תאולוגיה / פילוסופיה - עקדת יצחק - חלק 4... שהכיר את אלוהים, אין לנו לא נביא ולא חוזה, נביא בימינו שוטה הוא... אשר על כן נותר בחלקינו להסתפק באמונה, אנו מאמינים בקיום אלוהים, אנו מרגישים אותו, רואים בטבע את קיומו, שומעים אותו... לזאת ולזאת אנו מגיעים מתוך הגיונינו הצרוף לכאורה, זהו עיקר האמונה. אולם וכאמור, הדיון ההוא ממשיך, ואף המאמין בעל ההיגיון משתתף פעיל בו, ומפנה עורפו לצידו המקביל של הגיונו שמתהדר בו - ובו בזמן מתכחש לו: האינך מרגיש שעצם המונח אמונה סותר במהותו את קיום האל! בפרק הקודם הבאתי מבחר סברות המייצגות את הדעה האחרת - מתוכן אחזור על אחת המייצגת נאמנה תהייה זו. היכן שאנחנו יודעים, אין מקום לאמונה. האמונה באה למלא את חלל אי הידיעה. האמונה באלוהים היא אמונה צרופה, מאחר שאיננו יודעים על קיומו. אין שום הוכחות ודאיות פיזיקליות לקיומו. עפ אותם עקרונות של המדע - מרגע ... נחדל להאמין בו. דומה הדבר לתקופה שבה האמינו עפ עקרונות הטבלה המחזורית, שישנן מתכות כבדות כמו ראדון, פלוטונים וטונגסטון. האמונה בטלה מרגע שאיתרו את המתכות האלה בפועל. אם כן הדיון ההסטורי ממשיך וממשיך ומתפתח, ביתר שאת ויתר עז, כולנו ... שטומנת את ראשה בחול, בתואנה שלא משרבבים דברי כפירה עם דברי תורה. הוא אשר אמרתי: ו הדיון ההסטורי ממשיך... והמאמין היציב משתתף בו באופן בלתי יציב בעליל. בפרק הבא ניגש אל הסוגיה הנדרשת: ומה אומרת התורה בנידון, יש אלוהים? ...