פרשת תרומה: תרומה כפרי פיקדון!... מורה בפרשת שבוע. בילדותי חיכיתי בכל יום רביעי לדואר. היום בו הגיעה אלי החוברת החדשה של משמר לילדים. אחד הסיפורים זכור לי היטב, מאת הסופר הרוסי, טורגנייב: פעם עצרני עני זקן ברחוב, עני כחוש וחולה, כולו עור ועצמות, עיניו ... ידי ואמר: תודה, גם בעד זאת, גם זו נדבה, אחי!. איני יודע אם טורגנייב הכיר את פרשיות השבוע, אבל בסיפור זה הוא תורם מידית ללא כל הכנה. עיון נוסף בפרשת השבוע מגלה שהאמירה כוללת את ויקחו ולא את הפועל ... שוב למציאות שמחוץ לכתוב בפרשה. בימינו, כאן במזרח התיכון. חיים יקרים, סרטו התיעודי של העיתונאי שלומי אלדר, מלווה את סיפור המאבק על חייו של תינוק פלסטיני בן ארבעה חודשים. אחרי שראידה אבו מוסטפה מתבשרת כי נגזר עליה לקבור גם ... 55,000 דולר, בתנאי שזהותו לא תפורסם. חיי מוחמד אבו - מוסטפה, בן ארבעת החודשים ניצלו. לכאורה, האלמוני, הוא התורם בסיפור חיים יקרים. מקומו מובטח, אבל לולא היוזמה המניעה של הרופא הצעיר, דר רז סומך, לולא התגייסות הכתב, שלומי אלדר, למרות ספקנותו לשדר כתבה קצרה, כל הסיפור לא היה קורם עור וגידים ויוצא לאור העולם. שלושה סיפורים הוצגו. שלושה ביטויים של מימוש הכתוב תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו. האמנם רק בתרומה עסקינן? ובעצם, מה זו תרומה? רגע, עוד סיפור. אמש, 01/02/2011, האזנתי לתכנית של שמעון פרנס, פותחים ערב, בגלי צהל. בין השאר, הוא סיפר על הזמרת הגדולה, מרסדס ... אזי בשמחה, חלק ממנו ייתרם לנזקק או לנצרך. לך אין הפסד ולאחר זכייה גדולה. זה המשותף בין כל גיבורי הסיפורים שצורפו כאן. שכני היקר, מקדיש מזמנו, שקיבל כפיקדון, לשמירה על ילדי ישראל במעבר חציה. טורגנייב העניק בשמחה חום אנושי ...