ההעברה והעברה נגדית בפסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית - חלק 3ההעברה והעברה נגדית בפסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית - חלק 3 ההעברה והעברה נגדית בפסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית - חלק 2. מקומם של תהליכי ההעברה כנוכחים בהתנסות לא ניתן לעקור מהשורש או להשמיד רגשות שעולים בטיפול. אסטרטגיה מסוג זה לרוב נכשלת ובמקום מעוררת ... תפיסת החוויה כבעייתית, לא רצויה או אסורה, לכיוון הפתיחות לממשיות. עמדה זו של קבלה הופכת את ההתנסות להולמת ולמועילה לתהליך הטיפולי (Spinelli, 2007). המפגש האקזיסטנציאליסטי, מאפשר לקליינט לגלות את מגוון אפשרויותיו לחשיפה אל מול הדמויות עימן הוא נפגש בעולם. ... להיות בקיום ובכך, לאפשר לקליינט להתנסות בכך או לפחות להחשיב זאת (Spinelli, 2007). העברה והעברה נגדית מנקודת המבט הפסיכואנליטית התהליכים העברתיים מתוך העמדה האינטר סובייקטיבית ההתייחסותית כפי שהוצג מלפני, השקפת העולם האקזיסטנציאליסטית מעצם היותה פנומנולוגית, מציגה ביקורת רבה כלפי ... 2006). גישה זו סותרת במהותה את העקרונות הבסיסיים של השייכות וניתן להבין את הביקורת שהופנתה כלפיה. בשלב מאוחר יותר, התהליכים העברתיים הובנו במונחים של קשר בין אישי וההתנסות עצמה עברה למרכז ההתמקדות של הטיפול ולא הפרשנות שלה (Summers, 2002). תפיסת התהליכים העברתיים התרחבה מעבר להשלכה של עברו של הקליינט על המטפל, לכלול גם את תרומתו של המטפל וגם את הדבר החדש אותו יוצר הקליינט עימו (מיטשל ובלאק, 2006), ההתבוננות על מערכות היחסים הופנתה מהעולם הפנימי, אל השפעותיה על הסביבה והתהליכים העברתיים הובנו ככאלו שיש להם נגיעה ישירה לתהליך הטיפולי (פרלוב, 2009). אולם יחד עם זאת, גם בשלב זה הביקורת האקזיסטנציאליסטית עדיין הייתה הולמת. אמנם, תקופה זו שיקפה ... יכול לשמור את חווייתו הסובייקטיבית מלזהם את ההעברה של הקליינט (פרלוב, 2009). נקודת מבט זו משתנה בפסיכואנליזה ההתייחסותית. התייחסותה לתהליכים העברתיים אינם עוד כאל רגשות המועתקים מדמויות עבר אל המטפל, הקליינט או הסיטואציה האנליטית ולא עוד, כאל מצב בו ... מערכת היחסים ככזו בה נמצאים שני סובייקטים ולא רק סובייקט אחד, שהוא הקליינט והאובייקט שלו, שהוא המטפל (פרלוב, 2009). התהליכים העברתיים נתפסים כתוצאה למפגש ביניהם. הם מובנים כתורמים באופן בלתי נמנע והדדי להתפתחות התהליך הטיפולי, בו מטשטש הגבול בין ההעברה להעברה הנגדית לטובת המרחב שנוצר (מיטשל ובלאק, 2006). בני האדם נתפסים כבלתי נפרדים ... של הקליינט. השלכות הקליינט, מובנות ככאלו שאינן נקלטות בנפרד מהחרדות, הכמיהות והקונפליקטים של המטפל, אלא דרכם והשתתפותו של המטפל בתהליך הטיפולי מובנת כבלתי נמנעת (מיטשל ובלאק, 2006). מנקודת מבט זו, תהליכים העברתיים נתפסים כמערבים את סובייקטיביות המטפל בתהליך של יצירה הדדית עם הקליינט. זהו תהליך דיאלקטי, בו שני הצדדים יוצרים, מידעים, משמרים ושוללים את האחר (Orfanos, 2002). למרות שהמטפל והקליינט נתפסים כמשתתפים, כמווסתים וכמשפיעים אחד על השני בתהליך האנליטי, מודגשת החשיבות של להחזיק במתח שבין ההתייחסות לאחר כאובייקט לבין ההתייחסות לאחר כסובייקט נפרד. ההכרה הדדית מובנת כהיבט ... הקליינט והמטפל נשאב פנימה באופן בלתי נמנע ואם זאת, מועיל. הוא נאבק בדינאמיקות דומות לאלו של הקליינט והוא נטוע בתהליך ומשום כך, הוא יכול להזדהות עם השלכות אלו לצורך הבנת הקליינט (מיטשל ובלאק, 2006). ההכרה שאנו נחדרים רגשית על ... המבט של השייכות, משליך להבנה שישנו צורך למטפל לרתום את כל מכלול אישיותו שגבולותיה מתפרשים בהכרח מעבר להכשרתו המקצועית. התהליך הטיפולי מתואר ככזה בו נוכחותו המלאה של המטפל היא הכרחית ואינטנסיבית. הוא נכנס לקשר כאדם שנכנס לקשר אישי והוא שוקע לעולמו של הקליינט כשהוא משתתף בתהליך באופן המלא ביותר לו הוא מסוגל. הוא צולל לתוך הקשר, מאפשר לקליינט לבחון את עצמו ועוזר לו לתרגם להבנה ... לאבד את עצמו לתוך תפיסת המציאות של האחר והוא מעגן את נקודת מבטו האישית, בכדי להבטיח שיוכל לחזור אליה. התהליכים העברתיים מתוארים כהתנסויות בלתי נמנעות המבטאות את השייכות והבין יחסיות ושהן משקפות את הפתיחות והסגירות של המטפל והקליינט בכאן ... והדבר משקף מודל לדרכי קיום של היענות ופתיחות לעולם. השקפת עולם זו, מציגה ביקורת כלפי התייחסותה של הגישה הפסיכואנליטית לתהליכים העברתיים. היא מציגה טענות כגון שההתייחסות למטפל כבעל יכולת להיות ניטראלי סותרת את השייכות הבלתי נמנעת שבקיום האדם, שפרשנות ... המוסברים מסתירים את הדבר שמתרחש באותו הרגע כשלעצמו ואת קישרו האפשרי להשקפת עולמו של הקליינט, אלא שגם שהכפייה שבהגדרות תהליכי ההעברה מונעות את הניסיון להישאר עם אותו הדבר שמראה את עצמו. אמנם, בתקופות שונות של הזרם הפסיכואנליטי, התהליכים העברתיים תוארו כהשלכה של רגשות מדמויות משמעותיות בעבר כלפי דמויות בהווה, ההתמקדות הייתה בפרשנות העבר על מערכות היחסים בהווה ... הייתה שלמטפל ישנה היכולת לניטראליות במערכת היחסים ותרומתו לאינטראקציה לא הודגשה. ובתקופות אחרות, למרות שהקשר הובן במונחים בין אישיים ותהליכי ההעברה הורחבו בכדי לכלול את תרומתו של המטפל למפגש, המטפל עדיין נתפס כבעל יכולת להכיל היבטים מתוך התנסותו של ... זאת, נראה שביקורת זו אינה בהלימה עם גישות עכשוויות בפסיכואנליזה. הגישה הפסיכואנליטית ההתייחסותית מבינה באופן דומה לפנומנולוגיה האקזיסטנציאליסטית את התהליכים העברתיים במונחים של הדדיות ואינטר סובייקטיביות. כאמת המשקפת את השייכות ואת ההתרחשות של הכאן ועכשיו של הרגע ושהיא שייכת גם לקליינט וגם למטפל באופן שהוא בלתי נמנע ושבו, נמצאת תרומתם של שניהם לתהליך הטיפולי. שתי הגישות רואות את המפגש הטיפולי כשדה בו נמצאים גם הקליינט וגם המטפל ושבו, נמצאת התרומה של שניהם. מכיוון שכך, מופנית ההתמקדות בשתי הגישות לכאן ועכשיו המשקף את הנוכחות האמיתית של האינטראקציה. בשתי הגישות, התהליכים העברתיים נתפסים כמערבים את סובייקטיביות המטפל ואת השתתפותו הבלתי נמנעת בתהליך הטיפולי. ישנה הדגשה על החשיבות שבשמירת תחושת הסובייקטיביות והחזקת המתח שבין תפיסת העצמי לאחר, של החשיבות שבהשתתפות המטפל בתהליך שנוצר ובצורך של המטפל לבחון את עצמו בנוסף לקליינט. הן מכירות בכך שלמרות שלעיתים המטפל יכול לחוות את עצמו, ...