... נמצאת בין שתי אותיות. בין האות ג לבין האות ה. בין האדם איתו גומלים חסד, ובין הקבה, אליו הדל נושא תפלה. האות ד מפנה את גבה מתוך בושה לאות ג הנותנת, ומפנה את פניה אל האות ה. הוזכר כי האות דלת מלשון עלייה, כמו ...

... ואחידה, אין טוב אין רע, יש את היש, זהו גן העדן. הדרך: לא לפחד לשאול, לנבור ולחקור, בלי בושה , לשבור אמונות, לא לסמוך על אף אחד בעניין, לנפץ ולשבור כל מיתוס שמסתיר לך את האחד שיושב בך ומחכה כבר שתבא. השם הוא אחד, ...

... שלהם צריכות לעודד אותי. יכול להיות נחמד להיפגש אם תגיע לתל - אביב (למרות שאינני יודע על מה נדבר וכנראה שאחוש בושה לפגוש אותך אם לא אתמיד בתרגול) כך או כך, אני מרגיש שעזרת לי בתודה איתמר סבסטיאן: שלום איתמר. אני אתחיל מהסוף - אין בבודהיזם הצלחה וכישלון. ... את החיים שלך במקומך ואתה לא חייב לאף - אחד דין וחשבון על מספר שעות הישיבה שלך. לכן הייתי מבקש ממך לוותר על רגש הבושה . אני בטח לא שופט אותך ואתה ודאי לא צריך לשפוט את עצמך על פי מה שנדמה לך שאחרים חושבים. אני מאד שמח על מה שאתה מספר על הזנדו בתל - אביב. ...

... אני משתוקק ואומר בא לי לכתוב על תחושה מוסווה. מתי החלו בני האדם לבלבל ולהתבייש בכלל, בתאוותם ותשוקתם בפרט. העברית כשפה סיבכה קצת מונחים שהם ברורים יותר בשפות אחרות. תשוקה ותאווה. ההבדל בין תשוקה לתאווה הוא לא ... החיות הכל מתרחש בנוכחות האחרים. בכל הנוגע לתאווה, היהדות בדרכה מצאה לה פתרון לבושה ולהסתרה, שנאמר, ילבש שחורים ויסע לעיר אחרת ויעשה מעשיו ועכשיו כל הדתיים לובשים שחורים כדי שאף אחד בעיר לא ידע מי זה בעל התשוקה הזרה שבא לעירנו. הכל התחיל בבושה, בניתוק מהחיתיות, מניסיון להכיל ציווי מוסרי על צורך קיומי עמוק. אצל האדם נולדה בושה. נולד צורך להסתיר. וככל שמסתירים יותר מסבכים יותר את הצורך המוסתר. עד כדי בלבול. תאווה הפכה למלה גסה. מתארת אנשים גסים. לעולם יכתבו ... עם ההטיות. אתה לא יכול להגיד תשוקתן. וכעת ישנו בלבול משולש. מכיוון שהתאווה והבושה והתשוקה הולידו את הרומנטיקה, כהצדקה להרגיש בתחושות אלו, ולתת אישור איזה שהוא אחר למלא אחר התאווה והתשוקה האסורה. כך נולדה לא רק מלה ... שאותה קשה יותר לזהות באנשים, אלא בבור שבעין, במבט הרעב, בעין הריקה, המתה. הבושה מהתאווה והתשוקה. עדיין באים בטענות נגד המשתוקקים. ומכיוון שאהבה, רומנטית, היא מלת עידון למלים עם משמעות גסה כולנו רוצים להרגיש ... אנו עומדים בושים ונכלמים ותאוותנו בידינו. והכי גרוע, חצי תאוותנו בידינו, אוי לבושה. תחשבו על אוסף המקומות שהמלה תאווה מופיעה בה ותבינו למה בורחים מלהודות בה. אז נעשינו רומנטיים להפליא. כולנו רומנטיים עד שענייני ... את זה שהוציא לי את ה - פיקאסו מתחת לידיים. אני לא ממש רוצח אף אחד מתאווה. הבושה בתאווה, בחייתיות שישנה בבני האדם גרמה לצורך לשנות את המונחים עליהם מדברים. לקלף את המלים המרדדות למשהו שהוא לא יותר עמוק מעובי ... ביוב ברחוב. אנחנו יודעים מה יש מתחתם, אך הסגר מעדן את הריח ומעלים אותו לרגע. הבושה מפני הדבר עצמו סכסך עלינו את השפה ואת ההתייחסות אל הדברים עצמם. אנחנו לא שמחים בתאוות שלנו ולא גאים בתשוקות. התאווה מבישה יותר ...

... שראינו בדוגמת המתבודד הרעב שמבקש לאכול. במקביל, קיים עוד רעב שלא איכפת לו לאכול בחברת אנשים זרים, ואף לחסל סדוויץ באמצע הרחוב... מול האיש הלא - ביישן זה שמוכן לחסל - לא עלינו סנדוויץ ברבים, וכפעולת איזון - החברה האנושית סימנה איש אחד בתוכה וקראה לו ביישן, ואני הולך להעסיק את הביישן הזה אצלי למספר דקות, ולהגדיר באמצעותו את משחק המתבודד, את הסביבה המפריעה, ואת הייחס בין הסביבה - למתבודד והמהלך שלו. ביישן, זה אחד שלא מצליח לדבר ברבים או לעשות דבר מסויים ברבים. ישנן רמות לביישן: אם אני מתבייש לעשות את צרכי ברבים - האם אני נקרא ביישן? - כן! בדירוג המקצועי אני תופס את הרמה הקטנה ביותר של הביישן. ומדוע? מדוע גם אני נקרא ביישן?! - כי הייחס של הסביבה למהלך של הביישן - הוא אשר קובע את רמת הביישן, לא הוא בעצמו ולא מהלכו. זוהי הטעות ההסטורית של החברה האנושית מימים ימימה: החברה הדביקה את אות הביישנות לביישן - וכאילו הוא סובל ממחלה חברתית או נפשית מסויימת, ולמעשה המחלה הינה מחלת החברה עצמה, וסממני המחלה ורמתה - נמצאים בחברה שהביישן חי בתוכה. במילים אחרות שיישמעו מוזרות בשלב זה, הביישן הוא אדם שביקש לקיים מהלך אישי רצוי באופן כנה, בתוך סביבה מפריעה. הוא ביקש להציג ציור שצייר או לקרוא שיר שכתב, או ביקש לאמר דעה מאוד כנה - בתוך סביבה מפריעה, שדוחה ברמה זו או אחרת את הכנות שלו. רמת דחייתה לכנות בכלל ולכנות חברינו בפרט, היא אשר תקבע את רמת הביישנות של הביישן. לכן ביישן הוא פחות ביישן בסביבה קרובה (שפחות או יותר מקבלת את כנותו), יותר ביישן בסביבה רחוקה (שמפריעה לכנותו), וביישנותו כמעט נעלמת בסביבה שמקבלת את כנותו מאליה. אכן, אנו מגלים סממנים פנימיים אצל הביישן שיש להם קשר ישיר עם תופעת הבושה, והדבר מחזק בנו את הקביעה החברתית המקובלת, המאשימה את הביישן במחלתו לכאורה... כמו הזעת - יתר, הקול נעלם כאשר מתבקש לדבר בציבור, פעימות הלב מוכפלות, חוסר אוויר בריאות, ואף ישנן תופעות קיצונייות של רעידת הגוף ואולי התעלפות... ועוד, אנו מגלים סממנים גופניים פנימיים זהים לסממנים האלה של הביישן - אך בסיטואציות אחרות: כאשר מישהו מאיים עליך ונוצרת סכנה ממשית לחייך - מופיעים אותם הסממנים ואותן התופעות: הזעת - יתר, הקול עלול להעלם, חוסר אוויר בריאות, תאוצת ... על שאלה אחת אין וויכוח: הסכנה החיצונית הנשקפת היא אשר גרמה לגוף להגיב באופן זה - ולא תקלה מחלה או חוסר יציבות בגוף עצמו. אשר על כן, ניתן לזהות את הביישן והלכה למעשה, כחיישן של הבעיה התפקודית המוגדרת זו של החברה: הסביבה הזאת אינה מקבלת את הכנות הרציונלית, דוחה אותה ומפריעה במהלך יישומה: זו ההגדרה של הבעיה התפקודית - או אם תרצה של המחלה התברואתית של החברה, והביישן שלנו משמש במקרה זה כחיישן חיצוני למחלה הזו - ולא במקרה: כי הוא אדם רגיש במיוחד, שחש את ההפרעה הקטנה ביותר ומסמן אותה, כמו שאנו חשים את הקור העז והגוף שלנו מתקווץ... בנוסף, ביישן הוא גם איש כנה שלא מסוגל לעבור דרך המלך על שום סטיה, ולכן הוא מאתר את הסטיה החברתית של הסביבה בה הוא חי ואף מתמודד איתה, מפענח אותה, וסממניה המדוייקים ורמתן - מתועדים דרך התופעות הנרשמות בגופו. ישנם גם כאלה שלא מתביישים - ולא מזיעים גם לא מכפילים פעימה... מה פשר הדבר? האם הדבר מעיד שהפסיקו האנשים האלה להיות כנים? לא! וגם כן! הם הדחיקו את הכנות שלהם באופן טכני גרידא, אם זה באופן ... הזו, כמו איך לדבר בציבור... איך לנטרל את חיישני הגוף... או באופן בלתי מודע... פשוט התרגלו לפעול בלעדי מנגנון הכנות שלהם, וכך נעלמת מאליה תופעת הביישנות וכל הנלווה אליה... והם מרגישים טוב עם התנהלותם החדשה... הם כבר מדברים שוטף ולא מזיעים ולא רועדים... התכונה המגבילה לכאורה מנוטרלת, הם מרגישים מצויין... וכאן ...

... אנחנו מרגישים הרבה רגשות ותחושות... אבל מתי אי פעם התמקדתם בהם? נסו לחשוב על רגשות קשים בחייכם: כעס, פחד, שנאה, קנאה, בושה , חוסר אונים... לפעמים הם מציפים אותנו לחלוטין. היחס שלנו אליהם מאוד שלילי: אנחנו רוצים לגרש אותם ...

... השיח מוקצן יותר או פחות, והמחשבות האלה בעצם גורמות לרגשות שליליים של בושה, אשמה, סלידה מעצמך, בלבול וכדומה. אז הילד גדל, ככל שלא שמע משפטים שעושים הפרדה בין רגשות המבוגרים לבין המעשים שלו, לרוב ההפרדה גם לא תהיה במחשבותיו שלו. ...

... וחיזוקים. הילד הזה נושא בתוכו את הספונטניות, את התמימות והפשטות, הפליאה וההתלהבות את ההנאה ויכולת ההתמקדות בכאן ועכשיו. בקיצור את היכולת ליהנות מהחיים! כמו כן הוא נושא בתוכו את כל הפחדים והחולשות שלנו כמו בושה , אשמה, כעסים מודחקים, ולפעמים חוסר אונים... הילד הפנימי גם ...

... והוא שמו של דג חלקלק, יתכן שצלופח, המתחמק מלכידה באמצעות התפתלות. יתכן שיש כאן משחק מילים מכוון. (49) על פי הפרשנות - מכשול לאימון מתקדם או ללידה בעולמות שמיימים. (50) על פי הפרשנות - מתוך בושה מוסרית או מורא מוסרי (hiri-ottappa). כלומר, הבושה לעשות מה שאין לעשות והמורא מכך. שתי תכונות אלו מכונות שומרי העולם (למידע נוסף ראה Nyniponika Thera, Abhidhamma Studies, 2nd ed., Colombo 1965, p. 80). כך נראה ...

... ומשם עוד סיפורים על רבנים ושלא כאלה שנכנעו ליצר גופם. ביאה אל זונה נכרית לא נתפסת במעשה מביש. לא לגאווה גדולה אך לא בושה . לכן נולדה ההלכה ילך למקום שאין מכירין אותו ילבש שחורים ויתעטף שחורים ויעשה מה שלבו חפץ ובעיני ...