משחררי הנפש: יהודים ויהדות בתנועה הפסיכואנליטית - חלק 2 משחררי הנפש: יהודים ויהדות בתנועה הפסיכואנליטית - חלק 1. למתנגדיה האנטישמיים של הפסיכואנליזה לא היה, כמובן, ספק כי היא מדע יהודי. עד היום מופיע פרויד באתרים אנטישמיים רבים באינטרנט (כדוגמת JewWatch) כחלק ... ביותר שקם לו בימיו, קארל גוסטב יונג (1875 - 1961), נפל עמוק למלכודת זו. התקפתו המפורסמת של יונג נגד הפסיכואנליזה והפסיכולוגיה של אדלר, שפורסמה בכתב - עת נאצי לפסיכותרפיה, גילתה בבירור את האנטישמיות העמוקה שלו, צד שאפילו תלמידיו הנאמנים כיום כבר אינם מנסים להכחישו, ולהתבטאות זו נוספו עם השנים עדויות מסייעות רבות. המשטר הנאצי הכריז כי הפסיכואנליזה, כמו הקומוניזם, היא עוד חלק ממזימה יהודית להרס התרבות. פרויד ניצל אחרי האנשלוס הנאצי של אוסטריה רק תודות להשתדלות בינלאומית (הוא עצמו הפגין קוצר - ראות משווע בכל הנוגע לסכנה), אבל הפסיכואנליזה חדלה למעשה להתקיים ברייך השלישי, וגם בשנים שאחרי המלחמה לא התחדשה מעולם פסיכואנליזה גרמנית מסדר - הגודל של זו הבריטית, האמריקנית והצרפתית. יחד עם זאת, התחדשות הפסיכואנליזה בגרמניה ובאוסטריה מולדתה מהווה עד היום גורם חשוב בדיאלוג של הגרמנים עם עברם. לא טוב מזה היה גורלה של הפסיכואנליזה תחת המשטר הסטאליניסטי ואחריו. אלכסנדר לוריא, הנוירופסיכולוג הרוסי המפורסם, הבין שסכנת - מוות כפולה מרחפת עליו כיהודי העוסק בפסיכואנליזה ועבר לחקר המוח. עם זאת, האוריינטציה הפסיכואנליטית המובלעת שהמשיכה להדריכו במחקריו הקליניים גרמה לכך שכיום הוא נחשב לאחד מאבות המדע הבין - תחומי החדש הקרוי נוירופסיכואנליזה. וריאנט מעניין בתחום זה מייצג יהודי בן - זמננו הידוע כאויבה הקשה של הפסיכיאטריה בכלל והפסיכואנליזה בפרט. תומאס סאס, פסיכיאטר יהודי - אמריקני יליד הונגריה, הוא אחד מראשוני תנועת האנטי - פסיכיאטריה, הרואה בפראקטיקה הפסיכיאטרית פעילות משפטית (דכאנית) ולא רפואית. לא ייפלא כי מביקורת זו ספגו הפסיכואנליזה ויוצרה תשעה קבים. בספר שנון מאוד שכתב נגד פרויד מתחשבן סאס - ונראה כי הוא הראשון לעשות זאת - ... לגויים, שמעט ממנה מבצבץ במשפט ממשה האיש ואמונת הייחוד שצוטט לעיל. סאס משתמש בשוביניזם היהודי של פרויד כעילה לפסילת הפסיכואנליזה כולה כמדע יהודי, ממש כמתנגדיה האנטישמיים! עם זאת, יש לא מעט צדק בטענה שפרויד שיחק משחק כפול ביהדותו, דהיינו, החשיד באנטישמיות את מתנגדיו ונזף במתנגדים יהודיים לפסיכואנליזה (קארל קראוס, תיאודור לסינג) כבוגדים בבן - עמם הנרדף, ובה - בעת התרברב לפני תלמידו הכומר אוסקר פפיסטר כי רק יהודי אתאיסט יכול היה לגלות את הפסיכואנליזה. הפסיכואנליזה, מצדה, לא היססה מלהפוך את האנטישמיות למושא חשוב למחקר. כבר פרויד מנה כמה מניעים לא - מודעים ביסוד שנאת היהודים (כמו פחד הסירוס ושנאת הנוצרי לדתו שלו). הערות אלה היוו לימים בסיס למחקר הפסיכואנליטי המודרני המנסה להבין את כל צורות שנאת - הזר והפנאטיות כמנגנוני הגנה קולקטיביים מפני תכנים אישיים מודחקים. באווירה האינטרוספקטיבית ... זו של טענות פוליטיות אל הפתולוגיה האישית, המוצנעת, מהווה כלי יעיל בפירוקן של אידיאולוגיות אלימות מנשקן. ג. יהודים בתנועה הפסיכואנליטית גאוותו היהודית של פרויד השפיעה על מרבית תלמידיו הישירים וכמה מהם (קארל אברהם, הנס זאקס, ובעיקר תיאודור רייק) תרמו בכתביהם תרומה גדולה לקירוב מושגים יהודיים (ברכת כוהנים, כל נדרי, התפילין וכיוב) לקהל הקוראים הבינלאומי. מבני הדור השני של הפסיכואנליטיקאים, התבלט אריך פרום בגישתו החיובית ליהדות. פרום, קומוניסט בצעירותו, התקרב מחדש ליהדות בהיותו בארהב ואימץ אף הוא גרסה חילונית עקבית למסורת היהודית (בעיקר זו של הנביאים ושל חזל), שבה ראה את מבשרת הפלורליזם וההומניזם. בכתבי - העת הפסיכואנליטיים בולט עד היום מספרם של המאמרים שבהם נוטל על עצמו מחבר (בדרך - כלל יהודי) להעביר תחת שבט הפסיכואנליזה מושג, טקס או אגדה יהודיים שריתקו את תשומת לבו. כך, גויס סלוקוור, בתו של האנליטיקאי הנודע הארי סלוקוור, פרסמה ... שנספתה בשואה. ניצולי שואה כברונו בטלהיים וויקטור פראנקל פרסמו את זיכרונותיהם ובכך סייעו להתרחבות תודעת השואה בעולם, לצד מחקרים פסיכואנליטיים על הנאציזם והשואה. בין ממשיכיו של פרויד בולטת התופעה שהרדיקאליים שביניהם, בין אלה שלבסוף פרשו מהפסיכואנליזה ובין אלה שתיקנו אותה מבפנים, היו אף הם ברובם יהודים. למעשה, ראוי גם אלפרד אדלר (1870 - 1937), יריבו האישי המר של פרויד, להימנות בין אבות הפסיכואנליזה, ולראייה החדירה של רעיונות אדלריאניים לזרם הפסיכולוגיה של האני ולזרם הניאו - פרוידיאני בארהב. אדלר כמעט ולא התעניין ביהדות, אבל גם באסכולה שלו בולטים היהודים (כמו רודולף דרייקורס). גם האסכולה של יונג ראויה להיקרא פסיכואנליטית מכמה בחינות, ולו רק משום שכמה מרעיונותיה חלחלו לאסכולת יחסי האובייקט בפסיכואנליזה. וגם כאן, לצד האנטישמיות הידועה של המייסד, בולט מקומם של היהודים בין ראשוני תלמידיו, כגון אניאלה יפה ואריך נוימן (שעלה לישראל). קרבה חלקית לפסיכואנליזה יש באסכולת הלוגותיראפיה של ויקטור פראנקל, פסיכיאטר יהודי מווינה שחי ופעל בארהב, שהיה כאמור ניצול שואה. מבין ממשיכיו - ... קליין (1882 - 1960) היו נאמנות לזהותן היהודית - חילונית. לקבוצה זו שייכים גם שאנדור פרנצי, שניסה לחולל בטיפול הפסיכואנליטי שינויים שהתקבלו רק אחרי מותו, ואוטו ראנק, שייסד לבסוף אסכולה נבדלת שלא הכתה שורש. הרדיקאלי שבין תלמידי פרויד, וילהלם רייך, ביקש לחבר את הפסיכואנליזה עם הקומוניזם, תוך הסתמכות על ספקולציות ביולוגיות וקוסמולוגיות פרועות, והשפיע רבות על עיצוב הדור הצעיר בשנות השישים הסוערות בארהב. הוא היה עוין ליהדות ולמיסטיקה, אבל תורתו לבשה ברבות הימים אופי מיסטי מובהק. הפסיכואנליזה האמריקנית, שפרויד בז לה בשל נוקשותה המקצועית (האמריקנים היו בין המתנגדים החריפים לפתיחת המקצוע לאנשים שאינם פסיכיאטרים), החלה לפרוח ... פנישל, שאנדור ראדו, דוד ראפפורט ואחרים, שנקלטו באוניברסיטאות ומוסדות אמריקניים יוקרתיים, וממשיכיהם האמריקניים גייקוב ארלוו וצארלס ברנר, הפכו את הפסיכואנליזה ממקצוע רווחי גרידא לתיאוריה תוססת שהפרתה את החינוך, הסוציולוגיה, האנתרופולוגיה, ההיסטוריה וחקר הספרות. כיום, אוטו קרנברג, הפסיכואנליטיקאי הבולט ביותר כיום בארהב, הוא יהודי וכמוהו היה החדשן המבריק סטיבן מיטשל, ממייסדי הגישה האינטרסובייקטיבית, שנפטר בטרם - עת. כן מוביל תומס אוגדן בחדשנותו בטיפול הפסיכואנליטי בפסיכוזות. קוריוז מוזר קשור בהיינץ קוהוט (1913 - 1981), יליד וינה שעבר לארהב, מייסד הזרם המהפכני של העצמי בפסיכואנליזה. הוא התכחש ליהדותו ולעתים אף ניסה ליצור את הרושם כי הוא ממוצא נוצרי. יש המקשרים זאת לעובדה שגם את ... בסודיות גמורה. פרשה מאלפת, אם כי באופן שלילי, היא המקרה של ברונו בטלהיים, שנתפס כאחד ממייצגיה המובהקים ביותר של הפסיכואנליזה בארהב. הוא הרבה להסתמך על התנסותו במחנות הריכוז כדי לקדם את מסריו הקיצוניים, שנשמעו כקריקטורות הוליבודיות של הפסיכואנליזה, ועיקרם האשמה גורפת של ההורים בהפרעות הנפשיות של ילדיהם, ואפילו בהפרעות שכבר אז נחשדו כבעלות בסיס אורגאני כמו האוטיזם. ... כאנטישמיות. אחרי מותו התברר כי לא זו בלבד שנהג להתעלל במטופליו, ושמחקריו התבססו על נתונים מומצאים, אלא שגם תעודותיו כפסיכואנליטיקאי היו מזויפות. בלי להיכנס לחקירה פסיכואנליטית בנבכי נפשו של בטלהיים, קריאתו הגורפת ליהודים להסתלק לחלוטין מיהדותם, כמוה כמיתולוגיה בדבר האם המקפיאה של האוטיסט, מלמדות עד כמה ניתן לעוות מסרים פסיכואנליטיים על ידי הצגתם הפשטנית. בפסיכואנליזה הצרפתית, שבה האסכולה של זאק לאקאן דומיננטית, אין יהודים רבים, אולם לאור יחסו הכמעט ...

... אחרות. פסיכולוגיה מחקרית - עוסקת בתהליכים הקושרים תהליכים נפשיים לתהליכים ביולוגיים (מדעי המוח), תהליכים חברתיים (פסיכולוגיה חברתית) ואחרים. אסכולות פסיכואנליזה - אסכולה תאורטית וטיפולית חשובה מיסודו של זיגמונד פרויד, שתחום העניין שלה הוא תורת האישיות, כלומר - מבנה האישיות ... חלוקתו לרכיבים שונים של האישיות כפי שנעשה באסכולות אחרות. פסיכולוגיה אנליטית - אסכולה מיסודו של קרל יונג המרחיבה את הפסיכואנליזה, והעושה שימוש נרחב במושגים מיתוסים וארכיטיפים ותת מודע קולקטיבי. פסיכולוגיה התנהגותית (ביהביוריזם) - אסכולה העוסקת בתחומים שונים של התנהגות ... הומניסטית - אסכולה העוסקת במימד האנושי של הפסיכולוגיה וההקשר שלו להתפתחות התאוריה הפסיכולוגית, אשר התפתחה כתגובה לביהביוריזם מצד אחד, ולפסיכואנליזה, מצד שני. היסטוריה שורשי הפסיכולוגיה בפילוסופיה העתיקה הפילוסוף אפלטון דגל בטיפול נפשי, של חולי הנפש שיש להם קונפליקט בין ... הסטרוקטורליזם - פסיכולוגיה ויליאם גיימס - אבי הפונקציונליזם - פסיכולוגיה אדמונד הוסרל אבי הפנומנולוגיה - פסיכולוגיה זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה - פסיכולוגיה תחילתה של הפסיכולוגיה כדיציפלינה רפואית הייתה בספרו של תומאס ויליס משנת 1672, De Anima Brutorum, שבו התייחס ... החוויה ההכרתית למרכיבים ותגובות. בין תלמידיו היו מרטין היידגר מאבות האקזיסטנציאליזם המודרני, אדמונד הוסרל אבי הפנומנולוגיה, וזיגמונד פרויד אבי הפסיכואנליזה. הפסיכולוגיה החל מהמאה ה - 20 בתחילת המאה ה - 20 הוחלפו שתי הגישות של סטרוקטורליזם ופונקציונליזם בשלוש אסכולות חדשות: גשטלט, פסיכואנליזה וביהביוריזם. מאז עוסקת הפסיכולוגיה בעיקר בהתנהגות (למשל במסגרת הביהביוריזם), בנפש (למשל בפסיכולוגיה קוגניטיבית) ובשילוב ביניהם. אצל תלמידיו ותלמידי תלמידיו ... התבנית והמכלול. בשנות התשעים של המאה ה - 19 החל זיגמונד פרויד לעסוק בשיטת תרפיה החושפת מאוויים כמוסים, שנקראה פסיכואנליזה. פרויד, שהוא כנראה הפסיכולוג המוכר ביותר, תרם תרומה משמעותית למיסוד הפסיכולוגיה כשיטה לגיטימית לטיפול להקלת הסבל האנושי. בתחילה פרויד ... אינדיבידואלית), ויקטור פרנקל ואריך פרום (פסיכולוגיה הומניסטית), פיתחו והרחיבו אותה לכיוונים שלא היו מקובלים על פרויד ועל הזרם המרכזי בפסיכואנליזה. הביהביוריזם התפתח במידה רבה כריאקציה לגישות הפרוידיאניות, שהדגישו תהליכים תת - הכרתיים ונראו כספקולציות פילוסופיות שכמעט לא ניתן היה ...

משחררי הנפש: יהודים ויהדות בתנועה הפסיכואנליטית - חלק 1 מתוך: זמן יהודי חדש: תרבות יהודית בעידן חילוני. עורך ראשי: ירמיהו יובל. ירושלים: כתר, 2007. הקדמה ... הדדיים, ומעל לכל תזכורת כי פעולה לשינוי העולם מחייבת תיקון פנימי תחילה. להלן יידונו כמה היבטים בקשר בין היהדות והפסיכואנליזה: יחסיהם של פרויד וממשיכיו עם היהדות, יחסם של יהודים וישראלים לפסיכואנליזה ודרכי חשיבה יהודיות בפסיכואנליזה. א. פרויד היהודי בבואנו לדון בצד היהודי של הפסיכואנליזה, עלינו לברר תחילה עד כמה קשורה היא באישיותו ובתולדותיו של מייסדה. להמחשת הבעיה הנה שתי דוגמאות הפוכות בנוגע לקשר ... אוניברסאליות ככל שתהיינה. היכן, אם כן, עומד זיגיסמונד - זיגמונד שלמה פרויד (1856 - 1939) על הרצף הזה? האם הפסיכואנליזה גילתה דברים בעלי ממשות אובייקטיבית - ועל כן אוניברסאלית - ולכן אין לה קשר מיוחד ליהדות, או שמא היא ... נושאת אולי גם את חותם לאומיותו? במחשבה שנייה, אין ביטחון שההבחנה הזאת פורייה ביותר. אומנם, אני עצמי ריאליסט, וסבורני שהפסיכואנליזה כמדע אומרת משהו נכון על נפש האדם. ועם זאת אין להכחיש כי אישיותו של פרויד טבועה כמעט בכל מונח ... אמונה על ההגייה הגרמנית, אף נרציזם כפרויד. כיצד, אם כן, ניתן לדעת בדיוק היכן מסתיים החותם האישי של מייסד פסיכואנליזה (שבו טבועה, מן הסתם, עובדת היותו יהודי) והיכן מתחיל המדע האובייקטיבי? זאת ועוד: טיעוני ad hominem (טיעונים לגופו של הטוען ולא לגופו של עניין), שבכל דיסציפלינה אחרת הם פסולים ומקוממים, מקובלים בפסיכואנליזה, בכמה הסתייגויות, ככלי לגיטימי לבירור האמת. זאת משום שההתנגדויות לעקרונות הפסיכואנליזה צפויות לנבוע ממניעים לא - מודעים, המפריעים לדיון רציונאלי, ולכן אין מנוס מלתת את הדעת גם על מניעים אלה. אמנם הכנסת נוהג זה לשיח הפסיכואנליטי גורמת לא אחת להשחתת השיח ולהפיכת התיאוריה לבלתי ניתנת להפרכה, ומשום כך, על פי קריטריון מפורסם של פילוסוף המדע קארל פופר, ללא - מדעית. ועדיין, שימוש זהיר ונבון בהליך זה הוא חיוני לשיח הפסיכואנליטי. וכך, פסיכואנליטיקאים אינם רואים כל פסול בדיון במניעים הלא - מודעים של פרויד ושל ממשיכיו, כאמצעי לשחרור הפסיכואנליזה מנקודות העיוורון של מייסדיה. הבנת יהדותו של פרויד ויחסו אליה היא אם כן חשובה להתפתחות הפסיכואנליזה. פרויד עצמו כתב במאמרו האוטוביוגרפי, בפשטות, כך: נולדתי ב - 6 במאי בפרייברג שבמוראביה, עיירה קטנה בצכוסלובקיה של ימינו. הורי היו יהודים. גם אני נשארתי יהודי. ומאמרו ההתנגדויות לפסיכואנליזה מסתיים כך: ולבסוף, רשאי המחבר, ככל שהוא מבליג על רגשותיו, להעלות את השאלה, אם אישיותו שלו כיהודי, שלא אבה מעולם להסתיר את יהדותו, לא היה לה שום חלק באנטיפתיה של העולם הסובב כלפי הפסיכואנליזה. טענה ממין זו לא נשמעה בקול רם אלא לעתים רחוקות, אך לדאבון - לבנו נעשינו חשדניים עד כדי כך ... שלא לשער, כי עובדה זו לא נשארה נטולת - השפעה לגמרי. אולי גם לא מקרה הוא, שנציגה הראשון של הפסיכואנליזה היה יהודי. כדי להכריז על האמונה בה נצרכה מידה רבה של נכונות ליטול על עצמו את גורל הבדידות שבאופוזיציה, ... המתייחד בין כתבי פרויד בלשונו הבהירה ובפנייתו לשכל הישר. כאן מתייחס פרויד לדת באופן ענייני כאל יריבתה ההכרחית של הפסיכואנליזה, שכן שתיהן פונות אל אותן מצוקות בנפש האדם: הראשונה, לטעמו, מציעה לאדם אשליות כדי להקל על פחדו מהמוות ומתלאות ... מעדיף אני לכנות עצמי יהודי. ב. ניכוס והגליה: פרויד בעיני יהודים ואנטישמים טבעי אם כן כי גם היחס אל הפסיכואנליזה מושפע עד היום מיחסם של האנשים אל היהדות. מבחינה זאת ארצות הברית היא מקרה אופייני. בשום תרבות לא נחלה הפסיכואנליזה הצלחה כה גדולה כמו בתרבות האמריקנית, שפרויד תיעב מעומק לבו. קל וחומר שהפסיכואנליזה נקלטה בהתלהבות בתרבות היהודית בארהב. דומה שסופרים יהודים הוקסמו מראיית פרויד כעוד אחד ממעצבי היהדות החדשה, לצד משה מנדלסון ... ערעור על לב האמונה הדתית. מה מעיק על פורטנוי, פחד גבהים והתלבטויותיו הנוירוטיות האינסופיות של וודי אלן מלמדים כי הפסיכואנליזה, גם בצורתה הפארודית, נותרה מצרך מבוקש שיהודים אמורים להיטיב לסחור בו. לא פחות טבעי, מאידך גיסא, הוא יחס התיעוב בו התקבלה הפסיכואנליזה בחוגי יהודים חרדים. לא במקרה מתבלבל הילד המתפקר, ברומאן של ישראל סגל וכי נחש ממית, כשהוא מבקש בספרייה את ... הרמבם כי באחרי לבבכם הכוונה להרהורי כפירה ואחרי עיניכם מדבר על מחשבות מיניות, היא ההיפוך הגמור לכלל היסוד בתראפיה הפסיכואנליטית, הדורש העלאת כל מחשבה העולה בתודעה. עם זאת, המטפלים במצוקות נפשיות בציבור החרדי, בין בעלי הכשרה מקצועית ובין שהתקבלו ... החמישי, שלום דב - בער שניאורסון, נועץ בפרויד ב - 1903 כשלקה בדיכאון. גם למגזר הדתי לאומי סיבות להתרחק מהפסיכואנליזה: שבירת מחסומי הטאבו סביב המיניות, הרדוקציה של מוסדות חברתיים ודתיים אל עולם היצר, וכמובן יחסו הבעייתי של פרויד ליהדות ... דתיים לתבוע בעלות על פרויד כתרומה מודרנית להתפתחות הדת היהודית עצמה. אליענה אמאדו לוי - ולנסי נהגה לכרוך בכתביה פסיכואנליזה לקאניאנית עם פמיניזם ויהדות. עקיבא ארנסט סימון השווה את דברי הכפירה של פרויד למעשהו של משה ששיבר את הלוחות. ... אבי האומה באלוהים (בראשית לב כט), נראה שיש לטענה מקורית זו על מה לסמוך. משחררי הנפש: יהודים ויהדות בתנועה הפסיכואנליטית - חלק 2.

... אין הנוירוזה גורמת לנתק מהמציאות או לחוסר תפקוד מלא, ואינה פוגמת ביכולת החשיבה הרציונלית. המונח נמצא בשימוש נרחב בענף הפסיכואנליזה. תוכן עניינים: 1 רקע 2 מאפיינים 3 גורמים 4 טיפול רקע: נירוטי, או אדם הסובל מנוירוזה, לרוב סובל במידה ... פיזיולוגית. מקור המונח הוא במילה היוונית ניורון, כלומר עצב. בסוף המאה ה - 19 חודש השימוש במונח, בהקשר של פסיכואנליזה, על ידי זיגמונד פרויד וקארל גוסטב יונג. לאורך השנים עלתה ביקורת כנגד השימוש במונח, וכך המדריך הפסיכיאטרי האבחוני האמריקאי DSM, במהדורתו השלישית מ - 1980, חדל להשתמש בו. זאת כחלק ממגמת הירידה ביוקרתה של הפסיכואנליזה בשנים האחרונות וכחלק ממסע הטיהור מהטרמינולוגיה הפסיכואנליטית מה - DSM, (ענף הפסיכיאטריה המנסה להקנות לעצמו מעמד של מדע מדויק, משתדל לאמץ הסברים ביהיביוריסטים בעלי הדגם המדעי יותר, וזאת בניגוד למנגנונים הפסיכולוגים החבויים של הפסיכואנליזה המקשים לעתים את מלאכת האיבחון). עם זאת המונח נמצא עדיין בשימוש נרחב על ידי גורמים שונים השומרים את הפרספקטיבה הפסיכואנליטית (בין השאר בצרפת ובישראל) וכן ממשיכות להופיע בספר הקטגוריות שהיו מאוגדות בעבר תחת נוירוזה, בהן הפרעת חרדה, הפרעה סומטית ...

מודל הנפש הפרוידיאני - מבוא מודל הנפש הפרוידיאני הוא בסיס התאוריה שהציע אבי הפסיכואנליזה זיגמונד פרויד כדי להסביר את אופן פעולת הנפש. מודל הנפש כולל בתוכו מספר מודלים, מנגנונים ועקרונות. מטרת התאוריה הייתה ... המודל הסטרוקטורלי 3 המודל הדינמי 4 המודל הטופוגרפי 5 עקרון הקביעות 6 חרדות 7 מנגנוני הגנה 8 המודל הפסיכוסקסואלי פסיכואנליזה הפסיכואנליזה - אסכולה תאורטית וטיפולית חשובה בפסיכולוגיה, אשר נוסדה באמצע המאה ה - 20 על ידי זיגמונד פרויד - הציעה ... עדיין הייתה בחיתוליה. מודל הנפש הפרוידיאני פתח צוהר להבנת נפש האדם ולהבנת האדם את עצמו. מבחינה חברתית שינתה הגישה הפסיכואנליטית את הנורמות המוסריות, בעיקר בכל הקשור ליחסי מין ולמיניות. ביטוי לשינוי זה ניתן למצוא גם בשדה האמנות והספרות. הפסיכואנליזה המשיכה להתפתח על ידי תלמידיו הרבים של פרויד, שחלקם נשארו נאמנים לתורתו והמשיכו לפתחה בדרכו (כגון אנה פרויד, מלאני ... קרל יונג, אלפרד אדלר, ויקטור פרנקל ואריך פרום) פיתחו אותה לכיוונים שלא היו מקובלים על פרויד ועל הזרם המרכזי בפסיכואנליזה. המודל הסטרוקטורלי המודל הסטרוקטורלי הוא המייצג את מבנה הנפש על - פי פרויד. לפי פרויד, הנפש היא מבנה מורכב ... הוא, שהאנרגיה הנחסכת מהגשמת הצרכים שבאיד, עוברת לאני העליון ומחזקת אותו. המודל הטופוגרפי בהרצאות המפורסמות של פרויד בנושא המבוא לפסיכואנליזה, פותח פרויד בתיאור והסבר על מעשי כשל: הטעויות הקטנות שבני אדם נוטים לעשות בלא לשים לב, המראות על כוונותיהם ... חרדה נוירוטית: נובעת מהחשש שהאני יאבד שליטה על הסתמי חרדה מוסרית: נובעת מרגשי האשם שמקורם באני - עליון את הפסיכואנליזה פיתח פרויד על - מנת להתגבר או להקל על חרדות אלה. מנגנוני הגנה לא כל הזיכרונות המורחקים אל הלא ... אלו הם מיניות אנושית בצורתה הפרימיטיבית. כאשר ישנם חסכים או מעבר לא נורמאלי של אחד מהשלבים, מפתח האדם, לפי הפסיכואנליזה הקלאסית, הפרעות התנהגות. אדם שנמנעה ממנו היכולת לשמור את צרכיו ולשחק בהם בתחילת השלב האנאלי, יהפוך לחסכן וקמצן, וידאג ...

... לך עצלות - למה לא משתלם לעבוד קשה / קורין מאייר קורין מאייר נולדה בזנבה. למדה כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכואנליזה. היא עבדה שנים רבות בחברת החשמל הצרפתית והיום מקדישה את זמנה לכתיבה בענייני פסיכואנליזה. היא מכירה את הארגונים הציבוריים. היא למדה אותם התנסתה בהם ושונאת אותם ואת מה שהם עושים לבני האדם. אינני ...

... בראשית המאה ה - 20 החל הנוירולוג זיגמונד פרויד להניח את היסודות לתורת הפסיכולוגיה וממשיכיו (יונג ואדלר) פיתחו את הפסיכואנליזה והפסיכולוגיה הקלינית לכדי שיטות טיפוליות בעלות יעילות מוכחת לחלק מההפרעות הנפשיות. מוסדות פסיכיאטריים החלו לעשות שימוש בשיטת הפסיכואנליזה כחלק מהטיפול בחולים. במקביל להתפתחות הפסיכולוגיה וחקר המאפיינים הנפשיים של הפרעות, המשיך גם מדע הפסיכיאטריה להתפתח בחקר המאפיינים הרפואיים ... Meyer), קורט שניידר (Kurt Schneider) ונוספים ששיפרו וחידדו את שיטות האבחון שפיתח ופעלו להטמעתן בטיפול המקובל וכן קידמו שילוב פסיכואנליזה וגישות חדשות בטיפול הפסיכיאטרי. משנות ה - 30 ואילך החלו להיכנס לשימוש תרופות פסיכיאטריות ממשפחת הברביטורטים והאמפטמינים וטיפול נזעי ...

... גם את הנוכחות של מידע בזיכרון וברגש, ואף כעניין מחייב. היבטים פסיכולוגיים - קוגניטיביים מודעות היא מושג מפתח בפסיכוביולוגיה, פסיכואנליזה ופסיכולוגיית הגשטלט. בפסיכוביולוגיה מודעות מוגדרת כתפיסה ותגובה קוגניטיבית למצב או אירוע. בפסיכולוגיה מודעות מוגדרת כמרכיב קוגניטיבי המאפשר קליטת גירויים ...

חלומות - על חלום שחלם פרויד לאור יחסו של רוטנברג לפסיכואנליזה - חלק 1 בשם האב, הבן והרוח הרעה על חלום שחלם פרויד לאור יחסו של רוטנברג לפסיכואנליזה מתוך: מדרש בנפש: עיונים בפסיכולוגיה ויהדות לכבוד מרדכי רוטנברג. עורכים: שחר ארזי, מיכל פכלר וברוך כהנא. מועצה מדעית: משה ... במאמר זה על אותה אמירה דיכוטומית - במתכוון שהשמיע פעם בטלוויזיה: התורה מצווה: כבד את אביך ואת אמך, בעוד שהפסיכואנליזה אומרת: רצח את אביך ואת אמך. נו, באמת! אמת, אין פני רוטנברג לפסילה גורפת של הפסיכואנליזה. אדרבא, בכתביו ניכר המאמץ להידבר ללא - הרף עם המחשבה הפסיכואנליטית, ממנה הוא מנסה, לאורו של ר מאיר, לאכול את התוך ולזרוק את הקליפה. ובכל זאת, יש אתגר בקביעתו הנחרצת: ... לי השימוש בתרגיל ספרותי נדוש, אפילו ארשה לעצמי לקחת אתכם, הקוראים, במכונת - זמן דמיונית אל הבית בו גדלה הפסיכואנליזה. אמצע הלילה בעיר וינה בקיץ 1915, הימים ימי מלחמת העולם הראשונה. אנו נמצאים בתוך דירה רחבת - ידיים ברחוב ... פרויד הכיר בחובו לגרייזינגר בפירוש החלום, שם ציטטו כמי שקדם לו בטענה שהחלום מבטא מילוי משאלה. בספרו האחרון עקרונות הפסיכואנליזה הכליל את האנלוגיה וטען שהחלום הוא פסיכוזה לכל דבר בשל עיוות המציאות המופיע בו. ברצוני עתה להרחיב את האנאלוגיה ... בין החשיבה והרגש: פרויד אינו חש חרדה מודעת, אבל גופו מעיר אותו באזעקה. זו תופעה מסקרנת, ואם יש ממש בפסיכואנליזה, היא צריכה להסביר אותה. ב) מניסיוני התרשמתי כי חלום המסתיים באופן לא טבעי ביקיצה הוא, אם להשתמש באחד הדימויים ... ומצאה מילוי - משאלה מודחק כזה לשם שיכוך הכאב. חלומות - על חלום שחלם פרויד לאור יחסו של רוטנברג לפסיכואנליזה - חלק 2.

נושאי התודעה - כשהפסיכואנליזה פוגשת את התפתחות הרוח / רות גולן תורתו של פרויד פרצה לעולם לפני כמאה שנים. הפסיכולוגיה על כל התפתחויותיה ... רוחניים ומורים מוארים. הפסיכולוגיה נלחמת עדיין בשקט מלחמת קיום. רות גולן היא פסיכולוגית קלינית. בשנת 2002 פרסמה ספר אהבת הפסיכואנליזה אך לא רק. כמו כמה פסיכולוגים אחרים (מרדכי גלדמן למשל) היא גם משוררת המפרסמת שירה. גם היא הגיע תוך ... באני העצמי שלהם. באינדיבידואליות. זהות שעוצבה על ידי היחיד. שינוי שהתפרש על פני הפילוסופיה, ספרות, תיאטרון מוזיקה ואמנות פלסטית. לפסיכואנליזה, בהמשך, היה חלק גדול במהפך כשחשפה את הנפש האנושית. האני של היחיד הלך ותפס את מקומו של האל. פרויד ... לדתות והופעת אבות ממשיים או דמיוניים והחזרת אלוהים בדמות טוטליטרית. חוקי הרייטינג והציווי להתענג. לאקאן חזה את הפיכתה של הפסיכואנליזה לדת. אנו מקבלים את תורת האבולוציה הדארווינית, הפיזית, קשה יותר לקבל את העובדה שהתהליך האבולוציוני מתרחש גם בנפש. הראיה ... כדור הארץ ורק אחר כך חברים באומה או דת. מעבר לזה עולה התודעה הקוסמית. שהיא חדשה לגמרי. מי שבא לפסיכואנליזה בא כדי לדעת על עצמו ועל מקומו בעולם. ידע אותו מכנה גולן ידע חי, ידע ארוטי העומד בניגוד לידע אקדמי. הוא חווה רעב שמקורו בחוסר הסיפוק מהקיים ורצון לעומק רב יותר בהווייתו. הפסיכואנליזה היא אופן של תנועה נפשית בין הקדימה, אחורה ומעגלית. תנועה המבוססת על הליבידו. התפתחות הליבידו נתנה ללאקאן דרך להבנת ... הוא נחשב למקור התנגדות וקיבעון. זה המקום שבו הסובייקט נעשה מנוכר לעצמו והופך את עצמו לזולת. לאקאן מתנגד לתיאוריה שפסיכואנליזה אמורה לחזק את האגו. יש לנו שני גופים הוא אומר, זה המוגדר על ידי השפה, על ידי מי שאומרים ... (שפה צלילית המורכבת מהברות, כמו שפת תינוק) הדיבור העולה מן האגו שלאקאן מכנה בלה בלה היא שפה שלישית. הטיפול הפסיכואנליטי הוא מסע. הוא מתחיל באישי, עובר באוניברסאלי ומגיע אל הייחודי. פרויד מבקש להרחיב את נקודת המבט, לצמצם את צרות העין. זיזק אומר שהפסיכואנליזה פועלת בתחום הביניים בין ידע ואמת. אובייקטיבי סובייקטיבי. מה שחשוב איננו האמת כערך אלא הדרך שבה המעבר בין אמת ...