בודהיזם - תפיסת שפה, רב - משמעות וקונפליקט - 1... יש לשני לומר. לא חוקרים, לא בוחנים, לא מחלקים אלא מדברים, משתמשים. תהליך ההבנה של שפה הוא מורכב ומסובך, מתחיל מרגע שאנו שומעים משהו, מרגע שאנו רואים משהו ועד לרגע של הבנה. החוקרים אומרים לנו שאם נחקור את המוח ... שכך אנו נגיע להבנה כוללת של מערכת השפה. אנו אוספים עוד ועוד מידע, מחקרים, ניסויים, הנחות, טענות, מסקנות. אנחנו מתקדמים, עוד מעט נגיע. ולנו כבני אדם יש עוד בחיים: רצונות, תשוקות, הנאות, פחדים, כעסים, שנאות, אהבות, וגם הרבה בלבול, ... מכל המרחב הפסיכולוגי שלנו לכן לא נוכל ליצור מחקר לוגי אנליטי של השפה כי אנחנו חלק מזה. השפה לא קיימת מחוצה לנו, מחוץ למתחם האנושי, אנחנו היצרנים ואנחנו הצרכנים של השפה ולכן המחקר של השפה הוא גם המחקר של עצמנו. עלינו להבין את ... תדחו את שהוא אומר. נקרא וננסה להבין, שנינו יחד נתבונן בתהליך כפי שהוא מוצג בכתב וכפי שהוא קורה במציאות, מתוך מה שקורה לנו. I. הגדרה מחדש של מושגים כאן נציג מספר מושגים אשר נעשה בהם שימוש רב בהמשך, אין ... אשר עוברת פענוח. האינפורמציה הזו היא מה שנקלט בחושים: צורות, צבעים, צלילים, ריחות, טעמים, תחושות, מחשבות. חלק קטן ומסוים מתוך כלל האינפורמציה היא האינפורמציה הנמסרת - האינפורמציה אותה הדובר או הכותב התכוונו להעביר לשומע או לקורא. האם האינפורמציה הנמסרת ... מנטלית, תיאור של דבר שאינו לו מימוש במציאות. B. מובן, השתמעות משתמשים בהשתמעויות לציון דקויות שאינן מובנת באופן ברור מתוך מילה מסוימת. הדבר דרוש כאשר תיאור מצריך מידת דיוק רבה. יש צורך בדיוק אך השפה ככלי לתיאור המציאות מוגבלת. המילה היא לא הדבר - המילים המתארות הן לא האובייקט המתואר. אנו יכולים לתאר עץ כך: עץ אלון, בגובה 5 מטרים, עלים בצבע ירוק כהה - המילים הן לא הגובה, ... עמוד אחד, שבעה עמודים, ספר אחד, סידרת ספרים ואף יותר מכך. במה הדבר תלוי? הנה חלק מהגורמים המשפיעים על רמת ועומק תאור של המציאות בשפה מילולית: מצב פיזיולוגי - האם הראייה תקינה, רמת ההבחנה בפרטים. מצב מנטלי - האם החשיבה מופרעת עי בלבול, מצבי רוח: כעס, שנאה, תשוקה. השפעה של רמת הריכוז. רצון וכוונה - סיבות ומטרת התיאור (האם נכתוב על מבנה העלים מבחינה מולקולרית של העץ או נסתפק בתיאור הצבע שלהן בלבד). ידע של השפה - רמת הבעה בשפה מילולית. זמן - הנוף הנשקף מהחלון משתנה בכל רגע. ייתכן שמבט חטוף לא יספיק לתפיסה מלאה של כל הנראה. אי אפשר לקבוע סדר חשיבות, כל אחד מהגורמים הללו הוא אוטונומי בהשפעתו. מגבלות השפה גורמות לדוברים לנסות ולמתוח את הכוונות הקונבנציונאליות של מילים וקונספטים למעבר ליכולת התיאור שלהם. הנטייה להשתמש בשפה שלא כראוי, באופן זה, גורמת לבעיות בתקשורת בין אישית וליצירת סתירות פנימיות בתוך השפה. C. קונטקסט הסביבה הקוגניטיבית מכונה קונטקסט. מה קיים בסביבה הקוגניטיבית? ... הכוונה לבן - אדם. לאדם 5 מקורות קלט חושיים: העין רואה מראות, האוזן שומעת צלילים, האף מריח ריחות, הלשון טועמת טעמים, הגוף חש תחושות. בנוסף לחמשת החושים, לאדם חוש מנטלי אשר. בדומה לשאר החושים הוא תופס מחשבות. בהקשר לשפה ... למושג זיכרון הוא כדבר המכיל את הידע, כמו ארון בו מאוחסן הידע. כפי שאנו רואים, הקליטה של אינפורמציה חושית מתנהלת כל הזמן (מלבד בזמן שינה עמוקה), כלומר כמות אדירה של מידע / ידע חדש נקלטת כל הזמן ולכן ישנה ... ברגע אחד וער לנקלט בחוש אחר ברגע שני, כמו קוף שקופץ מענף לענף. זהו טבע התודעה. הגורמים להסטת העירות (תשומת הלב), הנם רבים, חלקם תלויים במידע הנקלט וחלקם בקולט עצמו מבחינת מצב רוחו (תודעה, mind) באותה עת. אם הידע ... פרגמנטי מובן שהנגישות לו תהייה מקוטעת ובעייתית. גורמים אחרים הם דעיכה של המידע לאחר זמן או תוצאה של הסטת תשומת הלב למידע חדש או אחר. אם כך, מהו הידע? הידע הוא האדם - הידיעות על העולם שעובדו והתגבשו הן המבנה המנטלי של האדם. הידע מתגבש מרגע הלידה, וממשיך בתהליך זה עד המוות. כך האדם הוא תוצר של התרבות, האקלים, אוכל, הסביבה, המצב הכלכלי, ההורים - כל החשיבה של האדם היא תוצאה ... הפשוט לא יכול לענות על שאלה כגון מה אתה יודע? או מה יש בזיכרונך? אמנם, יש אפשרות בנקודת זמן מסוימת לזכור מספר מאורעות או חוויות אך עדיין באופן מאוד מוגבל. לכן גם באופן רצוני הגישה לידע זה, שאנו מאמינים ... סימולטני, ישנה קליטת מידע אחר מלבד מידע של שפה מילולית בחושי הראייה והשמיעה, ולכן הדבר מצריך פענוח של השפה מתוך כל שדה הראייה והשמיעה. האדם כיצור דינמי עובר שינויים בזמן זה, הידע משתנה, הזיכרון משתנה. בשל שינויים אלו נוצרים הפרעות בתהליך פענוח השפה (פגיעה ביחס מפענח - מפוענח). הפרעות של רעשים (צלילים) מקשים על פענוח דיבור מתוך המרחב השמיעתי, בדומה לכך, הפרעות ויזואליות (אובייקט שעובר במרחב הראייה לפתע) יפריעו לקריאה. באותה מידה כל גירוי אחר מששת החושים שיהיה מספיק דומיננטי יפריע לתהליך הבנת השפה. האם השפה יכול להיות מתוארת כמודל מתמטי תיאורטי? במתמטיקה אין זמן - חישוב של 1+1 שווה ל - 2, אין תנועה בשוויון זה. יחסים כמותיים (ratio) כמו המשוואות ... של יחסים וכמויות ולא של קלטים חושיים חווייתיים, כלומר אין כאן יחסים (relationship) שקופים עם אובייקטים בעולם. כמובן שיש למתמטיקה מקום משלה ושימושים רבים אך כאשר אנו חוקרים את היחסים בין אדם לשפה לא נוכל להשתמש באותם כלים תיאורטיים לוגיים כמו במתמטיקה. העיבוד של שפה אינו חישוב של כמויות, אינו השוואות של יחסים כמותיים, אלא דרך תקשורת, מילים לעומת מספרים מייצגים אובייקטים בעולם (מראות, צלילים, וכו) לקונספטים ולכן כללים אריתמטיים לא חלים עליהם ואין להם דבר אתם. לכן, ... אליה, מה טיב היחסים הללו? אני יודע עברית, גדלתי בסביבה בה אנשים דיברו עברית, ראיתי ושמעתי כיצד אנשים סביבי מתקשרים בעזרת השפה, היו ניסיונות לתקשר גם איתי וכך עברתי תהליך של למידה. תהליך זה לימד אותי כיצד להגיב לצליל ... הקשר שלו למציאות. מאוחר יותר לימדו בבית הספר סימנים גרפיים המייצגים צלילים, כך שנבנתה מערכת מקבילה של ייצוגים ויזואליים המתאימה למערכת הצלילים בעלת ההקשרים למה שבעולם. למערכות אלו נקרא שפה מילולית, כיוון שהיחידות במערכות אלו הן מילים (המקבילות לאובייקטים ... ידע של שפה והתניות? הידע יוצר התניות (conditions) - האדם בעל ידע מסוים מגיב לגירויים בהתאם לאותו ידע. הוא מתורגל לזה, בדיוק כמו מכונה, אוטומטי, אמנם הוא יכול להיכשל בזיהוי או בפענוח או בכל שלב אחר, אך עדיין המכונה ... חושית, מחשבות, רעיונות. ישנו תהליך הלמידה, איסוף אינפורמציה, אך כפי שאנו יודעים האינפורמציה משתנה בכל רגע האדם יודע אינפורמציה מסוימת, מצומצמת, מהמכלול הרחב. הדבר תלוי, כפי שאמרנו, בהתניות שונות ברגע נתון. כעת נחקור את המנגנון ההפוך לזה הלומד, זה שאוגר ... אישי מרגע הלידה, ההורים מלמדים את הילדים כיצד יש להתנהג, מה מותר או אסור לעשות, בבית הספר לומדים היסטוריה, מתמטיקה, ספרות וכו ומעבר לכך ישנם החוויות האישיות שכל אדם חווה. אם כך, מה נזכר מכל אוסף עצום זה של אינפורמציה? מה נשכח ומדוע? יש מספר גורמים משפיעים. נסתפק בציון חלק מהם: רמת העירות (attention) של האדם בזמן הקליטה, יחס רגשי כלפי הנקלט (משיכה, דחייה, שוויון נפש), רמת ריכוז, מצב מנטלי של מבנה המחשבות. באופן טבעי שכחה נוצרת עם הזמן, מידע שאינו דרוש ברגע מסוים, שאין לו ... שמחייבים אותו להתעורר, ידעך. עם זאת, בחיי היום יום, אדם מנסה לרכוש ידע מסוים ולשם כך עליו להסיט את תשומת הלב שלו מאובייקט המחשבה הנוכחי. כמו כן, כאשר עולה מחשבה או הרגשה מטרידה והאדם מנסה להיפטר ממנה, כלומר, לשכוח ... שיש רצון להיפטר מזיכרון זה. עדיין, יש מחשבות אחרות על אבי, מקרים אחרים בהם אבי שימח אותי, נתן לי מתנה, או שחיבק אותי. התוצאה הייתה שמחה, הנאה, גם מקרה זה נותר בזיכרוני - באופן דומה, הרגשנות הזו לא נותנת ...