... תאולוגיות ופילוסופיות התפישות התאולוגיות של משמעות הקיום בשלוש הדתות המונותאיסטיות העיקריות הנצרות, האסלאם והיהדות הודרכו על ידי
האמונה בקיומו של אל כל יכול, המורה
למאמיניו לדבוק באופני התנהגות מסוימים ובתורת מוסר מסוימת ומטרת הקיום, לפיכך, היא קיום ערכיה ומצוותיה של הדת את האלוהים ירא ומצוותיו שמור, כי זה כל האדם (קהלת, יב יג). בכמה זרמי
אמונה בדתות המונותאיסטיות מונח, במובלע או במפורש, כי הדבקות במילוי מצוות האל מעניקה לחייו של אדם משמעות, אם במובן האישי בחיי העולם הזה (תחושת שלמות, סיפוק ... לעומת זאת, הדגישו יותר את התגמולים האישיים הנשקפים למי שממלא את המצוות אחרי מותו, כמו בחיי נצח בגן עדן. דגש דומה יש בדתות שבמרכזן
האמונה בגלגול נשמות, בהן חיים ההולמים צו מוסרי יובילו להתגלגלותו של אדם בבעל - חיים או באדם בעל מעמד משופר בגלגולו הבא. התשובות הפילוסופיות לשאלת משמעות החיים ... אובדן משמעות החיים (או חוסר הביטחון במשמעותם האמיתית) התרחשה בשל השתחררות האדם ממסורות עבר, שקבעו לו את דרכי עשייתו, וההתנערות
מהאמונה באמיתות מוחלטת וביטול משמעות האידאולוגיות. ללא אידאולוגיה
ואמונה שיש בכלל אמת מוחלטת, חשים רבים שחייהם ריקים מתוכן וממטרה. החיפוש אחר משמעות החיים הוא במוקד של יצירות רבות, ביניהם האדם מחפש משמעות מאת הנוירולוג ... כדבר הנותן לאדם משמעות לחייו, היא העיקרון השולט בתאוריה שלו. על פי אדלר בגיל צעיר מאוד 4-5 האדם בוחר באמצעות הכוח היוצר שלו את
אמונת חייו ומגבש את סגנון החיים (style of life) שבאמצעותו הוא עונה על השאלה של הבריחה מנחיתות לעבר עליונות. על פי אדלר
אמונת החיים של האדם כוללת מטרות פיקטיביות והיא סובייקטיבית פרטנית, דבר העושה אותה מועדת להיכשל אל מול אבני הבוחן של המציאות, ולגרום למשברים נפשיים לאדם הדוגל ...