בחירה חופשית - רצון חופשי - מבוא... ואתיות. מצד אחד, הדתות המונותאיסטיות הכפיפו לשליטת האל כל מאורע, וייחסו לו גם את בחירותיו של האדם, ומאידך, אחד העקרונות העומדים בבסיס האתיקה הוא שהאנושות נתבעת על מעשיה ונדרשת לתת עליהם דין וחשבון, ועקרון זה מבוסס על אחריותו של האדם על מעשיו ובחירתו החופשית בהם. בחירה חופשית בפילוסופיה הכללית הסתירות הקיימות בין מה שנראה כמחייב את עקרון הבחירה החופשית, מתוך האתיקה ומתוך התחושה האישית של האדם כבוחר מרצונו, לבין מה שנראה כשולל את עקרון הבחירה החופשית, כמו עקרון הסיבתיות ועוד, הובילו הוגים רבים למסקנות המניחות בחירה חופשית יחסית ולא מוחלטת. בעיית הבחירה החופשית כוללת צרור בעיות העולות ... במיוחד חזקה הטענה הזאת בהקשר הדתי: אם אלוהים ברא אדם כך שיפשע, לא נכון שיענישו אחר כך. דחייה של עקרון הדטרמיניזם אינה פותרת את בעיית האחריות והצידוק לענישה, כיוון שאם מעשי האדם אינם מושפעים מסביבתו, ואין להם סיבות, הרי ... הקטן שמותירה אי הידיעה על הסיבתיות: אמנם אפשר לנבא הרבה, אך לא הכל. כיום יש המוצאים את המרווח הזה בעקרון האי - ודאות הקוואנטי. המפורסם בין הטוענים כך הוא רוגר פנרוז, בספרו The Emperors New Mind, שבו הוא טוען ... מושתתים על כך שלאדם יש רצון חופשי ואפשרות להטות את עצמו להיכן שיבחר: אם לרע ואם לטוב. עם זאת, עקרון הבחירה החופשית עומד לכאורה בסתירה ליסוד אחר ביהדות: האמונה בידיעתו המוחלטת של האל. כלומר, אם האל יודע מה יקרה ... הוגי דעות רבים ניסו ליישב סתירה זאת בהסברים פילוסופיים שונים. הרמבם, למשל, גורס כי אין מקום לסתירה בין שני עקרונות אלו, מכיוון שידיעתו של האלוהים שונה במהותה מידיעתו של האדם, ואף מושג הזמן הוא שונה: אין עבר, הווה ועתיד. ... הסתירה שבין הידיעה והבחירה. תפיסת חכמי ימי הביניים והעת החדשה רובם המכריע של הפילוסופים היהודיים בימי הביניים אימצו את עקרון הבחירה החופשית, שבו ראו מפתח לכינונה של הדת המאמינה בשכר ועונש. להבנתם, אם האדם כפוי על ידי גורם כלשהו, ... רבי אברהם אבן דאוד, רבי בחיי בן יוסף אבן פקודה, הרמבם, רבי יוסף אלבו ודון יצחק אברבנאל. הרמבם ניסח עקרון יסוד זה במשנה תורה: רשות לכל אדם נתונה אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו, ואם ... אחר גוזר על האדם מה שיעשה, מכל מקום לכל בחירה קיימת סיבה פנימית, ולסיבה זו קיימת סיבה משלה, כך שעקרון הסיבתיות שולל את הבחירה החופשית. הוא האריך בהצגת עמדתו בספר מנחת קנאות שנועד לצורך שכנוע היהודים בעמדותיו, ולדבריו גם ... קרשקש לדטרמניזם מוחלט. למרות זאת, דעתו של פרופסור אליעזר שביד יש לפרש את דברי קרשקש ברוח אחרת, שאינה סותרת לעקרון הבחירה החופשית. אף בעת החדשה דגלו רובם של ההוגים היהודיים בעקרון הבחירה החופשית. רבים מהם פירשו שיכולת הבחירה החופשית של האדם נגזרת מצלמו האלוהי. המהרל מפראג כותב זאת בפירוש: האדם ... שמשפיעים לו שכליות טובות. (בעל הסולם, מאמר החרות) גם בין ההוגים היהודיים של העת החדשה נמצאו הוגים ששללו את עקרון הבחירה החופשית. ביניהם נמנים רבי מרדכי יוסף ליינר, רבי צדוק הכהן מלובלין, וכך הייתה גם דעתו של רבי אליהו אליעזר דסלר משך תקופה מסוימת. הוגים אקזיסטנציאלים כמו אברהם יהושע השל ואחרים, צמצמו את עקרון הבחירה החופשית ורוקנו אותו ממשמעותו הראשונה כחופש פעולה לפעול במצב של חוסר ודאות בלי מניע, ויצקו בו משמעות קיומית ...