רציונליזם - מבוא... הרי החושים יכולים לטעות, להיות חלק מחלום, משגעון או ממניפולציות של שד (דימון) רע. האמפיריציסטים טוענים שאין שום דרך להוכיח את נכונות האינטואיציות שלנו. שגעון ושדים רעים יכולים לגרום שגם האינטואיציה תטעה. דקרט טוען שהאינטואיציה תמיד אמיתית כי אלוהים ... החולשות החשובות של הדעה הרציונליסטית. רציונליסט מאמין באמונה שלמה שהידע שלו שהושג בדרך האינטואיציה, הוא אמיתי. האם הוא יכול להוכיח זאת ללא שום שימוש אמפירי? אתה יודע אינטואיטיבית שגוף אדום לא יכול להיות כחול באותו הזמן ושאם גוף נמצא ... יסודם בטאוטולוגיה (Tautology), כלומר, משפטים שגם אם הם אמיתיים, הם אינם נותנים שום מידע לגבי העולם הממשי ולא ניתנים להוכחה אמפירית. אפלטון ניגש לבעיה בדרך אחרת. הוא מביא סוג של פרדוקס - כשאנו ניגשים לחקור דבר מסוים עלינו לדעת ... בדרך ארוכה של אבולוציה והתפתחות, היא גם ערובה לאמיתות הידע. אך למרות כל ההסברים הללו, עדיין קיים הקושי הגדול להוכיח מעל לכל ספק שידע מסוים הוא מולד ולא נרכש. מצד שני, אין שום קושי (כמעט) להוכיח את ההיפך כלומר שידע מסוים נרכש בדרך ניסיון. אפילו האמונה באלהים אינה הוכחה לידע מולד. לפי דקרט אני יודע מנסיוני שאני סופי (אמות בעתיד) ולא שלם (אינני מסוגל לכל דבר), אך רכישת ידע על סופיות ואי - שלמות מחייב ידע א - פריורי על נצחיות ושלמות (קרי, אלהים). זו לא רק הוכחה לקיום אלהים אלא גם הוכחה שקיומו הוא ידע מולד. אך ישנן תרבויות ואידאולוגיות שאינן מקבלות מושגים אלו ואינן מכירות בקיום אלהים. אם אני שייך ... מסוימת את הפסל הסופי. גורמים אלו הם - כשרונות, נטיות, פוטנציאל ומשכל שהם אינדיווידואליים בכל אדם. יש הרואים בסיבתיות הוכחה לידע מולד. אני רואה צלחת נופלת לרצפה ונשברת ואני יודע שהצלחת נשברה כי נפלה על הרצפה. דבר זה מחייב ... מניחה על העולם. קיומו של האל, למשל, הוא הכרחי בתאולוגיה, ועם זאת, הנוצרים ראו צורך בניסוח לוגי פורמאלי של ההוכחות לקיום האל. דוגמה לכך היא ההוכחה שניסח אנסלם מקנטרברי במאה ה - 11, המכונה הטיעון האונטולוגי. אנסלם מקנטרברי נחשב למייסד הסכולסטיקה, שהיא שיטה המתבססת בין היתר על לוגיקה ועל דיאלקטיקה כדי להוכיח אמונות ודוגמות. מרטין לותר שנחשב כמייסד הנצרות הפרוטסטנטית במאה ה - 16, התנגד נחרצות להסבר דוגמות ואמונות באמצעים לוגיים. ... die hchste Hur, die der Teufel hat., דרשה בעיר ויטנברג, 17 בינואר 1546). כוונתו של לותר הייתה שהאדם מתפתה להוכחות הגיוניות בשעה שהוא נואש מהאמונה, כשם שגבר מתפתה לזונה כשהוא נואש מאשתו החוקית. אף על - פי כן, תאולוגיה ...