... השפעותיהם הביו רפואיות של שיטות אלו. בכדי להדגיש את החשיבות שבמחקר ההיבטים הללו, מוצעות מספר הנחות יסוד אשר יכולות להוות בסיס משותף המאפשר גישור על השוני המהותי של תפיסת העולם הרפואית הקונבנציונאלית והלא קונבנציונאלית ובכך, לאפשר השאלה של המחקר האקדמאי לצורך הדגשת נקודה זו. ניתנת סקירה ספרותית עדכנית של המחקר האקדמאי בנושא ומוצע, שהמחקר הקיים יכול להוות בסיס ממקד לגבי נושאי מחקר רלוונטיים ושפיתוחו של ענף מחקר זה, במסגרת הרפואה הלא קונבנציונאלית, יוכל להביא להבנה טובה ... המטופל (לדוגמהLong, 2007, MacPherson, Mercer, Scullion & Thomas, 2003, Mercer, Reil & Watt, 2002). ניתן לתת מספר הנחות היכולות להוות הסבר לכך. לדוגמה, ישנה האפשרות שהיבטים אלו נתפסים באופן טריוויאלי כנוכחים. זאת, מעצם עמדתה ההומאנית של הרפואה הלא קונבנציונאלית, כשזו מושרשת היטב בעקרונותיה ואף מהווה את אחד מהיסודות הביקורתיים כלפי המגמה המערבית הרווחת. בנוסף, ישנה האפשרות שמחקר מסוג זה משרת את מטרתה של הרפואה ... לא ניתן לערוך השוואה זו, בתחילה יוצגו טיעונים התומכים בהקבלה בין עולמות אלו. טיעונים אלה, מהווים את היסוד להנחה המהווה את הבסיס למאמר זה והיא, שההיבטים השונים המאפיינים את השפעתה של התקשורת הבין אישית במסגרת מערכת היחסים הרפואית, משותפים ...

... הכל. ואף על פי כן האדם נפרד מהם, האדם הוא לא המקום, האדם הוא פלוס המקום. אין שום מקום שההוויה של המציאות לא נמצאת בו, מסקנה, אתה לא זז בלי שההוויה תזוז. אז כאשר אתה זז ההוויה זזה. אתה צורה של ההוויה. יש מקום וזמן ואתה צורה שלהם. אם בכל מקום יש הוויה, אז זה אומר שאתה לא קיים כנפרד. מציאות, בצורת אני, אתה עושה כל מה שתרצה. קודם כל שתבין שהאני ... במהות עצמה אין שום מגבלה, אבל בצורות יש הגבלה, ובסוף צריך להבין שאין הבדל בין הצורה לבין המהות. אם ההוויה של המקום והזמן ממלאת את הכל, אז למעשה אין זמן ומקום, אז אין כלום. בכל מקרה יש את היש שזה הצורות, ומצד שני אין יש, כי לא יכול להיות שיש משהו קיים, למה? כי הרי יש הוויה שמהווה את הצורות, ואם יש הוויה, אז לא יכול להיות שיש עוד משהו חוץ מההוויה. אז תגיד ההוויה היא כלום, אז איך יש משהו חוץ מהכלום? אז איך הספר קיים? הספר בו זמנית הוא גם צמצום וגם הוויה. זה לא שיש גם מהות וגם צמצום, כרגע שאתה רואה ספר, הספר הוא המהות עצמה. ככול שתתבוננו בזה יותר, ... לאדם לבדוק, זה אני וזה לא אני, אנו שתי צורות, אבל בו זמנית, אין אני ולא אני, יש רק ההוויה אחת. מהצד של המציאות אין אני ולא אני, אבל בו זמנית יש אני ולא אני, וכשאתה מנסה להבין את ... יודע על המהות של המציאות, אתה אמור לדעת זאת על הצורה. מה אתה יודע על המהות של המציאות? שהיא מהווה את הקיר. אתה אמור לדעת שהספר הזה מהווה את הקיר. איך זה יכול להיות, הרי הספר פה והקיר שם? לא רק שהם אותו הדבר, הספר גם מהווה את הקיר, כי הכל זה המהות.

... מי הוא זה שמבין? ומיהו זה שלא מבין? רק ההבנה הזאת לא חולפת אבל זאת לא הבנה רגילה אלא הוויה. הוויה היא הבנה מוחלטת בעוד הבנה היא יחסית. ההבנה האמיתית מתרחשת כאשר אני מוכן לשחרר את מה שהבנתי, ובזרימת השחרור ... יותר, ברורה יותר. עם כל שחרור של הבנה יחסית מתבהרת עוד הידיעה שהיא מעבר להבנה רגילה - ידיעה היא הוויה. רק השחרור הוא אמיתי ואין מילים שיתארו מהו שחרור. רק השחרור הוא הבנה אמיתית, ואין שום דרך להבין בצורה ... זה שמבין - אפשר רק להיות... למעשה, אי אפשר שלא להיות... זה הדבר היחיד שאי אפשר לברוח ממנו - ההוויה. אי אפשר לברוח מזה שבורח. הכל יכול העלם ורק האמת לא, הכל יכול להישכח ורק האמת לא, כל הבנה ... בהבנה יחסית. כל מה שצריך זה לדעת מי אני, יותר מזה לא צריך להבין... כל ההבנות כולן באות מתוך ההוויה וחוזרות אליה. לא רק שלא צריך לדעת שום דבר יותר מזה, זה גם לא אפשרי לדעת יותר מזה, לפחות לא בצורה מוחלטת. הדבר היחיד שאפשר לדעת בצורה מוחלטת היא ההוויה. אם הייתי צריך לנסח במילים מהי האווירה או האטמוספרה של שחרור (ולא שאני טוען שאני משוחרר או משהו כזה)...

... ראובן כפי שראינו השקיף מתוך הרכבת על התחנות השונות, זיהה את האפשרויות השונות ובחר מתוכן את הרצויות לו, כך התהוותה המציאות שלו, כך הוא בחר לעשות את המציאות שלו בתוך המנהרה. אם תרצה - כך השפיע במחשבה שלו על ... תיארתי את המונח: [אברהם אבינו וברגעי החולשה שלו התכחש לחוקי הטבע ולקיומם, הוא לא האמין בקשר של התודעה שלו להתהוותם של הדברים כי פשוט לא הבחין בקשר הזה ברגע הנתון בפועל, אולם הוא כן זכר את קיומו... כי רק ... ופעל על פיו, רק לפני רגע שידר אותות וקיבל מציאות, והוא זוכר כאור היום את האותות הללו ואת המציאות שהתהוותה בעקבותם והוא מריח עדיין את מסגרת החשיבה ששידר באמצעותה את אותותיו, אזי למי להטות אוזן - לזיכרונו ולמידע האמין והתיאורטי שבאמתחתו (כדוגמת המידע שאני משדר לכם ברגע זה) או לנטייתו העכשוית הברורה לשלול כל קשר בין התודעה להתהוותם של הדברים ולהיות לכאורה מציאותי... אברהם אבינו התחבט בדבר. התחבטות זו נחתה עליו באכזריות כי כבלה את ידיו, לא ... מגיע לשיא רגעי החולשה שלו ומאבד כל מגע עם חוקי הטבע, הוא לא מבחין יותר בקשר של התודעה שלו ולהתהוותם של הדברים והוא מגיע פשוט עד לקרונו של העז... ולמרות זאת אביו ממשיך להרביץ בו את תורתו ואת החומר התיאורטי אודות הקשר הטבעי בין התודעה האנושית לטבע - להתהוותם של הדברים... אבל יצחק הבן הבוגר והאהוב נבוך ומשדר אותות מצוקה מתודעתו: מצד אחד המידע התיאורטי הזה לא מדבר ... מרגיש שום מגע עם התיאוריה הזו, החומר הזה זר לו... המיצאות מתקיימת מאליה, הטבע אינו זקוק לאותות האדם בשביל להתהוות. ומאידך הוא מכיר את אביו ובוטח בו. יצחק הלך כברת דרך יחד עם אביו ולמד להכיר את הזן שלו, ...

... תשים את המקום אם אין זמן? ולכן בעיקרון המקום והזמן תלויים אחד בשני. אם הזמן והמקום הם צורות, אז ההוויה של המקום היא בלי הצורה של המקום, וההוויה של הזמן היא בלי הצורה של הזמן. כך שההוויה של המקום היא אין מקום, וההוויה של הזמן היא אין זמן. מה זה אין מקום? לא יודע. מה זה אין זמן? לא יודע. ובין ההוויה של הזמן לבין ההוויה של המקום, אין שום הבדל כלל. בהוויה אין צורת מקום ואין צורת זמן. כי כאשר אין שום מקום אז אין שום זמן ולהפך, ולכן ההוויה של המקום והזמן היא בכלל ישות אחת. ישנם רק שתי אפשרויות, או שיש הבדל בין ההוויה של המקום לבין ההוויה של הזמן או אין הבדל. אם אין שום הבדל, אז ממילא הם ישות אחת ממש. ומצד תפיסת האדם, אין הבדל בין אין מקום לאין זמן, ולכן זה אומר שיש לנו ישות אחת שהיא ההוויה של הזמן והמקום. אנשים שאומרים שאין מקום מתכוונים שזה מקום ריק, אבל זה לא כך, אין מקום = אין ... שלא נדע. כמו שיש תשובה על שאלה מסוימת, כך יש תשובה שאני לא מבין. יש לשים לב שהאחדות לא מהווה את הנפרדות, אלא היא ההוויה שלה. אי אפשר להגיד שהכלום יוצר את העולם, אבל אפשר להגיד שהכלום הוא ההוויה. אנחנו לא מדברים על מה שהיה לפני הזמן, אנחנו מדברים על, מה זה זמן? מה יש יותר, צבע או ...

בודהיזם - התהוות מותנית - מושגי יסוד בדהמה בבסיס תורתו של הבודהה נמצא עקרון התהוות מתוך תנאים. העקרון הזה מעמיד את הקיום עצמו כהתהוות מתמשכת של תהליכים שהקשר ביניהם הוא סיבתי. שרשרת ההתהוות או מה שמכונה הופעה מותנית או התהוות מותנית מציגה את תהליך הסיבות והתוצאות של הקיום: נזירים, מה היא הופעה מותנית? עם בורות כתנאי, מופיעים דחפים לפעולה ...

... למה יש לי רצון, ולמה אני יודע שאני קיים כאלוהים. למה? כי רק דבר אחד מחויב שיהיה קיים, שזאת הוויה הראשונה. אבל לומר, אני יודע שאני קיים, זה כבר שניים - גם אני וגם יודע. גם אני רוצה זה שניים - רוצה, לא רוצה, למה רוצה? אני ורצוני זה שני דברים שונים וכו. ולמה רק ההוויה מוכרח שתהיה קיימת ולא הרצון והידיעה? כי ההוויה היא אחת, ורק ישות אחת קיומה מחויב. בסוף האדם חווה שהוא כאלוהים רוצה את הכל, ואז הוא שואל, אני ...

... את העניין בצורה הכי פשוטה, נתבונן על תהליך החשיבה שלנו, נבין שבעצם אין באמת עבר, אלא רק חוויית עבר שמתהווה. כשאדם חושב על העבר, הוא בעצם שולף מהזיכרון העצום שלו, חוויית עבר, ומתהווה בה. אין באמת עבר, אלא הוויה שמשתנית מרגע לרגע (צמצום). העתיד בטח ובטח שאינו קיים, העתיד הוא אפילו לא קיים בזיכרון, אין צורך בשליפת חוויה. בעצם יש רק התהוות. שינוי אינסופי. אז למה אנחנו משתמשים בזמן? כי המציאות מורכבת מעולם מוגדר ועולם לא מוגדר. בעולם מוגדר, עולם בו ...

... הרצון והקיום העצמי, חלק 6. ממשיכים בספר חלק ראשון עמוד 171. אחרי שהאדם מבין שאין לו בחירה, והכל זה התהוות אחת, אם האדם ממשיך להתבונן לעומק, הוא מבין שיש הוויה אחת שמניעה את כל שאר התהליכים. זה כמו שהישיבה שלך על הכסא, זה אחד מאין סוף התהליכים שקורים כל ... יודע. אחר הוא מגלה שהמציאות גורמת לכך שהוא יהיה קיים. ואז אמרנו, למה אין לאדם בחירה חופשית? כי המציאות מהווה את הכל, היא כל כך ממלאת את הכל, עד שלא נשאר מקום לך. למעשה ההבנה הזאת מבטלת לאדם את ... גורם לי ללכת, אלא גם גורם שאהיה קיים. עד שהאדם כאשר הוא אומר אני, הוא חווה שהוא המציאות, שהוא ההוויה של הכל, שאין בה שום צורה כלל. ואז כאשר אתה רואה שהשמש זורחת בבוקר אתה חווה שאתה גורם לה ... הכוונה? שהאדם מגיע לחוויה שהכל זה כרצונו, אבל אז אתה מגלה, שלא יכול להיות שרצונך הוא רצונך. למה? כי ההוויה של אלוהים קיומה מחויב, אבל הרצון והתודעה העצמית של אלוהים קיומן לא מחויב, למה? כי ההוויה היא אחת, ורק ישות אחת קיומה מחויב. במציאות שלנו יש רק דבר אחד שחייב להיות קיים, לא יכול להיות ...

... יש מאגר מידע גדול שקשור לכל תקופות חיינו שחיווינו. ולכן כל דבר שקורה לנו בחיינו, זה הבחירה הגבוהה שהנשמה (הוויה) בחרה לנו בחיים. על מנת ללמוד ולצמוח משיעורי עבר. הנשמה תמיד אבל תמיד תגן עלינו ממה שאנו לא יכולים ...