... העברי המסורתי ללוגיקה הוא תורת ההיגיון או שכל הישר. תולדות הלוגיקה מראשיתה ועד תקופת אפלטון ראשיתה של הלוגיקה במחקר הפילוסופי אודות תכונותיהם של טיעונים. מחקר זה התפתח במיוחד ביוון העתיקה, ובעיקר במסגרת האסכולה האלאטית. פרמנידס ותלמידו זנון התמחו בניסוחם ... אלו משמשת הלוגיקה ככלי עבור המדע וכאמצעי להתקדמות הידע. קיים היום ויכוח האם, לפי אריסטו, הלוגיקה היא חלק ממשי מהפילוסופיה (כמו, למשל, האתיקה) או רק כלי עבודה (אורגנון) של הפילוסופים. מושגי היסוד בלוגיקה האריסטוטלית הם: מונח, טענה, טיעון, נביעה או היסק, וכלל המרה. כמו כן ניתן להחיל בקלות על ... במקביל לחקירת המאפיינים הלוגים של המתמטיקה, הוחל לעשות שימוש במתודות מתמטיות בלוגיקה, וההפריה ההדדית בין שני המדעים גברה. מתמטיקאים ופילוסופים כמו גורג בול, אוגוסטוס דה מורגן, ויליאם סטנלי גבונס, צארלס פירס, וארנסט שרדר, הניחו במחקריהם את היסודות ללוגיקה המודרנית. ... לראשונה מונחי יסוד של תורת הקבוצות במסגרת הדיון בלוגיקה, ובאמצעותם ייצגו הסקים אריסטוטלים כמשוואות שהמסקנה היא פתרונן. במקביל, מתמטיקאים ופילוסופים כמו ברנרד בולצאנו ואלקסיוס מיינונג חקרו את מושג הטענה ואת האופן בו תפיסותינו של האובייקטיביות של הלוגיקה והמתמטיקה מחייבות ... כאשר נציין את היחס בין חברים שוב כפרדיקט דו - מקומי, F: \ \ forall x \exists y Rxy הפילוסופיה של הלוגיקה של פרגה בפילוסופיה של הלוגיקה, פרגה מציג את שלושת העקרונות היסודיים שלו בהקדמה לספרו השני, יסודות האריתמטיקה. העקרון הראשון מציג את התנגדותו ... ריאליסט בנוגע לישויות אידאליות, כולל הישויות המתמטיות הבסיסיות ביותר - המספרים. העקרון השני מציג את עקרון הקונטקסט (הרלוונטי גם בפילוסופיה של הלשון) - לפיו מילה מקבלת את משמעותה רק בקונטקסט של השיפוט שהיא משמשת כחלק ממנו. העקרון השלישי מציג ... בעבודתם של ברטראנד ראסל, לודוויג ויטגנשטיין, אלפרד טרסקי, קורט גדל, אלן טיורינג, ואחרים. במרבית המקרים הייתה עבודתם רלוונטית הן לפילוסופים והן למתמטיקאים, שכן היא עסקה ביסודות המשותפים לכל שפה ולכל מערכת לוגית באשר היא. למעשה, התנועה המובילה בלוגיקה בתחילת ... כי המתמטיקה מבוססת על הלוגיקה. ראסל, למשל, סבר כי בעיות היסוד של המתמטיקה אינן מעניינו של המתמטיקאי, אלא של הפילוסוף והלוגיקאי. הלוגיקה המודרנית היא לוגיקה סימבולית, דהיינו היא בוחנת צורות מופשטות המיוצגות באמצעות סמלים, שניתן להבין אותן כמייצגות את ... בין טענות שאין אפשרות להביע באמצעות תחשיב הפסוקים. למשל, ניתן להראות באמצעותו כי הטיעון הבא הוא תקף: סוקרטס הוא פילוסוף. יש לפחות פילוסוף אחד. בתחשיב הפרדיקטים הכמתים מופיעים כחלק מן המבנה הפנימי של הטענה, ובאמצעות כך ניתן כעת לנסח בו טענות שיש ...

... גוף נפש - הבעיה הפסיכופיזית - מבוא בעיית גוף - נפש (אנגלית: body-mind problem), או הבעיה הפסיכופיזית היא קושי פילוסופי בשאלת יחסי גוף ונפש. הקושי נוצר עקב הסתירה בין אירועים כפי שתופס אותם הסובייקט הפרטי הנפשי ובין האירועים כפי ... הסטרוקטורליזם הצרפתי דוחה את ההבחנה בין גוף ונפש. הבעיה נוסחה לראשונה באופן זה על ידי רנה דקארט אולם גם הפילוסופיה הפרה - סוקראטית וגם הפילוסופיה המזרחית עסקו בכך. המדע המודרני לא זיהה נקודת מפגש בין נפש לא פיזיקלית ומימוש פיזיקלי שלה - דבר אשר יכל לאשר את העמדה הדואליסטית - ועל כן פילוסופים מודרניים רבים מחזיקים בעמדה שהנפש איננה דבר נפרד מהגוף. גישה זו רווחת כיום במדעי המוח. בפילוסופיה היוונית הפילוסוף היווני אפלטון טען, שבאותו אופן בו הגוף הוא חלק מהעולם החומרי, הנשמה היא חלק מעולם האידאות והיא נצחית. הוא ... בעמדה שמרנית נוקשה לפיה אין לערבב את הדיון על הרקע הפיזי להתנהגות בדיון על הנפש עצמה. זאת בניגוד לגישות בפילוסופיה של הנפש אשר מנסות ליישב את הדיכוטומיה. ליבוביץ לא העמיד משנה פילוסופית סדורה וכוללת. הוא כפר במושג השקפת עולם, וטען כי השקפה כוללת על המציאות יכולה להיות אך ורק לאלוהים ולא ...

... אחרא, אשמדאי, לויתן, ועושי דבריהם - המכשפות. עם זאת, ברוב הזרמים המונותאיסטים כוחות הרוע כפופים לכוחות הטוב ונחותים מהם. בפילוסופיה ובאמנות המערבית אלוהים בדמות אדם זקן יוצר את אדם, כפי שצייר מיכלאנגלו, פרט מתוך תקרת הקאפלה הסיסטינית. - אלוהים בעת העתיקה רעיון האלוהות לקח חלק חשוב ואף מהותי בהתפתחות המחשבה המערבית. לעומת המיתולגיה היוונית מרובת האלים, הפילוסופים היוונים ניסו למצוא גורם אחד העומד מאחורי כלל התופעות ומאחדן. קסנופנס (475 לפנהס - 570 לפנהס) היה, ככל הנראה, ... זו (ראשונה מבחינה לוגית, אך לא מבחינה זמנית - שכן העולם על פי אריסטו היה קיים מאז ומעולם) כונתה בפילוסופיה האריסטוטלית המניע הבלתי מונע, וכן שכל משכיל ומושכל - בהיותו שכל ולא חומר, שכן הוא נצחי ואינו כלה) המכיר את עצמו. רעיון האל פותח בפילוסופיה הניאופלטונית, וזוהה עם האידיאה העליונה של אפלטון, כאיחוד שעומד בבסיס הריבוי התופעתי. הפעם היה זה גם אל בורא (שוב - ... אלו הביאו, בתהליך מתמשך, לנידויו של האל מתפישת העולם החילונית של המאות ה - 19 וה - 20. בתחום הפילוסופיה החברתית היה זה קרל מרקס שהנחית מכת מוות על רעיון האל, כשטען כי מדובר בהחצנת תכונות אנושיות, אשר בדומה לממון, ... דתיים שמרניים וחזרה בתשובה, ניתן למצוא כמה נסיונות מעניינים לחיות את הרעיון בתחומי המוסר והמטאפיזיקה, עליהם נימנים, בין השאר, הפילוסוף היהודי עמנואל לווינס ופילוסוף המדע אלפרד נורת וויטהד. על אף השגשוג לו זוכות תפישות דתיות בחברה (וקשה לומר שאלו איבדו אי פעם את ... בשכר ועונש על מעשיהם. אחדות מהמצוות עוסקות ישירות בקשר שבין האדם לאלוהים וחלקן בין האדם לאדם. ההגות היהודית, הקבלה והפילוסופיה, עוסקות הרבה ברעיון האלהות, משמעותו, כוחותיו והנהגתו את העולם, במטרת הבריאה ובטעמי המצוות, ומנסות למצוא את הקשר שלו לעולמנו. ...

תורת ההכרה - מבוא תורת ההכרה (אפיסטמולוגיה, מיוונית עתיקה אפיסטמה: ידע, לוגוס: לימוד, דיבור) הוא ענף של הפילוסופיה המתרכז במהות וגבולות הידיעה. שאלות מרכזיות הן: מהי ידיעה, כיצד היא נרכשת ומהו היחס בין המציאות לידיעה. נושא מרכזי הוא ... בעברית נחשבות לעתים הכרה וידיעה כמילים נרדפות ועל כן אפיסטמולוגיה נקראת גם תורת הידיעה. המושג אפיסטמולוגיה נטבע על ידי הפילוסוף הסקוטי גיימס פרדריק פרייר אשר פעל במאה ה - 19. אולם העיסוק בה החל כבר אצל הפילוסופים קדם - סוקרטים. ידיעה הדיון העכשווי באפיסטמולוגיה עוסק בידיעה טענתית (ידיעה ש). ידיעה זו נבדלת מידיעה איך ומהיכרות ישירה. ... ולבצע פעולות חשבון. בנוסף, ישנה ידיעה של היכרות ישירה עם אנשים, צבעים וצלילים. ברטרנד ראסל הבחין לראשונה בספרו בעיות הפילוסופיה בין ידיעה על ידי תיאור (knowledge by description, סוג של ידיעה ש) וידיעה בהיכרות ישירה (knowledge by acquaintance). גילברט ... ה - 60 של המאה ה - 20 התפיסה כי ידיעה היא האמנה אמיתית מוצדקת היא ההגדרה המקובלת לידיעה בפילוסופיה. לפי הגדרה זו, אמת היא תנאי הכרחי לידיעה, אך לא תנאי מספיק. תנאי הכרחי נוסף לידיעה הוא הצדקה של ... אני קיים. על סמך ידיעת משפט זה, התכוון דקארט לבסס את כלל הידיעה האפשרית. הקוגיטו הוא הבסיס האפיסטמולוגי במערכת הפילוסופית של דקארט. רכישת ידיעה הדיון בנוגע לרכישת ידיעה עוסק במספר שאלות: הבחנות אפיסטמיות בין ידע אפריורי וידע אפוסטריורי, הבחנה ... אפוסטריורי הוא ידע שתלוי בדרך כלשהי בניסיון בעולם, ידע שהוא אמפירי בדרך כזו או אחרת. בחלק ניכר מההיסטוריה של הפילוסופיה ובעיקר בפילוסופיה של העת החדשה נתקיימו ויכוחים בנוגע לעצם התכנותם של שני סוגי ידיעה אלה. אנליטי וסינתטי נראה שחלק מהטענות והמשפטים ... הטענה כל הרווקים אינם נשואים. כל מי שמבין את משמעות המילה רווק יודע שטענה זו היא אמיתית בכל מצב. פילוסופים, מאז עמנואל קאנט, מכנים טענות כאלו טענות אנליטיות. הן נקראות אנליטיות מכיוון שהן זוכות לאימות מספיק בזכות ניתוח או ...

... ומוסריים שהינם יעד אנושי. סוג אמונה שכזה מכונה גם אמונה בערכים. היחס בין שתי האמונות, באמת ובטוב, נתון להשקפה פילוסופית. לדוגמה, הפילוסוף היווני סוקרטס לא קיים הבדלה בין טוב לאמת, ועל כן האמונה באחד מהם חייבה את האחר. לעומתו, הפילוסוף היווני אריסטו קיים הבדלה זו, והפריד בין שתי אמונות אלו. עבור מרבית הפילוסופים, שתי אמונות אלו אינן נפרדות באופן מוחלט, ולרוב מייצגות שני פנים שונים של מערכת אמונות אחת ושלמה. חינוך לאמונה ... שונים זה מזה באמונותיהם, באופן שנקבע סטטיסטית (לכל הפחות) על ידי החינוך אותו קיבלו, אך גם על ידי בחינה פילוסופית או סוציולוגית - פסיכולוגית של הנושא. הכוונה, בתחום זה, היא להגדרה הרחבה של חינוך, כמציין את מכלול ההתרחשות החברתית ... ומצטמצמים עם העלייה בגיל. בכל גיל נעשים שינויי אמונה, אך חריפותם ומשכם הולך וקטן ככל שהאדם מתבגר והולך. גישה פילוסופית הרואה באמונה תוצר בלעדי של החינוך, שאינו נתון כלל לשינוי של האדם, היא גישה דטרמיניסטית. גישה המעמידה את האמונה ... הדתית ניתנת להוכחה או לביסוס אמפירי או לוגי. שאלה זו (האם האמונה הדתית ניתנת לביסוס אמפירי / לוגי) נידונה בפילוסופיה של הדת וניתנו לה תשובות שונות. יש גישות דתיות הטוענות כי רעיון האמונה הוא המגדיר הישיר של הידע האנושי, ... כיווני בטבעו (לדוגמה: השיטה הקפיטליסטית חיזקה את האמונה ברכוש אישי, ואילו אמונה זו אפשרה את היווצרות הקפיטליזם). קיים דיון פילוסופי בנוגע לשאלת הקדימות, בו מכריעות נטיות פילוסופיות שונות. אמונה במקורות בתנך אין המילה אמונה באה במשמעות של קביעת עמדה לגבי המציאות, אלא במשמעות של: יושר, אמת ...

דטרמיניזם - מבוא דטרמיניזם היא השקפה פילוסופית לפיה כל מאורע בעולם, פעולות, החלטות או מחשבות אנושיות נקבעים באופן בלעדי על ידי אירועים קודמים. דטרמיניזם עולה בהקשרים רבים, ביניהם המדע, הדת ופילוסופיה של המוסר. תוכן עניינים: 1 ההיבט הלוגי 2 הפרספקטיבה הסיבתית 3 הפרספקטיבה התכליתית 4 הבחינה הדתית 5 הבחינה המדעית ... נעוץ בתפיסה שלכל אירוע יש אירועים מקדימים, שמשפיעים עליו ו/או גורמים להתרחשותו. או בלשון אחרת, לכל מסובב יש סיבות. פילוסופים מאסכולה זו טענו שכאשר עוקבים אחורה בשרשרת הסיבות (מה גרם למה גרם למה וכן הלאה) ניתן להגיע, תאורטית לפחות, ... הגישה שלפיה קיים מניע ראשון היא דאיזם. הדטרמיניזם טוען, בין היתר, גם כי לכל דבר יש סיבה. אחד מראשוני הפילוסופים שהחזיקו בתפישה זו היה דמוקריטוס, שהשתייך לאסכולה האטומיסטית בפילוסופיה הקדם - סוקרטית. דמוקריטוס טען שתנועת האטומים ומיקומם היא שרירותית מבחינת תכליתה, והכרחית מבחינת סיבותיה. הפרספקטיבה התכליתית: דרך הסתכלות נוספת ... העולם וכיצד ינהג אדם מאז ומעולם ובכל רגע נתון, ולכן כל מה שיקרה, בהכרח יקרה: אין לאדם חופש בחירה. הפילוסוף הגרמני גוטפריד וילהלם לייבניץ ביסס עמדה זו במאה ה - 18. נוסף על כך, מעצם הגדרתו של אלוהים כטוב ... העולמות האפשריים, ולאלוהים הטוב ודאי יש סיבות משלו לגרום להתרחשות אסון זה. תפיסה זו משקפת אופטימיות לגבי העולם ועתידו. הפילוסוף הצרפתי וולטר לעג לעמדה זו בספרו הסאטירי קנדיד, שנכתב לאחר רעידת האדמה בליסבון. ביהדות מוצגת התמודדות עם התפיסה הדטרמיניסטית ... התלבטו האם לצרף אותו לתנך. לבסוף צורף הספר, משום שתחילתו וסופו בדברי תורה, כלומר: המחבר מבצע חקירה לוגית - פילוסופית בדבר משמעות האדם ומה צריכה להיות דרכו בחיים על מנת להיות מאושר. במשך רוב הספר פוסל המחבר את כל ...

... כך), הוא היה גורם למצב שבו כל האנשים הספקניים יאמינו בו, או במילים אחרות, לא היה מאפשר קיומן של פילוסופיות שאינן תאיסטיות. אבל מכיוון שיש אנשים שאינם מאמינים בקיומו, או שאינם בעלי דעה מוצקה בנושא, הרי שלפי הטיעון, או ... בזכותם של פרטים לדגול בהשקפת עולם אתיאיסטית (או בהשקפות עולם דומות לה) ואת קבלתם כחברים שווי ערך בחברה. הדיון הפילוסופי באתאיזם לאורך ההיסטוריה, הדיון בשאלת קיומו של האל העלה ויכוחים לוהטים, ואף יותר מכך, בין אתאיסטים לבין המאמינים בקיומו ... יהודי חסר אל, תרם רבות לטיעונים הפסיכולוגים כנגד מהות ההנחה בדבר קיום האל. - אתיאיזם פעמים רבות, נפתח העיסוק הפילוסופי בשאלת האמונה באלוהות, בשאלה על מי חובת ההוכחה - על זה הטוען שמשהו שאי - אפשר למדוד אותו קיים, ... האונטולוגי, הקובע שמושג האל כולל בתוך עצמו קיום ולכן האל חייב להיות קיים (טיעון שהציג רנה דקארט בהגיונות של הפילוסופיה הראשונית), או טיעונים המסתמכים על האקסיומה שהאל הוא סיבת - עצמו. אלו טיעונים המעניקים בסיס רציונלי יותר לרעיון האלוהים, אך ... השמש: אבל מר לפלס, מה בדבר אלוהים?, שאל נפוליאון. אין לי צורך בהיפותזה הזו, ענה לפלס. במאה העשרים המשיך הפילוסוף הבריטי ברטראנד ראסל את דרכו של לפלס, והיה לדוברו הגדול של האתיאיזם. ראסל ראה באלוהים היפותזה מיותרת ומפריעה להבנת ... על אתיאיזם מגיעה על פי רוב מדתות, בעיקר אלו התאיסטיות, וכן מן הדאיזם, האגנוסטיות, האיגנוסטיות, וכן מן הפסיכולוגיה וזרמים פילוסופיים שונים, הקוראים תיגר על השרירותיות לכאורה שבהנחת היסוד של האתאיזם החזק או על עצם קיומה של ההנחה ממש. הן ... מצד דוקינס הוא אמנם כללי, אך הוא מתיימר לנגוע ספציפית במחלוקת תאיזם - אתאיזם). בספרו אין הרואה את אלוהים, הפילוסוף הנוצרי מייקל נובאק, מבקר את האתיאיסטים ריצרד דוקינס, סם הריס, ודניאל דנט. לטענתו: כל השלושה מניחים שאתאיסטים מפקפקים בכל, או, שואפים לביקורת עצמית חסרת - מעצורים ועד עייפות, ועדיין, בשלושת ספריהם לא הביאו ראייה לפקפוק מצידם באתאיזם שלהם. הפילוסוף והמתמטיקאי בלז פסקל גרס כי אתאיזם היא אמנם עמדה חד - משמעית, אך כזו שלא מאפשרת ביקורת - עצמית ...

... מכך שנמצאו יותר נאורים שהעידו על חוויית הקיום שלהם. שמות שונים להארה מצב ההארה נקרא גם (בוואריציות קלות) נירוואנה בפילוסופיה הבודהיסטית, מוקשה בפילוסופיה ההינדית, סאטורי בזן ופילוסופיה יפנית, או סמדהי בטרמינולוגיות נוספות של יוגה. הארה וביטול האני על פי המקורות הבודהיסטים אין קשר בין הארה לבין ... מושג ההארה אינו מתאים לתאולוגיה המערבית המונותיאיסטית המקובלת בעיקר בדתות האברהמיות. השגת ההארה נקדים לציין, כי לא בכל הדתות והפילוסופיות המזרחיות, השגת ההארה הינה אפשרית. בדת הגיינית לדוגמה, רק אנשים מאוד מיוחדים נימצאים במצב שיוכלו לזכות בהארה אי פעם ... שיהפוך לדעתם למורה הנאור של המאה העשרים. מאז שנות שלושים של המאה העשרים חדרו השפעות הינדואיסטיות ובודהיסטיות אל הספרות ופילוסופיה המערבית ובעקבותיהן החל גל של התעניינות ועיסוק במושג ההארה. מגמה זו התחזקה מאוד לאחר תבוסת יפאן במלחמת העולם השנייה שגררה ...

... להיכחד ואנו הגענו לעולם הזה. זהו המקרה השלישי. 2.13.ומהי העילה הרביעית נזירים, הנה פרוש או ברהמין מסויים הינו לוגיקן, פילוסוף. הוא טוען את השקפתו אשר הגיע אליה מתוך מחשבה והיגיון, כמסקנה מתוך חקירותיו הפילוסופיות, בהתאם להלך מחשבתו כל מה שמכונה עין, אוזן, אף, לשון, או גוף הינו ארעי, בלתי יציב, לא נצחי ונתון ... שהיקום הוא גם סופי וגם אינסופי. זוהי העילה השלישית. 2.20.מהי העילה הרביעית הנה פרוש או ברהמין מסויים הינו לוגיקן, פילוסוף. הוא טוען את השקפתו אשר הגיע אליה מתוך מחשבה והיגיון, כמסקנה מתוך חקירותיו הפילוסופיות, בהתאם להלך מחשבתו, הוא טוען היקום הזה אינו סופי ואינו אינסופי. אותם פרושים וברהמינים הטוענים שהיקום סופי ובעל גבולות ... מאי - קיום צצתי ונוצרתי. זו העילה הראשונה. 2.32.מה היא העילה השניה הנה פרוש או ברהמין מסויים הינו לוגיקן, פילוסוף. הוא טוען את השקפתו אשר הגיע אליה מתוך מחשבה והיגיון, כמסקנה מתוך חקירותיו הפילוסופיות, בהתאם להלך מחשבתו והוא טוען העצמי והעולם בעלי מקור מקרי. זוהי העילה השניה. 2.33.אלו הן שתי העילות על פיהן ... מסבירה - כפי שחיות הולכות במקביל לאדמה, כך גם הדיבור הזה לא מוביל למעלה. [24] Lokakkhyika פרשנות - ספקולציות פילוסופיות מהאסכולה המטריאליסטית. [25] Iti-bhavbhava-kath מתורגם גם כרווח והפסד, אך המובן הפילוסופי נראה מתאים יותר במקרה זה. [26] קהטיה (Khatiya, סנסקריט קשטריה). שם מעמד הלוחמים והשליטים בהודו. [27] לפרטים נוספים אודות ...

... והעובד עבודה זרה שאינו רוצה לקיים ז מצות בני נח כגר תושב גופו מותר כפי הסכמת כל הדתות, ואפילו הפילוסופים מתירים דמו ואמרו, הרגו למי שאין לו דת. וכן תזהיר התורה על עובדי עבודה זרה, לא תחיה כל נשמה, ... זה הוא בשמירת המצוות. אין כלל צורך לומר כי אל מול השקפה זו ניצבות, בתוקף שווה, הרבה השקפות אחרות (פילוסופיות, חברתיות ודתיות) שלכל אחת מהן ערך עליון משלה ולכל אחת אושר עילאי לשיטתה ולכל אחת דרכים אל האושר כטעמה. הנה אחד מגדולי הפילוסופים היהודים, ברוך שפינוזה, אומר כך: אחרי לומדי מהניסיון, כי כל הנעשה תדיר בחיים הרגילים הבל וריק הם... החלטתי סוף ... ביותר, הם: העושר, הכבוד, תאוות בשרים, ושלושתם מביאים לידי עצבות ופיזור הנפש. לא כן האהבה לעצם הנצחי והאינסופי (תולדות הפילוסופיה החדשה, ש. ה ברגמן, מוסד ביאליק, עמוד 234). וכך הכריע שפינוזה לטובת אהבת הפילוסופיה וחיפוש האמת הנצחית והאינסופית כדרך חייו. גם שפינוזה מוצא אמת זו באלוהים, אבל אין שום דמיון בין אלוהיו לאלוהי ... מחפש בעצמו את אושרו ואת הדרך בה הוא מבקש לתת משמעות לחייו. עומדות לעזרתו 2500 שנות הגות אנושית, מן הפילוסופים היווניים ועד להוגי דורנו. המידע והניסיון העומדים לרשותנו עצומים. מספר הדתות, הפילוסופיות והתורות החברתיות רב מאד. כל אחד מאיתנו חייב לחשוב, להתלבט ולהחליט על הערכים, המשמעויות והדרכים הנראות לו. בהכרעות קשות ...