... אליה, לתשוקה. אני משתוקק להגיד אני משתוקק ואומר בא לי לכתוב על תחושה מוסווה. מתי החלו בני האדם לבלבל ולהתבייש בכלל, בתאוותם ותשוקתם בפרט. העברית כשפה סיבכה קצת מונחים שהם ברורים יותר בשפות אחרות. תשוקה ותאווה. ההבדל בין תשוקה ... ולספקה באים בלי צורך להתחבא. אצל החיות הכל מתרחש בנוכחות האחרים. בכל הנוגע לתאווה, היהדות בדרכה מצאה לה פתרון לבושה ולהסתרה, שנאמר, ילבש שחורים ויסע לעיר אחרת ויעשה מעשיו ועכשיו כל הדתיים לובשים שחורים כדי שאף אחד בעיר לא ידע מי זה בעל התשוקה הזרה שבא לעירנו. הכל התחיל בבושה, בניתוק מהחיתיות, מניסיון להכיל ציווי מוסרי על צורך קיומי עמוק. אצל האדם נולדה בושה. נולד צורך להסתיר. וככל שמסתירים יותר מסבכים יותר את הצורך המוסתר. עד כדי בלבול. תאווה הפכה למלה גסה. מתארת ... למזלנו תשוקה לא מסתדרת כל כך עם ההטיות. אתה לא יכול להגיד תשוקתן. וכעת ישנו בלבול משולש. מכיוון שהתאווה והבושה והתשוקה הולידו את הרומנטיקה, כהצדקה להרגיש בתחושות אלו, ולתת אישור איזה שהוא אחר למלא אחר התאווה והתשוקה האסורה. כך ... מאזו וכל שעשועי המין הנוספים. התשוקה, שאותה קשה יותר לזהות באנשים, אלא בבור שבעין, במבט הרעב, בעין הריקה, המתה. הבושה מהתאווה והתשוקה. עדיין באים בטענות נגד המשתוקקים. ומכיוון שאהבה, רומנטית, היא מלת עידון למלים עם משמעות גסה כולנו רוצים ... ותאווה, ולא זה המקום לדון בה.. והרי אנו עומדים בושים ונכלמים ותאוותנו בידינו. והכי גרוע, חצי תאוותנו בידינו, אוי לבושה. תחשבו על אוסף המקומות שהמלה תאווה מופיעה בה ותבינו למה בורחים מלהודות בה. אז נעשינו רומנטיים להפליא. כולנו רומנטיים ... לרצוח מתשוקה את זה שהוציא לי את ה - פיקאסו מתחת לידיים. אני לא ממש רוצח אף אחד מתאווה. הבושה בתאווה, בחייתיות שישנה בבני האדם גרמה לצורך לשנות את המונחים עליהם מדברים. לקלף את המלים המרדדות למשהו שהוא לא ... כמו המכסה על בורות ביוב ברחוב. אנחנו יודעים מה יש מתחתם, אך הסגר מעדן את הריח ומעלים אותו לרגע. הבושה מפני הדבר עצמו סכסך עלינו את השפה ואת ההתייחסות אל הדברים עצמם. אנחנו לא שמחים בתאוות שלנו ולא גאים ...

... להתאבד, פירוש הדבר לא היה לחזור למסלול החיים הרגיל אלא להתחיל מסע ארוך של סבל, ואולי של בדידות, השפלה ובושה. אתה כנראה אומר לעצמך: לא רק שאני חייב לגמור עם הסבל המיידי שיש לי, אלא שאם אוותר על ההחלטה ...

... א ראה גם: מידע אנושי - חלק 2 ב. וכך עשיתי: עמדתי מול השם יתברך וביקשתי ממנו את עזרתו ביישוב הסתירה הזאת: מה ההבדל אלוהי ובוראי בינך לבין גוגל? מה ההבדל בין המידע הזורם מאוצרך, מגנך, לבין המידע הזורם ... קיים עוד רעב שלא איכפת לו לאכול בחברת אנשים זרים, ואף לחסל סדוויץ באמצע הרחוב... מול האיש הלא - ביישן זה שמוכן לחסל - לא עלינו סנדוויץ ברבים, וכפעולת איזון - החברה האנושית סימנה איש אחד בתוכה וקראה לו ביישן, ואני הולך להעסיק את הביישן הזה אצלי למספר דקות, ולהגדיר באמצעותו את משחק המתבודד, את הסביבה המפריעה, ואת הייחס בין הסביבה - למתבודד והמהלך שלו. ביישן, זה אחד שלא מצליח לדבר ברבים או לעשות דבר מסויים ברבים. ישנן רמות לביישן: אם אני מתבייש לעשות את צרכי ברבים - האם אני נקרא ביישן? - כן! בדירוג המקצועי אני תופס את הרמה הקטנה ביותר של הביישן. ומדוע? מדוע גם אני נקרא ביישן?! - כי הייחס של הסביבה למהלך של הביישן - הוא אשר קובע את רמת הביישן, לא הוא בעצמו ולא מהלכו. זוהי הטעות ההסטורית של החברה האנושית מימים ימימה: החברה הדביקה את אות הביישנות לביישן - וכאילו הוא סובל ממחלה חברתית או נפשית מסויימת, ולמעשה המחלה הינה מחלת החברה עצמה, וסממני המחלה ורמתה - נמצאים בחברה שהביישן חי בתוכה. במילים אחרות שיישמעו מוזרות בשלב זה, הביישן הוא אדם שביקש לקיים מהלך אישי רצוי באופן כנה, בתוך סביבה מפריעה. הוא ביקש להציג ציור שצייר או לקרוא ... ברמה זו או אחרת את הכנות שלו. רמת דחייתה לכנות בכלל ולכנות חברינו בפרט, היא אשר תקבע את רמת הביישנות של הביישן. לכן ביישן הוא פחות ביישן בסביבה קרובה (שפחות או יותר מקבלת את כנותו), יותר ביישן בסביבה רחוקה (שמפריעה לכנותו), וביישנותו כמעט נעלמת בסביבה שמקבלת את כנותו מאליה. אכן, אנו מגלים סממנים פנימיים אצל הביישן שיש להם קשר ישיר עם תופעת הבושה, והדבר מחזק בנו את הקביעה החברתית המקובלת, המאשימה את הביישן במחלתו לכאורה... כמו הזעת - יתר, הקול נעלם כאשר מתבקש לדבר בציבור, פעימות הלב מוכפלות, חוסר אוויר בריאות, ואף ישנן תופעות קיצונייות של רעידת הגוף ואולי התעלפות... ועוד, אנו מגלים סממנים גופניים פנימיים זהים לסממנים האלה של הביישן - אך בסיטואציות אחרות: כאשר מישהו מאיים עליך ונוצרת סכנה ממשית לחייך - מופיעים אותם הסממנים ואותן התופעות: הזעת ... לגוף להגיב באופן זה - ולא תקלה מחלה או חוסר יציבות בגוף עצמו. אשר על כן, ניתן לזהות את הביישן והלכה למעשה, כחיישן של הבעיה התפקודית המוגדרת זו של החברה: הסביבה הזאת אינה מקבלת את הכנות הרציונלית, דוחה אותה ומפריעה במהלך יישומה: זו ההגדרה של הבעיה התפקודית - או אם תרצה של המחלה התברואתית של החברה, והביישן שלנו משמש במקרה זה כחיישן חיצוני למחלה הזו - ולא במקרה: כי הוא אדם רגיש במיוחד, שחש את ההפרעה הקטנה ביותר ומסמן אותה, כמו שאנו חשים את הקור העז והגוף שלנו מתקווץ... בנוסף, ביישן הוא גם איש כנה שלא מסוגל לעבור דרך המלך על שום סטיה, ולכן הוא מאתר את הסטיה החברתית של ... חי ואף מתמודד איתה, מפענח אותה, וסממניה המדוייקים ורמתן - מתועדים דרך התופעות הנרשמות בגופו. ישנם גם כאלה שלא מתביישים - ולא מזיעים גם לא מכפילים פעימה... מה פשר הדבר? האם הדבר מעיד שהפסיקו האנשים האלה להיות כנים? לא! ... לנטרל את חיישני הגוף... או באופן בלתי מודע... פשוט התרגלו לפעול בלעדי מנגנון הכנות שלהם, וכך נעלמת מאליה תופעת הביישנות וכל הנלווה אליה... והם מרגישים טוב עם התנהלותם החדשה... הם כבר מדברים שוטף ולא מזיעים ולא רועדים... התכונה המגבילה ... כי חיישניה נעלמו בתהליך טבעי מבלי להשאיר עקבות... וכך נוצרת מוטציה חברתית חדשה של מציאות חיובית מדומה, בה אין בושה ואין ביישנים, ולמעשה המדובר באותה החברה שנושאת את אותה המחלה, אך ללא חיישנים בתוכה. תהליך ההדחקה הטכני נעלם, וממלאת את מקומו ... החיה הזו? תיארתם לכם מחלה סופנית אכזרית כזו, שהולכת ומעששת בגוף החברה ללא שום אזהרות וסימנים? חברה ללא חיישנים (ביישנים) היא כגוף שלא מעלה חום משום מחלה - תמיד הוא נראה בריא ויפה... עד שמגיע החיידק הטורף ו... קורס. ...

... הרבה רגשות ותחושות... אבל מתי אי פעם התמקדתם בהם? נסו לחשוב על רגשות קשים בחייכם: כעס, פחד, שנאה, קנאה, בושה, חוסר אונים... לפעמים הם מציפים אותנו לחלוטין. היחס שלנו אליהם מאוד שלילי: אנחנו רוצים לגרש אותם מחיינו, להכחיד אותם. ...

... אדם רע \ משהו בי פגום. לעתים השיח מוקצן יותר או פחות, והמחשבות האלה בעצם גורמות לרגשות שליליים של בושה, אשמה, סלידה מעצמך, בלבול וכדומה. אז הילד גדל, ככל שלא שמע משפטים שעושים הפרדה בין רגשות המבוגרים לבין המעשים ...

... או לתת לו צדקה, במה תבחר? אם תיתן לו צדקה אמנם תעזור לו לפרק זמן מסוים אבל תגרום לו להתבייש ולהרגיש שהוא אינו מסוגל להסתדר בעצמו, אבל אם תסדר לו עבודה, תיתן לו טוב אמתי ותגרום לו להרגיש שהוא ... את לחמו ביושר. לכן, טוב אמתי הוא כזה שקיבלת אותו תמורת עבודה והרווחת אותו וטוב פגום הוא טוב שאתה מתבייש כשאתה מקבל אותו. וכבר פה צריך לעצור ולשאול כמה שאלות הכרחיות - האמת באמת מחויב המציאות שכל אדם מתבייש לקבל צדקה? האם כל עני מעדיף עבודה? או שכמו שאנחנו רואים בימינו אנו שיש כאלה שמעדיפים לחיות על חשבון ... אפשריות, כגון שאותם אנשים שבאים להרצאה של הרב וחיים ברמת חיים סבירה, מדמיינים את עצמם כעניים מרודים וחווים את הבושה ביחס לחיים שיש להם עכשיו, אז נדמה להם שעדיפה העבודה, בעוד שאותו אחד שמקבל צדקה כבר שנים אינו מתבייש כלל. והשאלה הזו באה לידי ביטוי בהרבה לבושים, כגון כששואלים את הרב למה אלוהים גורם לילדים קטנים לחלות, או ... שהוא מוגבל ולא יכול לשנות את טבעו, כשהוא רואה אדם עני ברחוב, הוא לא יכול לגרום לכך שהצדקה לא תבייש את העני, אבל אלוהים הגדול והכל יכול, מדוע הוא מלכתחילה ברא את הטבע האנושי ככזה שחווה בושה בקבלת צדקה? למה הוא מלכתחילה יצר הפרדה בין טוב פגום לטוב אמתי ולא החליט שטוב אמתי=טוב שמתקבל בחינם לגמרי, באהבת חינם לגמרי? וכששואלים את השאלה המהותית יותר, כבר לא ניתן לתת תשובות מטופשות כגון כי הוא לא רוצה שתתבייש, אבל כבוד הרב, לפני הבריאה טרם הייתה בושה, טרם הוחלט שמישהו יתבייש על משהו, אז מה העניין? אבל מצד האמת, כל השאלות הללו מלאות בהנחות יסוד, כי מי אמר שיש טוב ... עושה לך משהו, זה לא כדי שתקבל שכר אחר כך, והסיבה שהוא מכריח אותך לעבוד, זה לא כדי שלא תתבייש, אלא שתעבוד למען העבודה, למה אלוהים עושה דבר מסוים? כדי לעשות את אותו דבר, הסיבה והתוצאה הם אחד. כי ...

... שהאהבה והמין הם נחלתם של הצעירים בלבד? מיהו שהעז להטיל חרם מוחלט על העיסוק בנושא? מדוע בני הגיל המבוגר מתביישים בתשוקותיהם ומצניעים את אהבתם? האם עד כדי כך העמיקו והשתרשו הסטיגמות המיושנות הללו? מבלי משים ועם חלוף השנים, כולנו ... הנעורים שכל אחד מאתנו חווה, איש איש בדרכו, בימי נעורינו. במרכזה של מהפכת הקשישים חייבת לעמוד הבקעתה של חומת הבושה, שהלכה וגבהה ככל שהעולם פיתח את הסגידה לנעורים. על המבוגרים שבינינו לנהוג כאילו אין להתבייש בקיומו של רגש האהבה גם בגילים המתקדמים ביותר. אין שום דבר נלעג בגילויי חיבה, אפילו בפומבי, מותר לדבר בקול רם על הצרכים הארוטיים והמיניים, אפשר לא להתבייש בנטילת גלולות ויאגרה או בשימוש באמצעי סיכה ושימון לפי הצרכים הנשיים. אני רואה בעיני רוחי זוג קשיש, יושב על ...

... מעריכים, מכבדים ומוקירים את עצמנו על מה שאנחנו. אולם, כאשר אנחנו מתנהגים בצורה שסותרת את ערכינו העמוקים ביותר, אנחנו מתביישים, ובושה זאת שוחקת את ההערכה העצמית ואת האהבה העצמית שלנו. כשאנו פועלים בניגוד למוסר האישי שלנו, נפגמת שלמותנו הבסיסית, ואנחנו ... חולנית ביחס למראה החיצוני. הדיסוננס בין חיים ציבוריים וחיים פרטיים שנמצאים בקונפליקט מתמיד זה עם זה, מהווה קרקע פורייה לבושה ולשנאה עצמית. חייו של גקסון היו מלאים בהערצת ההמונים, ובכל זאת נראה שלא הייתה לו טיפת אהבה לעצמו. מפרקי ...

... לא. תשתדלו לפתור בעיות עם הילד / מתבגר לא בנוכחות אחרים / חברים, עדיף לפתור כל בעיה ביחידות ולא לבייש את הילד. תספרו עד עשר בסיטואציות מרגיזות ותחכו עם ההערות כשתגיעו הביתה. אל תעטפו את הילד / מתבגר, תנו ...

... ההתמקדות בכאן ועכשיו. בקיצור את היכולת ליהנות מהחיים! כמו כן הוא נושא בתוכו את כל הפחדים והחולשות שלנו כמו בושה, אשמה, כעסים מודחקים, ולפעמים חוסר אונים... הילד הפנימי גם מאמין במסרים שקיבלנו בילדותינו, מסרים שהוטמעו בתוכנו לדוגמה: אם בעבר ...