו מעדיפים תרופות קונבנציונליות שנלקחות אך ורק בעת ההתקף מעל תרופות שנלקחות למניעה על בסיס קבוע יומיומי. מטופלים רבים מתוך ייאוש מפתחים הרגל לקחת 3-4 כדורי אספירין או משככי כאבים אחרים בהתקף אחד. ישנן אולם הוכחות שכדור ... יידרשו לכלול אזהרות מפני נזק פוטנציאלי חמור לכבד בשימוש של אצטמופין, החומר משכך הכאבים הנמצא בתרופה פופולרית בשם טיילנול. מטופלים אשר משתמשים בתור משככי כאבים בתכשירים נרקוטיים מפתחים התמכרות אליהם. מיגרנה: מיגרנה הינה מחלה כרונית עם התקפים אקוטיים אלימים. ... אף חולשה בחצי הגוף. לעתים קרובות מיגרנה מלווה בבחילות, הקאות, רגישות גבוהה לאור ולרעש וכן לריחות מסוימים. מקרה לדוגמה טיפול הומיאופתי במיגרנה עם שיבוש ראיה [ראה את סיכום חוויית הטיפול מפי המטופלת בעמוד הבא] בחורה בת 24 באה לטיפול עקב מיגרנות קשות המלוות בשיבוש ראיה. בנוסף סובלת מהפרעות שינה. במראה הכללי שלה, בישיבת ראשה ובצורת דיבורה ניתן לקרוא ... מראש. די צינית. יחד עם זאת מרגישה שחייבת להגן על אותם האנשים שדומים לה. הסבר קצר על התרופה שקיבלה: המטופלת קיבלה הכנה הומיאופתית המופקת מחלב של אריה. בתהליך הניסוי של הכנה זו היא עוררה בקבוצת הנסיינים את אותם התופעות ... (בין השאר) שהיו במקרה של הבחורה ובדיוק אותם הסיוטים מהם סבלה ולכן הכנה זו נכנסה למטריה מדיקה הומיאופתית כמסוגלת לטפל בתופעות הדומות לאלו שהיא מעוררת. כוחה של תרופה לרפא מכלול מסוים של תופעות וסימפטומים טמון ביכולתה לעורר תופעות וסימפטומים דומים באדם בריא. המטופלת קיבלה בהתחלה מנה חד פעמית, כעבור חודש עוד מנה, כעבור 3 חודשים מנה נוספת וכעבור 7 ח מאז תחילת הטיפול - עוד מנה, הפעם במיהול מתמשך לאורך שבועיים. מאחר והושג שיפור דרמתי במצבה הכללי ובכל התלונות ותקופה ארוכה לא היו התקפי מיגרנה החליטה להפסיק את הטיפול. סיכום חוויית הטיפול מפי המטופלת: הגעתי אליך לטיפול בנקודת יאוש עקב מיגרנות המלוות בשיבוש הראיה. סבלתי מכאבי ראש מגיל 5 וממיגרנות עם הפרעות ראיה מגיל 8-סהכ 19 שנה. ... ביליתי מחצית הלילה ערה ולא יכולתי להירדם. נוסף לכך סבלתי מסיוטים מצמררים כל חיי. במהלך שנים ניסיתי הרבה תרופות וטיפולים, אך דבר לא עזר. אחרי שיחה ארוכה שכללה שאלות נוקבות על חיי היום יום, על ההרגלים והאופי שלי, על ... יומיים של לקיחת התרופה. במקביל גם התחלתי לישון הרבה יותר טוב. אומנם לאחר כחודש התחלתי לסבול שוב מהמיגרנות וחזרתי לטיפול. כעבור מס שבועות אחרי התרופה שוב נעלמו המיגרנות והתחלתי להרגיש טוב וזאת למרות שבאותה התקופה הייתי בשיא הלחץ בלימודים ... לא מפחיד ולא משתק אותי כמו פעם. החלומות שלי כבר לא נראים כמו סרטי אימה. הדבר שהכי הפתיע אותי בטיפול היה ירידה ברמת החרדות והסיוטים שהיו לי. יש לי הרגשה שהייתי אדם הרבה יותר לחוץ, והיה לי קשה להיפטר ממחשבות ... או שתיים שבה היה שינוי, כי השינוי שעברתי במשך השנתיים האחרונות הייה בהחלט משמעותי ועמוק. לסיכום: כפי שרואים כשמקבל המטופל תרופה הומיאופתית אשר יש בה דמיון והתאמה עמוקים לתמונת מצבו, כוחות הריפוי הפנימיים מופעלים ומתחיל תהליך ריפוי אמיתי בכל ...

... המונח הוטבע לראשונה במאה ה - 19 על ידי הפסיכיאטר הגרמני קארל וסטפאל, כאשר זיהה תופעות חרדה אצל מספר מטופלים כששהו במקומות הומי אדם. תוכן עניינים: 1 תסמינים 2 אפידמיולוגיה 3 גורמים 4 טיפול תסמינים: המונח אגורפוביה הוא שילוב של המילים אגורה (שמקורו במילה היוונית agora - כיכר השוק), ופוביה - פחד כרוני ... ומכל המקומות שכוללים מאפיינים של מרכז קניות). ההימנעות ממקומות אלו יוצרת הפחתה בחרדה, וכך ההתנהגות מחוזקת ומשתמרת, ומתפתחת אגורפוביה. טיפול: בדומה למרבית הפרעות החרדה, הטיפולים שנמצאו במחקרים כיעילים ביותר לאגורפוביה הם טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול תרופתי או שילוב של שניהם. הטיפול התרופתי המקובל לאגורפוביה הוא בתרופות נוגדות דיכאון וחרדה, כגון בנזודיאזפינים (הפועלים לחסימת המוליך העצבי GABA), או SSRI (חוסמי סרוטונין). הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, המבוסס על הגישה הביהביוריסטית, פועל לחשיפה הדרגתית לגורם המאיים במטרה ליצור הכחדה של החרדה ממנו. שיטות נפוצות לכך הן: טיפול באמצעות הקהיה שיטתית, בה נחשף המטופל בהדרגה ובאופן שיטתי למקומות הציבוריים מהם הוא חושש, תחילה באמצעות דמיון מודרך על ביקור במקומות אלו תוך שמירה על תחושת רוגע בגוף באמצעות טכניקות הרפיה, ובהמשך יציאה הדרגתית מהבית וביקור פיזי במקומות אלו תוך שמירה על הרפיה גופנית. טיפול בהצפה, בו האדם נחשף בבת אחת ובפתאומיות למקום המפחיד ורואה שהוא לא לוקה בהתקף לב, התעלפות, או פגיעה גופנית אחרת (טכניקה פחות נפוצה לשימוש, שמתאימה רק לחלק מהאנשים). טיפול באמצעות מודל (modeling), בו המטופל צופה במטפל או באדם שהוא סומך עליו ומעריך אותו, שמתמודד עם הגורם המפחיד באופן מותאם וחיובי ללא חוויית התקף פאניקה, ולומד מדוגמה חיה זו להתמודד עם המקום המפחיד בעצמו. טיפולים התנהגותיים אלו מלווים לרוב בטכניקות קוגניטיביות, הפועלות לשיפור הזיהוי של הקוגניציות והאמונות המוטעות של המטופל לגבי השהייה במקומות ציבוריים, והבנת הפרשנות המוטעית שלו את הסימנים שמשדר גופו, ובהמשך בניית אמונות ופרשנויות חדשות למצבים אלו (למשל ההבנה כי דופק מהיר שהמטופל חש בעת הליכה ברחוב אינו סימן לכך שהוא עומד לחוות התקף פאניקה, אלא ביטוי למאמץ הגופני שנוצר בעת הליכה ...