... שכבר עובדו טכנית במוחי , היינו שכבר הבנתי אותם, או אז אשקול את הדברים ואשרטט מסגרת
חשיבה מסויימת שתנחה אותי בהמשך. הבה נקרא למסגרת
החשיבה ששרטטתי אלף. ניתן לאמר אם כן שאלף כבר חבר מן המניין במטה האלהים שלי, שממנו יוצאים ההנחיות בפועל. הבה נעשה ספירת מלאי במטה הכללי שלי האלהים, ולראות כמה מסגרות
חשיבה שירטטתי עד עכשיו שפועלות ללא לאות בתוך המטה ומעצבות גם מנחות את כל מהלכי בפועל. וזאת רשימת המלאי של מסגרות
החשיבה שעובדות בפועל במטה שלי ומתוכן יוצא הקול של אלהים שלי, אלף, בית, גימל, ודלת. השאלה היא, מי אמר שאלף בית גימל ודלת הן מסגרות נכונות שבחרתי אותן נכונה ובאופן תקני? ובכלל איך ניתן לקבוע תו , תקן למסגרות
חשיבה? מי אמר שמסגרת
החשיבה הסוציאליסטית נכונה יותר מאימפריאליסטית? מי אמר שהימין עדיף על השמאל ומי אמר שטובה המסגרת הליברלית על השמרנית? על זאת עונה התורה, אין מסגרת טובה ומסגרת רעה, ישנה מסגרת ... ממנה, משוכללת ממנה, גדולה ממנה... אני אמור ללכת רק קדימה בכל הנוגע לטיב מסגרות
החשיבה שלי, לשפרן, לשבחן, ללטש אותן, להוסיף להן צלעות... זאת, כי ישנה רק דרך אחת שעליה מתגבשות המסגרות , היא הדרך האנושית. רק נדמה לנו שישנן עוד דרכים, וכאן אנו נתקלים במיכשול בו עולים על דרכים חלופיות לכאורה ומייצרים עליהם מסגרות
חשיבה מכל המינים, לדמיון אין גבול. אם כן נשאלת השאלה, ולפני שמגיעים למסגרות התקינות, מה עושים עם המסגרות הקיימות? עם מה להשאר , עם הימין או עם השמאל? מה לזרוק לזבל את הליברלית ... הדמיון האנושי. אל התודעה האנושית, איפוא, מגיעים רק בדרך האנושית הטיפוסית, במתכונת
החשיבה האנושית הרגילה, האדם קולט נתונים בתודעתו שכבר עובדו טכנית במוחו, ומשרטט על פיהם את מסגרת
החשיבה שתצטרף לאחותיה ותרחיב את אופקי התודעה. באופן הזה מגרה את השאיפה שלו הנשלטת ולא במקרה עי התודעה. הוא שאמרתי, ניתן רק לשאוף, להגדיל לשפר לשבח את המסגרות... הדרך היחידה ... את האדם לאלהים המקורי שלו, זה שהתרחקנו שנות אור ממנו... היא מנסה להחזיר לנו את דרך
החשיבה האנושי, התקני הטיפוסי. היא עושה את זאת יחד איתנו, חושבת איתנו, מדברת בקולינו ומתבטאת בשם אלהים שלנו. בכל מקום שמוזכר אלהים , הכוונה לתודעה האנושית (אבל המקורית) , מה היא רואה ברגע זה, מה אני האדם רואה, אילו נתונים מעובדים אני מקבל מהמוח שלי ואיזו מסגרת
חשיבה מצטיירת בתודעתי כתוצאה ישירה מהנתונים המעובדים האלו? בטקסט התנכי, אנו מרגישים את היד שמשתלבת עם ידינו ומראה לנו את טבע הדברים, זה האדום החזק וזה הצהוב המבריק וזה העץ ... ממשיכים על טהרת ההיגיון האנושי והסדר המופתי שלו, עד שברגע מסויים מגיעים אל מסגרת
החשיבה שמחברת את המטייל עם תכונת האין , סוף ועם היקום שלו, ובד בבד נפתח בפני המטייל שער השאיפה והוא אוסף אותו אל תודעתו... סוף סוף הוא עובר את מיכשול האין , סוף ומריח את התבשיל ... הזה מכנים כאיש בעל אינטואיציה, היינו שהוא יודע לעשות שימוש בתודעה ללא קשר הכרחי
לחשיבה, יש לו תפיסה בלתי אמצעית. אין קשר בין המוח לתודעה. המוח עושה את העבודה שחורה, מכין את הנתונים המעובדים ומוסרם לתודעה, מכאן והלאה נכנס למשחק מנגנון חדש וטון חדש... ... את הרצון, מה עושים? איך מתמודדת התודעה עם זה? כאן שולפת התודעה מהתיקיות שלה מסגרת
חשיבה מוכנה שנוהגת להשתמש בה לאחרונה, ועושה בה שימוש מיידי. יש מסגרת
חשיבה שאומרת, קח מלוא החופן היום אולי מחר לא תקום... אחרת אומרת, יש לשמור על הבריאות ועוד אחת אומרת, חצי חצי... יש לשמור על האיזון. ולמעשה קיימות אין סוף מסגרות
חשיבה שדרכן מכופפת התודעה את הרצון או מתכופפת בפניו. יש מי שאוכל מיד את העוגה ומצפצף על המוח, יש מי שמתעלם חלקית מנתוני המוח ואוכל חצי עוגה, ויש מי ששועה לנתוני המוח המדויקים ושם את העוגה בצד, כל אחד ומסגרת
החשיבה שלו. מכאן אני מזהה את הגורמים האלה, רצון, תודעה, ומסגרת
חשיבה. אם כן וברגע קבלת הנתונים המעובדים מהמוח, הבעיה שהתודעה מתמודדת איתה היא, להגיע אל הרצון המקורי ולהוציאו לפועל, ולא תמיד הרצון המקורי הוא לאכול עוגה, כי יתכן וקיים רצון ... לב ובמקרה המופשט שלפנינו, עמדה התודעה בפני קושיות שונות והתמודדה עימן בעזרת מסגרות
חשיבה שהביאו בסופו של דבר להחלטתה , היינו להתנהגות האדם בפועל. אני יוצא מנקודת הנחה כי מסגרת המשמעת העצמית כיכבה לצד כל המסגרות דנן, כי בלעדיה אין המדובר בהתנהגות אדם בעל ... שהוזכר הוא להביא את רצון האדם אל הפועל, כל רצון באשר הוא, ולשם כך היא שולפת מסגרות
חשיבה מהתיקיות שלה ועושה בהם שימוש בשביל להביא את רצון האדם מהכוח אל הפועל. לא בכל הרצונות מתקיים הנוהל הזה, בשביל לרצות כוס מים אין את הצורך בשום מסגרת
חשיבה... המדובר ברצונות שמצריכות מחשבה, כמו הדוגמה שנזכרה לעיל , לאכול את העוגה על כל הקושיות הנלוות לרצון הזה... אם כן תודעת האדם מגיעה בסופו של דבר להחלטה, ומשתמשת במסגרת
חשיבה מסויימת במטרה להוציא את ההחלטה הזו לפועל, היינו הבאת הרצון שסומן לפועל. וכאן מתחילות קושיות מסוג אחר שעתיד האדם להתמודד איתן במקודם או במאוחר, ולפעמים אף באופן מיידי ...