... לעצמנו כמועמדים - הדבר גורר עימו תחושה לא נעימה ולעיתים אף הפחתה בערך העצמי, שיכולה בתורה, להביא לנבואה שמגשימה את עצמה. למראיין בלבד - האשמת הצד השני
בחוסר מקצועיות מסוג כזה או אחר, או סתם
בחוסר כימיה. השלכת אי ההצלחה אך ורק על הצד השני עלול להוביל לאי הפקת לקחים ויכול לגרור כישלונות נוספים. על דבר אחד יסכימו כולם: היכולת להיות מרואיין טוב ... הרי שהתפיסה הרווחת בקרב רוב העובדים, אשר באים מעולמות התוכן הטכנולוגים, היא שאין טעם בהכנה לקראת ראיון אישיותי. הגישה היא פעמים רבות אפילו מזלזלת, בעיקר עקב
חוסר הבנה של מטרות הראיון. במקרים כאלה, המועמד אינו יכול להסתפק בחוזקו המקצועי ובניסיונו הטכנולוגי על מנת לקדם את עצמו. אישיותו בהחלט משחקת את התפקיד ... לי לומר שיראו חיוביות? שאלת התכונות השליליות והחיוביות זוכה להתייחסות הכי אמביוונלטית ביחסם של מועמדים כלפיה: או שהם נוטים לזלזל בה לגמרי ורואים בה שאלה צפוייה
חסרת כל טעם, או שהם מנסים לפענח את סוד התשובה הנכונה שתזכה אותם בנקודות זכות אצל המראיין. אז איפה נמצאת האמת? כרגיל - באמצע. אכן, סוג השאלות מסוג הזה ... אליהן, לא רק כאלה שנשמעות לכם מתאימות. הכנה טובה תהיה חשיבה על תכונות חיוביות שנתפסות בעיניכם כחשובות לתפקיד אליו אתם מגיעים להתראיין. כאשר אתם מציגים את
חסרונותיכם, אל תשכחו להוסיף בסוף
החסרונות שאתם מודעים להם ועובדים כדי לשפר אותם. הרעיון הוא שעם המודעות באה האחריות. לדוגמה: אם מועמד יעיד על עצמו שהוא יודע שיש לו נטייה מסויימת ... שאתם מתראיינים למשרה דיסקרטית, יכול להיות שבחדר ליד יושב מישהו שמנסה לעבוד או שמכיר את הבוס שלכם. בקיצור, מעבר לטעמים פרקטיים בשמירה על הווליום, יש להתייחס גם
לחוסר הנעימות הברור שיוצר טון דיבור גבוה (אפילו ברמה בלתי מודעת) אצל המראיין היושב בצד השני. תמיד להתייחס קודם לחיובי - בכל שאלה שאתם נשאלים, קודם הציגו ...