... הפנומנולוגי על פי אקטאר 3.7.1 המאפיינים הקליניים על פי חלוקה לתחומי תפקוד פסיכולוגים על פי אקטאר 4 קשרים ומערכות יחסים עם אחרים 5 מיניות סכיזואידית 6 אבחנה מבדלת 7
טיפול שכיחות: הפרעת אישיות סכיזואידית נפוצה מעט יותר בקרב גברים והיא נדירה בהשוואה להפרעות אישיות אחרות. שכיחותה נאמדת בפחות מ - 1% מהאוכלוסייה ... הפסיכותרפיסט פיליפ מאנפילד (Philip Manfield) טוען כי שכיחות הפרעת אישיות זו גבוהה בהרבה ועמדת על כ - 40% מכלל הפרעות האישיות. סתירה גדולה כזאת נובעת כנראה מהעובדה
שטיפול הוא סוג של התחייבות לקשר, ואם הוא סוג של קשר, הרי שבאופן מעגלי, הסכיזואיד יימנע להגיע
לטיפול ביחס לסובלים מהפרעות אישיות אחרות. מאנפילד חוזר על הצהרה זו עם מחקר של ווליאנט ודרייק (Valliant & Drake) משנת 1985 שמצאו שיותר מ - 40% ... ואינטרוספקציה מופרזת. עניין מועט בהתנסויות מיניות עם אדם אחר. אבחון לפי שאלון ההערכה הפסיכיאטרית של צימרמן: מארק צימרמן (Zimmerman) הציע את השאלות הבאות להערכת
מטופלים עם הפרעת אישיות סכיזואידית: 1.האם יש לך יחסים קרובים עם חברים או משפחה? אם כן, עם מי? אם לא, האם זה מטריד אותך? 2.האם אתה רוצה יחסים קרובים ... סכיזואיד. כל סכיזואיד עשוי להיות מזוהה עם אחד מהם או בכלל לא. 1.הסכיזואיד המלנכולי - הכולל מאפיינים דיכאוניים. 2.הסכיזואיד המרוחק - הכולל מאפיינים הימנעותיים, סכיזוטיפליים. 3.הסכיזואיד ללא זהות אישית - הכולל מאפיינים סכיזוטיפליים. 4.הסכיזואיד חסר הרגש - הכולל מאפיינים כפייתיים. אמות מידה דינמיות על פי קליין: בשנת 1995 רלף קליין (Klein) שפך אור חדש על הדעות הרווחות ... אלה סמויים ולעתים גלויים. כאשר זה גלוי, זה מתאים לתיאור הרגיל של האישיות הסכיזואידית המוצעת ב - dsm 5. על פי קליין, הללו, רק לעתים סמויים, חבויים במצב הפנימי של
המטופל, ומה שפוגשת העין האובייקטיבית אולי אינו מה שנוכח בעולם הסובייקטיבי, הפנימי, של
המטופל. לכן, קליין מזהיר שאסור להחמיץ את זיהוי
המטופל הסכיזואיד רק משום שלא ניתן לראות את נסגנותו דרך ההגנות, מנגנוני הפיצוי והשתלבותו בעולם החיצון. קליין טוען, כי על מנת להתחקות אחר הסירוב לאינטימיות רגשית, צריך רק לשאול את
המטופל מהי חווייתו הסובייקטיבית. תיאורים של אישיות סכיזואידית כאישיות סודית הנחבאת אחר מראית עין חיצונית של מעורבות רגשית מוכרים זה מזמן, החל בתיאור ... של אחרים, להיות אמפאתי ורגיש. לעתים קרובות, זה נראה משני, בבחינת מותרות שחייבות להמתין לשם השגת הגנה, מצב בטוח. החוויה הסובייקטיבית היא של חוסר רגש. אצל כמה
מהמטופלים חוסר הרגש עשוי להיראות כחוסר רגישות שברמותיו הקיצוניות נראה כמו ציניות, קשיחות (נוקשות) ואפילו אכזריות.
המטופל נראה כבלתי מודע לכך שהערותיו או פעולותיו משפיעות ופוגעות באנשים אחרים. לעתים קרובות יותר, חוסר הרגש מתגלה בתוך
המטופל כמבוכה אמיתית, כתחושה שמשהו חסר בחיי הרגש שלו. בדידות (loneliness) בהתאם לגאנטריפ: בדידות היא התוצאה שאין מנוס ממנה מהאינטרוברסיה הסכיזואידית ... יחסים מבינה ואוהדת. זו חוויה מרכזית של הסכיזואיד שלעתים קרובות נעלמת לצופה. בניגוד לקריקטורה המוכרת של הסכיזואיד הבלתי מודאג מאחרים וקר, רוב הסכיזואידים שהפכו
למטופלים הביעו בכמה נקודות
בטיפול שלהם את כמיהתם לחברות ואהבה. זהו לא הסכיזואיד כפי שהוא מתואר בDSM ים. כזו כמיהה, בכל מקרה, אינה פורצת את חיי הפנטזיה של הסכיזואיד, ושלמטפל ייתכן שלא תהיה דריסת רגל בה לתקופה ארוכה
בטיפול. אם כמיהה היא בהווה המיידי, קרוב לוודאי ש בכל זאת שמדובר בהפרעת אישיות הימנעותית. יש טווח צר מאוד של סכיזואידים - בהגדרה הקלאסית של ה - DSM -שלהם התקווה לחברות היא כה מינימלית עד שהיא כמעט נעלמת. לכן, הכמיהה לקרבה וקשר כמעט בלתי ניתנת להגדרה על ידי הסכיזואיד עצמו. סכיזואידים אלה לא יהפכו
למטופלים. הסכיזואיד שמגיע
לטיפול עושה כן לעתים קרובות בגלל שני המניעים: בדידות וכמיהה.
המטופל הסכיזואידי עדיין מאמין שסוג מסוים של קשר ומגע הם אפשריים
ומטופלים אלה מתאימים מאוד לפסיכותרפיה. יחד עם זאת, האירוניה של הDSM ים היא שהם יכולים להוביל את המטפל לגשת אל
המטופל הסכיזואידי עם תחושה של פסימיזם תרפויטי, אם לא ניהיליזם, חוסר קריאה של
המטופל על ידי האמונה שהזהירות שלו היא אדישות וקרירות. נתק מהעצמי - דה - פרסונליזציה (depersonalization) גאנטריפ מתאר דפרסונליזציה כאבדן תחושה של זהות ... מנופח, מאולץ, רהבתני חילופין בין התבטאות רהוטה להתבטאות לא בהירה חשיבה אוטיסטית תנודות בין חיבור חד ובהיר למציאות לבין היפר רפלקסיה לגבי העצמי שימוש אוטיסטי בלשון
מטופל בעל הפרעת אישיות סכיזואידית העיר ציין ביקר שהוא חסר יכולת ליהנות באופן מלא מחייו מכיוון שהוא מרגיש שהוא חי בתוך קליפה (כצדפה). יתרה מכך, הוא ציין שחוסר יכולתו זו - מייסרת ומטרידה את אשתו. בהתאם לבק ופרידמן,
מטופלים עם הפרעת אישיות סכיזואידית מעדיפים להתייחס לעצמם כאל צופים בעולם מאשר כשותפים בו. קשרים ומערכות יחסים עם אחרים: אנשים הסובלים מהפרעת אישיות ... ובתמים אדישים או שווי נפש ליחסים חברתיים. בכל מקרה, במחקר מ - 1989 בנושא, סכיזואידיות והפרעת אישיות נמנעת, נמצאו רמות שוות של חרדה, דיכאון ונטיות פסיכוטיות בהשוואה
למטופלים בהשגחה פסיכיאטרית. אדם הסובל מהפרעת אישיות סכיזואידית העיר שידע מוקדם, ציפיות או הנחות השערות אולי משפיעות בכאלה רמות גבוהות.
מטופלים יכולים מנטאלית שכלית לחקות תסריטים מזיקים בשביל תוצאות שליליות שטוחות שיוכלו לקרות או שמישהו יוכל להעלות בדעתו. תסמונת אספרגר - תסמונת ... וחופשי מסכנות וחרדות הקשורות עם קשר רגשי לאנשים ומצבים אמיתיים. על פי קליין, זהו ביטוי של העצמי במאבק לקשר עם אובייקטים, אם כי, אובייקטים פנימיים. פנטסיה מאפשרת
למטופל הסכיזואידי לחוש בקשר ועדיין להיות חופשי ממאסר במערכת יחסים. בקיצור, בפנטזיה ניתן להיות מחובר, בקשר (לאובייקטים פנימיים) ועדיין להישאר ... אך כל עוד ישנה מערכת יחסים כלשהי או אפילו תקווה קטנה לכזו, הסיכון להתאבדות יהיה נמוך. הרעיון להתאבד הוא כוח מניע כנגד ההגנות של הסכיזואיד. כפי שקליין אומר: לכמה
מטופלים סכיזואידים ההתאבדות היא כמו רעש רקע עמום, שרק לעתים נדירות יגיע לרמה הפורצת לתוך המודעות. לאחרים, זו נוכחות מבשרת רעות, חרב דמוקלס רגשית. בכל מקרה, זהו פחד הטמון ביסוד חווייתם של כל הסכיזואידים.
טיפול:
טיפול תרופתי - היות שתכונות הסכיזואידים דומות מאוד לסימפטומים השליליים של הסכיזופרניה, כחוסר יכולת לחוות הנאה (אנהדוניה - ... אנטי פסיכוטיות מהדור השני (The atypical antipsychotics,AAP. also known as second generation antipsychotics) - עשויות להיות יעילים בשיכוכם והרגעתם. לאלו שמבקשים
טיפול ישנה אפשרות לבחור בין תרופות לפסיכותרפיה. ה