... יפה, מכוער, גבוה, נמוך, שמן רזה... ישראלי, אמריקאי, בן אדם, יהודי, לבן, שחור... גוף, מוח, תודעה, נשמה, רוח, הוויה... כאשר אתה מנסה להזדהות עם חלק מהנל, אתה מאמין שהם זה אתה ולכן אתה ...

... בצבעיו הזוהרים, בנינוחות, השלווה ותחושת האהבה שחשים כשמצויים שם, צלילים רכים והתמוססות באין - סופי וידיעה ברורה ונוכחות מורגשת שם את הכוח הבורא. שם מאוכסנים ומתועדים כל דבר - ארוע - הוויה שהיו וארעו אי פעם בעבר ושעתידים להיות בעתיד. יש בעלי כישורים פראפסיכולוגיים ומדיומים בעלי ראיה וקליטה על ...

... מתי תשים את המקום אם אין זמן? ולכן בעיקרון המקום והזמן תלויים אחד בשני. אם הזמן והמקום הם צורות, אז ההוויה של המקום היא בלי הצורה של המקום, וההוויה של הזמן היא בלי הצורה של הזמן. כך שההוויה של המקום היא אין מקום, וההוויה של הזמן היא אין זמן. מה זה אין מקום? לא יודע. מה זה אין זמן? לא יודע. ובין ההוויה של הזמן לבין ההוויה של המקום, אין שום הבדל כלל. בהוויה אין צורת מקום ואין צורת זמן. כי כאשר אין שום מקום אז אין שום זמן ולהפך, ולכן ההוויה של המקום והזמן היא בכלל ישות אחת. ישנם רק שתי אפשרויות, או שיש הבדל בין ההוויה של המקום לבין ההוויה של הזמן או אין הבדל. אם אין שום הבדל, אז ממילא הם ישות אחת ממש. ומצד תפיסת האדם, אין הבדל בין אין מקום לאין זמן, ולכן זה אומר שיש לנו ישות אחת שהיא ההוויה של הזמן והמקום. אנשים שאומרים שאין מקום מתכוונים שזה מקום ריק, אבל זה לא כך, אין מקום = אין מקום ריק, נגמר המקום. והאם אתה ... תכלית הידיעה שלא נדע. כמו שיש תשובה על שאלה מסוימת, כך יש תשובה שאני לא מבין. יש לשים לב שהאחדות לא מהווה את הנפרדות, אלא היא ההוויה שלה. אי אפשר להגיד שהכלום יוצר את העולם, אבל אפשר להגיד שהכלום הוא ההוויה. אנחנו לא מדברים על מה שהיה לפני הזמן, אנחנו מדברים על, מה זה זמן? מה יש יותר, צבע או צבע שחור? צבע. אז אם אנחנו אומרים ...

... להעלם, קיום ואי קיום, כולנו טועים, יצירת גוף האדם, נצחיות הנשמה, מהות ההוויה, להיות כלום, חקר הנפרדות לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: תודעה, להיעלם, קיום ואי קיום, כולם טועים, יצירת גוף האדם, נצחיות הנשמה, מהות ההוויה, להיות כלום, חקר הנפרדות. שאלה: מה ההבדל בין תודעת בעל חיים לתודעה שלנו, ואם יש מוות האם התודעה נעלמת? אליעד: ... להיאחז. מי שרוצה לתפוס את הכלום, צריך להתרחק מההגדרות. אם אתה רוצה לתפוס את הכלום במחשבה, אתה צריך להגיד, ההוויה הראשונה היא לא זה, ולא זה, ולא זה, עד שאתה כל כך נמצא במה היא לא, אתה כל כך מתרחק מהצורות שאתה עובר לכלום. כאילו ...

... וההוויה כהשתקפות של אקראיות וסדר אחד מחוקי ... מחדש המערכת מגיעה למצב שונה במהות ממצב לפני, מעין לידה מחדש או במילים של פריגוגין המערכת בורחת לסדר נעלה יותר. מהעדר צומחת ההוויה חדשה יותר נעלה ומפותחת. מפליא, שלפני כ400 שנה מהרל כתב בספרו נצח ישראל פרק כו על מדרש העוסק בחורבן וגאולה את הדברים הבאים: כי ההעדר היא סיבת ההוויה ואם אין כאן העדר אז לא תחול שום הויה שלא יתהווה דבר רק כאשר קדם לו היעדר צורה ... כאשר יעלה אל הויה ואל מציאות יותר במעלה ולכך יקבל מציאות שלפניו הפסד. באותו מאמר מסיים המהרל: כי מן השי אשר מאתו המציאת העולם והוויתו אין ראוי שיהיה חורבן והפסד שהוא ...

... מדיום - כמצב כהוויה מצב של טראנס מאפשר למדיום לחוות ה ת ר ח ב ות של התודעה והתבוננות ... למציאות ברמה היום יומית, מצב של ניתוק מפה ועכשיו ופתיחת ערוץ מצד שני המאפשר חלל נקי ותהודה עם אנרגיות והוויה אחרת אשר לא ממוקדים בחומר ואינם מוגבלים בזמן פיזי. מציאות אוניברסלית ... פיזית של גוף ישנה התרחבות, אין שום מודעות לעולם החיצוני וכמובן שום דבר חיצוני לא יכול להיות נוכח במצב הוויתי זה. זוהי מעיין היתמוססות והתמסרות מוחלטת ורבת אמון שבה ההכרה יודעת ... כחלקים וחלקי חלקים. לא עוד מנקודת מבט חלקית ומצומצמת ואשליתית של חמשת החושים, אלא באספקט ה ר ח ב של ההוויה הנשמה שלנו זהו חיפוש שנובע מתוך החיים הפנימיים ביותר שצמא ורעב אל השורש! אל המוסריות שבתוך ההמשך האורגני של עצם הוויתינו לדעת את האני השלם , זוהי התבוננות והתנסות ביקום ובמציאות הפנימית - ...

... הוא שהמציאות כמשהו שמצוי הוא תמיד קיים בין אם תגדיר אותו עם זמן ומקום ובין אם לא. ולכן אלוהים הוא מחויב במציאות כלומר תמיד מצוי. ומה שאומר שאלוהים הוא בעצם ההוויה של המציאות. עכשיו כאשר האדם חושב שאלוהים הוא ישות ... רק נקודה קטנה בתוך כל המערכת הזו). אף על פי כן מי שיסתכל לעומק בסופו של דבר יכלל במחויב המציאות. הזמן והמקום תמיד קיימים אבל הם לא מחויבים במציאות. המציאות מהווה את הזמן ואת המקום - המשהו היותר גדול. אלוהים הוא בעצם ההוויה של המציאות, המשהו הזה שחייב להיות קיים. - מחוץ למקום ... קיימת והיא המחויב במציאות. זה לא שלפני הבריאה לא היה כלום ועכשיו יש עולם. לפני לא היה כלום - ועכשיו יש גם עולם. כי הכלום הזה נשאר! אתה לא יכול להעלים כלום. ההוויה הזו תמיד נשארת! אם אתה מכניס מוציא עולם הכלום נשאר, ... שלה הוא מקום וזמן עם פוטנציאל אינסופי וכו, - עד הנפרדות שלנו (צבעים, צורות וכו),. ובו זמנית הכל אחד!!! זה יש ואין בו זמנית! ובכך מסתמן מזה שאלוהים הוא ההוויה של המציאות! אז זה חוסר הבנה להגיד שאלוהים ברא את העולם יש מאין. כי הוא לא ברא יש מאין - אלוהים הוא האין. האין מהווה את היש. מה שישנו - עשוי ממה שאיננו. תיאורית המפץ ... האדם שמבין הבנות הוא משובש כי הוא לא משקף את המציאות האמיתית. כך זו התודעה האנושית. אז השאלה הנשאלת - שאם המעטפת (המציאות) שהיא מחויבת שהיא שווה לכלום בעצם מהווה את הזמן והמקום? (שהם בעצם לא מחויבים). איך מכלום בלי ... לא נתפש בהיגיון שלנו היום יומי של בני האדם. למרות שהוא בטוח שהאין הוא איננו לגמרי, הרי שבפועל גם האין הזה, גם הוא משהו. ולא סתם משהו, אלא הוא המשהו שהוא ההוויה של כל מה שישנו, כך שבעצם, אין כאן שום שאלה כלל. ולכאורה כל הקושי להבין את התהוות היש מהאין הוא רק בגלל תפישת האדם את מהות האין. אך באמת אם ישנה האדם את התפישה שלו ויתייחס גם לאין כאל משהו ממשי, הרי שממילא הכל ברור לגמרי, ללא שום שאלה כלל. ולכן ניתן לומר שההוויה אף פעם לא משתנה אלא רק ישויות שונות בתוך הזמן והמקום ... תמיד היה. בתוך הזמן והמקום ישנם חומרים אטומים שהם נעים כל הזמן בלי הפסקה. למה אין נעים? אין שאלה! הם תמיד נעים. מהתנודות שלהם יש התחדשויות. מצד האמת זה לא שמתהווה משהו חדש כשאומרים שהעולם נוצר יש מ יש, אין במציאות שלנו שום התהוות כלל אף פעם. כי כאשר לדוגמה השולחן נוצר מהעץ, שום דבר חדש לא מתהווה כאן, יישויות שונות בתוך הזמן והמקום משנות את מיקומן ...

... מכלום. ואם נקצין את זה, גם להגיד שההוויה של הצורה היא כלום, זוהי גם נפרדות, כי אתה אומר למעשה שההוויה היא כלום והצורה היא משהו. עדיין יש הפרדה בין הצורה להוויה, בסוף אתה מגיע להבנה שהצורה וההוויה הם אחד. יש רק ישות אחת. אם תבין זאת, תחווה את זה. הצורה והלא צורה הם אחד. אם היית מבין שכול הצורות הם אחד, אז לא הייתה לך שאלה. היש תמיד ... המון צורות. מה זה כרגע הבקבוק? התהוות של זמן ומקום, בצורה של כלום. המקום והזמן עשויים מכלום. מה יותר גדול מהזמן והמקום? הכלום. מחוץ למקום אין שום דבר כי הוא אין סופי. ...

... הוא המוח האנושי. אם אנו שואלים עצמנו שאלה קטנה בפילוסופיה מה קדם למה ההוויה לתודעה או התודעה להוויה אז התשובה היא עוד יותר מוזרה התודעה המציאות של ההוויה זה אותו מטבע המציאות כוללת שני צדדים את התודעה וההוויה שני הצדדים הללו יוצרים יחד את המציאות ...

... מלווה אותה ברמה של שם שלישי. חכמת האותיות כל אות מהווה אינפורמציה בסיסית מקורית. כל אות אוצרת בתוכה, חכמה, כח, עצמה ויכולות, הקשורות להתהוות היקום כולו. האותיות נחשבות ל - ד. נ. א של כל ההוויה כמו שרים של מעלה אשר כל העצמה הא - לוקית עוברת דרכן. הן בריות - קודש. בספר הניקוד לרב יוסף גיקטיליא ישנו באור של עצמתן וקדושתן של כב האותיות ... להתחבר אל האותיות הקוסמיות הראשיתיות, אשר הופיעו בהוויה עם תחילת הבריאה, כפי שנרמז לנו: בראשית ברא א - לקים - א - ת כדי להתחבר אל העצמה של האותיות, מומלץ ביותר להכיר אותן מקרוב, להבין את המשמעות ... כל הדורשים בטובתך. יגלו לך האותיות החיות את סודות ההוויה , סודות היקום, סוד העצמה שבשמך. תשמע את האותיות מספרות כי סוד הנשמה של האדם הוא סוד שמו. יבקשו ממך האותיות לראות את המילה הפנימית שבמילה נשמה, ... של איזון! הוי אומר השם!!! הוא הדבר המאוזן ביותר בהוויה כפי שמנסים לכנות אותו אנשי החסידות והקבלה: הכח המחבר בין הניגודים. האותיות ככוכבים הן - ראית אותן מרחוק כנקודות אור זעירות - התקרב אל הכוכב, ... באות א. האותיות א ו - ב משלימות זו את זו. ב מהווה כלי משלים לאות א. ב רומזת לחלוקה, לריבוי לשפע וברכה גשמית, כפי שנאמר: להניח ברכה אל ביתך... (יחזקאל מד ל) הנושא בשמו את האות ב, הוא בעל עצמה ...