... ומה שאומר שאלוהים הוא בעצם
ההוויה של המציאות. עכשיו כאשר האדם חושב שאלוהים הוא ישות כלשהי שהוא לא ... הם לא מחויבים במציאות. המציאות
מהווה את הזמן ואת המקום - המשהו היותר גדול. אלוהים הוא בעצם
ההוויה של המציאות, המשהו הזה שחייב להיות קיים. - מחוץ למקום והזמן! אפשר ... נשאר! אתה לא יכול להעלים כלום.
ההוויה הזו תמיד נשארת! אם אתה מכניס מוציא עולם הכלום נשאר, כי הוא עוטף את ... ובכך מסתמן מזה שאלוהים הוא
ההוויה של המציאות! אז זה חוסר הבנה להגיד שאלוהים ברא את העולם יש מאין. כי ... יש מאין - אלוהים הוא האין. האין
מהווה את היש. מה שישנו - עשוי ממה שאיננו. תיאורית המפץ הגדול לא אומרת ... שהיא מחויבת שהיא שווה לכלום בעצם
מהווה את הזמן והמקום? (שהם בעצם לא מחויבים). איך מכלום בלי פוטנציאל נוצר ... סתם משהו, אלא הוא המשהו שהוא
ההוויה של כל מה שישנו, כך שבעצם, אין כאן שום שאלה כלל. ולכאורה כל הקושי להבין את
התהוות היש מהאין הוא רק בגלל תפישת האדם את מהות האין. אך באמת אם ... שום שאלה כלל. ולכן ניתן לומר
שההוויה אף פעם לא משתנה אלא רק ישויות שונות בתוך הזמן והמקום משנות את ... יש התחדשויות. מצד האמת זה לא
שמתהווה משהו חדש כשאומרים שהעולם נוצר יש מ יש, אין במציאות שלנו שום
התהוות כלל אף פעם. כי כאשר לדוגמה השולחן נוצר מהעץ, שום דבר חדש לא
מתהווה כאן, יישויות שונות בתוך הזמן והמקום משנות את מיקומן בתוך הזמן ...