... כדי ללמוד לחשוב, להרגיש ולעבוד. אך מה הסיבה שנכון להתרכז בעבודה ועשייה, ברצון ולא רק
בחשיבה? שטיינר מעניק את התשובה שכאשר אנו מחנכים את אדם הרצון אנו מעירים את אדם הראש
והחשיבה . כשנחנך את הרצון היום נבסס ונייסד יסודות עמוקים ויציבים לעתיד, בה בעת אין לשכוח את
החשיבה והרגש כאשר אנו מחנכים לרצון. עבודה עם הרצון היא עבודה רוחנית לא רק על
החשיבה. ניתן לאמר כי עשיה או מעשה טוב מעניק לרוח האדם יותר מאשר מחשבה טובה. בתיכון ולדורף הבינו זאת ועברו למתודיקה של עשיה. יתכן ונכון יהיה להתחיל להכניס ... של המחנך, כיצד אוכל לפנות אל הרצון של הנער ה? אל הרצון ניתן לפנות בשלוש דרכים: דרך
החשיבה, דרך הרגש ודרך הרצון. בהדרכתו למורים הדגיש שטיינר את חשיבתם של שלושת הנתיבים הללו לנפשו של הילד. בגיל ההתבגרות אי סדירות בשלושת נתיבי חינוך אלה באים לידי ביטוי באופנים שונים. ראשית דרך חיי
החשיבה. חיי
החשיבה בוקעים ועולים מתוך הגוף האסטרלי כשהוא נולד בגיל 12-14. היכן ניתן לראות את כוחו של הרצון עובד
בחשיבה? בכל מקום בו רעיון עובר טרנספורמציה והופך לאידאל אפשר לחוות את התממשותו של הרצון בנער ה. על פי שטינר כל רעיון שנכשל בהפיכתו לאידאל מחליש את נפש הנער ... המקום בנפש בו האידיאלים תופשים את מקומם אינו נשאר ריק, חלל זה מתמלא ונמזגים לתוכו מבני
חשיבה אחרים. שני מבני
חשיבה אפשריים ומוכרים בגיל זה הם ציניות ופנטזיה. הציניות היא העדר אידיאליזם (והבעת אי אמון בטוב שבאדם ובעולם) והפנטזיה היא אידיאליזם מזוייף. כיצד יוכל ... המטלטלים את הנער ה במסע של גיל ההתבגרות. שלושת כוחות הריפוי של המחנך הם: אידאליזם
בחשיבה, דמיון ברגש והתלהבות והתפעמות ברצון. התלמיד, המחנך ובית הספר כולו מעוצבים דרכם. תודה לתמר חביב על הדרכתה הטובה בשנה הראשונה בה הייתי מחנכת. נכתב ...