... כראוי. תוכן עניינים: 1 אמפיריציזם 2 ריאליזם מדעי 3 אינסטרומנטליזם 4 קונסטרוקטיביזם חברתי 5 אנליזה וסינתזה 6 רדוקציוניזם 7 אינדוקציה 8 יכולת הפרכה 9 עקביות 10 תערו של אוקאם 11 תומאס קון 12 ביקורת על הפילוסופיה של המדע 13 ... כשלעצמן עשויות להשתנות. כמו כן, המדענים משתמשים במטאפורות יסודיות כדי לבנות את תצפיותיהם למבנה מושגי ברור, על ידי דדוקציה ואינדוקציה, וגם מטאפורות אלה קבועות בתוך הבנתם את העולם. ריאליזם מדעי: ריאליזם מדעי הוא השקפה הגורסת כי היקום מתנהג באמת ... לספק תוצאות אחרות, כל תוצאה שתתקבל תהיה בגדר המצופה ובהתאם להנחות היסוד. טיעון אנטי - ריאליסטי נוסף הוא טיעון האינדוקציה הפסימית, אשר לפיו מכיוון שכל תאוריה שנחשבה אמיתית בעבר נתגלתה כשקרית, אנו יכולים להניח בהסתברות גבוהה שהתאוריות הנוכחיות יתגלו ... לאמת, ולא - אנו מניחים את המבוקש. גרסאות של ריאליזם כגון ריאליזם מבני מנסות אף הן להתמודד עם טיעון האינדוקציה הפסימית, בהצביען על מבנים מתמטיים, כגון משוואות מקסוול, המאכלסים תאוריות מדעיות, ונוטים להשתמר גם כאשר תאוריות מתחלפות, גם אם ... אינה אפשרית. ניתן לחשב את כמות המידע שנאבדה באנליזה על ידי תאוריית המידע, שהיא אחד מהמרכיבים של תאוריית הכאוס. אינדוקציה: השיטה המדעית מתתבססת על הסקה אינדוקטיבית או אינדוקציה - כלומר הסקת כלל מתוך תופעות נצפות, או מציאת הכלל האוניברסלי מתוך הפרט. חשיבה אינדוקטיבית טוענת כי אם מצב ... לאחר שעושים כמה ניסויים התומכים בחוק, אפשר לטעון שהחוק מתקיים בכל המקרים. יכולת הפרכה: לאור הבעיות הלוגיות הנובעות מן האינדוקציה (העובדה שאירוע התרחש N פעמים איננה מבטיחה שיתרחש ב - N+1), כפי שנטען בפילוסופיה על ידי הפילוסוף הסקוטי דייויד ... לעשייה המדעית. עקרון ההפרכה הוא הפתרון של פופר לבעיית האינדקוציה - בעוד שלא ניתן להגיע מאף מקרה למסקנה כוללנית (אינדוקציה) הרי שאפשר לשלול טענה או קביעה על ידי הפרכה אחת. כך, למשל, מספיק למצוא ברבור שחור אחד כדי להוכיח ... מנת שטענה תיחשב כמדעית, היא צריכה להיות מנוסחת באופן הניתן להפרכה, כלומר שיהיה אפשרי להוכיח שהיא אינה נכונה. עקביות: אינדוקציה ויכולת הפרכה, הם הבסיס למבנה כולו, שאם לא כן, נכנסים לרגרסיה אינסופית. זאת בעיקר מכיוון שהקביעות שלנו תמיד מגיעות ...

בעיית האינדוקציה - מבוא בעיית האינדוקציה היא בעיה פילוסופית ששורשיה נעוצים עוד בעת העתיקה. את הטיעון בצורתו המפורסמת כיום הציג הפילוסוף הסקוטי דייוויד יום. הטיעון מראה שכל הצדקה לוגית של האינדוקציה משתמשת בעצמה באינדוקציה. כלומר היא כבר מניחה במובלע שאינדוקציה היא שיטת היסק תקפה, ולכן היא מעגלית. מטרת הטיעון להראות כי מקורה של האינדוקציה המדעית הרגילה (ולא אינדוקציה מתמטית), אינו במציאות החיצונית (במישור האובייקטיבי) אלא בנפש האדם (בסובייקט), ובכך לערער על אמינותה כשיטת היסק תקפה. בפשטות, הטיעון ... על פי תצפיות בלבד, הוא יציר דמיונו של האדם ולא אמירה על המציאות עצמה). הפילוסוף עמנואל קאנט אמר שבעיית האינדוקציה העירה אותו מתרדמתו הדוגמטית והביאה אותו לכתיבת ביקורת התבונה הטהורה. בעקבות הצגה זו של בעיית האינדוקציה, היא אינה מקובלת כגישה להיסק לוגי מסורתי תקף, להסקה ממספר מוגבל בהכרח (מגבולות הנסיון) של תרחישים במציאות החיצונית. קריאת תיגר על החוקים המדעיים הצגת הבעיה שבאינדוקציה קוראת תיגר על החוקים המדעיים ועל מושג הסיבתיות: אפשר להדגים זאת על ידי ניתוח התרחיש של פגיעת כדור ביליארד ... מדגם). בסופו של דבר, גם תרנגול המסיק שקריאתו מדי בוקר היא המביאה את השמש מסיק את החוק שלו בשיטת האינדוקציה, וקל לראות שהוא טועה. המהלך הלוגי של יום הפילוסוף הסקוטי, דייוויד יום, הוכיח שמושג ההכרח נובע מהרושם שיוצרת החזרה ... האמפיריציזם הקיצוני בו דגל, שלל את הכרחיותם של הדברים הנוצרים על ידי המחשבה בלבד, ולכן ביטול מושג ההכרח הנקשר לאינדוקציה הוביל אותו למסקנה ספקנית. המהלך הלוגי של יום, המפורט בספרו מסכת טבע האדם מורכב מחמישה שלבים: 1.מסקירת דוגמה אחת ... הסיבתיות מן המושאים, ומראה שההכרחיות נוצרת בסובייקט המתבונן ולא במושאים החיצוניים. משמע, אין כל צידוק לטעון לסיבתיות. בעקבות בעיית האינדוקציה העמיד קאנט את המדע על מספר מצומצם מאוד של הנחות על מהות המחשבה עצמה שאותן טען כי בכל זאת ניתן לדעת באופן רציונליסטי. הניסיון לבסס את המדע על דדוקציה הפרכתו של יום את תקפות מנגנון האינדוקציה שומטת, כמובן, את הקרקע מתחת למדע, אשר נשען בחלקו הרב על שיטת היסק זו (אם בניסויים רבים ראינו תופעה ... פי ההפרכה היסודית הקיימת לטענה זו). ברם, מתנגדיו ומבקריו של פופר טענו כנגדו, כי הוא למעשה מסתיר את בעיית האינדוקציה על ידי מנגנון ההפרכה, ולא בהכרח פותרה: הם טענו, כי פופר מניח שאם תוצאותיו של ניסוי מצביעות על הפרכתה ... כלשהי, תוצאות אלה בהכרח תחזורנה על עצמן גם בעתיד ובכך תפרכנה את התורה שוב ושוב, ושוב יש כאן שימוש באינדוקציה. פופר מצידו יטען כי הפרכה של תאוריה - איננה תאוריה בעצמה, ולכן דרישת ההדירות נתבעת רק מהתאוריה - לא ... תורה נתונה - כדי לפרוך את הדירותה דהיינו את תמידיותה - וממילא את תוקפה הכללי, וממילא: אותה עצמה. בעיית האינדוקציה החדשה את בעיית האינדוקציה החדשה הציב הפילוסוף האמריקאי נלסון גודמן (1906 - 1998). גודמן מבקש לתקוף את ההנחה כי ניתן להציג חוקים של ... אך איננו עושים זאת עם דברים ירולים ושאינם ירולים. החיסרון בהצעתו של קויין הוא בכך שהוא ממיר את מושג האינדוקציה הנאיבי הקלאסי הנוח והניתן להגדרה פורמאלית (לוגית / ריגורוזית ומוגדרת היטב), במושג עמום יותר ולא נוח של אינדוקציה - כזה שאינו בר - הגדרה פורמאלית - זאת בהיעדר הגדרה לוגית / ריגורוזית למושג: טבעי.

... מקובל לדבר על שני סוגים עיקריים של טיעונים הנבדלים זה מזה באופני ההיקש שלהם. בטיעון היקשי משתמשים במתודה של אינדוקציה, כלומר - מנסחים כלל על פי תצפיות. בטיעון היסקי, או דדוקטיבי, משתמשים בכללי ההיקש הלוגיים, ואמיתות המסקנה נשענת באופן ...

... על עיקרון הסיבתיות: אם סיבה א גרמה לתוצאה ב, בתנאים דומים היא תגרום לה תמיד. בפילוסופיה מכונה מסקנה כזאת אינדוקציה, הסקה מהידוע על הלא - ידוע. והנה העיקרון הכל - כך יסודי הזה נפל קרבן להפרכה פשוטה וקטלנית של ... שלו: הוא לבש מעיל כשהיה קר בחוץ, לא התחצף לשוטרים, עקף שלוליות וכדומה, בקיצור: הוא למד מניסיון העבר והשתמש באינדוקציה כמו כל אחד. כי גם אם איננו יכולים להוכיח שיש חוקיות בעולם, אין לנו ברירה אלא לנהוג לפיה! הרבה ... המדע הניסיוני עד שאחד משלהם עשה להם תעלול וערער את הבסיס המקביל של המקצוע שלהם. המדע, כפי שראינו, משתמש באינדוקציה, הסקה ממקרה פרטי על הכלל. המתמטיקה, לעומת זאת, משתמשת בדדוקציה, כלומר הנחת עיקרון ראשוני שממנו נגזרות מסקנות ספציפיות יותר. ... עם העובדה שייתכנו בתוך עולמה דברים אמיתיים שלא יהיה בכוחה להוכיחם. באופן דומה התמודדו מדעי הטבע עם הערעור על האינדוקציה. לעזרתם בא פילוסוף יהודי - אוסטרי, קארל פופר42 (1902 - 1994), שהצליח לעקוף את יום במהלך עוצר - נשימה: נכון, לאינדוקציה אין תוקף לוגי, כי גם אחרי מיליון פעמים ייתכן שאבן שנזרקה למעלה עדיין לא תיפול חזרה, ונכון, כל אישוש ... לגבי ההפרכה? היא דווקא מוחלטת: אם פעם אחת תישאר האבן באוויר, איני צריך לחזור על הניסוי כדי להפריך את האינדוקציה שעשיתי קודם! מהתובנה הזאת הוציא פופר את התרומה החשובה ביותר שנתנה הפילוסופיה המודרנית למדע: קריטריון התיחום בין מדע למדע ...

... את תכפותו של טיעון מסוג זה, את חוקי הסבירות של תקפותו ואמיתותו. הוא עוסק בחקר הפער הגדול בין היות האינדוקציה בבסיס התקדמות המדע ובין בעייתיות הטיעון האינדוקטיבי (ראה בעיית האינדוקציה). הלוגיקההחלה עוסקת גם בצורוצ לוגיות, כלומר במעבר בין הנחות ומסקנות ייחודיות (העורבים שחורים, סוקרטס הוא בן תמותה) למבנים כלליים ... כרצונינו מבלי לשנות את תקפות הטיעון. קייות נוסחאות וטבלאות אמת שבעזרתם נוכל לבדוק את תקפותם של טיעונים שונים. בתחום האינדוקציה הלוגיקה עוסקת בחקירת אמות מידה ביקורתיות הנחוצות להשליט משמעת בנטייתנו הטבעית להכליל מפרטים אל הכלל. מציאת עובדות הסותרות מסקנה ... של תופעות יוצאות דופן, דבר המקדם את המדע. ההתפתחות של הסטטיסטיקה ובייחוד הסטטיסטיקה המתמטית בתקופה המודרנית הביאה להתפתחות במחקר האינדוקציה על ידי מתן אפשרות לסלק גורמים אי רלוונטיים סטטיסטית מתוך הטיעון והערכת מידות אישוש או סטייה. הלוגיקה המודרנית עוסקת ...

... (סוגריים). לעתים כוללים את יחס הזהות בסימני התחשיב וכך נעשה להלן. את הנוסחאות הבנויות היטב של התחשיב ניתן להגדיר באינדוקציה עפ חמשת הכללים התחביריים (סינטקטיים) הבאים: 1.אם P הוא פרדיקט המקבל n ארגומנטים, (P(t1... tn היא נוסחה בנויה היטב ...

... שני סוגי אמון: אמון נרכש הוא אמון, אותו מניח נותן האמון עקב צפייה במציאות שהוכיחה תכונה מסוימת על דרך האינדוקציה. לדוגמה, אדם עשוי לתת אמון נרכש בחברו, כי חבר זה יבוא לעזרתו בעת צרה, אילו חווה חוויות קודמות בהן ...

... ידוע, דבר השקול לאופק אין סופי. משום שאם מספר המשחקים ידוע, במשחק שלפני האחרון כדאי לבגוד ואז ניתן להוכיח באינדוקציה לאחור שכדאי לבגוד מהמשחק הראשון. לשם אכיפה צריכים להתקיים תנאים כאלה שהסיכוי למפגש חוזר גבוה מספיק וכן שישנו עונש. ...