... של אוקאם - מבוא תערו של אוקאם (באנגלית: Occams razor או Ockhams razor) הוא עיקרון פילוסופי המיוחס לוויליאם איש אוקאם, נזיר פרנציסקני אנגלי בן המאה ה - 14. תערו של אוקאם מהווה כלל מנחה ובעצם המלצה היוריסטית בעת חיפוש אחר הסבר ... נדרשות לעתים ליותר כללי חיבור ודווקא ריבוי ישויות הוא שמפשט את המודל הכולל שמסופק בעזרתן. העיקרון מהווה חלק מרכזי בתורתו הפילוסופית של ויליאם איש אוקאם, אולם הביטוי עצמו, תערו של אוקאם, נטבע רק מאוחר יותר, כנראה בידי הלוגיקאי הסקוטי בן המאה ה - 19 ויליאם המילטון. ... multiplicanda praeter necessitatem). ניסוח זה, שמקורו במאה ה - 17, מציב את העיקרון כבסיס לאונטולוגיה פרסימונית, כלומר גישה פילוסופית הדוגלת בחיסכון במספר הישויות. ויליאם איש אוקאם עצמו נתן את הכלים למצוא את הישויות המינימליות הנדרשות: אין צורך להניח דבר בלא שניתנה לכך ... התירוץ הנכון (הרב מבריסק). השפעות על ויליאם איש אוקאם ויליאם איש אוקאם ניסח את הכלל הנושא את שמו בהשפעת תורותיהם של שני פילוסופים ואנשי כנסייה שקדמו לו, תומאס אקווינס וגון דנס סקוטוס, בני המאה ה - 13, אשר הביאו בכתביהם רעיונות לוגיים דומים. את שורשיו של העיקרון ניתן לאתר עוד בפילוסופיה של אריסטו, וראוי להזכיר גם את איבן אל - הייתם ואת הרמבם. הרמבם משתמש בכלל זהה על מנת לטעון כי תאוריה אסטרונומית אחת עדיפה על רעותה ... לבחירת ההיפותזה המועדפת במקרה שישנם כמה הסברים לאותה תופעה. עד המאה ה - 20 כלל זה התקבל באהדה מהסיבות הבאות: רוב המדענים והפילוסופים היו משוכנעים בנכונותו. האמונה שהטבע עצמו מבוסס על חוקי יסוד פשוטים ועל כן, ההיפותזות הפשוטות יותר קרובות יותר לאמת. גם מבחינה מעשית, עדיף לבחור בהיפותזות פשוטות יותר כי הן קלות יותר להבנה ולישום מעשי. במאה ה - 20 יש לציין את הפילוסוף קרל פופר שטען שיש לבחור בתאוריות הפשוטות יותר לא מסיבה מעשית, אסתטית או פראגמטית אלא בגלל שתאוריות פשוטות קלות יותר להפרכה, דבר התואם את ... מנוגדת לתערו של אוקאם. למעשה, מערכות ביולוגיות רבות נוטות להיות מסועפות, והן עונות על ההגדרה של מערכת מורכבת. העקרונות הפילוסופים של תערו של אוקאם באים לידי ביטוי בגישתה המדעית של הביולוגיה האבולוציונית המודרנית. הביולוגיה האבולוציונית מעלה השערות לגבי התפתחות ... רב מאוד של תסמינים. יש לזכור גם, שהרפואה אינה מדע מדויק ובתהליך האיבחון יש מקום רב לגורמים כמו אינטואיציה, רגשות ותחושות. הפילוסופיה ותערו של אוקאם למרות שוויליאם איש אוקאם עצמו לא פקפק בקיומו של אלוהים, הרי שבשלב מאוחר יותר נעשה שימוש בתערו של אוקאם על מנת לנסות ... לבחור דווקא בהם והרי הוכחה נוספת לקיום האלוהים. השימוש בתערו של אוקאם על - מנת להכריע בעניין זה לוקה בטעות, משום שעקרונות הפילוסופיה של המדע (הגישה המדעית) אינם מתיישבים עם עקרונות התאולוגיה, ועל כן לא ניתן להשתמש בתערו של אוקאם כדי להכריע בין גישות שהבסיס הפילוסופי שלהן שונה. במהותו, עקרון תערו של אוקאם הוא כלל מנחה ולא בורר בין גישות, ולמרות זאת רבים משתמשים בו כטיעון פילוסופי התומך בתאוריה מסוימת, ומנסים בעזרתו לרדת לחקר האמת. להלן מספר דוגמאות נוספות: הפילוסוף הווארד סלסאם טען כי המטריאליזם תואם יותר את עקרון תערו של אוקאם מאשר האידאליזם, שכן זה האחרון נוקט במושגים כגון אלוהים, נפש וכיוצא בזה, בעוד שהמטריאליזם אינו נזקק להם, ולפיכך הוא פשוט יותר מבחינה אונטולוגית. לעומתו, הפילוסוף מוריס קורנפורת העיר כי הצדקה כזו של המטריאליזם על יסוד עקרונות אפריוריים היא כולה אנטי מטריאליסטית, וכן כי אם ממשיכים בקו מחשבה זה מסתבר כי הפילוסופיה החסכונית ביותר היא הסוליפסיזם (המנוגד למטריאליזם). בהקשר דומה, הפילוסוף גורג ברקלי טען כי האידאליזם, שלפיו ניתן להסביר את כל התופעות הטבעיות במונחים הקשורים בנפש האנושית, היא תאוריה עדיפה, שכן היא אינה נזקקת למושג חומר ולפיכך היא פשוטה יותר. הפילוסוף בן המאה ה - 20 זאק סמארט, יצא כנגד אספקט מסוים בטיעון זה כאשר אמר כי הגישה המוניסטית, שלפיה ישנה אחדות בין הנפש והמוח, עדיפה על הגישה הדואלית, שלפיה מדובר בשני מונחים שונים. הצדקות פילוסופיות לתערו של אוקאם לפני המהפכה המדעית האמינו המדענים כי העולם הינו פשוט, וכי תאוריות על טבעו של העולם צריכות לשקף פשטות זו. הצדקה זו שייכה ... כהנחת יסוד אודות העולם. בעקבות המהפכה המדעית החלו המדענים לפתח תאוריות המראות את טבעו המורכב והחידתי של העולם. אז החלו הפילוסופים להצדיק את העיקרון במונחים אפיסטמולוגיים וקישרו אותו לדרך הפרקטית שבה מתורגם הידע בעת בניית תאוריות מדעיות. אף שכיום אלו הן ההצדקות ... הטוענים כי העיקרון נשען על מניעים מטאפיזיים נסתרים. ביקורת התער של אוקאם זכה במרוצת השנים, מאז יצירתו, לביקורות רבות מצד פילוסופים ומדענים. עיוות השיקולים המדעיים הביקורת העיקרית, המושמעת בדרכים רבות, על תערו של אוקאם היא שהוא מכניס שיקולים שאינם ממין העניין אל תוך ... ספירה כזו יכולה להיות גם היא בעייתית שכן היא יכולה להיות תלויה מאוד בתיאור של התאוריה ובדרך הצגתה, וכן היא כרוכה בבעיות פילוסופיות רבות (ביניהן בעיית העצם וכמה מהבעיות הבסיסיות של האונטולוגיה). על מנת לספור את מספר הישים (Beings) בתאוריה יש להבין מה ראוי למעמד יש ... חקירתו של הבלש הספרותי בן המאה ה - 19 שרלוק הולמס מתבצעת אף היא באופן דומה. בספרו שקיעה מביא אייזק אסימוב גרסה של אותו כלל פילוסופי וקורא לה החרב של תרגולה (Thargolas Sword), על פי כלל זה עלינו להכות בחרב כל השערה שאיננה חיונית בהכרח. שימוש מבודח בעיקרון זה, נעשה בידי ...

... כל המילים האלה שאני מדבר יהיו בעלות ערך כל עוד האדם לוקח את המילים האלה כגישה מעשית לחיים ולא כפילוסופיה שבין רגע נעלמת ורק נשארת על ...

... אהבה רבים האנשים שניסו להסביר מהי אהבה. נכתבו עליה אין ספור ספרים, פנטזיות ורומנים. חוקרים ניסו לפענח את קסמה, פילוסופים הרהרו עליה, תיאוריות ופרשנויות אין סוף העצימו את מורכבותה אך ...

... קריסטבה זרים לעצמנו זוליה קריסטבה בוחנת בספר פילוסופי פסיכולוגי חברתי זה את שאלת הזר והאחר. יש להניח שיש לה מושג מה מקרבה ... כלום בן כלום ברברי היה כל מי שאינו יווני. ברברופון היה כינוים של אנשי אסיה הקטנה שלחמה ביוונים. אחר כך התרחב המושג גם ליוונים שהגייתם כבדה ומגושמת. המלחמות הגבירו את הרתיעה מהברברים החיצוניים אלו שעמדו מחוץ לפילוסופיה היוונית המתהווה. הזרים הפכו להיות הומו אקונומיקוס הם רכשו זכות ... שהעלתה חנה ארנדט. והשאלות הפתוחות שנשארו: מיהו זר? מי שאינו חלק מהקבוצה, מי שאינו שייך האחר. לזר ברוב המקרים יש בעיקר הגדרה שלילית. שלילית ביחס למה? אחר לעומת איזו קבוצה? קריסטבה חוקרת התפתחות של תפיסה חברתית ופילוסופית כשהיא מסתמכת על דעתם והביוגרפיות של אנשי רוח רבים. השינויים בתפיסת ...

... יכול ללכת זה מעל השכל, לאין שכל, אבל באין שכל זה גם אותו הדבר, ואז אתה גם בחוויה. אתה למעשה בשכל מאמת את האין שכל. שאלה: למה אני לא חווה את זה? אליעד: למה אתה שואל את השאלות הפילוסופיות? כי לא מציק לך כל כך המקום והזמן. האם יש עוד דברים שמציקים לך חוץ מההסתכלות על הזמן והמקום. ההסתכלות על הזמן והמקום, היא ...

... כמו היקום כולו. שינוי בגודל הגוף יחד עם שינוי מצב התודעה והזהות ניתן למצוא גם בסיפור עליזה בארץ הפלאות, וזו גם הבעיה הפילוסופית המרכזית בספר. גודלה של ...

... חוצץ נגד הרמבם על שהכחיש את המציאות הגשמית של השדים, לחשים וכשפים עד שכתב עליו: שנמשך אחר הפילוסופיא ולכן כתב שכשפים ושמות ולחשים ושדים וקמיעות הכל שקר. כבר היכו אותו על קודקודו שהרי מצינו הרבה מעשיות בגמרא על פי שמות וכשפים וכו והפילוסופיא היטתו ברוב לקחה לפרש הגמרא הכל בדרך מליצי ולעקור אותן מפשטן חו . ... הגרא על הרחקת הגשמיות האלוהית שכתב הרמבם? האם גם שם יטען שהדברים כפשוטן (במקרא ובגמרא) ושרק הפילוסופיא חו היטתו לאמר שאין לאל גוף ולא דמות גוף? והעמק היטב בדבר זה. סוף דבר, בסוגיית ההגשמה ניצחה הפילוסופיא וכך מאמין היום כל שומר תורה ומצוות. יפה כתב חובת הלבבות שער ...

... עד סופו = להבין את התהליך הכולל של המציאות. את החלק הזה בפוסט אתחיל בדוגמה שנתן הפילוסוף אלאן וואטס: בואו נניח שיכולתם בכל לילה לחלום איזה חלום שרציתם לחלום, ושהיה לכם לצורך העניין את הכוח, בלילה אחד לחלום 75 שנים של זמן, או איזה אורך של זמן שתרצו. ובאופן ...

... החורף בראיה הסינית נמרוד נהרדעא מקורות הפילוסופיה והרפואה הסינית הם חקלאיים במהותם ולכן הם נותנים חשיבות גדולה לעונות השנה. מכיוון שסין ויפן הינן מדינות בעלות ארבע עונות (לעומת ישראל בה יש רק שתי עונות)... הרי שארבע העונות תופסות חלק נכבד מהפילוסופיה והתיאוריה של הרפואה הסינית. זמו התכנסות החורף הוא זמן ההתכנסות - הקור החיצוני גורם לאדם להתכסות, להתכנס ולהתעטף. במדינות צפוניות החורף מסמל את ...

... רוחני עמוק להגדיר את מה שחומק מהגדרה. כתוב לעתים בשפה בהירה מאוד, שאין בו כל מני פילוסופיזציות של השפה, גם כשהיא עוסקת בשאלות של שפה ופילוסופיה ולעתים שפה כתובה באותה צורה שאקדמאים חושבים שבלעדיה לא ייחשבו לרציניים. היא מפרקת סופרים ומחברת אותם מחדש. בודקת ... ולהוליך אותנו אל תוך המחשבה הפנימית ממנה נבנית בסופו של דבר המסקנה המדעית - פילוסופית. דבר ההופך את הקריאה לזורמת, רבת עניין ומרתקת. וכמו שהיא מספרת על הצחוק שעוררה כותרת הרצאה שניתנה על הטיפשות ...